מרכז שידורי חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
שורה 82: שורה 82:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [https://chabadpedia.co.il/images/f/f3/54_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_1431_%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%94.pdf התמים גיליון נ"ד, מוסף בית משיח גיליון סוכות תשפ"ה 1431], זכרונות הרב [[אליעזר ליכטשטיין]] אודות חדר השידורים בירושלים
*'''[https://col.org.il/news/123091 השידור הראשון מ-770]''' {{וידאו}}{{COL}} הפקת וידאו הסוקרת את השידור הראשון בי' שבט תש"ל
*'''[https://col.org.il/news/123091 השידור הראשון מ-770]''' {{וידאו}}{{COL}} הפקת וידאו הסוקרת את השידור הראשון בי' שבט תש"ל
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=24772 התרגום הסימולטני להתוועדויות] {{אינפו}} (קישור שבור)
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=24772 התרגום הסימולטני להתוועדויות] {{אינפו}} (קישור שבור)

גרסה אחרונה מ־06:31, 27 באוקטובר 2024

הסמל של "מרכז שידורי חב"ד". הסמל עוצב ושורטט על ידי האמן החסידי ר' זלמן קליינמן

מרכז שידורי חב"ד - WLCC (המכונה גם משי"ח) הינו המרכז התקשורתי החב"די. המרכז שידר במשך שנים את התוועדויותיו של הרבי בשידור בו זמנית לעשרות מוקדים שונים בכל יבשות תבל.

השידור הראשון[עריכה | עריכת קוד מקור]

ימים אחדים לפני יו"ד שבט תש"ל, פנו שני תמימים מהישיבה בכפר חב"ד אל החסיד ר' יצחק (איצ'קע) גנזבורג, והציעו בפניו להעביר את ההתוועדות של הרבי בשידור חי. לאחר התייעצות עם ידיד המבין בטכנולוגיה מסוג זה, לקח על עצמו ר' איצ'קע את הרעיון.

הוא פנה טלפונית אל הת' שמואל (מוליק) ריבקין שהיה אז מתלמידי התמימים ב-770 וניחן בחוש טכני המתאים לנושאים מסוג זה, וביקשו לארגן את השידור מבית חיינו, מוליק החל להוציא את הדבר אל הפועל, יחד עם חברו הת' חיים ברוך הלברשטאם.

אחרי שסיימו לארגן את הענינים הטכניים, ביקש ר' איצ'קע את רשותו של הרבי לקיים את השידור. המזכיר ר' בנימין קליין חזר עם התשובה כי יש רשות מהרבי לקיים את השידור.

ביום שישי יו"ד שבט, התקיים סיום "ספר התורה לקבלת פני משיח צדקנו", והתמימים הנ"ל הקליטו את המעמד. במוצאי שבת, עם תחילת השידור ארצה, הושמעה ההקלטה הערוכה מהמעמד, ולאחר מכן החלה התוועדות הרבי.

השידור החי הראשון הועבר לארבעה מוקדים: לכפר חב"ד (שם התכנסו יותר מאלף איש), לאנגליה, לשיקגו ולקליפורניה.היו כמה בחורים מתו"ת ברנוי שהצליחו לקשר לשידור לשתי שעות.

לאחר יו"ד שבט דיווחו לרבי על מהלך השידור, כמות המשתתפים ועוד, הרבי שאל (תוכן): מדוע שידרו לכל כך מעט מקומות?

למחרת השידור נתן הרבי בקבוק משקה לרב צבי הירש גנזבורג, אחיו של מארגן השידור - ר' יצחק, ואמר לו שימסור זאת לאחיו בצירוף 'יישר כח'.

בחלוף השנים, התמסדו השידורים יותר ויותר והתפשטו למקומות נוספים בארץ ובחו"ל.

החל משנת תשל"א אורגנו השידורים על ידי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש שמרכזו היה במשרדי ישיבת תומכי תמימים לוד ומשם השידור היה עובר לכמה נקודות נוספות בארץ הקודש.

במהלך השנים, הודות למסירותו של ר' חיים ברוך הלברשטאם מנהל 'מרכז שידורי חב"ד' השתכלל 'חדר השידורים' (חדר בקצה המיסדרון בקומת כניסה של 770 (שהי' בעבר חדרו של ר' משה לייב רודשטיין)) והתפתח. בשל כך השידורים של התוועדויות של הרבי בארץ הקודש וברחבי העולם נקלטו בצורה חלקה יותר וללא קשיים והפרעות. בתוך שנים מעטות עלה מספר קוי הטלפון שעמד לרשות מערך השידורים בקצב מסחרר, עד שבשנת תשנ"ב היו מנויים למערך השידורים כחמש מאות קווי טלפון, ששידרו בו זמנית את הנעשה והנשמע ב-770 לכל העולם.

עם הזמן נוסף למערך גם תרגום ללה"ק ושפות אחרות, עבור אלו שאינם שולטים בשפת האידיש.

האחראים על השידורים בארץ הקודש היו ר' אליעזר ליכטשטיין מירושלים, במחצית השניה של שנות הל', ובעפולה השליח ר' חיים שלום סגל.

יחסו של הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי עודד מאד את מערך השידורים, ובכל פעם בתום ההתוועדות היה הרבי ממתין לדו"ח על נקודות השידור, בו נכתב כמה יהודים בדיוק השתתפו בכל שידור ופרטים נוספים. הרבי היה מגלה התעניינות בפרטי השידור, כגון לכמה מקומות שודרו דברי קודשו בהתוועדות, והיה מעודד ומחזק במענות קודש את העוסקים במלאכת השידור.

ר' חיים ברוך הלברשטם היה כותב לרבי דו"ח מפורט אחרי כל שידור, והיה מקבל מענות מיוחדים. בשנת תשל"ו נכנס הת' מוליק ריבקין ל'יחידות', ובמהלכה קיבל מהרבי שטר של מאה דולר - "עבור השידורים"! כמו כן העניק הרבי כמה פעמים 'משקה' עבור כל המסייעים במלאכת השידור.

כשר' חיים ברוך היה עובר לפני הרבי, בחלוקת הדסים, מצות, לקאח, דולרים וכדומה, היה הרבי נותן לו תמיד שטר נוסף או פיסת לקאח וכד' נוספת, "עבור הפצת המעיינות" - מלאכת השידורים.

מסופר כי הרבי התבטא על מרכז זה - "מכאן יוצאת אורה לכל העולם".

בשמיני עצרת תשל"ח עבר הרבי התקף לב באמצע ההקפות. מאז במשך למעלה מחודש שהה בחדרו, ולא יצא לחסידים (עד א' כסלו, בו יצא לביתו). באותה תקופה אחד הדברים שהרופאים ביקשו מהרבי היה ללכת ברגליו הק' כדי לחזק את פעולות הלב. הרבי היה אז צועד בפרוזדור של הקומה הראשונה. באחד הפעמים, כשהרבי הבחין בדלת הפתוחה של 'חדר השידורים' הציץ פנימה ואז פנה אל הרופא ואמר: "מהחדר הזה יוצאים רק דברים טובים"[1].

כינוס נשים - סעודת קבלת פנים למשיח צדקנו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר כינוס הנשים במוצאי שבת כ"ח טבת תשנ"ב, לקבלת פני משיח צדקנו, כתב ר' חיים ברוך דו"ח לרבי על שידור הכינוס לרחבי העולם. הערב המיוחד הועבר בשידור חי ל129 נקודות בערים ומדינות ברחבי העולם, שהשתתפו באמצעות ה'הוק-אפ' בסעודת ה'מלוה מלכה'.

את כתיבת הדו"ח הזה, הוא פתח במילים הבאות: "כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח לעולם ועד! דו"ח משידור של קבלת-פנים לכ"ק אד"ש מלך המשיח על ידי נשי ובנות חב"ד שת'".

על דיווח זה נתקבל (ביום חמישי ד' שבט) מענה הרבי בזה הלשון: "נתקבל ותשואות חן על הנחת רוח שגרם וגורם, אזכיר על הציון".

באופן נדיר, מהלך הכינוס כולו הועבר בשידור חי לחדרו של הרבי. ייתכן שזהו מהמעמדים הבודדים שהרבי האזין להם בשידור חי בחדרו הקדוש.

שיעורים ברדיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

מחדר השידורים היו נמסרים שיעורי תניא ברדיו ע"י הרב יוסף ויינברג להם היה מקשיב הרבי, ולעתים תוך כדי השידור שלח הרבי הערות בכתב על ביאוריו של הרב ויינברג[2].

כמו כן משם היה מוסר ר' יואל כאהן שיעורים באידיש[3].

עדכונים מבית חיינו[עריכה | עריכת קוד מקור]

מחדר השידורים היתה מערכת טלפונית של עדכונים מהרבי ומ770, כמו נסיעות הרבי לאוהל, חלוקות מיוחדות ועוד[4].

משיח ביפר[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחד הביפרים (ימין למעלה), והמכשיר (המקלדת) ממנו שיגרו את ההודעות

בתחילת חודש תשרי תשנ"ג החל הרבי לצאת לתפילות עם הציבור למרפסת מיוחדת שנבנתה לצורך כך בצד המערבי של 770. הרבי לא היה יוצא לתפילות בשעות קבועות וכדי שאנ"ש והתמימים לא יפספסו את התפילות עם הרבי, יזם הרב חיים ברוך הלברשטם ממרכז שידורי חב"ד - מכשיר מיוחד שנקרא 'משיח ביפר' שבלחיצת כפתור בישר למאות אנ"ש בשכונה על מועדי התפילות וההתוועדויות.

"מנחה בעוד 10 דקות", "מנחה נאו", "הרבי יוצא כעת למרפסת" - היו חלק מההודעות שהתקבלו במכשירי הביפר וברגע שהתקבלה ההודעה הראשונית החלו אנ"ש והתמימים בריצה בהולה לעבר 770, כדי להספיק לתפוס מקום ולזכות להתפלל עם הרבי.

העברת הבעלות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחודש אייר תשס"ו[5], לאחר משא ומתן של קרוב לשנה, עברה הבעלות של ארכיון התצלומים, הוידאו והאודיו מהרבי, שתועדו החל משנת תש"ל על ידי הרב חיים ברוך הלברשטם מנהל חברת wlcc, לחברת ההפקות החב"דית Jem.

את היוזמה למכירה דחפו עסקנים ממספר ארגונים על מנת לשמר את החומר שמאבד את איכותו במהלך הזמן. חברת jem בראשותו של הרב אלקנה שמוטקין לקחה על עצמה להעביר את המידע לשיטה הדיגיטלית הנהוגה כיום.

רשימת אלבומים ווידאו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • ניגוני התוועדות - סדרת דיסקים של ניגוני חב"ד שלוקטו מתוך ההתוועדויות של הרבי. הסדרה מכילה 6 דיסקים[6].
  • מעשה רב - סדרת דיסקים בהם סיפורים שנלקטו מתוך ההתוועדויות המוקלטות של הרבי. הסדרה מכילה ששה עשר דיסקים ושלוש מאות ועשרה סיפורים. הסדרה במקור מחולקת בסדר כרנולוגי של אמירת הסיפורים. הסדרה מופיע גם בחלוקה לפי נושאים (אדמו"רי חב"ד, חסידים ועוד) והשמטת כפילויות[7]
  • תפילות מנחם - תקליטור של 80 דקות, והוא מכיל 61 קטעי תפילות וברכות מפי הרבי.
  • קטעים מבית חיינו - (וידאו) סידרה של 14 דיסקים, קטעים מהרבי ובית חיינו מסביב לשנה, החל מתשמ"ז.
  • פנינים מחלוקת דולרים - (וידאו) סידרה של 10 דיסקים, קטעים מהרבי בעת חלוקת דולרים. הוידאו כולל מאות קליפים מחסידים, רבנים ואדמו"רים, ראשי ממשלות, שרים, חכי"ם, פוליטקאים, עיתונאים וגויים עוברים אצל הרבי.
  • כוס של ברכה - (וידאו) קטעים מחלוקת כוס של ברכה אצל הרבי, תשמ"ז-תשנ"ב.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים