אהרון דוב הלפרין – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (9 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מפנה|אהרון הלפרין}} | {{מפנה|אהרון הלפרין}} | ||
[[קובץ:אהרון דב הלפרין.jpg|שמאל|ממוזער | [[קובץ:אהרון דב הלפרין.jpg|שמאל|ממוזער|הרב הלפרין]] | ||
הרב '''אהרן דב הלפרין''' (יליד שנת [[תשי"ד]], 1954) הוא המוציא־לאור והעורך הראשי של [[שבועון כפר חב"ד]] מאז הקמתו, ואחד מהעיתונאים הפובליציסטים הבולטים ב[[חב"ד]]. בעבר, כיהן כ[[מלמד תינוקות|מלמד]] ב[[תלמוד תורה]] ב[[כפר חב"ד]]. | הרב '''אהרן דב הלפרין''' (יליד שנת [[תשי"ד]], 1954) הוא המוציא־לאור והעורך הראשי של [[שבועון כפר חב"ד]] מאז הקמתו, ואחד מהעיתונאים הפובליציסטים הבולטים ב[[חב"ד]]. בעבר, כיהן כ[[מלמד תינוקות|מלמד]] ב[[תלמוד תורה]] ב[[כפר חב"ד]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ"ז כסלו]] [[תשי"ד]], לאביו הרב [[שמשון לייב הלפרין]] בנו של הרב [[חנניה יוסף הלפרין]], צאצא של רבי [[שניאור זלמן מליאדי]], בעל ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך]], מייסד חסידות [[חב"ד]], | נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ"ז כסלו]] [[תשי"ד]], לאביו הרב [[שמשון לייב הלפרין]] בנו של הרב [[חנניה יוסף הלפרין]], צאצא של רבי [[שניאור זלמן מליאדי]], בעל ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך]], מייסד חסידות [[חב"ד]], ול מרים, בתו של הרב יצחק דוד שאג-צוובנר. | ||
בצעירותו למד בישיבת קול תורה בירושלים, שם השתתף בשיעורי [[ספר התניא]] שהתקיימו בשיתוף עם הרב [[שבתי סלבטיצקי]] ותלמידים נבחרים נוספים. את הלהט וההתקשרות קיבל מדודו, אחי אביו, הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]], ראש [[ישיבת תורת אמת]] ורב שכונת בית ישראל בירושלים, והחל ללמוד תניא ומאמרי חסידות. | בצעירותו למד בישיבת קול תורה בירושלים, שם השתתף בשיעורי [[ספר התניא]] שהתקיימו בשיתוף עם הרב [[שבתי סלבטיצקי]] ותלמידים נבחרים נוספים. את הלהט וההתקשרות קיבל מדודו, אחי אביו, הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]], ראש [[ישיבת תורת אמת]] ורב שכונת בית ישראל בירושלים, והחל ללמוד תניא ומאמרי חסידות. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
==מו"ל ועורך כפר חב"ד== | ==מו"ל ועורך כפר חב"ד== | ||
בעקבות התקפות ה[[מתנגד]]ים על [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות ל"ג בעומר]] בשנת [[תש"מ]] הקים בכפר חב"ד יחד עם ר' יצחק מאיר סוסובר | בעקבות התקפות ה[[מתנגד]]ים על [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות ל"ג בעומר]] בשנת [[תש"מ]] הקים בכפר חב"ד יחד עם ר' [[יצחק מאיר סוסובר]] את [[שבועון כפר חב"ד|עיתון כפר חב"ד]], כדו-שבועון פנימי לאנ"ש של היישוב [[כפר חב"ד]] והגליון הראשון יצא לאור ב[[ו' תמוז]] [[תש"מ]]. | ||
מטרת הקמת העיתון, מוסברת בדבר המערכת לגיליון הראשון: | מטרת הקמת העיתון, מוסברת בדבר המערכת לגיליון הראשון: | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
מסיבות אלו החלטנו – קבוצת אברכים – להוציא 'דו שבועון' בלתי תלוי, שישתדל – בעזרתכם כמובן – להשיג מטרות אלו}} {{הערה| כפר חב"ד גיליון 1 עמוד 2.}} | מסיבות אלו החלטנו – קבוצת אברכים – להוציא 'דו שבועון' בלתי תלוי, שישתדל – בעזרתכם כמובן – להשיג מטרות אלו}} {{הערה| כפר חב"ד גיליון 1 עמוד 2.}} | ||
[[קובץ:הלפרין אד.jpg|שמאל|ממוזער | [[קובץ:הלפרין אד.jpg|שמאל|ממוזער|]] | ||
נודע בשנים הבאות בשל כתיבתו במאבק לתיקון חוק "מיהו יהודי" ובמאבק נגד מסירת שטחים מארץ ישראל לערבים. כמו כן, הגן על כבוד הרבי וחסידוּת חב"ד במאמריו בעיתון "כפר חב"ד", ובלט בכתיבתו החדה והשנונה בה הגיב כלפי פרסומים מחוצפים שהופיעו נגד חב"ד בעיתוני הליטאים ובבטאוני סאטמר. | נודע בשנים הבאות בשל כתיבתו במאבק לתיקון חוק "מיהו יהודי" ובמאבק נגד מסירת שטחים מארץ ישראל לערבים. כמו כן, הגן על כבוד הרבי וחסידוּת חב"ד במאמריו בעיתון "כפר חב"ד", ובלט בכתיבתו החדה והשנונה בה הגיב כלפי פרסומים מחוצפים שהופיעו נגד חב"ד בעיתוני הליטאים ובבטאוני סאטמר. | ||
בעבר כתב גם תחת השם ד. אהרן. | בעבר כתב גם תחת השם ד. אהרן. | ||
ב[[כ"ו טבת]] [[תש"נ]] נפטרה אשתו. לאחר מספר שנים [[נישואין|נשא]] את | ב[[כ"ו טבת]] [[תש"נ]] נפטרה אשתו. לאחר מספר שנים [[נישואין|נשא]] את רחל הלפרין. לאחר פרישתה של עורכת המוסף לנשים 'משפחה חסידית' גב' פרדי ברוד, הוחלף התפקיד על ידי רעייתו גב' רחל הלפרין | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||