שמואל צבי הירש ליסון: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) (←משפחתו) |
||
| (5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ליס.jpg|שמאל|ממוזער|350px|ר' שמואל צבי ליסון]] | [[קובץ:ליס.jpg|שמאל|ממוזער|350px|ר' שמואל צבי ליסון]] | ||
הרב '''שמואל צבי הירש ליסון''' היה [[משפיע]] בעיירה [[ | הרב '''שמואל צבי הירש ליסון''' היה [[משפיע]] בעיירה [[פוניבז']] מבוגרי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. | ||
== תולדות חיים == | == תולדות חיים == | ||
נולד בעיר וייערכניפרובסק שב[[אוקראינה]] בשנת [[תרמ"ב]] בערך. אביו, הרב אברהם ליסון, היה נין של אחד מחבריו של [[הבעל שם טוב]] מהתקופה שלפני התגלותו. ר' אברהם התקרב לחסידות חב"ד לאחר נישואיו עם בתו של הרב [[אברהם יצחק קוץ]], מחסידיו המובהקים של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | נולד בעיר וייערכניפרובסק שב[[אוקראינה]] בשנת [[תרמ"ב]] בערך. אביו, הרב אברהם ליסון, היה נין של אחד מחבריו של [[הבעל שם טוב]] מהתקופה שלפני התגלותו. ר' אברהם התקרב לחסידות חב"ד לאחר נישואיו עם בתו של הרב [[אברהם יצחק קוץ]], מחסידיו המובהקים של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | ||
בבחרותו נשלח ר' שמואל צבי ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים | בבחרותו נשלח ר' שמואל צבי ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים הורודישץ']]. בהארדישץ למד אצל הרב [[אברהם מזעמבין]] (לנדא). | ||
בשנת תר"ס החל ללמוד ב[[ליובאוויטש]] עצמה בצלו של [[אדמו"ר הרש"ב]]. במשך שמונה שנים למד בליובאוויטש, כשבשנים אלה שקד על לימוד [[נגלה]] וחסידות בהתמדה רבה. ר' שמואל צבי היה בקי בכל ארבעת חלקי שולחן ערוך והוסמך לרבנות על ידי גאונים ידועים מהתקופה ההיא. מלבד זאת ידע בעל פה מספר סדרי משניות. | בשנת תר"ס החל ללמוד ב[[ליובאוויטש]] עצמה בצלו של [[אדמו"ר הרש"ב]]. במשך שמונה שנים למד בליובאוויטש, כשבשנים אלה שקד על לימוד [[נגלה]] וחסידות בהתמדה רבה. ר' שמואל צבי היה בקי בכל ארבעת חלקי שולחן ערוך והוסמך לרבנות על ידי גאונים ידועים מהתקופה ההיא. מלבד זאת ידע בעל פה מספר סדרי משניות. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
עוד בטרם חתונתו נשלח על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ל[[פונוביז']] שבליטא. הוא קיבל הוראה מפורשת להתחתן עם בת ה[[עיירה]], להמשיך ולהתגורר בעיירה ובה להפיץ את תורת החסידות. | עוד בטרם חתונתו נשלח על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ל[[פונוביז']] שבליטא. הוא קיבל הוראה מפורשת להתחתן עם בת ה[[עיירה]], להמשיך ולהתגורר בעיירה ובה להפיץ את תורת החסידות. | ||
ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה, נסע ר' שמואל צבי ליסון למדינות אירופה בכדי לאסוף כסף לישיבה ששכנה בפוניבז' בה רוב התלמידים היו מקהילות ליובאוויטש בכל רחבי ליטא. בין השאר הגיע גם לפריז שם ייסד "חדר" בעידודו ובסיועו של הרב זלמן שניאורסון. במקביל לגיוס הכספים שימש גם כ[[מלמד]] דרדקי. | ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה, נסע ר' שמואל צבי ליסון למדינות אירופה בכדי לאסוף כסף לישיבה ששכנה בפוניבז' בה רוב התלמידים היו מקהילות ליובאוויטש בכל רחבי ליטא. בין השאר הגיע גם לפריז שם ייסד "חדר" בעידודו ובסיועו של הרב זלמן שניאורסון. במקביל לגיוס הכספים שימש גם כ[[מלמד תינוקות|מלמד]] דרדקי. | ||
עקב מאורעות ליל הבדולח הוא נאלץ לעזוב את [[צרפת]] ולשוב הביתה לפוניבז'. הוא נסע דרך [[אטוואצק]] שם שהה באותם ימים [[אדמו"ר הריי"צ]] וזכה להיכנס ל'יחידות'. היה זה ביקורו האחרון אצל הרבי שכן חודשים מספר לאחר מכן פרצה מלחמה העולם השניה. | עקב מאורעות ליל הבדולח הוא נאלץ לעזוב את [[צרפת]] ולשוב הביתה לפוניבז'. הוא נסע דרך [[אטוואצק]] שם שהה באותם ימים [[אדמו"ר הריי"צ]] וזכה להיכנס ל'יחידות'. היה זה ביקורו האחרון אצל הרבי שכן חודשים מספר לאחר מכן פרצה מלחמה העולם השניה. | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
*אחיו, ר' [[יחיאל מיכל ליסון]] - נפטר בשנת [[תר"פ]] | |||
*גיסו, ר' [[משה דובער גנזבורג]] - ממייסדי ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], וחבר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. | |||
*בנו ר' [[אברהם ליסון]], התגורר ב[[כפר חב"ד]]. | *בנו ר' [[אברהם ליסון]], התגורר ב[[כפר חב"ד]]. | ||
גרסה אחרונה מ־00:20, 13 בספטמבר 2024
הרב שמואל צבי הירש ליסון היה משפיע בעיירה פוניבז' מבוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בעיר וייערכניפרובסק שבאוקראינה בשנת תרמ"ב בערך. אביו, הרב אברהם ליסון, היה נין של אחד מחבריו של הבעל שם טוב מהתקופה שלפני התגלותו. ר' אברהם התקרב לחסידות חב"ד לאחר נישואיו עם בתו של הרב אברהם יצחק קוץ, מחסידיו המובהקים של אדמו"ר הצמח צדק.
בבחרותו נשלח ר' שמואל צבי ללמוד בישיבת תומכי תמימים הורודישץ'. בהארדישץ למד אצל הרב אברהם מזעמבין (לנדא).
בשנת תר"ס החל ללמוד בליובאוויטש עצמה בצלו של אדמו"ר הרש"ב. במשך שמונה שנים למד בליובאוויטש, כשבשנים אלה שקד על לימוד נגלה וחסידות בהתמדה רבה. ר' שמואל צבי היה בקי בכל ארבעת חלקי שולחן ערוך והוסמך לרבנות על ידי גאונים ידועים מהתקופה ההיא. מלבד זאת ידע בעל פה מספר סדרי משניות.
בעת שנקרא להתייצב לשירות בצבא הצאר, נכנס ל'יחידות' וביקש מאדמו"ר הרש"ב ברכה ועצה כדי להיפטר משירות הצבאי. אדמו"ר הרש"ב הורה לו כי שבועיים לפני יום התייצבותו, יקשור שתיים מאצבעותיו זו לזו ואת הקשר יתיר רק ביום ההתייצבות.
ר' שמואל צבי עשה כהוראת הרבי ורופאי הצבא החליטו כי יש לו בעיה רפואית בידו ובשל כך הוא אינו כשיר לשירות בצבא הצאר.
כאשר חזר לליובאוויטש הורה לו אדמו"ר הרש"ב לקשור שוב את שתי האצבעות במשך שבועיים וכך האצבעות יחזרו למקומן. ר' שמואל צבי מילא אחר הוראת הרבי והנס אכן קרה - האצבעות הבריאו לחלוטין.
משפיע בפונוביז'[עריכה | עריכת קוד מקור]
עוד בטרם חתונתו נשלח על ידי אדמו"ר הרש"ב לפונוביז' שבליטא. הוא קיבל הוראה מפורשת להתחתן עם בת העיירה, להמשיך ולהתגורר בעיירה ובה להפיץ את תורת החסידות.
ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה, נסע ר' שמואל צבי ליסון למדינות אירופה בכדי לאסוף כסף לישיבה ששכנה בפוניבז' בה רוב התלמידים היו מקהילות ליובאוויטש בכל רחבי ליטא. בין השאר הגיע גם לפריז שם ייסד "חדר" בעידודו ובסיועו של הרב זלמן שניאורסון. במקביל לגיוס הכספים שימש גם כמלמד דרדקי.
עקב מאורעות ליל הבדולח הוא נאלץ לעזוב את צרפת ולשוב הביתה לפוניבז'. הוא נסע דרך אטוואצק שם שהה באותם ימים אדמו"ר הריי"צ וזכה להיכנס ל'יחידות'. היה זה ביקורו האחרון אצל הרבי שכן חודשים מספר לאחר מכן פרצה מלחמה העולם השניה.
בראש חודש אלול תש"א, רוכזו יהודי פוניבז' בשדה תעופה קטן בסמוך לעיר, וכולם חוסלו ביריות. רק בודדים מהם נותרו לפליטה. הי"ד.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחיו, ר' יחיאל מיכל ליסון - נפטר בשנת תר"פ
- גיסו, ר' משה דובער גנזבורג - ממייסדי ישיבת אחי תמימים תל אביב, וחבר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש.
- בנו ר' אברהם ליסון, התגורר בכפר חב"ד.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בית משיח גיליון מספר 500 עמודים 91 - 96