יונה יחיאל מצגר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות | {{דמות | ||
|שם=הרב יונה יחיאל מצגר | |שם=הרב יונה יחיאל מצגר | ||
| שורה 6: | שורה 5: | ||
|תאריך לידה=[[כ"ג מנחם אב]] [[תשי"ג]] | |תאריך לידה=[[כ"ג מנחם אב]] [[תשי"ג]] | ||
|מקום לידה= | |מקום לידה= | ||
|תפקידים נוספים=[[הרב הראשי לישראל]] | |תפקידים=[[הרב הראשי לישראל]] | ||
|תפקידים נוספים=[[הרב הראשי לישראל]] וכן הרב הראשי ל[[תל אביב]] | |||
}} | }} | ||
הרב '''יונה יחיאל מצגר''' (יליד שנת [[תשי"ג]]) היה [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] האשכנזי לישראל, ונשיא מועצת הרבנות הראשית בשנים [[תשס"ג]] - [[תשע"ג]]. | הרב '''יונה יחיאל מצגר''' (יליד שנת [[תשי"ג]]) היה [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] האשכנזי לישראל, ונשיא מועצת הרבנות הראשית בשנים [[תשס"ג]] - [[תשע"ג]]. | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
גם לאחר שנבחר לכהן כרב הראשי לישראל, המשיך הרב מצגר להשתתף באירועים החב"דיים למרות העיסוקים הרבים בהם היה טרוד. | גם לאחר שנבחר לכהן כרב הראשי לישראל, המשיך הרב מצגר להשתתף באירועים החב"דיים למרות העיסוקים הרבים בהם היה טרוד. | ||
אחיינו הוא הרב [[שגיא הר שפר]] שליח הרבי ל[[נס ציונה]] | ב[[תמוז]] [[תשפ"ב]] כתב אות ב[[ספר תורה]] המיועד לזכותו של הרבי, ל[[שלמות הארץ]] ולאחדות ישראל{{הערה|וידאו 'הרב לישראל יונה יחיאל מצגר כותב אותיות בס'ת משיח נאו' לרבי מה"מ שליט"א לשלמות הארץ ואחדות ישראל' בערוץ היוטיוב Schimon Elkayam שמעון אלקיים.}}{{הערה|הספר תורה הינו פרי יוזמתו של ר' [[שמעון אלקיים]], זכה לתמיכה נרחבת של כלל רבני ומשפיעי חב"ד.}}. | ||
אחיינו הוא הרב [[שגיא הר שפר]] שליח הרבי ל[[נס ציונה]]. | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
גרסה אחרונה מ־20:14, 13 באוקטובר 2024
| הרב יונה יחיאל מצגר | |
|---|---|
 הרב מצגר | |
| לידה | כ"ג מנחם אב תשי"ג |
| תפקידים נוספים | הרב הראשי לישראל וכן הרב הראשי לתל אביב |
הרב יונה יחיאל מצגר (יליד שנת תשי"ג) היה הרב הראשי האשכנזי לישראל, ונשיא מועצת הרבנות הראשית בשנים תשס"ג - תשע"ג.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב מצגר נולד בחיפה בכ"ג מנחם אב תשי"ג לאביו הרב אלימלך מצגר, והתחנך בילדותו במוסדות החינוך המקומיים. בצעירותו, למד בישיבת 'פרחי אהרון', בקריית שמואל (הסמוכה למקום מגוריו בחיפה), שם למד תניא עם הרב יגאל פיזם שהיה באותם שנים מדריך בישיבה. הוא המשיך ללמוד בישיבת ההסדר כרם ביבנה במשך אחת-עשרה שנים, במהלכן הוסמך לרבנות והחל בלימודי דיינות. כשסיים את לימודיו, התגייס כחייל קרבי בצה"ל, ולאחר מלחמת יום הכיפורים כיהן כרב צבאי. במהלך תקופה זו, נשא את רעייתו עפרה, בתו של הרב אברהם פרידמן, ונינתו של הרב יוסף חיים זוננפלד, רבה של ירושלים.
לאחר סיום השירות בצה"ל, מונה לרב בית הכנסת "תפארת צבי" במרכז תל אביב. בשנת תשמ"ח כתב את ספרו הראשון "במעגלי החיים", העוסק בחיים היהודיים במעגל השנה. כמו כן פרסם סדרת ספרים הלכתית של שאלות ותשובות בשם "מִיַם ההלכה" ו"כנפי יונה", ושו"ת נוסף בעניינים הקשורים למלחמת המפרץ בשם "סופה במדבר".
בשנת תשס"ג, לאחר 24 שנה בהם כיהן כרב בעיר תל אביב, נבחר הרב מצגר בתמיכתו של הרב יוסף שלום אלישיב לכהן לתפקיד הרב הראשי האשכנזי לישראל, בהיותו בן 49 שנה בלבד, ובזה היה לרב הצעיר ביותר שכיהן בתפקיד זה עד כה, כהונתו נגמרה בשנת תשע"ג ואת מקומו ממלא הרב דוד לאו.
נבואת הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעת ביקורו בארצות הברית בשנת תנש"א , הגיע הרב מצגר להתברך מפיו של הרבי במעמד 'חלוקת הדולרים' שהתקיימה ביום ראשון כ"ג מר חשון.
לאחר שהרב גרונר הציגו בפני הרבי, ביקש הרב מצגר את ברכתו של הרבי להצלחה בבחירות לרבנות בעיר חולון. הרבי ברך:
הצלחה רבה, ויאריך ימים על ממלכתו, וללכת מחיל אל חיל, והזכות של 'ארץ אשר תמיד עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה' תעמוד לכם, והרי חודש האביב, קשור עם חירות, זמן חירותנו, ו'תל' על 'אביב'. שיהיה בהצלחה רבה.
— דברי משיח תנש"א חלק א' עמ' 324.
דברים 'סתמיים' אלו התבררו 12 שנים אחר כך כנבואה גלויה. הרב מצגר הפך מרב בית כנסת בת"א לרב הראשי לישראל האחראי על כלל ארץ ישראל. כך ברכת הרבי "ללכת מחיל אל חיל והזכות של 'ארץ ישראל' תעמוד לכם" התגלתה כמדויקת במיוחד וצופה פני עתיד.
אף על מועד מימוש הברכה רמז הרבי, בדברו אודות 'חודש האביב' סמוך ל"זמן חרותנו", שעל פי החוק הבחירות לרבנות הראשית מתקיימות בזמן החורף ובאותו זמן הרבנים רצו לדחות את הבחירות לקיץ והיועץ המשפטי דחה אותם לזמן המאוחר ביותר מבחינתו - לתאריך י"ב ניסן בכדי שהרב הנבחר יוכל למכור את החמץ של תושבי ארץ ישראל וכך הוא הבין שברכת הרבי על חודש האביב התקיימה.
בהתוועדות המרכזית בכפר חב"ד לציון 101 שנה להולדת הרבי, השתתף הרב מצגר ובנאומו סיפר על הדברים בהתרגשות כשהוא מתאר זאת כ'נבואה של הרבי'[1].
קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
מאז צעירותו, בשנים בהם למד הרב מצגר את ספר התניא עם המדריך החב"די בישיבה, הרב יגאל פיזם, שמר הרב מצגר על קשרים חמים עם חסידי חב"ד, והשתתף באופן פעיל בכינוסים ובהתוועדויות המאורגנים בכל רחבי הארץ. בשנת תשנ"ה נאם בכינוס שארגן הרב זמרוני ציק בב' ניסן לקבלת פני משיח, ובסיום נאומו הכריז "יחי אדוננו".
עם השנים הפך הרב מצגר למעריץ נלהב, ודרשותיו באירועים החב"דים מלאים בביטויי הערצה ואהבה לרבי.
גם לאחר שנבחר לכהן כרב הראשי לישראל, המשיך הרב מצגר להשתתף באירועים החב"דיים למרות העיסוקים הרבים בהם היה טרוד.
בתמוז תשפ"ב כתב אות בספר תורה המיועד לזכותו של הרבי, לשלמות הארץ ולאחדות ישראל[2][3].
אחיינו הוא הרב שגיא הר שפר שליח הרבי לנס ציונה.
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
רוב ספריו של הרב מצגר הינם מקבץ של שאלות ותשובות שהשיב במהלך תפקידיו השונים ברבנות:
- במעגלי החיים - שאלות ותשובות הנוגעות לחיים היהודיים במעגל השנה.
- מים ההלכה - שאלות ותשובות, 4 חלקים, תשמ"ח-תשנ"ג.
- סופה במדבר - שאלות ותשובות הלכתיות שהתעוררו במלחמת המפרץ.
- כנפי יונה - שאלות ותשובות וחקרי הלכה בנושאים מעשיים.
- רעיונות וביאורים על הגדה של פסח.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב מצגר: הרבי חי וקיים!, תשנ"ה
- הרב הראשי לישראל אורח הקהילה היהודית בקזחסטן - באתר חב"ד בקזחסטן
- נאומו של הרב מצגר בכינוס הקהל בני יורק, ניסן תשס"ט
- הרב הראשי לישראל אורח ההתוועדות בראשון לציון, י"א תמוז התשע"א (13.07.2011)
- יוסי שוורץ, הרב הראשי לישראל הצדיע למנהלי המוסדות, וידאו מנאומו, כט אייר ה'תשע"ב (21.05.2012)
- הרב מצגר חושף - כך התקרבתי לחב"ד, כ' אלול התשס"ג (17.09.2003)
| הקודם: הרב ישראל מאיר לאו |
הרב הראשי האשכנזי י"ב ניסן תשס"ג - ט"ו בסיוון תשע"ג |
הבא: הרב דוד לאו |
הערות שוליים
- ↑ סיפור זה נכתב לאחר מכן בבית משיח גליון 691 עמ' 35, פורסם בשיחת הגאולה וצוטט בספר 'הנבואה בימינו'
- ↑ וידאו 'הרב לישראל יונה יחיאל מצגר כותב אותיות בס'ת משיח נאו' לרבי מה"מ שליט"א לשלמות הארץ ואחדות ישראל' בערוץ היוטיוב Schimon Elkayam שמעון אלקיים.
- ↑ הספר תורה הינו פרי יוזמתו של ר' שמעון אלקיים, זכה לתמיכה נרחבת של כלל רבני ומשפיעי חב"ד.