הלל פבזנר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(86 גרסאות ביניים של 43 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:פבזנר.jpg|left|thumb|300px|הרב הלל פבזנר]]
[[קובץ:פעובוזנער.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הלל פבזנר]]
הרב '''הלל פבזנר''' ע"ה נולד בעיר [[מינסק]] בשנת [[תרפ"ג]]. למד בישיבות [[תומכי תמימים ז'יטומיר]], [[תומכי תמימים ואריניץ]] [[תומכי תמימים פאקינג]] ובפריז.  
הרב '''הלל פעווזנער''' ([[כ"ט שבט]] [[תרפ"ב]] - [[ד' תשרי]] [[תשס"ט]]) היה רב ופוסק. כיהן כרבם של חסידי חב"ד ב[[צרפת]] במשך 55 שנים, וכאב"ד [[ועד רבני ליובאוויטש בצרפת]]. מייסד ונשיא מוסדות "[[סיני-ליובאוויטש]]" בפריז. במשך כשני עשורים היה [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].


בשנת [[תש"ו]] יצא מ[[רוסיה]], ומשנת [[תש"ז]] התגורר ב[[פריז]] שב[[צרפת]], שם כיהן כרב ואב"ד [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]].  
==תולדות חיים==
נולד לאביו הרב [[אברהם ברוך פבזנר]] בעיר [[מינסק]] [[כ"ט שבט]] [[תרפ"ב]]. למד בישיבות תומכי תמימים ז'יטומיר, תומכי תמימים וורוניז' [[תומכי תמימים פוקינג]] וב[[פריז]], שם שימש גם כמגיד שיעור ומשגיח.


ר' הלל נפטר ב[[צום גדליה]], ג' [[תשרי]] [[תשס"ט]].
בשנת [[תש"ו]] יצא מ[[רוסיה]], ומשנת [[תש"ז]] התגורר ב[[פריז]] שב[[צרפת]], שם כיהן כרב ואב"ד [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]].
הקים את מוסדות סיני ואת מערכת כשרות בצרפת והיה חלק מהקמת מרכז רבני ארופה.


הותיר אחריו בנים ובנות, יבדלחט"א: הגה"ח ר' [[אברהם ברוך פבזנר|אברהם ברוך]] - [[ארץ ישראל]], הרב [[יוסף יצחק פבזנר|יוסף יצחק]] - מנכ"ל מוסדות סיני-ליובאוויטש בפריז ומייסד [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]], הרב מנחם מענדל - ה[[שליח]] הראשי ל[[שוויץ]] ומנהל בית חב"ד בז'נבה. מרת שטערנא שרה קלמנסון, אשת הרב [[יחיאל מנחם מנדל קלמנסון|יחיאל מנחם מנדל]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ומחבר סדרת [[מי טל]]. הגברת רבקה נפרסטק, אשת ר' יחזקאל, מנהל מערכת [[שבועון כפר חב"ד]] ב[[פריז]] וחנה סלונים, אשת ר' חיים, שליח בדיז'ון, [[צרפת]].
היה ידוע בגאונותו בתורה בש"ס ובשאר ספרים היה עורך נסיעות ברחבי העולם כדי להכשיר מקוואות.
{{ערך חסר}}
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|פבזנר הלל]]
בשנת [[תשט"ו]] הקים בהוראת הרבי את מוסדות 'סיני' בצרפת כמוסד דתי בכדי לקלוט את המהגרים מצפון אפריקה{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68642 קידוש ה': עיתון 'הארץ' מפרגן לחינוך החב"די בפריז].}}.
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|פבזנר הלל]]
 
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|פבזנר הלל]]
==פעילותו להפצת בשורת הגאולה==
[[קובץ:ר' הלל פעבזנר.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב הלל אצל הרבי בקבלת ד' מינים]]
היה מהרבנים הבולטים שעודדו ונטלו חלק בהפצת [[בשורת הגאולה]] ושהרבי הוא המלך המשיח.
 
בשלהי חודש טבת תשנ"ג דיווח לרבי (באמצעות מכתב למזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]]) על ועידה ('קאנפירנעץ') בענייני משיח שייערך ב[[מוצאי שבת]] [[פרשת בא]] בבית ספר סיני בה ידברו על שלושה נקודות: "הגיע זמן גאולתכם", היכונו לביאת המשיח ו[[יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד]] ואת הענין האחרון הדגיש וכתב שאותו הולכים להדגיש בועידה, וביקש הסכמה וברכה. הרבי אישר זאת ולאחר שהמזכיר הדגיש את הענין השלישי והזכיר שאותו ידגישו במיוחד הרבי הניד שוב להסכמה וברכה{{הערה|יומן 'בית משיח 770'}}.
 
היה מהרבנים שעודדו את קיום 'מעמד קבלת המלכות העולמי - הסאטלייט' שנערך ב[[י' שבט]] [[תשנ"ג]] וקראו להתחבר אליו מכל רחבי תבל בהכרזת יחי אדוננו{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/e/e7/%D7%99%27_%D7%A9%D7%91%D7%98_%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%92.jpg הקול קורא אודות הסאטלייט בחתימתו]}}. במעמד עצמו נשא דברים בצרפתית בשידור חי מצרפת כשמעורר אודות קבלת מלכותו של הרבי כמלך המשיח{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/12UqSl_nsOR1WUjcytEoUmTiz6p33uhn-/view תכנית ואביטה נפלאות לחודש שבט תשפ"א] (שעה 1:12 ואילך)}}.
 
בחודש [[אדר]] [[תשנ"ג]] שאל את הרבי האם יש מקום לעשות שלטי משיח בהם יהיה כתוב בצרפתית "הנה הנה משיח בא - מגיע"{{הערה|LE VOICI. LE VOICI. MACHIAH ARRIVE}} כשהמשמעות והפירוש הם בלשון הווה כך שיהיו שיאמרו שחב"ד מבשרים שמשיח כבר בא. הרב פבזנר ציין שנוסח זה קיצוני אף יותר מסיסמת "ברוך הבא מלך המשיח" שהפיצו [[ניידות חב"ד באה"ק]] בראשות הרב [[דוד נחשון]]. הרבי אישר את סיסמא זו{{הערה| [https://drive.google.com/file/d/12DcnFbdKczLuMjkag8BiBqVhmlIS8ead/view?usp=sharing קובץ הערות וביאורים בתורת כ"ק אד"ש מה"מ גל' לה] (ע' 5)}}.       
 
גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף (בשידור חי) ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיים ביד אליהו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]] ובהמשך אף בכינוסים נוספים{{הערה|לדוגמא: בסאטלייט ב[[י' שבט]] [[תשנ"ו]].}}.
 
===פטירתו והנצחתו===
בשלהי [[תשס]] הובהל הרב פבזנר ל[[בית רפואה|בית הרפואה]] בשל דלקת ריאות חריפה. ר' הלל נפטר בביתו ביום חמישי מוצאי [[צום גדליה]], [[ד' תשרי]] [[תשס"ט]]. ונקבר ב[[הר הזיתים]] שב[[ירושלים]].
 
שלושים יום לאחר פטירת הרב פבזנר, במעמד מרגש שנערך לרגל ה'שלושים' במוסד "סיני" ב[[פריז]], בהשתתפות מאות חסידים, רבנים ושלוחים מצרפת, הוכתר בנו הגדול הרב [[אברהם ברוך פבזנר (פריז)|אברהם ברוך]] לכהן כרב במקום אביו.
 
במלאת שנה לפטירתו התקיים טקס [[הכנסת ספר תורה]] שנכתב לעילוי נשמתו על ידי בני משפחתו וחברי הקהילה.
 
==משפחתו==
'''בניו''':
* הרב [[אברהם ברוך פבזנר (פריז)|אברהם ברוך]] - עד שנת [[תשס"ט]] כיהן כ[[משפיע]] בישיבת [[תורת אמת]] ב[[ירושלים]] ומנהל [[בית ספר עטרת רבקה]]. בשנת [[תשס"ט]] עם פטירת אביו מונה לממלא מקומו כרב אנ"ש ב[[פריז]] וסגן אב"ד [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]].
* ר' [[יוסף יצחק פבזנר (צרפת)|יוסף יצחק]] - מנכ"ל מוסדות סיני-ליובאוויטש ב[[פריז]] ומייסד [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]].
* ר' מנחם מענדל פבזנר [[שליח]] הרבי ל[[שוויץ]], ומנהל [[בית חב"ד]] בז'נבה.
'''בנותיו''':
* מרת שטערנא שרה קלמנסון, אשת הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון |יחיאל מנחם מענדל]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ומחבר סדרת [[מי טל]].
* מרת רבקה נפרסטק, אשת ר' יחזקאל נפרסטק, מנהל מערכת [[שבועון כפר חב"ד]] ב[[פריז]].
* מרת חנה סלונים, אשת ר' [[חיים סלונים|חיים]], שליח בדיז'ון, [[צרפת]].
 
==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=41067 ראיון לבטאון "מרכז רבני אירופה"]. {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42014 מעמד הכתרת ר' אברהם ברוך פבזנר למלא מקום אביו]. {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=49936 טכס הכנסת ספר תורה לעילוי נשמת הרב פבזנר]. {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56993 גלריית תמונות מהרב פבזנר בתפילה]. {{אינפו}} {{תמונה|}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/mp-tchoura-rav-hilel-5779-5.pdf לקט מכתבים שקיבל מרבותינו נשיאינו]''', תשורה שיצאה לאור לציון עשור לפטירתו {{PDF|}}
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/0/0e/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A4%D7%91%D7%A0%D7%96%D7%A8_%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91.pdf מהפיכת החינוך בצרפת]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו, טבת תשפ"ב {{PDF}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/05/blog-post_2.html 'מטבעי אני מופנם': 'יחידות' מיוחדת של הרב הלל פבזנר עם הרבי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}
 
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פבזנר, הלל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:אישים בצרפת]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:משפחת פבזנר]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים זיטומיר]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פוקינג]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ברינואה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ט]]

גרסה אחרונה מ־10:17, 29 במאי 2024

הרב הלל פבזנר

הרב הלל פעווזנער (כ"ט שבט תרפ"ב - ד' תשרי תשס"ט) היה רב ופוסק. כיהן כרבם של חסידי חב"ד בצרפת במשך 55 שנים, וכאב"ד ועד רבני ליובאוויטש בצרפת. מייסד ונשיא מוסדות "סיני-ליובאוויטש" בפריז. במשך כשני עשורים היה ר"מ בישיבת תומכי תמימים ברינואה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד לאביו הרב אברהם ברוך פבזנר בעיר מינסק כ"ט שבט תרפ"ב. למד בישיבות תומכי תמימים ז'יטומיר, תומכי תמימים וורוניז' תומכי תמימים פוקינג ובפריז, שם שימש גם כמגיד שיעור ומשגיח.

בשנת תש"ו יצא מרוסיה, ומשנת תש"ז התגורר בפריז שבצרפת, שם כיהן כרב ואב"ד ועד רבני ליובאוויטש צרפת. הקים את מוסדות סיני ואת מערכת כשרות בצרפת והיה חלק מהקמת מרכז רבני ארופה.

היה ידוע בגאונותו בתורה בש"ס ובשאר ספרים היה עורך נסיעות ברחבי העולם כדי להכשיר מקוואות.

בשנת תשט"ו הקים בהוראת הרבי את מוסדות 'סיני' בצרפת כמוסד דתי בכדי לקלוט את המהגרים מצפון אפריקה[1].

פעילותו להפצת בשורת הגאולה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב הלל אצל הרבי בקבלת ד' מינים

היה מהרבנים הבולטים שעודדו ונטלו חלק בהפצת בשורת הגאולה ושהרבי הוא המלך המשיח.

בשלהי חודש טבת תשנ"ג דיווח לרבי (באמצעות מכתב למזכיר הרב יהודה לייב גרונר) על ועידה ('קאנפירנעץ') בענייני משיח שייערך במוצאי שבת פרשת בא בבית ספר סיני בה ידברו על שלושה נקודות: "הגיע זמן גאולתכם", היכונו לביאת המשיח ויחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד ואת הענין האחרון הדגיש וכתב שאותו הולכים להדגיש בועידה, וביקש הסכמה וברכה. הרבי אישר זאת ולאחר שהמזכיר הדגיש את הענין השלישי והזכיר שאותו ידגישו במיוחד הרבי הניד שוב להסכמה וברכה[2].

היה מהרבנים שעודדו את קיום 'מעמד קבלת המלכות העולמי - הסאטלייט' שנערך בי' שבט תשנ"ג וקראו להתחבר אליו מכל רחבי תבל בהכרזת יחי אדוננו[3]. במעמד עצמו נשא דברים בצרפתית בשידור חי מצרפת כשמעורר אודות קבלת מלכותו של הרבי כמלך המשיח[4].

בחודש אדר תשנ"ג שאל את הרבי האם יש מקום לעשות שלטי משיח בהם יהיה כתוב בצרפתית "הנה הנה משיח בא - מגיע"[5] כשהמשמעות והפירוש הם בלשון הווה כך שיהיו שיאמרו שחב"ד מבשרים שמשיח כבר בא. הרב פבזנר ציין שנוסח זה קיצוני אף יותר מסיסמת "ברוך הבא מלך המשיח" שהפיצו ניידות חב"ד באה"ק בראשות הרב דוד נחשון. הרבי אישר את סיסמא זו[6].

גם אחרי ג' תמוז המשיך בפירסום האמונה הטהורה בנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א והתגשמות נבואת הגאולה, ואף השתתף (בשידור חי) בכינוסי גאולה ומשיח שהתקיים ביד אליהו בשנת תשנ"ה על ידי הרב זמרוני ציק ובהמשך אף בכינוסים נוספים[7].

פטירתו והנצחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשלהי תשס"ח הובהל הרב פבזנר לבית הרפואה בשל דלקת ריאות חריפה. ר' הלל נפטר בביתו ביום חמישי מוצאי צום גדליה, ד' תשרי תשס"ט. ונקבר בהר הזיתים שבירושלים.

שלושים יום לאחר פטירת הרב פבזנר, במעמד מרגש שנערך לרגל ה'שלושים' במוסד "סיני" בפריז, בהשתתפות מאות חסידים, רבנים ושלוחים מצרפת, הוכתר בנו הגדול הרב אברהם ברוך לכהן כרב במקום אביו.

במלאת שנה לפטירתו התקיים טקס הכנסת ספר תורה שנכתב לעילוי נשמתו על ידי בני משפחתו וחברי הקהילה.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בניו:

בנותיו:

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים