תהלים ק"ד – הבדלי גרסאות
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אחידות |
מ החלפת טקסט – "תהלים אוהל יוסף יצחק" ב־"תהלים אהל יוסף יצחק" |
||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
בשם [[הגאון מוילנא]] מובא שקבעו לומר את המזמור דוקא בהמשך ל'[[שיר של יום]]' - מכיון שגם בבית המקדש נהגו לשורר מזמור זה בראשי חודשים, כחלק מ[[שירת הלויים]] בעת [[הקרבת קורבנות|הקרבת הקורבנות]]{{הערה|ספר 'מעשה רב' אות קנז.}}. | בשם [[הגאון מוילנא]] מובא שקבעו לומר את המזמור דוקא בהמשך ל'[[שיר של יום]]' - מכיון שגם בבית המקדש נהגו לשורר מזמור זה בראשי חודשים, כחלק מ[[שירת הלויים]] בעת [[הקרבת קורבנות|הקרבת הקורבנות]]{{הערה|ספר 'מעשה רב' אות קנז.}}. | ||
==== בקשת רחמים ותפילה ייחודית לאחר אמירת "בָּרְכִי נַפְשִׁי"==== | |||
בְּסֵפֶר "קַב הַיָּשָׁר" וְכֵן בְּסֵפֶר "דֶּרֶךְ יְּשַׁרַה"{{הערה|מאת הרב ראובן בר אברהם, הוּבַא בַּסֵּפֶר יִמְצָא חַיִּים סימן מח}} כָּתַב שֶׁמִּן הָרָאוּי לְּאוֹמְרוֹ "בָּרְכִי נַפְשִׁי" '''בְּכָל יוֹם''' וְזוֹ לְשׁוֹנוֹ; וְעַל זֶה כָּתוּב בְּזֹהַר: "בֵּן אָדָם צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל תָּמִיד וְלוֹמַר בְּכָל יוֹם מִזְמוֹר בָּרְכִי נַפְשִׁי" בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה' וְכוּ', וְאַחַר כָּךְ יֹאמַר: "יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, ה' אֵ-לוֹהַי וֶאֱ-לֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתִּסְלַח וְתִמְחַל לִי עַל כֹּל פְּשַׁעִים וְחָטָאִים מָה שֶׁעָשִׂיתִי, הֵן בִּרְאוּת עֵינַי, הֵן מָה שֶׁחָטָאתִי בְּיַדַי וְרַגְלַי וּבְגוּפִי. וּבְאִם שֶׁהִגִּיעַ עֵת וּזְמַן פְּטִירָתִי, וּמֻכְרָח אֲנִי לָצֵאת מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, אוּלַי בְּאוֹתוֹ זְמַן לֹא אוּכַל לְבָרֵךְ אוֹתְךָ וְלַשּׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְּׁלֵימַה, עַל כֵן הַיּוֹם הַזֶּה אֲנִי מְבַקֵּשׁ שֶׁלֹּא תְּיַסרְנִּי אַחַר מוֹתִי, וּתַּשִּׁיב אֶת נִשְׁמָתִי בְּגַן עֵדֶן בְּלִי שׁוּם מוֹרָא וּפַחַד" וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יה"וה הַלְּלוּיַ-ה. | |||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
*'''הוד והדר לבשת''' - הדר הוא כינוי של הקב"ה{{הערה|שם=יהל|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/80/index.htm יהל אור מזמור קד].}} והפסוק מונה את סדר ירידת האור האלוקי והתלבשותו בעולמות, 'גדלת' - חסד, 'מאוד' - גבורה, 'הוד והדר' - נצח והוד, המתלבשים ומאירים בעולם. | *'''הוד והדר לבשת''' - הדר הוא כינוי של הקב"ה{{הערה|שם=יהל|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/80/index.htm יהל אור מזמור קד].}} והפסוק מונה את סדר ירידת האור האלוקי והתלבשותו בעולמות, 'גדלת' - חסד, 'מאוד' - גבורה, 'הוד והדר' - נצח והוד, המתלבשים ומאירים בעולם. | ||
* '''עוטה אור כשלמה''' - התורה כלולה מפנימיות וחיצוניות הנקראים "אור" ו"שמלה". ''שלמה''' הוא משל לתורה ומצוות הנגלות לנו, שהם חיצוניות החכמה האלוקית בלבד{{הערה|מארבע הספירות התחתונות של עולם ה[[אצילות]] ([[נצח]], [[הוד]], [[יסוד]], [[מלכות]]).}}, שרק בדרגה זו בלבד אפשרית השגה בבחינת ראיה{{הערה|כאשר מושכל מסויים מתאמת אצל מישהו באופן מוחשי נקראת השגה זו בחינת "[[ראיה]]", בשונה מהשגת "[[שמיעה]]" ששיך להשיג עליה ולערער אותה.}} (ואפילו הנביאים ואפילו משה רבינו יכולים להשיג רק עד שם). '''אור''' הוא משל לפנימיות [[חכמה|החכמה האלוקית]] בה אפשרית רק השגה בבחינת שמיעה, והם טעמי התורה שיתגלו באופן מוחשי רק לעתיד לבוא{{הערה|[[אגרת הקודש - סימן י"ט]].}}. | * '''עוטה אור כשלמה''' - התורה כלולה מפנימיות וחיצוניות הנקראים "אור" ו"שמלה". '''שלמה''' הוא משל לתורה ומצוות הנגלות לנו, שהם חיצוניות החכמה האלוקית בלבד{{הערה|מארבע הספירות התחתונות של עולם ה[[אצילות]] ([[נצח]], [[הוד]], [[יסוד]], [[מלכות]]).}}, שרק בדרגה זו בלבד אפשרית השגה בבחינת ראיה{{הערה|כאשר מושכל מסויים מתאמת אצל מישהו באופן מוחשי נקראת השגה זו בחינת "[[ראיה]]", בשונה מהשגת "[[שמיעה]]" ששיך להשיג עליה ולערער אותה.}} (ואפילו הנביאים ואפילו משה רבינו יכולים להשיג רק עד שם). '''אור''' הוא משל לפנימיות [[חכמה|החכמה האלוקית]] בה אפשרית רק השגה בבחינת שמיעה, והם טעמי התורה שיתגלו באופן מוחשי רק לעתיד לבוא{{הערה|[[אגרת הקודש - סימן י"ט]].}}. | ||
*'''הכפירים שואגים לטרף''' - בחינת הכפירים בקדושה פירושו שהם 'רעבים' ומשתוקקים לברר את ה[[רפ"ח ניצוצות]] ('טרף' בגימטריא רפ"ח יחד עם הכולל){{הערה|שם=יהל}}. | *'''הכפירים שואגים לטרף''' - בחינת הכפירים בקדושה פירושו שהם 'רעבים' ומשתוקקים לברר את ה[[רפ"ח ניצוצות]] ('טרף' בגימטריא רפ"ח יחד עם הכולל){{הערה|שם=יהל}}. | ||
*'''יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב''' - כל יהודי שותף בענין הכללי של הגברת הצורה על החומר והפעולה של הבאת הגאולה לעולם, ולכל יהודי יש את העבודה הפרטית שמוטלת עליו, ומוטל עליו לעסוק בעבודות אלו 'עדי ערב', במשך כל ימי חייו{{הערה|1=[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%90%27_%D7%90%D7%93%D7%A8_%D7%90%27 היום יום ה' אדר ראשון].}}. | *'''יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב''' - כל יהודי שותף בענין הכללי של הגברת הצורה על החומר והפעולה של הבאת הגאולה לעולם, ולכל יהודי יש את העבודה הפרטית שמוטלת עליו, ומוטל עליו לעסוק בעבודות אלו 'עדי ערב', במשך כל ימי חייו{{הערה|1=[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%90%27_%D7%90%D7%93%D7%A8_%D7%90%27 היום יום ה' אדר ראשון]. ספר המאמרים אידיש, 'יצא אדם לפעלו' אייר ה'תש"ה (במהדורת לשון הקודש תשע"ה - עמוד 315).}}. | ||
==ניגונים על הפרק== | ==ניגונים על הפרק== | ||
| שורה 36: | שורה 37: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=126 תצלום המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק]''' | |||
*'''[https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/80/index.htm המזמור עם ביאור 'יהל אור']''' | *'''[https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/80/index.htm המזמור עם ביאור 'יהל אור']''' | ||
{{מזמורי ספר התהלים}} | {{מזמורי ספר התהלים}} | ||