אוהל אדמו"ר הזקן: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־15:45, 1 בדצמבר 2024

		ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

אוהל אדמו"ר הזקן הוא ציון קברו של רבי שניאור זלמן מלאדי, הממוקם בעיר האדיטש שבאוקראינה.

ההסתלקות והקבורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)#הסתלקותו

במוצאי שבת פרשת שמות, כ"ד בטבת תקע"ג, מיד^[1] לאחר הבדלה^[2], בשעה 22:22 - האדמו"ר הזקן הסתלק. כיון שלא היה בכפר פיענא (בו שהה) בית קברות, הובילו אותו למחרת בעגלה^[3] לעיירה האדיטש, שם היה בית עלמין יהודי^[4].

חסידים מספרים כי לפני הסתלקותו אמר: האדיטש,האדיטש ולכן נקבר בעיר זו.

באמצע הדרך להאדיטש לקבורה נעצרה העגלה, והיה נראה שגופו הקדוש של אדמו"ר הזקן הגביה את עצמו וכאילו שוכב באויר. המלווים נבהלו מאוד, בדקו וגילו שחיה טמאה^[5] נכנסה תחת העגלה. הם גירשו אותה ואדמו"ר הזקן חזר לשכב כמקודם.

מאוחר יותר נבנה אוהל על מקום הקבר.

כניסת כהנים לאוהל[עריכה | עריכת קוד מקור]

כניסת כהנים לאוהל היתה בעייתית לפי ההלכה, מפני שכפי שנבנה ה'ציון' באותה תקופה על מקום משכן גופו הטהור של אדמו"ר הזקן היתה כיפה גדולה, המכסה את מקום הקבורה. בתוך הכיפה ישנו חלון של טפח על טפח, ועל פי ההלכה חלון טפח על טפח בגובה טפח מביא את הטומאה לבית. ועל אף שיש שם לוח הסותם את פי החלון, אין הדבר מועיל, למרות הטפח. המהרי"ל פסק כי אין הדבר איסור מהתורה, מכיון שהלכה זו - שגם אם הטפח מוגף נחשב כאילו הוא פתוח, הינה רק כאשר המת נמצא בתוך המקום, אך באוהל אדמו"ר הזקן, הייתה גופו הטהור מתחת לכיפה, ובאופן זה אין הטומאה מתפשטת לבית כאשר החלון סגור.

אם כי פסקו זה של המהרי"ל הוגבל - בתנאי שכותלי הכיפה שמעל ציון אדמו"ר הזקן, גבוהים עשרה טפחים, שאם לא היא נחשבת לטומאה רצוצה^[6] שבוקעת ועולה. המהרי"ל הורה לבדוק את המקום, ובמידה ואין עשרה טפחים - ליצור חריץ בקרקע סביב הכיפה, עד שיהיו עשרה טפחים.

המהרי"ל הזהיר שהכהנים לא יעזו להשתטח על הציון. למרות שמעלת ההשתטחות על קברי הצדיקים היא גדולה, ומבטלין גזירת חכמים מפני דבר זה, ומסיבה זו^[7] כהנים נוהגים להשתטח על קברי התנאים בארץ הקודש, אמר המהרי"ל כי הדבר נכון דווקא בקברי התנאים, לפי שבימיהם נהוג היה שהקבר היה פתוח מהצד ולכן אינה נחשבת ל'טומאה רצוצה', אבל הקברים בימינו הינם סגורים לחלוטין, והדבר הינו איסור מהתורה. המהרי"ל יעץ לבנות מחיצה ברוחב ארבעה טפחים מהאוהל, כדי להרחיק את הכהנים שלא יבואו חלילה לידי השתטחות על האוהל, דבר הכרוך באיסור מהתורה^[8].

כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – קריית רבינו הגדול

בשנת תשמ"ח עברו המצבות והאוהל שיפוץ נרחב, על ידי הרב דוד נחשון והרב אבי טאוב. בשנים האחרונות חודש בניין האוהל ונבנו מעברי גישה כדי להקל על הבאים להתפלל. בכך התמלאה בקשתו של הרבי הרש"ב, ליצור אפשרות לכמה שיותר יהודים להגיע להתפלל באוהל^[9].

בי"ט כסלו תשע"ג נערכה חנוכת הבית של היכל אדמו"ר הזקן בסמיכות לציון, שנועד לאירוח המתפללים הבאים לפקוד את המקום, ולעריכת שבתונים ליהודים מאוקראינה וחבר העמים. בנייתו של ההיכל נתרמה על ידי משפחת רוהר, והמעמד נחגג בהשתתפות אורחים רבים שהגיעו לחנוך את המבנה החדש^[10].

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

מנחם זיגלבוים, אסתלק יקרא - סיפור הסתלקותם של נשיאי חב"ד עמוד 54, תשע"ג

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

שניאור זלמן ברגר, סופה של קהילת חב"ד האדיטש מתוך הספר ישראל נח הגדול, כד טבת התשע"ג (06.01.2013)
שניאור זלמן לוין, האדיטש תשע"ג חיה ונושמת, יומן ביקור, שבועון בית משיח, כא טבת התשע"ג (03.01.2013)
ציון אדמו"ר הזקן באתר גוגל מפות: תמונות, מיקום

הערות שוליים

↑ על פי אגרת אדמו"ר האמצעי, חורף תקע"ג. אגרות קודש (אדמו"ר האמצעי) ע' רלד
↑ בה הבדיל אדמו"ר הזקן על קפה.
↑ ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ), קיץ ה'ש"ת' ע' 96.
↑ במהלך המסע עמדה העגלה למנוחה בפונדק, ושודדים שהיו במקום תכננו לחטוף את העגלה. בדרך נס שמעו המלווים את תוכניות השודדים ומיהרו להבריח את העגלה.
↑ דבר אחר
↑ כאשר מת מונח במקום סגור שאין רשות מיוחדת לטומאה, אז בוקעת הטומאה גם מחוץ למקום המצאותו.
↑ ולא מטעם שקברי הצדיקים אינם מטמאים. והמהרי"ל שולל סיבה זו מהוכחות שונות.
↑ תשובה מהמהרי"ל, מובא בקובץ האוהל חוברת ו', שארית יהודה (ההוצאה החדשה) תשובה כ"ג.
↑ הרב דוד נחשון חושף - כך בנינו את המצבות באוהלי רבותינו נשיאינו, כתבה מתוך שבועון בית משיח.
↑ במעמד מרשים נחנך "היכל אדמו"ר הזקן" בהאדיטש

[1] על פי אגרת אדמו"ר האמצעי, חורף תקע"ג. אגרות קודש (אדמו"ר האמצעי) ע' רלד

[2] בה הבדיל אדמו"ר הזקן על קפה.

[3] ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ), קיץ ה'ש"ת' ע' 96.

[4] במהלך המסע עמדה העגלה למנוחה בפונדק, ושודדים שהיו במקום תכננו לחטוף את העגלה. בדרך נס שמעו המלווים את תוכניות השודדים ומיהרו להבריח את העגלה.

[5] דבר אחר

[6] כאשר מת מונח במקום סגור שאין רשות מיוחדת לטומאה, אז בוקעת הטומאה גם מחוץ למקום המצאותו.

[7] ולא מטעם שקברי הצדיקים אינם מטמאים. והמהרי"ל שולל סיבה זו מהוכחות שונות.

[8] תשובה מהמהרי"ל, מובא בקובץ האוהל חוברת ו', שארית יהודה (ההוצאה החדשה) תשובה כ"ג.

[9] הרב דוד נחשון חושף - כך בנינו את המצבות באוהלי רבותינו נשיאינו, כתבה מתוך שבועון בית משיח.

[10] במעמד מרשים נחנך "היכל אדמו"ר הזקן" בהאדיטש

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{לעריכה}}
-{{לפשט}}
+[[קובץ:אוהל אדמו"ר הזקן.jpeg|שמאל|ממוזער|אוהל [[אדמו"ר הזקן]] המשופץ בהאדיטש]]
-[[קובץ:אוהל אדמו"ר הזקן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|אוהל [[אדמו"ר הזקן]] המשופץ בהאדיטש]]
+[[קובץ:פנים אוהל אדמור הזקן.jpg|שמאל|ממוזער|ציון [[אדמו"ר הזקן]] מבפנים]]
-[[קובץ:פנים אוהל אדמור הזקן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון [[אדמו"ר הזקן]] מבפנים]]
 '''אוהל [[אדמו"ר הזקן]]''' הוא ציון קברו של רבי שניאור זלמן מלאדי, הממוקם בעיר [[האדיטש]] שב[[אוקראינה]].
@@ שורה 9: / שורה 8: @@
 ב[[מוצאי שבת]] פרשת שמות, [[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]], מיד{{הערה|על פי אגרת אדמו"ר האמצעי, חורף תקע"ג. [[אגרות קודש (אדמו"ר האמצעי)]] ע' רלד}} לאחר [[הבדלה]]{{הערה|בה הבדיל אדמו"ר הזקן על [[קפה]].}}, בשעה 22:22 - ה[[אדמו"ר הזקן]] [[הסתלקות|הסתלק]]. כיון שלא היה בכפר פיענא (בו שהה) בית קברות, הובילו אותו למחרת בעגלה{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]], קיץ ה'ש"ת' ע' 96.}} ל[[עיירה]] [[האדיטש]], שם היה בית עלמין יהודי{{הערה|במהלך המסע עמדה העגלה למנוחה ב[[פונדק]], ושודדים שהיו במקום תכננו לחטוף את העגלה. בדרך נס שמעו המלווים את תוכניות השודדים ומיהרו להבריח את העגלה.}}.
-באמצע הדרך ל[[האדיטש]] לקבורה נעצרה העגלה, והיה נראה שגופו הקדוש של [[אדמו"ר הזקן]] הגביה את עצמו וכאילו שוכב באויר. המלווים נבהלו מאוד, בדקו וגילו שחיה טמאה{{הערה|[[חזיר]]}} נכנסה תחת העגלה. הם גירשו אותה ו[[אדמו"ר הזקן]] חזר לשכב כמקודם.
+חסידים מספרים כי לפני הסתלקותו אמר: האדיטש,האדיטש ולכן נקבר בעיר זו.
-מסופר שכאשר הגיעו לבית העלמין, לא ידעו היכן להטמין את גופו הק', מיד יצאה אש ממקום מסוים וידעו ששם צריך לטומנו{{מקור}}.
+באמצע הדרך ל[[האדיטש]] לקבורה נעצרה העגלה, והיה נראה שגופו הקדוש של [[אדמו"ר הזקן]] הגביה את עצמו וכאילו שוכב באויר. המלווים נבהלו מאוד, בדקו וגילו שחיה טמאה{{הערה|דבר אחר}} נכנסה תחת העגלה. הם גירשו אותה ו[[אדמו"ר הזקן]] חזר לשכב כמקודם.
 מאוחר יותר נבנה [[אוהל]] על מקום הקבר.
@@ שורה 17: / שורה 16: @@
 == כניסת כהנים לאוהל ==
-כניסת כהנים לאוהל היא בעייתית עפ"י ההלכה, מפני שב'ציון' על מקום משכן גופו הטהור של [[אדמו"ר הזקן]] ישנה כיפה גדולה, המכסה את מקום הקבורה. בתוך הכיפה ישנו חלון של טפח על טפח, ועל פי ההלכה חלון טפח על טפח ברום טפח מביא את הטומאה לבית. ועל אף שיש שם לוח הסותם את פי החלון, אין הדבר מועיל, למרות הטפח.
+כניסת כהנים לאוהל היתה בעייתית לפי ההלכה, מפני שכפי שנבנה ה'ציון' באותה תקופה על מקום משכן גופו הטהור של [[אדמו"ר הזקן]] היתה כיפה גדולה, המכסה את מקום הקבורה. בתוך הכיפה ישנו חלון של טפח על טפח, ועל פי ההלכה חלון טפח על טפח בגובה טפח מביא את הטומאה לבית. ועל אף שיש שם לוח הסותם את פי החלון, אין הדבר מועיל, למרות הטפח. [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|המהרי"ל]] פסק כי אין הדבר איסור מהתורה, מכיון שהלכה זו - שגם אם הטפח מוגף נחשב כאילו הוא פתוח, הינה רק כאשר המת נמצא בתוך המקום, אך באוהל אדמו"ר הזקן, הייתה גופו הטהור מתחת לכיפה, ובאופן זה אין הטומאה מתפשטת לבית כאשר החלון סגור.
-[[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|המהרי"ל]] פסק כי אין הדבר איסור מהתורה, מכיון שהלכה זו - שגם אם הטפח מוגף נחשב כאילו הוא פתוח, הינו רק כשהמת נמצא בתוך המקום, אבל באוהל אדמו"ר הזקן, הייתה גופתו הטהורה מתחת לכיפה, ובאופן זה אין הטומאה מתפשטת לבית כאשר החלון סגור.
+אם כי פסקו זה של המהרי"ל הוגבל - בתנאי שכותלי הכיפה שמעל ציון אדמו"ר הזקן, גבוהים עשרה טפחים, שאם לא היא נחשבת לטומאה רצוצה{{הערה|1=כאשר מת מונח במקום סגור שאין רשות מיוחדת לטומאה, אז בוקעת הטומאה גם מחוץ למקום המצאותו.}} שבוקעת ועולה. המהרי"ל הורה לבדוק את המקום, ובמידה ואין עשרה טפחים - ליצור חריץ בקרקע סביב הכיפה, עד שיהיו עשרה טפחים.
-אם כי פסקו זה של המהרי"ל הוגבל - בתנאי שכותלי הכיפה שמעל ציון אדמו"ר הזקן, גבוהים עשרה טפחים, שאם לא היא נחשבת לטומאה רצוצה{{הערה|1=כאשר מת מונח במקום סגור שאין רשות מיוחדת לטומאה, אז בוקעת הטומאה גם מחוץ למקום המצאותו.}} שבוקעת ועולה. המהרי"ל הורה לבדוק את המקום, ובמקרה שאין עשרה טפחים - לחפור חריץ בקרקע סביב הכיפה, עד שיהיו עשרה טפחים.
+המהרי"ל הזהיר שהכהנים לא יעזו להשתטח על הציון. למרות שמעלת ההשתטחות על קברי הצדיקים היא גדולה, ומבטלין גזירת חכמים מפני דבר זה, ומסיבה זו{{הערה|1=ולא מטעם שקברי הצדיקים אינם מטמאים. והמהרי"ל שולל סיבה זו מהוכחות שונות.}} כהנים נוהגים להשתטח על קברי ה[[תנאים]] ב[[ארץ הקודש]], אמר המהרי"ל כי הדבר נכון דווקא בקברי התנאים, לפי שבימיהם נהוג היה שהקבר היה פתוח מהצד ולכן אינה נחשבת ל'טומאה רצוצה', אבל הקברים בימינו הינם סגורים לחלוטין, והדבר הינו איסור מהתורה. המהרי"ל יעץ לבנות מחיצה ברוחב ארבעה טפחים מהאוהל, כדי להרחיק את הכהנים שלא יבואו חלילה לידי השתטחות על האוהל, דבר הכרוך באיסור מהתורה{{הערה|תשובה מהמהרי"ל, מובא בקובץ [[האוהל]] חוברת ו', שארית יהודה (ההוצאה החדשה) תשובה כ"ג.}}.
-=== השתטחות כהנים על הציון ===
-המהרי"ל הזהיר שהכהנים לא יעזו להשתטח על הציון.
-למרות שמעלת ההשתטחות על קברי הצדיקים היא גדולה, ומבטלין גזירת חכמים מפני דבר זה, ומסיבה זו{{הערה|1=ולא מטעם שקברי הצדיקים אינם מטמאים. והמהרי"ל שולל סיבה זו מהוכחות שונות.}} כהנים נוהגים להשתטח על קברי ה[[תנאים]] ב[[ארץ הקודש]], אמר המהרי"ל כי הדבר נכון דווקא בקברי התנאים, לפי שבימיהם נהוג היה שהקבר היה פתוח מהצד ולכן אינה נחשבת ל'טומאה רצוצה', אבל הקברים בימינו הינם סגורים לחלוטין, והדבר אינו איסור מהתורה.
-המהרי"ל יעץ לבנות מחיצה ברוחב ארבעה טפחים מהאוהל, כדי להרחיק את הכהנים שלא יבואו חלילה לידי השתטחות על האוהל, דבר הכרוך באיסור מהתורה{{הערה|תשובה מהמהרי"ל, מובא בקובץ [[האוהל]] חוברת ו', שארית יהודה (ההוצאה החדשה) תשובה כ"ג.}}.
-{{להשלים}}
 == כיום ==
@@ שורה 37: / שורה 28: @@
 ב[[י"ט כסלו]] [[תשע"ג]] נערכה [[חנוכת הבית]] של [[היכל אדמו"ר הזקן]] בסמיכות לציון, שנועד לאירוח המתפללים הבאים לפקוד את המקום, ולעריכת שבתונים ליהודים מאוקראינה וחבר העמים. בנייתו של ההיכל נתרמה על ידי משפחת רוהר, והמעמד נחגג בהשתתפות אורחים רבים שהגיעו לחנוך את המבנה החדש{{הערה|1=[http://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=73204 במעמד מרשים נחנך "היכל אדמו"ר הזקן" בהאדיטש] {{תמונה}} {{אינפו}}}}.
+==לקריאה נוספת==
+*[[מנחם זיגלבוים]], אסתלק יקרא - סיפור הסתלקותם של נשיאי חב"ד עמוד 54, [[תשע"ג]]
+==קישורים חיצונים==
+* [[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73925 סופה של קהילת חב"ד האדיטש מתוך הספר ישראל נח הגדול]''', כד טבת התשע"ג (06.01.2013) {{אינפו}}
+* [[שניאור זלמן לוין]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73856 האדיטש [[תשע"ג]] חיה ונושמת]''', יומן ביקור, [[שבועון בית משיח]], כא טבת התשע"ג (03.01.2013) {{אינפו}}
+* ציון אדמו"ר הזקן באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@50.3549522,34.0072083,3a,75y,97.81h,89.45t/data=!3m6!1e1!3m4!1sK_93ZD9qskuoSAIrtPWVgg!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/50°21'16.3%22N+34°00'29.8%22E/@50.354523,34.0104677,17z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0x0?hl=iw מיקום]
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:אוהלי רבותינו נשיאינו]]