הכהן כמורה הוראה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
לכהנים יש שייכות מיוחדת להוראה. בזמן [[בית המקדש]], היה קיים '''בית הדין של הכהנים'''{{מקור}} | לכהנים יש שייכות מיוחדת להוראה. בזמן [[בית המקדש]], היה קיים '''בית הדין של הכהנים.'''{{מקור}} | ||
בתורה, מתוארה הוראתו של כהן כפסק מוחלט ואמין{{הערה|שתי דוגמאת: "כאשר יערוך הכהן כן יקום", "ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע" -דברים כא:ה}}. אולם, בסגנון ה[[משנה]] מובאת תורתם של הכהנים במקביל -ולפעמים בניגוד- להוראות של שאר שבטי ישראל{{מקור}} | בתורה, מתוארה הוראתו של כהן כפסק מוחלט ואמין{{הערה|שתי דוגמאת: "כאשר יערוך הכהן כן יקום", "ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע" -דברים כא:ה}}. אולם, בסגנון ה[[משנה]] מובאת תורתם של הכהנים במקביל -ולפעמים בניגוד- להוראות של שאר שבטי ישראל.{{מקור}} | ||
סמכות הכהנים כמורי הוראה ולשפוט צדק בעניינים תורניים מיותדת גם בתורה שבכתב וגם בתורה שבעל פה{{מקור}} | סמכות הכהנים כמורי הוראה ולשפוט צדק בעניינים תורניים מיותדת גם בתורה שבכתב וגם בתורה שבעל פה.{{מקור}} בחלק [[קבלה|הנסתר שבתורה]] מובאות מטרות אידאליות הדורשות מהכהנים שינהגו כמורי דת, יהיו בעלי ידע תורני ברמה גבוהה, ויתנהגו עם הוראתם באופן של חסד ושלום.{{מקור}} | ||
==רקע== | ==רקע== | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
===הוראת כהן משיח=== | ===הוראת כהן משיח=== | ||
{{ | {{להשלים}} | ||
==מקורות בחומש== | ==מקורות בחומש== | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
==מקורות בספרי נביאים וכתובים== | ==מקורות בספרי נביאים וכתובים== | ||
בנביא מצויין כי ראוי לכהן להורות את חוקי התורה לכל העם ולהוכיחם כשחוטאים{{הערה|מלאכי ב, ז ובפירוש מצודת דוד שם}}{{הערה|אבן עזרא ורד"ק - הושע ד, ד}}. במקום נוסף בנביא, מובא שהכהנים והלוים היו מלמדים ומורים את העם, והשרים היו הולכים איתם כדי לכפות את העם לעשות כדבריהם{{הערה|דברי הימים ב יז, ח ברש"י}}. עוד מוזכר בנביא, כי כאשר עם ישראל חוטאים, מונע מהם ה' את הכהן שיורה להם את משפטיו, וכששבים בתשובה דואג להם ה' לשופט שיורה להם את דרך התורה{{הערה|דברי הימים ב טו, ג ע"פ פירוש הרלב"ג}}. | |||
[[ | ב[[ספר תהלים|ספר התהלים]] ודברי הימים{{מקור}} מתואר כי בזכות תפקידם של הכהנים כמורי צדק, הם זוכים ללבישת '''בגדי צדק'''{{הערה|תהלים קלב, ט ע"פ האבן עזרא}}. | ||
==מקורות בתלמוד ודברי חז"ל== | ==מקורות בתלמוד ודברי חז"ל== | ||
הוראתו של הכהן הייתה חשובה בעיני הכלל ובפרט במצוות השייכות אל הכהונה{{הערה|כדוגמא: [[רבי יהודה הנשיא]] שאל את [[רבי טרפון]] (שהיה כהן) מהו צריך להיות שוויו של השה בו יפדה את פטר חמורו -מסכת בכורות דף יא עמוד א}}{{מקור|סיבה=זה שרבי יהודה שאל את הכהן לשוויו של השה בו יפדה את פטר החמור אינו מקור לכך שלהוראת הכהן הייתה חשיבות באופן כללי, הרבה יותר סביר שרבי יהודה שאל בגלל שמן הסתם כהן, שנדרש להלכה הזו פעמים רבות יש ידיעה מה הדין.}}. | |||
יש סוברים שעצם התרומה וקדושתה גרמה גדלות הדעת לכהנים{{הערה|'''לחם פנים''' במספר קטן גימטריא '''גל''' שהיה מגלה להם רזי תורה -ש"ך על התורה חלק א דף תקז.}}. | |||
==בחלק הנסתר שבתורה== | ==בחלק הנסתר שבתורה== | ||
| שורה 52: | שורה 50: | ||
ה[[אדמו"ר האמצעי]] האריך להסביר מעלת תלמוד התורה של הכהנים עוד יותר מאביו{{הערה|וזאת בהתאם לאופיו להסביר באריכות את מאמרי אביו}}, הוא הסביר שהמשכת חכמת התורה נפעל על ידי הכהנים ותלמודם{{הערה|כך ניסח: וכל קדושה העליונה נמשך לבני ישראל -שהוא בחינת מלכות- על ידי הכהנים. וגם המשכת אור דתורה -שהוא שם מ"ה דחכמה עילאה- כמו שכתוב "יורו משפטיך ליעקב" -ספר מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] חלק בראשית}}, והוא גם הסביר שהעלאת נרות המנורה על ידי הכהן והקטרת הקטרת מסמל את כחו של הכהונה להמשיך רוב עונג במדת החכמה, המשכה שמביאה על העם כולו רוב שפע גשמי{{הערה|מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] "דרושי חתונה" חלק א דף קמה {{*}} ובספר מאמרי אדמו"ר האמצעי במדבר חלק ג דף תתקכ"ו מוסיף שכח זו לא ניתן לשאר שבטי ישראל}}, וגם בעת הגלות בזמן שאין בית המקדש{{הערה|מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] לספר במדבר חלק ג דף תתקעב.}}. | ה[[אדמו"ר האמצעי]] האריך להסביר מעלת תלמוד התורה של הכהנים עוד יותר מאביו{{הערה|וזאת בהתאם לאופיו להסביר באריכות את מאמרי אביו}}, הוא הסביר שהמשכת חכמת התורה נפעל על ידי הכהנים ותלמודם{{הערה|כך ניסח: וכל קדושה העליונה נמשך לבני ישראל -שהוא בחינת מלכות- על ידי הכהנים. וגם המשכת אור דתורה -שהוא שם מ"ה דחכמה עילאה- כמו שכתוב "יורו משפטיך ליעקב" -ספר מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] חלק בראשית}}, והוא גם הסביר שהעלאת נרות המנורה על ידי הכהן והקטרת הקטרת מסמל את כחו של הכהונה להמשיך רוב עונג במדת החכמה, המשכה שמביאה על העם כולו רוב שפע גשמי{{הערה|מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] "דרושי חתונה" חלק א דף קמה {{*}} ובספר מאמרי אדמו"ר האמצעי במדבר חלק ג דף תתקכ"ו מוסיף שכח זו לא ניתן לשאר שבטי ישראל}}, וגם בעת הגלות בזמן שאין בית המקדש{{הערה|מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] לספר במדבר חלק ג דף תתקעב.}}. | ||
[[אדמו"ר מהר"ש]], בשנת [[תרכ"ז]], מסר מאמר | [[אדמו"ר מהר"ש]], בשנת [[תרכ"ז]], מסר מאמר שמסביר את הכח המיוחד שיש לשבט לוי בענייני הוראת בתורה{{הערה|ספר מאמרי אדמו"ר [[המהר"ש]] תרכז דף שי.}}. | ||
גם בין שאר כתבים של אסיפת גדולי חסידי חב"ד מתואר הכהנים כבעלי יכולת נפלאה בהוראתה של תורה{{הערה|ספר פלח הרימון ל[[הלל מפאריץ']] שמות דף תכז.}}. | גם בין שאר כתבים של אסיפת גדולי חסידי חב"ד מתואר הכהנים כבעלי יכולת נפלאה בהוראתה של תורה{{הערה|ספר פלח הרימון ל[[הלל מפאריץ']] שמות דף תכז.}}. | ||