גרשון בער ג'יקובסון: הבדלים בין גרסאות בדף
Zucker Chony (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
Zucker Chony (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:גרשון בער.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ג'יקובסון בחדר ה[[מזכירות]]]] | [[קובץ:גרשון בער.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ג'יקובסון בחדר ה[[מזכירות]]]] | ||
הרב '''גרשון בער ג'יקובסון{{הערה|יעקובסון}}''' ([[ט" | הרב '''גרשון בער ג'יקובסון{{הערה|יעקובסון}}''' ([[ט"ז סיון]] [[תרצ"ד]]-[[כ' אייר]] [[תשס"ה]]) היה [[חסיד חב"ד]] שייסד את עיתון ה'[[אלגעמיינער זשורנאל]]' (עיתון בשפת ה[[אידיש]]), ועורכו הראשי. במהלך השנים [[הרבי]] קרא לו פעמים רבות ל[[גן עדן העליון|חדרו]], והדריך אותו כיצד להביע את דעתה של היהדות הנאמנה בענינים העומדים על הפרק. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[מוסקבה]] ב[[ט" | נולד ב[[מוסקבה]] ב[[ט"ז סיון]] ה'[[תרצ"ד]] לאביו הרב [[סימון יעקבשווילי]] ולאמו מרת פריידא. בילדותו נאסר אביו על ידי ה[[ק.ג.ב.]] והוגלה ל[[סיביר]], והוא גודל על ידי אמו בלבד. בילדותו נשלח בלית ברירה ללמוד בבית ספר הקומוניסטי העממי מחשש השלטונות, אך בשעות אחר הצהריים היה לומד עם מורה פרטי שהיה מגיע ללמד אותו במחתרת לימודי יהדות. | ||
כאשר פרצה [[מלחמת העולם השנייה]] ברח יחד עם אמו ל[[לנינגרד]] ומשם המשיכו ל[[סמרקנד]] דרך גרוזיה, שם שהו עד לסיומה של המלחמה, אז השתתפו ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]], והבריחו את גבולות [[רוסיה]] דרך [[לבוב]] עד שהגיעו למחנה הפליטים [[פוקינג]]. | כאשר פרצה [[מלחמת העולם השנייה]] ברח יחד עם אמו ל[[לנינגרד]] ומשם המשיכו ל[[סמרקנד]] דרך גרוזיה, שם שהו עד לסיומה של המלחמה, אז השתתפו ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]], והבריחו את גבולות [[רוסיה]] דרך [[לבוב]] עד שהגיעו למחנה הפליטים [[פוקינג]]. | ||
גרסה אחרונה מ־03:17, 13 במאי 2024
הרב גרשון בער ג'יקובסון[1] (ט"ז סיון תרצ"ד-כ' אייר תשס"ה) היה חסיד חב"ד שייסד את עיתון ה'אלגעמיינער זשורנאל' (עיתון בשפת האידיש), ועורכו הראשי. במהלך השנים הרבי קרא לו פעמים רבות לחדרו, והדריך אותו כיצד להביע את דעתה של היהדות הנאמנה בענינים העומדים על הפרק.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד במוסקבה בט"ז סיון ה'תרצ"ד לאביו הרב סימון יעקבשווילי ולאמו מרת פריידא. בילדותו נאסר אביו על ידי הק.ג.ב. והוגלה לסיביר, והוא גודל על ידי אמו בלבד. בילדותו נשלח בלית ברירה ללמוד בבית ספר הקומוניסטי העממי מחשש השלטונות, אך בשעות אחר הצהריים היה לומד עם מורה פרטי שהיה מגיע ללמד אותו במחתרת לימודי יהדות.
כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה ברח יחד עם אמו ללנינגרד ומשם המשיכו לסמרקנד דרך גרוזיה, שם שהו עד לסיומה של המלחמה, אז השתתפו בבריחה הידועה, והבריחו את גבולות רוסיה דרך לבוב עד שהגיעו למחנה הפליטים פוקינג.
מפוקינג המשיך לצרפת יחד עם אמו, ונכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים ברינואה, שם התחיל לעסוק בכתיבה עיתנואית, והיה חביב על החסיד הנודע ר' ישראל לוין (נעוולער).
ושם גם התאחדה המשפחה מחדש כשהאבא שוחרר מגלותו והצליח להבריח גם הוא את גבולות רוסיה. בתשי"ב עברה המשפחה יחד לטורונטו, שם התמנה האבא לרב, אך בעקבות הייסורים הקשים שעבר בסיביר הוא לא האריך ימים, ונפטר כשנה וחצי לאחר שהתיישב בעיר. זמן מה לאחר מכן נפטרה גם אשתו, אמו של ר' גרשון בער.
לאחר פטירת ההורים עברו ר' גרשון בער ושני אחיו ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, שם גילה את כשרון הכתיבה שבו. עם סיום לימודיו פתח את הקריירה העיתונאית שלו והחל לכתוב בעיתונים מכובדים באידיש.
בשנת תשט"ז נשא את רעייתו מרת צביה, בתו של מי שלימים נתמנה לגבאי ב-770 הרב יעקב ליפסקר. במשך שנים ארוכות לימדה בבית רבקה בקראון הייטס, נוסף על היותה שותפה בחלק גדול מפעולתיו של בעלה.
מלבד עיסוקו העיקרי ככתב בעיתון 'דער טאג מארגן זשורנאל', עסק מן הצד ככתב משנה בעיתונים שונים[2], והיה העיתונאי היהודי הראשון שביקר במצרים לאחר מלחמת ששת הימים, דבר שהקנה לו פרסום רחב.
בשנת תשל"א נסגר העיתון 'דער טאג', ובאסיפה שהתקיימה בספריית הרבי בנוכחות מספר עסקנים דוגמת הרב מענדל שם טוב הרב זלמן גוראריה והרב לייבל מוצ'קין הוחלט להקים עיתון חילופי שיהווה במה לפרסום דעתה של היהדות הנאמנה בענינים העומדים על הפרק. העיתון הראשון יצא לאור בי' אדר תשל"ב, כשהגב הכלכלי ניתן על ידי העסקנים וניהול המערכת מופקד בידיו של הרב גרשון בער, שהיה גם העורך הראשי.
שמו של העיתון נבחר על ידי הרבי - "אלגעמיינער זשורנאל" (עיתון של כולם), מתוך מטרה שהעיתון לא ייצג רק את עמדותיה של תנועת חב"ד, אלא יהיה במה איתה יזדהו כל הפלגים והזרמים ביהדות החרדית.
למרות שבכתיבת העיתון השתתפו כתבים שאינם שומרים תורה ומצוות, וחלקם בעלי דעות שמאלניות ההפוכות מדעת התורה, הצליח לנווט את העיתון כך שייצג את דעתה של היהדות, וילחם את מלחמותיו של הרבי בעניני הכלל.
כשהחל הרבי להגיה מדי שבוע שיחה על מנת לפרסמה [לקראת סוף תשמ"ז], פורסמה השיחה לסרוגין: שבוע באידיש באלגעמיינער זשורנאל, ושבוע בלשון הקודש בעיתון כפר חב"ד.
כעורך ראשי באחד העיתונים החשובים ביותר של יהדות אמריקה, היה מוזמן לאסיפות רבות, וגם שם שימש כשליח נאמן של הרבי, וזכה לקבל הוראות מהרבי לאורך כל השנים הן לגבי הכתיבה בעיתון, והן לגבי אנשים שונים עמהם נפגש במהלך עבודתו.
בתור מייצג של דעת הרבי וחסידות חב"ד ספג מלחמה קשה מצד חצר סאטמר ועד שלילה אחת שרפו את מערכת העיתון, הדבר לא עצר את ר' גרשון בער להמשיך לייצג את דעת חב"ד בגאון.
נפטר בכ' אייר תשס"ה, ונטמן בבית העלמין מונטיפיורי, ברובע קווינס שבניו-יורק.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחיו, הרב בצלאל יעקבסאן
- אחיו, הרב שלום יעקבסון
- בנו, הרב סימון ג'ייקובסון
- בתו, הרבנית פריידא העכט, שלוחה בנארוואק קאנעטיקוט
- בנו, הרב ברוך שלום יעקבסאן, שליח בהאנטער קאלעג' בניו יארק.
- בתו הרבנית חנה, רעיית הרב בן ציון קראסניאנסקי, שלוחי הרבי ב"אפער איסט סייד", מנהטן
- בנו, הרב יוסף יצחק יעקובסון
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רפאל דינרי, העיתונאי של הרבי, סקירת תולדות חייו בשבועון בית משיח, גליון 877 עמוד 54 ואילך.
- 'יחידות' מיוחדת של הרב ג'יקובסון עם הרבי בשנת תשמ"ה, באתר 'לחלוחית גאולתית'
הערות שוליים
- ↑ יעקובסון
- ↑ בין העיתונים שכתב בהם היה גם עיתון ידיעות אחרונות, שג'יקובסון היה נציגו בני יורק לאחר שהחליף בתפקיד את הסופר אלי ויזל ששימש עד אז כעיתונאי מטעמם. הידידות בינו לבין אלי ויזל התחזקה במהלך השנים כשפתח את עיתון אלגעמיינער זשורנאל, בו היה אלי ויזל אחד מהכתבים החשובים.