אף – הבדלי גרסאות
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
←עניינם בכלי המקדש: עיון נוסף בשיחה ליקו"ש ח"ה הוספות וישלח עמוד 402 טור שמאל למעלה |
||
| (5 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==נקבי החוטם (פרדשקא הימני והשמאלי)== | ==נקבי החוטם (פרדשקא הימני והשמאלי)== | ||
שני נקבי החוטם{{הערה|הנקראים בקבלה ובחסידות "פרדשקא".}} הם שתי מדרגות, וכמאמר הזוהר{{הערה|באדרא רבא, ח"ג עמ' ק"ל.}}"מחד נוקבא (נקב הימני) חיין ומחד נוקבא (נקב השמאלי) חיין דחיין". ומבואר בזה דבנקב הימני נמשך המקיף ד[[אור ישר]] (מקיף ד[[חיה]], המגיע בחיצוניות [[עתיק]]) ובשמאלי המקיף ד[[אור חוזר]] (המקיף ד[[יחידה]] המגיע בפנימיות עתיק){{הערה|בשעה שהקדימו תער"ב אות רכב, והניף ידו תשי"א}}{{הערה|בעל | שני נקבי החוטם{{הערה|הנקראים בקבלה ובחסידות "פרדשקא".}} הם שתי מדרגות, וכמאמר הזוהר{{הערה|באדרא רבא, ח"ג עמ' ק"ל.}}"מחד נוקבא (נקב הימני) חיין ומחד נוקבא (נקב השמאלי) חיין דחיין". ומבואר בזה דבנקב הימני נמשך המקיף ד[[אור ישר]] (מקיף ד[[חיה (חלק הנפש)|חיה]], המגיע בחיצוניות [[עתיק]]) ובשמאלי המקיף ד[[אור חוזר]] (המקיף ד[[יחידה]] המגיע בפנימיות עתיק){{הערה|בשעה שהקדימו תער"ב אות רכב, והניף ידו תשי"א}}{{הערה|בעל ה[[קול ברמה]] ביאר בפירושו הפוך אך אדמו"ר הרש"ב והרבי שללו את פירושו. המשך תער"ב עמ' תמח. מאמר ד"ה והיה ביום ההוא גו' והחרים, אחרון של פסח תשכ"ב, | ||
נדפס [https://drive.google.com/file/d/1Z3qoI37N2roLNGOAF5wcX5gdW7hhucaL/view בספר המאמרים פסח חלק ב' עמ' קכט]. [https://drive.google.com/file/d/1uU6vF8r_voVRR9lbKgFJs5y-s90VHZAN/view ובעריכה מחודשת בתורת מנחם התוועדויות עמ' 323].}}. | נדפס [https://drive.google.com/file/d/1Z3qoI37N2roLNGOAF5wcX5gdW7hhucaL/view בספר המאמרים פסח חלק ב' עמ' קכט]. [https://drive.google.com/file/d/1uU6vF8r_voVRR9lbKgFJs5y-s90VHZAN/view ובעריכה מחודשת בתורת מנחם התוועדויות עמ' 323].}}. | ||
===עניינם בעבודה=== | ===עניינם בעבודה=== | ||
'''נקב הימני''' היא העבודה "מלמעלה למטה"; | '''נקב הימני''' היא העבודה "מלמעלה למטה"; העבודה ב[[תפילה]] [[תורה]] ו[[מצוות]], הממשיכה גילוי אלקות בתוך העולם הזה הגשמי. | ||
'''נקב השמאלי''' היא העבודה "מלמטה למעלה"; עבודת התגברות על מניעות ועיכובים, העלמים והסתרות – להעלות את העולם ולעשותו כלי לאלקות (גילוי בו האמת הפנימית שלו. שלא זו בלבד שאינו מפריע אלא עוד זאת שמסייע לקדושה). עבודה קשה זו מעוררת את כוחותיה הפנימיים ביותר של הנשמה ולכן דווקא היא מגיעה ב"פנימיות עתיק". | '''נקב השמאלי''' היא העבודה "מלמטה למעלה"; עבודת התגברות על מניעות ועיכובים, העלמים והסתרות – להעלות את העולם ולעשותו כלי לאלקות (גילוי בו האמת הפנימית שלו. שלא זו בלבד שאינו מפריע אלא עוד זאת שמסייע לקדושה). עבודה קשה זו מעוררת את כוחותיה הפנימיים ביותר של הנשמה ולכן דווקא היא מגיעה ב"פנימיות עתיק". | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
'''מזבח הזהב''' עליו מקטירים קטורת הוא עניינו של נקב הימני. דהיינו, היות מזבח זה "פנימי" רומז לאהבת פנימיות הלב הבאה מהתבוננות '''בהפלאת''' אור אין סוף, אהבה שלמעלה מטעם ודעת המבטלת גם את מהותה ועצמות הקליפות (זדונות נהפכים לו לזכויות{{הערה|גמרא יומא פ"ו ב'}}. | '''מזבח הזהב''' עליו מקטירים קטורת הוא עניינו של נקב הימני. דהיינו, היות מזבח זה "פנימי" רומז לאהבת פנימיות הלב הבאה מהתבוננות '''בהפלאת''' אור אין סוף, אהבה שלמעלה מטעם ודעת המבטלת גם את מהותה ועצמות הקליפות (זדונות נהפכים לו לזכויות{{הערה|גמרא יומא פ"ו ב'}}. | ||
אמנם, כל הנ"ל הוא בכללות. אך בפרטות '''שתי''' הבחינות הן בקטורת בלבד: קטורת של כל השנה וקטורת של יום הכיפורים (וכשמדובר באופן כזה, אזי ריח הקרבנות הוא חלק מעניין האכילה){{הערה|הערת הרבי בלקו"ש ח"ה בהוספות לפרשת וישלח, הערה 102.}}. | אמנם, כל הנ"ל הוא בכללות. אך בפרטות '''שתי''' הבחינות הן בקטורת בלבד: קטורת של כל השנה (נקב הימני) וקטורת של יום הכיפורים (הוא שייך לנקב השמאלי) (וכשמדובר באופן כזה, אזי ריח הקרבנות הוא חלק מעניין האכילה){{הערה|הערת הרבי בלקו"ש ח"ה בהוספות לפרשת וישלח, הערה 102.}}. | ||
==בעל החוטם== | ==בעל החוטם== | ||
מבאר [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|הרבי הצ"צ]]{{הערה|אוה"ת | מבאר [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|הרבי הצ"צ]]{{הערה|אוה"ת תהלים תרס"ט.}}, שמאמר חז"ל ל'''בעל''' החוטם אני מתפלל{{הערה|זח"ג נשא דק"ל ע"ב.}} מכוון לעיתים ל[[כתר|אריך אנפין]] ולעיתים לאור אין סוף. | ||
דהיינו, כאשר [[זעיר אנפין|ז"א]] נקרא אדם אז '''[[אריך אנפין|א"א]]''' נקרא בעל החוטם{{הערה|כי "חוטם" היא המשכה פנימית שמעשה התחתונים נוגעים לה, ואילו '''בעל''' החוטם היא בחינת המקיף שאין מעשה התחתונים נוגעים שם.}}, ו"אדם גדול"{{הערה|כי גם בו שייכת בחינת החוטם, אלא שהיא בבחינת גדלות, "בעל" החוטם. וכמו שכתוב בכתבי האריז"ל בפירוש והבאת שלום בין אדם (אריך אנפין) לחבירו (זעיר אנפין)- שאריך אנפין הוא "חבירו" של זעיר אנפין.}}. | דהיינו, כאשר [[זעיר אנפין|ז"א]] נקרא אדם אז '''[[אריך אנפין|א"א]]''' נקרא בעל החוטם{{הערה|כי "חוטם" היא המשכה פנימית שמעשה התחתונים נוגעים לה, ואילו '''בעל''' החוטם היא בחינת המקיף שאין מעשה התחתונים נוגעים שם.}}, ו"אדם גדול"{{הערה|כי גם בו שייכת בחינת החוטם, אלא שהיא בבחינת גדלות, "בעל" החוטם. וכמו שכתוב בכתבי האריז"ל בפירוש והבאת שלום בין אדם (אריך אנפין) לחבירו (זעיר אנפין)- שאריך אנפין הוא "חבירו" של זעיר אנפין.}}. | ||