שטוקהולם: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "'''שטוקהולם''' היא עיר בשבדיה ובה קהילה יהודית וותיקה. בשנות הצ' גרו בה רבנים חב"דיים בודדים...") |
אין תקציר עריכה |
||
| (22 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''שטוקהולם''' היא עיר | '''שטוקהולם''' היא עיר ב[[שבדיה]] ובה קהילה יהודית וותיקה. בשנות הצ' גרו בה רבנים חב"דיים בודדים וכיום השלוחים פועלים בה לחיזוק היהדות והחסידות. | ||
==רבני חב"ד== | |||
===הרב יעקב ישראל זובער=== | |||
בשנת [[תרצ"ב]] פנתה קהילת עדת ישראל בשטוקהולם אל [[אדמו"ר הריי"צ]] בבקשה שישלח את אחד מחסידיו לכהן כרב הקהילה שלהם. אדמו"ר הריי"צ נענה לבקשה ושלח את הרב [[יעקב ישראל זובער]] לכהן כרב בשטוקהולם{{הערה|כפר חב"ד גיליון 842}}. | |||
הרב זובער התקבל לכהן פאר כרבה של שטוקהולם שבשבדיה, וכיהן גם כשוחט ובודק עבור יהודי העיר. בואו לעיר הרים את קרנה של קהילת שומרי תורה ומצוות אל מול הקהילה הרפורמית בעיר. | |||
===הרב ישראל חסדן=== | |||
בשנות הצ' הוצעה לרב [[ישראל חסדן]] משרת רב ושוחט בשטוקהולם, ובברכתו של אדמו"ר הריי"צ קיבל את התפקיד ועבר להתגורר בשבדיה ופעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]]. | |||
==גזירת השחיטה== | |||
במקביל לתפקידים בתחום הרבנות, הרבנים החב"דיים נאבקו נגד גזירת הממשלה שחייבה את השוחטים להמם חשמלית את הבהמות לפני השחיטה על מנת למנוע מהבהמות את הסבל הכרוך לדעתם בהליך השחיטה, במשך תקופה מסויימת הרב זובער וידידו הרב [[ישראל חסדן]] נהגו מידי יום לשלם קנס מראש כדי שיוכלו לשחוט שחיטה כשרה למהדרין{{הערה|כפר חב"ד גיליון 842}}. | |||
גזירת השחיטה קיימת עד היום{{הערה|קהילות 37}}. | |||
==הצלה בשואה== | |||
עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], הרב זובער והרב חסדן נטלו חלק פעיל בוועד ההצלה שהוקם בשטוקהולם, וזכו והצליחו להציל יהודים רבים מציפורני הנאצים. | |||
הרב זובער והרב חסדן היו שותפים להברחתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] מ[[ריגא]] לשטוקהולם | |||
{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/10/08-10-2022-18-19-18-%D7%90-%D7%91%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94.pdf 'בבוא כל ישראל', ועד חיילי בית דוד תשרי תשפ"ג עמוד 70].}}. | |||
הרב זובער הגה תוכנית הברחה של מאות חסידים באמצעות מטוס מ[[ריגא]], אך רב רפורמי שחשף את תוכנית ההברחה ורצה למנוע את התחזקותה של הקהילה האורטודוקסית בשטוקהולם, הלשין על כך לממונים והתוכנית ירדה לטמיון. | |||
הרב זובער והרב חסדן פעלו בדרכים רבות להצלת יהודים בכלל וחסידים בפרט בימי השואה, ועל כך כתב אדמו"ר הריי"צ באגרת כי הרב יעקב ישראל זובער והרב ישראל חסדן פעלו להשגת ויזות עבור תלמידי תומכי תמימים: "אגודת חסידי חב"ד בשטאקהאלם ובראשם הרה"ג זובער שי' והשו"ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור..."{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ג ע' שכט}} {{הערה|[[חסדי ישראל]] עמוד 17}}. | |||
==אדמו"ר הריי"צ בשטוקהולם== | |||
במהלך מסע ההצלה בימי השואה, עבר אדמו"ר הריי"צ בשטוקהולם. | |||
ביום [[כ"ד אדר]] ת"ש הגיע לעיר בטיסה מריגא והתקבל בקבלת פנים חגיגית. ושם סייעו לו הרבנים החב"דיים הרב זובער והרב חסדן. | |||
ביום [[כ"ה אדר]] [[ת"ש]] נסע אדמו"ר הריי"צ משטוקהולם ברכבת לעיר גוטבורג, משם הפליג באוניית "דרטינגהלם" ל[[ארצות הברית]]. | |||
באגרת מיוחדת הודה אדמו"ר הריי"צ לרב חסדן על פועלו למען אדמו"ר הריי"צ: "הנני להביע לו את תודתי הגדולה בעד כל מה שטרח ועשה לטובתינו, יעזר השי"ת לו ולבני ביתו שיחיו בכל המצטרך להם בגו"ר"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ה ע'מה ובהערה שם}}. | |||
בשנת [[תש"ב]] פנה אדמו"ר הריי"צ אל הרב חסדן בעניין הצלת בתו הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] וחתנו [[מנחם מענדל הורנשטיין]], וכן בנוגע להצלת הספריה{{הערה|אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תקצו. 'ספריית ליובאוויטש' (לוין) עמוד קיח. [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/9/7.htm תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה, הצלת הספריה מאירופה].}}. | |||
==עזרה לפליטים ואיתור נעדרים== | |||
רבני חב"ד בשטוקהולם הרב זובער והרב חסדן, היו ממנהלי המחלקה הסקנדינבית של וועד ההצלה ולאחר השואה, עסקו בסיוע לניצולי השואה שהגיעו מארצות המוות, ונמנו על מייסדי סמינר 'בית יעקב' בלידינגו, ליד שטוקהולם, בו למדו פליטות שואה. | |||
לאחר השואה רבני חב"ד בשטוקהולם עסקו רבות באיתור נעדרים והתרת עגונות. | |||
מערכה מיוחדת לאיתור נעדרים והתרת עגונות, בוצעה בשיתוף פעולה עם הרב [[יעקב לנדא]], כאשר אינפורמציה חשובה ולעיתים חשאית היתה מועברת מהרב לנדא לרב חסדן וההיפך, וכך יחד עמלו למציאת נעדרים אבודים לאחר השואה, וכתוצאה מהסקת מסקנות לגבי נעדרים, הותרו עגונות {{הערה|חסדי ישראל, פרקים ידיד הרב לנדא ומכתבי הרב לנדא}} | |||
הרב זובער אף עסק בעניין תקנת העגונות והוציא קונטרס הלכתי מיוחד לשם כך. | |||
מספר שנים אחר סיום המלחמה, הרב זובער היגר ל[[ארצות הברית]] כדי שיקל עליו להעניק לבניו חינוך הולם, ובהשתדלותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] התקבל בשנת [[תש"ח]] כרב [[בית הכנסת]] נוסח [[האר"י]] בבוסטון{{הערה|כפר חב"ד גיליון 843}}. בשנים הבאות הרב חסדן היגר לדרום אפריקה וכיהן כרב ושוחט. | |||
==שליח הרבי== | |||
{{להשלים}} | |||
כיום הרב חיים גרייזמן הוא שליח הרבי בשטוקהולם. משרד הבית חב"ד שוכן בבניין הקהילה היהודית. | |||
הרב גרייזמן פועל רבות בתחום שיעורי תורה לפי גילאים וקהלי יעד מגוונים{{הערה|קהילות 37}}. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
* ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[חסדי ישראל]], תולדות הרב ישראל חסדן | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
* אלחנן בינדר [https://chabadpedia.co.il/images/8/8e/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_37.pdf ראיון עם הרב חיים גרייזמן השליח בשטוקהולם בתוך מגזין קהילות גיליון 37] | |||
*ר' [[דוד זקליקובסקי]], '''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/07/21-07-2016-15-34-30-דרך-תמים-ג-3.pdf הטבת המנורה הנחתה והדלקתה]''' - תולדות הרב יעקב ישראל זובער ואגרות שקיבל מהרבי, בתוך [[דרך תמים (עלון)|דרך תמים]] גליון ג', תמוז תשע"ו {{PDF}} {{אינפו}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:יבשת אירופה]] | |||
גרסה אחרונה מ־18:39, 7 במאי 2024
שטוקהולם היא עיר בשבדיה ובה קהילה יהודית וותיקה. בשנות הצ' גרו בה רבנים חב"דיים בודדים וכיום השלוחים פועלים בה לחיזוק היהדות והחסידות.
רבני חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב יעקב ישראל זובער[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תרצ"ב פנתה קהילת עדת ישראל בשטוקהולם אל אדמו"ר הריי"צ בבקשה שישלח את אחד מחסידיו לכהן כרב הקהילה שלהם. אדמו"ר הריי"צ נענה לבקשה ושלח את הרב יעקב ישראל זובער לכהן כרב בשטוקהולם[1].
הרב זובער התקבל לכהן פאר כרבה של שטוקהולם שבשבדיה, וכיהן גם כשוחט ובודק עבור יהודי העיר. בואו לעיר הרים את קרנה של קהילת שומרי תורה ומצוות אל מול הקהילה הרפורמית בעיר.
הרב ישראל חסדן[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנות הצ' הוצעה לרב ישראל חסדן משרת רב ושוחט בשטוקהולם, ובברכתו של אדמו"ר הריי"צ קיבל את התפקיד ועבר להתגורר בשבדיה ופעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות יחד עם ידידו הרב יעקב ישראל זובער.
גזירת השחיטה[עריכה | עריכת קוד מקור]
במקביל לתפקידים בתחום הרבנות, הרבנים החב"דיים נאבקו נגד גזירת הממשלה שחייבה את השוחטים להמם חשמלית את הבהמות לפני השחיטה על מנת למנוע מהבהמות את הסבל הכרוך לדעתם בהליך השחיטה, במשך תקופה מסויימת הרב זובער וידידו הרב ישראל חסדן נהגו מידי יום לשלם קנס מראש כדי שיוכלו לשחוט שחיטה כשרה למהדרין[2].
גזירת השחיטה קיימת עד היום[3].
הצלה בשואה[עריכה | עריכת קוד מקור]
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, הרב זובער והרב חסדן נטלו חלק פעיל בוועד ההצלה שהוקם בשטוקהולם, וזכו והצליחו להציל יהודים רבים מציפורני הנאצים.
הרב זובער והרב חסדן היו שותפים להברחתו של אדמו"ר הריי"צ מריגא לשטוקהולם [4].
הרב זובער הגה תוכנית הברחה של מאות חסידים באמצעות מטוס מריגא, אך רב רפורמי שחשף את תוכנית ההברחה ורצה למנוע את התחזקותה של הקהילה האורטודוקסית בשטוקהולם, הלשין על כך לממונים והתוכנית ירדה לטמיון.
הרב זובער והרב חסדן פעלו בדרכים רבות להצלת יהודים בכלל וחסידים בפרט בימי השואה, ועל כך כתב אדמו"ר הריי"צ באגרת כי הרב יעקב ישראל זובער והרב ישראל חסדן פעלו להשגת ויזות עבור תלמידי תומכי תמימים: "אגודת חסידי חב"ד בשטאקהאלם ובראשם הרה"ג זובער שי' והשו"ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור..."[5] [6].
אדמו"ר הריי"צ בשטוקהולם[עריכה | עריכת קוד מקור]
במהלך מסע ההצלה בימי השואה, עבר אדמו"ר הריי"צ בשטוקהולם.
ביום כ"ד אדר ת"ש הגיע לעיר בטיסה מריגא והתקבל בקבלת פנים חגיגית. ושם סייעו לו הרבנים החב"דיים הרב זובער והרב חסדן.
ביום כ"ה אדר ת"ש נסע אדמו"ר הריי"צ משטוקהולם ברכבת לעיר גוטבורג, משם הפליג באוניית "דרטינגהלם" לארצות הברית.
באגרת מיוחדת הודה אדמו"ר הריי"צ לרב חסדן על פועלו למען אדמו"ר הריי"צ: "הנני להביע לו את תודתי הגדולה בעד כל מה שטרח ועשה לטובתינו, יעזר השי"ת לו ולבני ביתו שיחיו בכל המצטרך להם בגו"ר"[7].
בשנת תש"ב פנה אדמו"ר הריי"צ אל הרב חסדן בעניין הצלת בתו הרבנית שיינא הורנשטיין וחתנו מנחם מענדל הורנשטיין, וכן בנוגע להצלת הספריה[8].
עזרה לפליטים ואיתור נעדרים[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבני חב"ד בשטוקהולם הרב זובער והרב חסדן, היו ממנהלי המחלקה הסקנדינבית של וועד ההצלה ולאחר השואה, עסקו בסיוע לניצולי השואה שהגיעו מארצות המוות, ונמנו על מייסדי סמינר 'בית יעקב' בלידינגו, ליד שטוקהולם, בו למדו פליטות שואה.
לאחר השואה רבני חב"ד בשטוקהולם עסקו רבות באיתור נעדרים והתרת עגונות.
מערכה מיוחדת לאיתור נעדרים והתרת עגונות, בוצעה בשיתוף פעולה עם הרב יעקב לנדא, כאשר אינפורמציה חשובה ולעיתים חשאית היתה מועברת מהרב לנדא לרב חסדן וההיפך, וכך יחד עמלו למציאת נעדרים אבודים לאחר השואה, וכתוצאה מהסקת מסקנות לגבי נעדרים, הותרו עגונות [9]
הרב זובער אף עסק בעניין תקנת העגונות והוציא קונטרס הלכתי מיוחד לשם כך.
מספר שנים אחר סיום המלחמה, הרב זובער היגר לארצות הברית כדי שיקל עליו להעניק לבניו חינוך הולם, ובהשתדלותו של אדמו"ר הריי"צ התקבל בשנת תש"ח כרב בית הכנסת נוסח האר"י בבוסטון[10]. בשנים הבאות הרב חסדן היגר לדרום אפריקה וכיהן כרב ושוחט.
שליח הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
כיום הרב חיים גרייזמן הוא שליח הרבי בשטוקהולם. משרד הבית חב"ד שוכן בבניין הקהילה היהודית.
הרב גרייזמן פועל רבות בתחום שיעורי תורה לפי גילאים וקהלי יעד מגוונים[11].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ר' שניאור זלמן ברגר, חסדי ישראל, תולדות הרב ישראל חסדן
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אלחנן בינדר ראיון עם הרב חיים גרייזמן השליח בשטוקהולם בתוך מגזין קהילות גיליון 37
- ר' דוד זקליקובסקי, הטבת המנורה הנחתה והדלקתה - תולדות הרב יעקב ישראל זובער ואגרות שקיבל מהרבי, בתוך דרך תמים גליון ג', תמוז תשע"ו
הערות שוליים
- ↑ כפר חב"ד גיליון 842
- ↑ כפר חב"ד גיליון 842
- ↑ קהילות 37
- ↑ 'בבוא כל ישראל', ועד חיילי בית דוד תשרי תשפ"ג עמוד 70.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ג ע' שכט
- ↑ חסדי ישראל עמוד 17
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ה ע'מה ובהערה שם
- ↑ אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תקצו. 'ספריית ליובאוויטש' (לוין) עמוד קיח. תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה, הצלת הספריה מאירופה.
- ↑ חסדי ישראל, פרקים ידיד הרב לנדא ומכתבי הרב לנדא
- ↑ כפר חב"ד גיליון 843
- ↑ קהילות 37