ליל הסדר – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (4 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה מתמשכת}} | {{בעבודה מתמשכת}} | ||
[[קובץ:ליל הסדר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שולחן ליל הסדר]] | [[קובץ:ליל הסדר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שולחן ליל הסדר]] | ||
''' | '''לֵיל הַסֵּדֶר''' נקרא גם; '''לֵיל פֶּסַח''' ונקרא גם בפסוק '''לֵיל שִׁימּוּרִים''', הוא ליל יום טוב הראשון - ובחו"ל גם השני - של פסח. בלילה זו ישנם ארבעה מצוות מהתורה 1.[[סיפור יציאת מצרים]] 2. אכילת [[קרבן הפסח]] 3. [[אכילת מצה]] 4. [[אכילת מרור]] לכמה שיטות אף אמירת הלל. מלבד זאת ישנם גם [[מצוות מדרבנן]] כ[[ד' כוסות]] וכאכילת מרור בזמן הזה, ומנהגים רבים נוספים כ[[הסיבה]] אכילת מאכלים מטובלים ועוד. | ||
קיום מצוות אלו נעשים על פי תקנת חז"ל בסדר מיוחד המפורטת באריכות בפרק האחרון ב[[מסכת פסחים]] ובזמן הזה על פי המבואר בשולחן ערוך, על שם סדר זה מכונה לילה זה בשם "ליל הסדר". | קיום מצוות אלו נעשים על פי תקנת חז"ל בסדר מיוחד המפורטת באריכות בפרק האחרון ב[[מסכת פסחים]] ובזמן הזה על פי המבואר בשולחן ערוך, על שם סדר זה מכונה לילה זה בשם "ליל הסדר". | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
*'''[[מצה|מצות]]:''' בשביל "מצוות אכילת מצה" ב[[ליל הסדר]], יש להכין לכל אחד מהמסובים (מעל גיל [[בר מצווה]]) שלוש מצות{{הערה|שלש המצות הן כנגד שלושת הסוגים בעם ישראל: כהן, לוי וישראל. נוהגים להניח לפי הסדר: הראשון ישראל, ועליו הלוי ועליו הכהן, ראשי תיבות: יל"ך לרמוז, שהוא מהלך בעבודתו ([[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]]).}}. ומצות נוספות לשאר המשתתפים. המצות צריכים להיות מקופלות מעט, ויש להפריד בין מצה למצה על ידי מפה{{הערה|ספר-המנהגים.}}. | *'''[[מצה|מצות]]:''' בשביל "מצוות אכילת מצה" ב[[ליל הסדר]], יש להכין לכל אחד מהמסובים (מעל גיל [[בר מצווה]]) שלוש מצות{{הערה|שלש המצות הן כנגד שלושת הסוגים בעם ישראל: כהן, לוי וישראל. נוהגים להניח לפי הסדר: הראשון ישראל, ועליו הלוי ועליו הכהן, ראשי תיבות: יל"ך לרמוז, שהוא מהלך בעבודתו ([[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]]).}}. ומצות נוספות לשאר המשתתפים. המצות צריכים להיות מקופלות מעט, ויש להפריד בין מצה למצה על ידי מפה{{הערה|ספר-המנהגים.}}. | ||
*'''זרוע:''' לזכר [[קרבן הפסח]] שהיה נאכל בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים, נוהגים לצלות את הזרוע קודם החג, ואם לא צלה לא יצלה בחג עצמו, ויניח במקום זה בשר מבושל{{הערה|שו"ע אדמוה"ז סי' תעג סכ"א.}}{{הערה|כף-החיים שם ס"ק סג.}}, נוהגים לקחת לזרוע מצוואר העוף, וכמו כן לא אוכלים את הזרוע בליל הסדר ואף בימים שלאחר מכן, כדי שלא יהיה לזה דימיון ל[[קרבן הפסח]]. [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]] היו מסירים את רוב הבשר מהזרוע{{הערה|ספר-השיחות תש"ב עמ' 93.}}. | *'''זרוע:''' לזכר [[קרבן הפסח]] שהיה נאכל בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים, נוהגים לצלות את הזרוע קודם החג, ואם לא צלה לא יצלה בחג עצמו, ויניח במקום זה בשר מבושל{{הערה|שו"ע אדמוה"ז סי' תעג סכ"א.}}{{הערה|כף-החיים שם ס"ק סג.}}, נוהגים לקחת לזרוע מצוואר העוף, וכמו כן לא אוכלים את הזרוע בליל הסדר ואף בימים שלאחר מכן, כדי שלא יהיה לזה דימיון ל[[קרבן הפסח]]. [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]] היו מסירים את רוב הבשר מהזרוע{{הערה|ספר-השיחות תש"ב עמ' 93.}}. | ||
*'''[[ביצה]]:''' לזכר קרבן ביצה, ויש לקחת ביצה מבושלת וקשה, ומותר | *'''[[ביצה]]:''' לזכר קרבן ביצה, ויש לקחת ביצה מבושלת וקשה, ומותר לבשל אותה בליל החג, [[הרבי]] היה שומר שקליפת הביצה לא תשבר. | ||
*'''[[מרור]]:''' לזכר המרור שהיה ב[[קרבן הפסח]], ולוקחים חסה (וצריך שתהיה נקייה מחרקים) ו{{מונחון|תמכא|חריין}}{{הערה|שו"ע אדמוה"ז סי' תעג ס"ל.}}. [[הרבי]] לא היה אוכל את "הקלחים" של החסה. | *'''[[מרור]]:''' לזכר המרור שהיה ב[[קרבן הפסח]], ולוקחים חסה (וצריך שתהיה נקייה מחרקים) ו{{מונחון|תמכא|חריין}}{{הערה|שו"ע אדמוה"ז סי' תעג ס"ל.}}. [[הרבי]] לא היה אוכל את "הקלחים" של החסה. | ||
*'''חרוסת:''' ערבוב של תפוחים, אגסים, אגוזים ו[[יין]] אדום (זכר למכת דם) ונאכל כזכר לטיט. [[הרבי]] היה שופך את היין האדום רק לפני אכילת ה[[מרור]]{{הערה|התוועדויות תשמ"ו ח"ג עמ' 181. ספר המנהגים}}. | *'''חרוסת:''' ערבוב של תפוחים, אגסים, אגוזים ו[[יין]] אדום (זכר למכת דם) ונאכל כזכר לטיט. [[הרבי]] היה שופך את היין האדום רק לפני אכילת ה[[מרור]]{{הערה|התוועדויות תשמ"ו ח"ג עמ' 181. ספר המנהגים}}. | ||
| שורה 171: | שורה 171: | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
==אחרי הסדר== | ==אחרי הסדר== | ||
אין נוהגים לומר [[שיר השירים]] אחר הסדר. הרבי כותב: {{ציטוטון|שיש נוהגים לומר ולקרות שיר השירים.. בזמנים מסויימים במשך השנה. ולפי מנהג חב"ד - שאין אומרים זה.. מלבד יוצא מן הכלל שיש נוהגים לומר שיר השירים בליל הסדר, ובפרט בליל שני - כפי שנהג [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|אאמו"ר]]}}. | אין נוהגים לומר [[שיר השירים]] אחר הסדר. הרבי כותב: {{ציטוטון|שיש נוהגים לומר ולקרות שיר השירים.. בזמנים מסויימים במשך השנה. ולפי מנהג חב"ד - שאין אומרים זה.. מלבד יוצא מן הכלל שיש נוהגים לומר שיר השירים בליל הסדר, ובפרט בליל שני - כפי שנהג [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|אאמו"ר]]}}{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/5402050371 אוצר מנהגי חב"ד, חג הפסח], המלך-במסיבו, א, עמ' פו. קלד. רצ. ס' השיחות תש"נ, ב, עמ' 664.}}. | ||
משנת [[תשי"א]] עד שנת [[תש"ל]], לאחר הסדר (בלילה השני), היה הרבי נוהג להתוועד (כמובן - בלא שתיית "לחיים") בבית הכנסת. | משנת [[תשי"א]] עד שנת [[תש"ל]], לאחר הסדר (בלילה השני), היה הרבי נוהג להתוועד (כמובן - בלא שתיית "לחיים") בבית הכנסת. | ||
| שורה 192: | שורה 192: | ||
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/03/blog-post_52.html וידאו מרתק: הרב אופן בתיאור מרגש מליל הסדר אצל הרבי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}} | *'''[https://77012.blogspot.com/2023/03/blog-post_52.html וידאו מרתק: הרב אופן בתיאור מרגש מליל הסדר אצל הרבי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}} | ||
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/lecture/44374/ תיעוד מרתק: חסידים מספרים על ליל הסדר עם הרבי]''' {{וידפו}} | *'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/lecture/44374/ תיעוד מרתק: חסידים מספרים על ליל הסדר עם הרבי]''' {{וידפו}} | ||
*'''[https://77012.blogspot.com/2025/04/blog-post_9.html מה המשמעות כשליל הסדר חל במוצאי שבת? כך מסביר זאת הרבי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 199: | שורה 200: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*[[פסח חסידי]] | *[[פסח חסידי]] | ||
{{הלכה}} | {{הלכה}} | ||
{{פסח}} | {{פסח}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ליל הסדר]] | [[קטגוריה:ליל הסדר]] | ||
[[en:Night of the Seder]] | |||