סנהדריה המורחבת (ירושלים): הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ערך) |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=שכונה בירושלים הגובלת באזור תעשיה הר חוצבים|אחר=שכונה שהוקמה בקו התפר של ירושלים עם הגבול הירדני|ראו=[[שכונת סנהדריה]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=שכונה בירושלים הגובלת באזור תעשיה הר חוצבים|אחר=שכונה שהוקמה בקו התפר של ירושלים עם הגבול הירדני|ראו=[[שכונת סנהדריה]]}} | ||
{{מקורות}} | |||
שכונת '''סנהדריה המורחבת''' היא הרחבה של שכונת סנהדריה, בה מתגוררים כ-10,000 תושבים חרדים, בנמנים על הציבור הליטאי והחסידי. | שכונת '''סנהדריה המורחבת''' היא הרחבה של שכונת סנהדריה, בה מתגוררים כ-10,000 תושבים חרדים, בנמנים על הציבור הליטאי והחסידי. | ||
| שורה 28: | שורה 29: | ||
*ר' [[שלום ציקוושווילי]] | *ר' [[שלום ציקוושווילי]] | ||
*ר' [[זלמן יואל לבנהרץ]] | *ר' [[זלמן יואל לבנהרץ]] | ||
*ר' [[יונה סלפושניק]] | |||
[[קטגוריה:שכונות בירושלים]] | [[קטגוריה:שכונות בירושלים]] | ||
גרסה אחרונה מ־16:25, 26 ביולי 2024
שכונת סנהדריה המורחבת היא הרחבה של שכונת סנהדריה, בה מתגוררים כ-10,000 תושבים חרדים, בנמנים על הציבור הליטאי והחסידי.
השכונה נקראת בשם זה על שם קבריהם של 70 חכמי הסנהדרין שטמוני בפאתי שכונת סנהדריה.
בשכונה פועלת קהילה חב"דית של עולי רוסיה, שעלו בגל העליה הגדול של שנת תשל"א.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תרפ"ו התקיימה הנחת אבן הפינה לשכונת סנהדריה שיועדה עבור הציבור החרדי (בדומה לשכונה הסמוכה, שמואל הנביא). השכונה הוקמה על קו התפר של ירושלים עם הגבול הירדני.
שנים ספורות לאחר מלחמת ששת הימים ושחרור העיר, הוקמה בשנת תש"ל שכונת סנהדריה המורחבת המשתרעת מאזור סנהדריה ועד לאזור התעשיה הר חוצבים, כאשר השכונה בנויה בצורה מעגלית (בדומה לשכונת הר נוף).
בין הכנסת המרכזי בשכונה הוא בית הכנסת של חסידי ויז'ניץ 'מאור חיים', ובנוסף אליו פועלים בתי הכנסת הספרדיים 'אוהל שמעון' ו'הצריף', בתי הכנסת הליטאיים 'עזרת תורה', 'כנסת יהודה' ו'בני הישיבות', ובית כנסת חב"ד 'בית רובינפלד'.
קהילת חב"ד בשכונה[עריכה | עריכת קוד מקור]
זמן קצר לאחר התחלת בניית השכונה, החלו שלטונות ברית המועצות לאשר לחסידים רבים לצאת את גבולות מסך הברזל, וחסידים רבים עלו והתיישבו בנחלת הר חב"ד, בעוד רבים אחרים התיישבו בשכונה החדשה שהוקמה בירושלים, רבים מהם בעלי מקצועות חופשיים דוגמת רופאים ומדענים שהשתלבו בקהילה המדעית בעיר.
בתחילה התפללו חסידי חב"ד בשכונה במקום ארעי במרתף של אחד הבנינים, עד שר' אריה לייב חצרנוב מצא קראוון מתאים אליו עבר המניין, ובהמשך, הצליחו חברי הקהילה לגייס את הכסף לבנייתו של בית הכנסת החב"די בשכונה 'בית רובינפלד'. בין מייסדי בית הכנסת החב"די בשכונה, נמנו ר' נטע בער פינסקי, ר' יעקב לרנר, ר' חיים שטרן, ר' גדליה מזל, ר' אריה לייב חצרנוב, ר' הניך רפפורט, ר' יוסף בלקין, ועוד.
כמשפיע הקהילה שימש הרב זאב דב הלפרין, ולאחר פטירתו בשנת תשס"ו, מילאו את מקומו הרב אברהם ברוך פבזנר הרב יונה סלפושניק.
כגבאי בית הכנסת שימש הרב אברהם גד דרוק, וכרב בית הכנסת משמש הרב יצחק אייזיק קעניג.