יחידות – הבדלי גרסאות
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) מ קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים, תיקון קישור לפירושונים, ניסוח |
צ'קטי |
||
| (27 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==תוכן היחידות== | ==תוכן היחידות== | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
אצל חסידים נהוג | אצל חסידים נהוג שלא לשבת במהלך היחידות וכן לא להושיט את היד לרבי, גם אם הרבי מושיט לו את ידו שלו. | ||
אצל חסידים מקובל שיש דברים עליהם לא כותבים לרבי אפילו ברמז, כשהרב [[יוסף יצחק פינסון]] חווה אתגרים וטרדות בחיי השליחות ונכנס ליחידות מבלי לכתוב לרבי על כך אמר לו הרבי שהמענה הוא אף על הדברים שלא נכתבו והתבטא: "לפניו איז דאך גלוי וידוע [=לפניו הרי הכל גלוי וידוע]{{הערה|לשון הרבי: "ס'איז אן ענטפער אויף וואס עס שטייט, אן ענטפער אויף וואס עס שטייט נישט, און אן ענטפער אויף וואס עס האט געדארפט שטיין" [=זהו מענה על מה שנכתב, על מה שלא נכתב, ועל מה שהיה צריך להיכתב]. {{כפר|שלום מגידמן|פועלים גדולות ונצורות|2115|60|תשפ"ה}}}}. | |||
==הכנה ליחידות== | ==הכנה ליחידות== | ||
| שורה 12: | שורה 14: | ||
===מחול היחידות=== | ===מחול היחידות=== | ||
בשלושת הדורות הראשונים של [[חסידות חב"ד]] (אצל חסידי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_40547_185.pdf רשימת שמעון הכופר].}} [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_40547_140.pdf ספר התולדות אדמו"ר הזקן].}} ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|1="כן משפט הימים ההם, אשר כל הזוכה להיות אצל אדמו"ר ביחידות הנה בצאתו מהקודש יוצא במחול" - רשימת אחד מחסידי אדמו"ר הצ"צ ב"התמים" חוברת ב ע' קכד (קכג, ב). וראו [http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/3/5/7.htm שיחת שבת חול המועד סוכות תש"ו].}}) היה נהוג שכל מי שזכה להיכנס לרבי | {{ערך מורחב|ערך=[[ניגון שכ"ח]]}} | ||
בשלושת הדורות הראשונים של [[חסידות חב"ד]] (אצל חסידי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_40547_185.pdf רשימת שמעון הכופר].}} [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_40547_140.pdf ספר התולדות אדמו"ר הזקן].}} ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|1="כן משפט הימים ההם, אשר כל הזוכה להיות אצל אדמו"ר ביחידות הנה בצאתו מהקודש יוצא במחול" - רשימת אחד מחסידי אדמו"ר הצ"צ ב"התמים" חוברת ב ע' קכד (קכג, ב). וראו [http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/3/5/7.htm שיחת שבת חול המועד סוכות תש"ו].}}) היה נהוג שכל מי שזכה להיכנס לרבי ליחידות, חבריו החסידים היו רוקדים איתו בשעת יציאתו. לריקוד זה היה [[ניגון שכ"ח|ניגון מיוחד]] מפי ר' [[שלמה מצ'אשניק]], והוא נקרא בשם "מחול היחידות" או "מחול הטהרה"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_40547_185.pdf רשימת שמעון הכופר בספר התולדות של אדמו"ר הזקן].}}. | |||
בעקבות רצונו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] להחליש את המחלוקת בין ה[[מתנגדים]] לחסידים, ציווה לר' [[הלל מפאריטש]] להחליש את הענין, כדי לסייע בהשקטת המחלוקת ולא לתת להם עילה להמשיך את המחלוקת{{הערה|1=מרשימת הרב אליהו יאכיל סימפסון.}}. | בעקבות רצונו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] להחליש את המחלוקת בין ה[[מתנגדים]] לחסידים, ציווה לר' [[הלל מפאריטש]] להחליש את הענין, כדי לסייע בהשקטת המחלוקת ולא לתת להם עילה להמשיך את המחלוקת{{הערה|1=מרשימת הרב אליהו יאכיל סימפסון.}}. | ||
| שורה 48: | שורה 51: | ||
====מאמר במהלך היחידות==== | ====מאמר במהלך היחידות==== | ||
מספר פעמים הרבי שוחח עם אנשים ביחידות במנגינה של מאמר: כשהרב [[גדליה אקסלרוד]] שאל את הרבי בסיום היחידות בה שהה בשנת [[תשכ"ו]] "מה יהיה הלאה?"{{הערה|כוונתו הייתה שהוא רוצה להשתנות ולהתקדם ברוחניות}} ענה לו הרבי בעיניים עצומות ובמנגינה של מאמר: | מספר פעמים הרבי שוחח עם אנשים ביחידות במנגינה של מאמר: כשהרב [[גדליה אקסלרוד]] שאל את הרבי בסיום היחידות בה שהה בשנת [[תשכ"ו]] "מה יהיה הלאה?"{{הערה|כוונתו הייתה שהוא רוצה להשתנות ולהתקדם ברוחניות}} ענה לו הרבי בעיניים עצומות ובמנגינה של מאמר: {{ציטוטון|איך יכול כל אחד להיות בינוני הרי הבינוני לא עבר עבירה ולא יעבור עבירה כלל? אלא כיוון שכל רגע הקב"ה מחיה את העולם כל רגע מחדש - מצד החיות החדשה אין חטא, וכך ניתן להיות בינוני}}{{הערה|בהמשך אמר לו הרבי: "לאט, לאט צריך לפרוע את החובות, ובפרט שאתה רב, עליך לדעת שהעולם הוא שלנו"}}{{הערה|[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2022/11/386.-Lech-Lecha-5783.pdf ראיון של הרב אקסלרוד ל-JEM. מופיע בגליון "הסיפור שלי" 'העולם הוא שלנו', ערב שבת פ' לך לך, י' חשוון תשפ"ג, גליון מס' 386]}}. | ||
במהלך יחידות לרב [[שמואל חפר]] בתאריך אור ל[[כ"ה אב]] [[תשכ"ה]] לאחר שהתלונן הרב חפר כי בעקבות העסקנות הרבה אינו מספיק ללמוד תורה, הורה לו הרבי לנעול את הדלתות של משרדו בשעה אחת ב[[צהרים]] וללמוד במשך חצי שעה, ואז אמר לו הרבי בניגון של מאמר: "הטעם שחז"ל אומרים שאליהו נענה דוקא בשעת המנחה הוא משום ששעה זו היא שעה בה מאיר אור היום בתוקף - הגשמיות עומדת בתוקף כששוברים אותה ונותנים לקב"ה אז..."{{הערה|הרבי הפסיק במילה אז (במקור באידיש: "איז דאס").}}, ביחידות נוספת לרב חפר הרבי דיבר עם הרב חפר תוך כדי שהוא אומר את הדברים במנגינה של מאמר, היה זה כשרצה להעביר את בנו ר' [[משה חפר|משה]] מתלמוד התורה בו למד שלו היה תלמוד תורה חב"די לתלמוד תורה חב"די, הרבי אמר לו במנגינת ניגון של מאמר: "על הפסוק ישבעו עצי ה' ארזי הלבנון אשר נטע מסבירים חז"ל את הלשון נטע - הקב"ה עקר את העצים (שכבר היו קיימים) אך היו כמו קרני חגבים, והקב"ה עקרם ושתלם ב[[גן עדן]] ואז הצמיחה היא עד בחינת 'ארזי הלבנון'" (בכך בירכו הרבי על מהלך העברת בנו לתלמוד התורה החב"די)"{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/01/21-01-2024-20-37-24- התמים גליון נ"א עמ' 11] מתוך [http://www.teshura.com/teshurapdf/Chafer-Cohen%20-%20Kislev%2017%2C%205784.pdf תדפיס מספר על הרב חפר] תשורה חפר כהן כסלו תשפ"ד ע' 36}}. | במהלך יחידות לרב [[שמואל חפר]] בתאריך אור ל[[כ"ה אב]] [[תשכ"ה]] לאחר שהתלונן הרב חפר כי בעקבות העסקנות הרבה אינו מספיק ללמוד תורה, הורה לו הרבי לנעול את הדלתות של משרדו בשעה אחת ב[[צהרים]] וללמוד במשך חצי שעה, ואז אמר לו הרבי בניגון של מאמר: "הטעם שחז"ל אומרים שאליהו נענה דוקא בשעת המנחה הוא משום ששעה זו היא שעה בה מאיר אור היום בתוקף - הגשמיות עומדת בתוקף כששוברים אותה ונותנים לקב"ה אז..."{{הערה|הרבי הפסיק במילה אז (במקור באידיש: "איז דאס").}}, ביחידות נוספת לרב חפר הרבי דיבר עם הרב חפר תוך כדי שהוא אומר את הדברים במנגינה של מאמר, היה זה כשרצה להעביר את בנו ר' [[משה חפר|משה]] מתלמוד התורה בו למד שלו היה תלמוד תורה חב"די לתלמוד תורה חב"די, הרבי אמר לו במנגינת ניגון של מאמר: "על הפסוק ישבעו עצי ה' ארזי הלבנון אשר נטע מסבירים חז"ל את הלשון נטע - הקב"ה עקר את העצים (שכבר היו קיימים) אך היו כמו קרני חגבים, והקב"ה עקרם ושתלם ב[[גן עדן]] ואז הצמיחה היא עד בחינת 'ארזי הלבנון'" (בכך בירכו הרבי על מהלך העברת בנו לתלמוד התורה החב"די)"{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/01/21-01-2024-20-37-24- התמים גליון נ"א עמ' 11] מתוך [http://www.teshura.com/teshurapdf/Chafer-Cohen%20-%20Kislev%2017%2C%205784.pdf תדפיס מספר על הרב חפר] תשורה חפר כהן כסלו תשפ"ד ע' 36}}. | ||
| שורה 61: | שורה 64: | ||
לקראת סיום היחידות מחלק הרבי דולרים ל[[צדקה]] לנאספים. בהזדמנות זו ניתנת גם האפשרות לתת לרבי [[פ"נ|פדיונות]] ולקבל את ברכתו. | לקראת סיום היחידות מחלק הרבי דולרים ל[[צדקה]] לנאספים. בהזדמנות זו ניתנת גם האפשרות לתת לרבי [[פ"נ|פדיונות]] ולקבל את ברכתו. | ||
==יחידות לסטודנטים== | |||
במהלך השנים התקיימו יחידויות לסטודנטים שהתנהלו דרך כלל באופן שקבוצת סטודנטים היו נכנסים יחד לרבי והרבי היה אומר להם [[שיחה]] והם היו שואלים את הרבי שאלות והרבי היה עונה להם. | |||
===הסדר ביחידויות=== | |||
במהלך השנים, בעיקר המוקדמות יותר, היו נכנסים לרבי מידי פעם קבוצות של [[סטודנט]]ים ליחידות, הרבי היה מתחיל עם שיחה, דרך כלל על השפעתם של הצעירים וכוח פעולתם, שהם צריכים לנצל זאת לטובה ולהשתמש בזה לדברים טובים. | |||
אחר כך הרבי היו נותן ל[[סטודנט]]ים לשאול אותו שאלות והרבי היה משיב להם. | |||
===רשימה (חלקית) מיחידיות כאלה שהתקיימו במהלך השנים=== | |||
* כ"ה אלול תשי"א | |||
* כ"ב אלול תשי"ב | |||
* ז' אד"ר תשי"ט | |||
* ח' אדר תש"כ{{הערה|[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/391627 שאלות ותשובות עם הרבי מליובאוויטש] {{בית חב"ד}}}} | |||
* תשכ"א{{הערה|[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/392193/jewish/The-Rebbe-Speaks-to-Young-IsraelIntercollegiate-Students.htm The Rebbe Speaks to Young Israel Intercollegiate Students] {{בית חב"ד}}}} | |||
==תחליף ליחידות== | |||
גם לאחר שפסקו סדרי היחידויות הפרטיות, הראה הרבי בכמה הזדמנויות שעצם מעמד היחידות לא נפגע, ואדרבה. דבר המתואר בסיפור הבא: "בהתוועדות שהתקיימה בחובבי תורה בערב שבועות תשד"מ, בכה [[ראובן דונין|ר' ראובן דונין]]: "למה אין יחידות כמו פעם?" למחרת בבוקר הכניס פתק ובו השאלה: "למה אין יחידות כמו פעם?" הרבי ענה לו תשובה באותו היום. הרב גרונר קרא לר' ראובן והראה לו את הפתק המקורי, עליו סימן הרבי את המילים "כמו פעם" בקו תחתי ומשך ממנו קו למטה ושם הוסיף בכתב יד קודשו: "ויותר מזה"!"{{הערה|[[ראובן דונין|ר' ראובן דונין]] הסביר פעם מה הכוונה '''"כמו פעם, ויותר מזה"''' - '''"כמו פעם"''' - שהחסיד היה נכנס עם שלושה או ארבעה פתקים של אחרים שביקשו להעביר והרבי עונה תשובות על חשבון זמן היחידות שלך, גם היום זה לא יחידות שלך לבד. '''"ויותר מזה"''' - '''1)''' פעם חסיד היה נכנס עם 3/4 פתקים? היום עם 300/400 '''2)''' פעם חסיד היה מכניס פתקים מנייר? היום חסיד מכניס פתקים חיים. '''3)''' פעם חסיד היה נכנס ל-3 דקות? היום לחצי שעה! מתוך הספר "שהרבי יחייך" חלק א' בהוצאה החדשה, עמודים מס' 128 - 129.}}. | גם לאחר שפסקו סדרי היחידויות הפרטיות, הראה הרבי בכמה הזדמנויות שעצם מעמד היחידות לא נפגע, ואדרבה. דבר המתואר בסיפור הבא: "בהתוועדות שהתקיימה בחובבי תורה בערב שבועות תשד"מ, בכה [[ראובן דונין|ר' ראובן דונין]]: "למה אין יחידות כמו פעם?" למחרת בבוקר הכניס פתק ובו השאלה: "למה אין יחידות כמו פעם?" הרבי ענה לו תשובה באותו היום. הרב גרונר קרא לר' ראובן והראה לו את הפתק המקורי, עליו סימן הרבי את המילים "כמו פעם" בקו תחתי ומשך ממנו קו למטה ושם הוסיף בכתב יד קודשו: "ויותר מזה"!"{{הערה|[[ראובן דונין|ר' ראובן דונין]] הסביר פעם מה הכוונה '''"כמו פעם, ויותר מזה"''' - '''"כמו פעם"''' - שהחסיד היה נכנס עם שלושה או ארבעה פתקים של אחרים שביקשו להעביר והרבי עונה תשובות על חשבון זמן היחידות שלך, גם היום זה לא יחידות שלך לבד. '''"ויותר מזה"''' - '''1)''' פעם חסיד היה נכנס עם 3/4 פתקים? היום עם 300/400 '''2)''' פעם חסיד היה מכניס פתקים מנייר? היום חסיד מכניס פתקים חיים. '''3)''' פעם חסיד היה נכנס ל-3 דקות? היום לחצי שעה! מתוך הספר "שהרבי יחייך" חלק א' בהוצאה החדשה, עמודים מס' 128 - 129.}}. | ||
כאשר היה מי שביקש מהרבי לקבל אותו בכל זאת, השיב לו הרבי שאם יקבל אותו ליחידות פרטית, יהווה הדבר פגיעה בכל אלו שביקשו להתקבל ליחידות פרטית ולא נענו{{הערה|[[שבועון בית משיח]], [[כ"ז סיון]] [[תש"פ]], עמוד 10: "אין נחיצות כלל וכלל (ובפרט שעי"ז אני והוא מעליבים וכו' את כל אלה (הרבים) שלא קבלות פא"פ".}}. | כאשר היה מי שביקש מהרבי לקבל אותו בכל זאת, השיב לו הרבי שאם יקבל אותו ליחידות פרטית, יהווה הדבר פגיעה בכל אלו שביקשו להתקבל ליחידות פרטית ולא נענו{{הערה|[[שבועון בית משיח]], [[כ"ז סיון]] [[תש"פ]], עמוד 10: "אין נחיצות כלל וכלל (ובפרט שעי"ז אני והוא מעליבים וכו' את כל אלה (הרבים) שלא קבלות פא"פ".}}. | ||
כשהרב [[שאול משה אליטוב]] ביקש מהרבי בשנת [[תשד"מ]] להיכנס ליחידות ביום הולדתו השיב לו הרבי שקיום [[מנהגי יום הולדת|מנהגי יום ההולדת]] ייחשב לו ככניסה ליחידות{{הערה|[[מנחם כהנא]], '''עשינו קולע ויצאנו בריקודים''', [[שבועון בית משיח]], [[כ"ד טבת]] [[תשפ"ד]], גליון 1392 עמוד 30.}}. | |||
===בשעת ההתוועדות=== | ===בשעת ההתוועדות=== | ||
| שורה 75: | שורה 97: | ||
במידה מסויימת מהווה מעמד [[חלוקת הדולרים]] ביום ראשון תחליף ליחידות. בחודש [[ניסן]] [[תש"נ]] כתב הרבי במענה לר' [[דובער יוניק]] ששאל בקשר למנהגו להיכנס ליחידות כל עשר שנים מיום היחידות הראשונה שלו ושאל מתי וכיצד להכנס: {{ציטוטון|ביום א' שזהו יחידות - דעתה ובהוספה - שליחות צדקה [[אזכיר על הציון]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1FoDiAMc7FFYyvnCtitpsiw8sniBBN4ma/view?usp=sharing ליקוט מענות קודש תש"נ] מענה רו.}}}}. כך גם כתב הרבי ב[[כ"ה אייר]] באותה שנה במענה לר' מענדל מבאריסוב שהגיע מ[[רוסיה]] ל-[[770]]: {{ציטוטון|. . בהנוגע לדיבור (יחידות) כנהוג בשנים האחרונות זהו ביום א' כידוע ומפורסם ואז גם הוספת שליחות לצדקה{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1FoDiAMc7FFYyvnCtitpsiw8sniBBN4ma/view?usp=sharing ליקוט מענות קודש תש"נ] מענה רלט}}}}. | במידה מסויימת מהווה מעמד [[חלוקת הדולרים]] ביום ראשון תחליף ליחידות. בחודש [[ניסן]] [[תש"נ]] כתב הרבי במענה לר' [[דובער יוניק]] ששאל בקשר למנהגו להיכנס ליחידות כל עשר שנים מיום היחידות הראשונה שלו ושאל מתי וכיצד להכנס: {{ציטוטון|ביום א' שזהו יחידות - דעתה ובהוספה - שליחות צדקה [[אזכיר על הציון]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1FoDiAMc7FFYyvnCtitpsiw8sniBBN4ma/view?usp=sharing ליקוט מענות קודש תש"נ] מענה רו.}}}}. כך גם כתב הרבי ב[[כ"ה אייר]] באותה שנה במענה לר' מענדל מבאריסוב שהגיע מ[[רוסיה]] ל-[[770]]: {{ציטוטון|. . בהנוגע לדיבור (יחידות) כנהוג בשנים האחרונות זהו ביום א' כידוע ומפורסם ואז גם הוספת שליחות לצדקה{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1FoDiAMc7FFYyvnCtitpsiw8sniBBN4ma/view?usp=sharing ליקוט מענות קודש תש"נ] מענה רלט}}}}. | ||
==יחידויות קודש (סדרת ספרים)== | |||
{{ערך מורחב|יחידויות קודש (סדרת ספרים)}} | |||
[[קובץ:הופיע - קובץ יחידויות תשלט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פרסום על קובץ יחידויות - תשל"ט]] | |||
בשנת [[תשפ"ד]] החלה לצאת לאור סדרת 'יחידויות קודש', המלקטת באופן ערוך ומסודר ר"דים מיחידויות, ע"פ הסדר הכרונולוגי. במהלך העבודה נחשפו עשרות יחידויות חדשות. | |||
הסדרה אמורה לכלול את השנים [[תשי"א]]־[[תשמ"א]]. עד כה הופיעו שבעה כרכים הכלוללים את השנים [[תשל"ד]], [[תשל"ה]], [[תשל"ו]], [[תשל"ז]]־[[תשל"ח]], [[תשל"ט]], [[תש"מ]] ו (תדפיס מ)תשמ"א. | |||
המערכת הודיע שקובץ 'יחידויות קודש - תשל"ג' יופיע בעז"ה לקראת [[י' שבט]] [[תשפ"ו]]. | |||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
| שורה 80: | שורה 111: | ||
* [[צאתכם לשלום]] | * [[צאתכם לשלום]] | ||
* [[יחידות לגבירים]] | * [[יחידות לגבירים]] | ||
* [[יחידויות קודש (סדרת ספרים)]] | |||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
| שורה 91: | שורה 123: | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/יחידות תגית: יחידות עם הרבי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | |||
* [[עדין אבן ישראל]], '''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3593682#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content לבד עם הרבי]''', פרק מתוך ספרו על הרבי. | * [[עדין אבן ישראל]], '''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3593682#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content לבד עם הרבי]''', פרק מתוך ספרו על הרבי. | ||
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62330 חסידים מספרים על הרגע המיוחד בחייהם] {{אינפו}} | * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62330 חסידים מספרים על הרגע המיוחד בחייהם] {{אינפו}} | ||