אברהם דוד שלונסקי – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
נסיעה לרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Avraham_Shlonsky_1952.jpg|שמאל|ממוזער | [[קובץ:Avraham_Shlonsky_1952.jpg|שמאל|ממוזער|תמונתו של אברהם שלונסקי (משנת [[תשי"ב]])]] | ||
'''אברהם דוד שלונסקי''' ([[ה' אדר ב']] [[תר"ס]] - [[ט"ז אייר]] [[תשל"ג]]) היה משורר ישראלי [[ציונות|ציוני]], וממחדשי ה[[עברית|שפה העברית]], נצר למשפחה מגזע [[חסידות חב"ד]], ובן דוד שני{{הערה|1=אמו | '''אברהם דוד שלונסקי''' ([[ה' אדר ב']] [[תר"ס]] - [[ט"ז אייר]] [[תשל"ג]]) היה משורר ישראלי [[ציונות|ציוני]], וממחדשי ה[[עברית|שפה העברית]], נצר למשפחה מגזע [[חסידות חב"ד]], ובן דוד שני{{הערה|1=אמו ציפורה (לבית ברברמק) ואמו של [[הרבי]], [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] (לבית [[מאיר שלמה ינובסקי|ינובסקי]]) היו בנות דודות ראשונות.}} של [[הרבי]]. | ||
{{ציטוט-צף| | {{ציטוט-צף| | ||
ב"ה, כ"ג [[סיוון]] ה'תשל"ב | ב"ה, כ"ג [[סיוון]] ה'תשל"ב | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
בהיותו הבן הבכור, החליטו הוריו לקרוא לו על שם סבו, הרב [[אברהם דוד לאוואוט]] (סב סבו של [[הרבי]]), רבה של העיר [[ניקולייב]]. | בהיותו הבן הבכור, החליטו הוריו לקרוא לו על שם סבו, הרב [[אברהם דוד לאוואוט]] (סב סבו של [[הרבי]]), רבה של העיר [[ניקולייב]]. | ||
בהיותו כבן חמש, פקדו פרעות רבות את עיר הולדתו, והוריו עברו להתגורר בעיר [[יקטרינוסלב]]. הוריו לא הקפידו לגמרי על שמירת תורה ומצוות, ונמנו על פעילי [[התנועה הציונית]], אך שלחו אותו בילדותו, ללמוד ב[[תלמוד תורה]] המקומי, שם למד יחד עם בן דודו - [[הרבי]]. | בהיותו כבן חמש, פקדו פרעות רבות את עיר הולדתו, והוריו עברו להתגורר בעיר [[יקטרינוסלב]] דלת מול ביתו של הרבי. הוריו לא הקפידו לגמרי על שמירת תורה ומצוות, ונמנו על פעילי [[התנועה הציונית]], אך שלחו אותו בילדותו, ללמוד ב[[תלמוד תורה]] המקומי, שם למד יחד עם בן דודו - [[הרבי]]. | ||
אביו רצה שיגדל כיהודי שומר תורה ומצוות, ועם סיום חוק לימודיו בתלמוד תורה, שלחו אותו ללמוד בישיבה המקומית שנוהלה על ידי הרב פנחס גלמן, שם התיידד עם הרב [[נחום גורלניק]], שהיה לימים מחשובי החסידים ב[[כפר חב"ד]] וממייסדיו. | אביו רצה שיגדל כיהודי שומר תורה ומצוות, ועם סיום חוק לימודיו בתלמוד תורה, שלחו אותו ללמוד בישיבה המקומית שנוהלה על ידי הרב פנחס גלמן, שם התיידד עם הרב [[נחום גורלניק]], שהיה לימים מחשובי החסידים ב[[כפר חב"ד]] וממייסדיו. | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
אף שהשתקע בחיי התרבות החילוניים של [[תל אביב]], נשאר לאורך כל העת מאמין באלוקים, ושמר על קשרים חמים עם חסידי חב"ד כגון הרב [[פינייע אלטהויז]] והמשורר החב"די [[צבי מאיר שטיינמיץ]], ביקר אצלהם בסעודות [[שבת]] יחד עם רעייתו, ואף הגיע בעיתים מזדמנות להתפלל ב[[בית הכנסת]] חב"ד שברחוב '[[נחלת בנימין]]', וב[[התוועדות|התוועדויות]] החסידיות שהתקיימו ב[[כפר חב"ד]]. | אף שהשתקע בחיי התרבות החילוניים של [[תל אביב]], נשאר לאורך כל העת מאמין באלוקים, ושמר על קשרים חמים עם חסידי חב"ד כגון הרב [[פינייע אלטהויז]] והמשורר החב"די [[צבי מאיר שטיינמיץ]], ביקר אצלהם בסעודות [[שבת]] יחד עם רעייתו, ואף הגיע בעיתים מזדמנות להתפלל ב[[בית הכנסת]] חב"ד שברחוב '[[נחלת בנימין]]', וב[[התוועדות|התוועדויות]] החסידיות שהתקיימו ב[[כפר חב"ד]]. | ||
בשנת [[תרצ"ג]] התחתן עם אשתו השניה מירה הורביץ, ובשנת [[תרצ"ו]] נולדה בתם רות{{הערה|1=ביתו אמצה את כינוי הספרותי של אביה כשם משפחתה - "אש"ל" (ראשי תיבות של 'אברהם שלונסקי').}} (שאר בשרו היחיד של שלונסקי). | בשנת [[תרצ"ג]] התחתן עם אשתו השניה מירה הורביץ, ובשנת [[תרצ"ו]] נולדה בתם רות{{הערה|1=ביתו אמצה את כינוי הספרותי של אביה כשם משפחתה - "אש"ל" (ראשי תיבות של 'אברהם שלונסקי').}} (שאר בשרו היחיד של שלונסקי). | ||
| שורה 35: | שורה 31: | ||
שלונסקי נפטר שלוש שנים לאחר פטירת אשתו השניה ב[[ט"ז אייר]] [[תשל"ג]], ונטמן בבית העלמין בקריית שאול שבצפון תל אביב. | שלונסקי נפטר שלוש שנים לאחר פטירת אשתו השניה ב[[ט"ז אייר]] [[תשל"ג]], ונטמן בבית העלמין בקריית שאול שבצפון תל אביב. | ||
==קשריו החב"דיים== | |||
היה בן דוד שני של הרבי. | |||
בילדותו גרו משפחתו דלת מול ביתו של הרבי ולמד בתלמוד תורה ביחד עם הרבי. | |||
בגיליון [[כ"ג מנחם אב]] [[תרע"ב]], במדור "מכתבי אחים" פורסם מכתב של המשורר [[אברהם שלונסקי]] בו פירט את השפעת הביטאון על חייו הרוחניים{{הערה|"לאחיי קוראי האח! | |||
בגיליון [[האח]] מיום [[כ"ג מנחם אב]] [[תרע"ב]], במדור "מכתבי אחים" פורסם מכתב של המשורר [[אברהם שלונסקי]] בו פירט את השפעת הביטאון על חייו הרוחניים{{הערה|"לאחיי קוראי האח! | |||
אני מקבל את העתון האח, אשר זה כבר שתי שנים יוצא לאור על ידי מ. רוזנבלום (הרב [[משה רוזנבלום]]). על עתון זה מלא פי תהלות, כי הנני ראיתי ילדים שהיו זרים לדתם, זה עתה מתפללים בכל יום ופעמים ב[[אהבה]] שמע אומרים. אני קורא וקורא ולבי שמח, והנני רואה כי עוד לא נפל עמנו, כי עוד יקום משפלתו ויתקרב לדתו. אני זה כבר לומד עברית, למדתי שפת עבר מקרא ופוסקים (?). אחרי סוכות הנני נוסע ל[[ארץ ישראל]], והנני מקוה כי בקרוב נחזה כולנו שלוה שם וכי יובילנו הגואל אותנו לארץ אבותינו. | אני מקבל את העתון האח, אשר זה כבר שתי שנים יוצא לאור על ידי מ. רוזנבלום (הרב [[משה רוזנבלום]]). על עתון זה מלא פי תהלות, כי הנני ראיתי ילדים שהיו זרים לדתם, זה עתה מתפללים בכל יום ופעמים ב[[אהבה]] שמע אומרים. אני קורא וקורא ולבי שמח, והנני רואה כי עוד לא נפל עמנו, כי עוד יקום משפלתו ויתקרב לדתו. אני זה כבר לומד עברית, למדתי שפת עבר מקרא ופוסקים (?). אחרי סוכות הנני נוסע ל[[ארץ ישראל]], והנני מקוה כי בקרוב נחזה כולנו שלוה שם וכי יובילנו הגואל אותנו לארץ אבותינו. | ||
| שורה 44: | שורה 42: | ||
אחיכם אברהם שליאנסקי".}}. | אחיכם אברהם שליאנסקי".}}. | ||
{{פסקה חסרה}} | בשנת [[תש"ג]], כאשר יצא [[אדמו"ר הריי"צ]] עם הקריאה [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]], תירגם שלונסקי מ[[אידיש]] לעברית את הקריאות שפורסמו, בהשפעת ידידו ר' פינייע אלטהויז. | ||
בשלהי שנות הכ"פים, ביקר שלונסקי אצל [[הרבי]] ונכנס ל[[יחידות]] שהשפיעה עליו עמוקות. לימים התבטא ואמר: "אילו התמהמהתי שם עוד שעה קלה, הייתי יוצא משם מאמין מושלם וחסיד נלהב."{{הערה|1='[[ידיעות אחרונות]]', ט' [[ניסן]] תשל"ב.}}. | |||
בהוראת [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|הרב חדקוב]], דאג הרב [[אפרים וולף]] לאמירת [[קדיש]] ו[[משניות]] אחר פטירתו.{{פסקה חסרה}} | |||
==פועלו הספרותי== | ==פועלו הספרותי== | ||
| שורה 64: | שורה 66: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:שלונסקי אברהם}} | {{מיון רגיל:שלונסקי,דוד אברהם}} | ||
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]] | [[קטגוריה:ידידי חב"ד]] | ||