יעקב הורוביץ: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 48: שורה 48:
*הת' משה הורוביץ.
*הת' משה הורוביץ.


=לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*'''רחמנות גדולה על קוראי העיתונים''', שלילת קריאת עיתונים על ידי חסידי חב"ד ויחס הרבי לכך, שבועון כפר חב"ד גליון 1919 עמוד 58
*'''רחמנות גדולה על קוראי העיתונים''', שלילת קריאת עיתונים על ידי חסידי חב"ד ויחס הרבי לכך, שבועון כפר חב"ד גליון 1919 עמוד 58


שורה 68: שורה 68:
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בראשון לציון]]
[[קטגוריה:אישים בראשון לציון]]
[[קטגוריה:צוות מכון אהלי שם]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ז]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ז]]

גרסה אחרונה מ־11:10, 29 במאי 2024

הרב הורוביץ

הרב יעקב הורוביץ (יליד שנת תש"ח, 1948) הוא חסיד חב"ד המתגורר בראשון לציון, ומכהן כמשפיע בקהילת חב"ד המקומית. חבר במכון אוהלי שם, עורך ומחבר ספרים. בעבר היה ראש כולל לחסידות ערב בבני ברק ומרצה במכללת בית רבקה כפר חב"ד. בעבר כיהן כמשפיע בישיבת אחי תמימים ראשון לציון.

הרב הורוביץ מפורסם בעיקר בשל מאמריו ושיעוריו בנושא "השקפה יהודית על פי תורת החסידות" ומתמקד בעיקר בהשקפה היהודית-חסידית כלפי הציונות והמסתעף, כמו יום ירושלים, יום העצמאות ומנהג נטיעת העצים בט"ו בשבט[1]. מאמריו מתפרסמים בבימות חב"דיות שונות, כמו שבועון כפר חב"ד, בית משיח והאתרים החב"דיים חב"ד אינפו וחב"ד און ליין.

כמו כן הוא ידוע כאיש הלכה מובהק, בפרט בנושאים הקשורים להלכות שבת.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בו' תשרי תש"ח לאביו ר' הלל ביישוב יסודות, בצעירותו למד בישיבת קול תורה הירושלמית, שם החל להשתתף בשיעורי תניא שמסר הרב יוסף צבי סגל שהתקיימו באותה תקופה במחתרת. כעבור מספר פעמים שהשתתף בשיעורים החל לארגן אותם בעצמו, בבית כנסת ששכן בבית ספר "בית יעקב". בשנת תשכ"ד עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד יחד עם חברים נוספים. כשנה לאחר מכן הגיע גם הרב יקותיאל ראפ. לקראת חג הפסח תשכ"ז נסע בפעם הראשונה לרבי ללמוד ב770 בישיבה המרכזית, שם היה עד לפסח תשל"ג. באותם שנים זכה להיכנס לליל הסדר בדירה של הרבי הריי"צ. לאחר חתונתו התגורר בנצרת עלית וכעבור תקופה קיבל הוראה מהרבי לעבור לראשון לציון, אז התמנה למשפיע בישיבת אחי תמימים ראשון לציון עד לסגירת הישיבה.

בשנת תשס"ה בעת ביצוע תוכנית ההתנתקות יזם שאת אמירת הקינות של תשעה באב יאמרו ברחובה של עיר כקינה על חורבן בית המקדש ותוכנית הגירוש[2]

מכון אוהלי שם[עריכה | עריכת קוד מקור]

כשהוקם מכון אוהלי שם בשנת תשמ"ט נקרא על ידי הרב יוחנן גוראריה להצטרף למכון. במכון היה אחראי על עריכת הספרים, וכתיבת הספר "קיצור הלכות שבת" משולחן ערוך של אדמו"ר הזקן שהפך לרב מכר.

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

כתב וערך ספרים רבים, בעיקר בענייני הלכה ומנהג והשקפה.

ספרים שכתב[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספרים בעריכתו או שהגיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

(רשימה חלקית)

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

חתניו
  • הרב ישעיה אלעזר כהן, שליח ורבה הראשי של קזחסטן
  • ר' יעקב מאיר מוזיקנט, כפר חב"ד
  • ר' מאיר יחיאל רוזנברג, שליח בריאו ד'ה ז'נרו, ברזיל
  • ר' יוסף יצחק ריינהולד מראשון לציון.
  • ר' אברהם פייגעלשטאק מלוד.
בניו
  • ר' יוסף הורביץ צפת
  • ר' מנחם מענדל הורביץ, צפת
  • ר' שניאור זלמן הורביץ, כפר-חב"ד
  • הת' משה הורוביץ.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • רחמנות גדולה על קוראי העיתונים, שלילת קריאת עיתונים על ידי חסידי חב"ד ויחס הרבי לכך, שבועון כפר חב"ד גליון 1919 עמוד 58

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאמרי דעה

הערות שוליים

  1. ראו בקישורים חיצוניים
  2. יוזמה: מחאה עממית רחבה בתשעה באב באתר col