תלמוד תורה חב"ד בני ברק – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{תלמוד תורה|
 |שם=בני מנחם
-|תמונה= [[קובץ:מסיימים תת חבד בני ברק.jpg|לא ממוסגר]]
+|תמונה=מסיימים תת חבד בני ברק.jpg
 |כתובית= הכיתה המסיימת בתלמוד תורה ([[תשפ"א]]) בתצלום משותף עם המחנך והמנהל בכנס סיום שנת הלימודים
-|אפיון= ממ"ח
+|אפיון=
 |תאריך יסוד= [[תשכ"ה]]
 |מיקום= [[בני ברק]], [[ארץ הקודש]]
 |מייסד= עסקני קהילת חב"ד ב[[בני ברק]]
-|מנהל חינוכי=הרב [[ירחמיאל בלינוב (בני ברק)]]
+|מנהל חינוכי=הרב [[לוי רוזנברג]]
-|מנהל גשמי= הרב יוסף דוד הלל
+|מנהל=הרב משה סבינר
-|מספר תלמידים= 200
+|סגן מנהל= הרב משה סבינר
-}}
+|מספר תלמידים= 105
-[[קובץ:מנהלי בני ברק.jpeg|ממוזער|מנהלי התלמוד תורה במסיבת סיום תשפ"ג. הרב ירחמיאל בלינוב והרב דוד הלל]]
+|מפה=בני ברק רשי 26}}
-'''תלמוד תורה חב"ד 'בני מנחם' בני ברק''', הוא מוסד חינוכי חסידי ותיק בעיר [[בני ברק]] שהוקם על ידי עסקני קהילת חב"ד המקומית בשנת [[תשכ"ה]] וזכה לעידוד רב מהרבי, שאף התבטא עליו שזהו 'המוסד שלו' בבני ברק.
+[[קובץ:לוי יצחק רוזנברג.jpg|ממוזער|הרב [[לוי רוזנברג]] מנהל התלמוד תורה]]
-נכון לשנת [[תשפ"ג]] בראש ההנהלה הרוחנית של התלמוד תורה עומד הרב [[ירחמיאל בלינוב (בני ברק)]] ובראש ההנהלה הגשמית עומד הרב יוסף דוד הלל, ולומדים בו כ-200 תלמידים. בחודש ניסן תשפ"ד מונה הרב [[לוי רוזנברג]] למנהל התלמוד תורה.
+[[קובץ:מנהלי בני ברק.jpeg|ממוזער|מנהלי התלמוד תורה לשעבר במסיבת סיום תשפ"ג. הרב ירחמיאל בלינוב והרב יוסף דוד הלל]]
+'''תלמוד תורה חב"ד 'בני מנחם' בני ברק''', הוא מוסד חינוכי חסידי ותיק בעיר [[בני ברק]] שהוקם על ידי עסקני קהילת חב"ד המקומית בשנת [[תשכ"ה]] וזכה לעידוד רב מהרבי נשי<nowiki>''</nowiki>ד שאף התבטא עליו "דאס איז מיין מוסד אין בני ברק" [שזהו 'המוסד שלו' בבני ברק].
+בחודש ניסן תשפ"ד מונה הרב [[לוי רוזנברג]] למנהל התלמוד תורה.
+נכון לשנת [[תשפ"ה]] לומדים בו כ-105 תלמידים.
 ==היסטוריה==
-העיר בני ברק הינה אחד הריכוזים הראשונים של בהם התקהלו חסידי חב"ד בארץ הקודש, ופעלו בה אישים בולטים ואנשי מעשה חסידים מ[[רוסיה]] הסובייטית דוגמת הרב [[זלמן לייב אסטולין]] (שכיהן כמחנך בת"ת) והרב [[נחום גולדשמיד]], הרב [[יעקב לנדא]], ועוד.
+קהילת חב"ד בני ברק הינה קהילה וותיקה יחסית, בארץ הקודש, ופעלו בה אישים בולטים ואנשי מעשה חסידים יוצאי [[רוסיה]] הסובייטית דוגמת הרב [[זלמן לייב אסטולין]] (שכיהן כמחנך בת"ת) והרב [[נחום גולדשמיד]], הרב [[יעקב לנדא]], ועוד.
 על אף זאת, במשך שנים רבות לא היה לקהילת חב"ד המקומית תלמוד תורה משלה, וילדי הקהילה למדו במוסדות המקומיים, כאשר לעיתים הדבר אף גרם לכך שהילדים ימשיכו במוסדות החינוך של קהילות אחרות, ובסופו של דבר חלק מהם אף לא ראה את עצמו כחסיד חב"ד{{הערה|לגילאים הסמוכים לבר מצווה היה את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] הסמוכה באופן יחסי, אך מוסד זה לא התאים לגילאים הצעירים יותר.}}.
@@ שורה 23: / שורה 28: @@
 כאשר קיבל הרבי דיווח בשנת תשט"ז על מגרש שנתרם על ידי הרב [[נתן בלייכר]], ביקש הרבי לברר האם יהיה ניתן לשלב בבניין בית הכנסת העתיד לקום על שטח זה גם מוסד חינוכי, ובעקבות כך כאשר הוקמה העמותה נרשם במטרותיה 'חיידר ובית כנסת חב"ד'.
-בשנת [[תשכ"ה]] הוקם לראשונה תלמוד תורה חב"ד, כאשר בכיתת הלימוד הראשונה היו שלושה תלמידים בלבד, ועל חברי ההנהלה נמנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] (שבאותה שעה עוד שימש כר"מ בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד ולא התמנה עדיין לרב העיר), הרב [[יהודה לייב זלמנוב]], הרב [[יעקב כץ]], הרב שמעון משה דיסקין והרב [[מרדכי גולדשמיד]].
+בשנת [[תשכ"ה]] הוקם לראשונה תלמוד תורה חב"ד, כאשר בכיתת הלימוד הראשונה היו שלושה תלמידים בלבד, ועל חברי ההנהלה נמנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] (שבאותה שעה עוד שימש כר"מ בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד), הרב [[יהודה לייב זלמנוב]], הרב [[יעקב כץ]], הרב שמעון משה דיסקין והרב [[מרדכי גולדשמיד]].
-בשנים הבאות ליווה הרבי את המוסד, הביע התעניינות, ודחק במנהליו להשתדל בביסוס והרחבת המוסד הן בכמות והן באיכות, אך סיבות שונות מנעו את התפתחות המוסד עד שעלתה מחשבה לסגור אותו, וכאשר הרב יעקב כץ שאל על כך את הרבי ביחידות בשנת תש"ל, אמר הרבי כי "יש להשתדל להחזיק את ה'חדר' בכל האפשרויות והכוחות", ובהמשך לכך אף התבטא "המוסד [היחידי] שיש לי בבני ברק, זה ה'חדר'...".
+בשנים הבאות הרבי עודד את המוסד, הביע התעניינות, ודחק במנהליו להשתדל בביסוס והרחבה הן בכמות והן באיכות, אך סיבות שונות מנעו את התפתחות המוסד עד שעלתה מחשבה לסגור אותו, וכאשר הרב יעקב כץ שאל על כך את הרבי ביחידות בשנת תש"ל, אמר הרבי כי "יש להשתדל להחזיק את ה'חדר' בכל האפשרויות והכוחות", ובהמשך לכך אף התבטא "המוסד [היחידי] שיש לי בבני ברק, זה ה'חדר'...".
-בין השנים [[תשל"ו]]-[[תשל"ז]] שימש הרב [[שלמה גרברצ'יק]] כמנהל המוסד, ובשנת [[תשל"ח]] עם כניסתו של הרב [[מרדכי אנגלסמן]] כמנהל המוסד, הוא החל להתרחב ולהתבסס באופן משמעותי, אך עדיין המוסד סבל מצפיפות ותנאים כלכליים לא טובים.
+בשנים [[תשל"ו]]-[[תשל"ז]] שימש הרב [[שלמה גרברצ'יק]] כמנהל התלמוד תורה, ובשנת [[תשל"ח]] עם כניסתו של הרב [[מרדכי אנגלסמן]] כמנהל, הוא החל להתרחב ולהתבסס באופן משמעותי, אך עדיין המוסד סבל מצפיפות ותנאים כלכליים לא טובים. בשנים [[תשד"מ]]-[[תשמ"ז]] ניהל את הבית הספר הרב [[אורי בן שחר]].
-בשנת תשד"מ-תשמ"ז ניהל את הבית הספר הרב [[אורי בן שחר]].
+ב[[חודש ניסן]] [[תשמ"ז]] התקיימה אסיפה של עסקני הקהילה לגבי המשך תפקודו של התלמוד תורה בה הוצע שהרב [[שלמה רוזנברג]] יעזוב את עבודתו כמנהל מסגריה ויקבל על עצמו את ניהול התלמוד תורה, ולאחר שהדבר קיבל את אישורו וברכתו של הרבי, החל לשמש בתפקיד זה וניהל את המוסד עד [[תשנ"ז]]{{הערה|[[:קובץ:מכתב הרבי לשלמה רוזנברג.jpg|צילום מהמכתב]]}} ובשנים הראשונות שימש לצידו כמנהל רוחני הרב אהרון שפירא כיום רבה של פרדס כ"ץ.
-ב[[חודש ניסן]] שנת [[תשמ"ז]] התקיימה אסיפה של עסקני הקהילה לגבי המשך תפקודו של התלמוד תורה בה הוצע שהרב [[שלמה רוזנברג]] יעזוב את עבודתו במסגריה ויקבל על עצמו את ניהול התלמוד תורה, ולאחר שהדבר קיבל את אישורו וברכתו של הרבי, החל לשמש בתפקיד זה וניהל את המוסד במשך עשרות שנים{{הערה|[[:קובץ:מכתב הרבי לשלמה רוזנברג.jpg|צילום מהמכתב]]}}.
+מלבד התמסרותו לכיסוי החובות שנצברו לאורך השנים ותשלום לאנשי החינוך של המשכורות שלא שולמו להם, דאג במסגרת תפקידו למבנה הולם עבור התלמוד תורה שנבנה מעל לבית כנסת חב"ד בעיר ברחוב [[רש"י]] 26.
-מלבד התמסרותו לכיסוי החובות שנצברו לאורך השנים ותשלום לאנשי החינוך של המשכורות שלא שולמו להם, דאג במסגרת תפקידו למבנה הולם עבור התלמוד תורה שנבנה מעל לבית כנסת חב"ד בעיר ברחוב [[רש"י]] 26.
+בשנים [[תשנ"ז]] - [[תשפ"ד]] שימש כמנהל החינוכי וגשמי הרב [[ירחמיאל בלינוב]] והרב [[מנחם מענדל גרינפלד]] שימש כמזכיר החיידר.
-כיום משמש כמנהל החינוכי הרב [[ירחמיאל בלינוב]] וכמנהל הגשמי הרב יוסף דוד הלל{{הערה|התמנה לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ד]]. קדם לו בתפקיד הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]].}}.
+בשנת תשפ"ד שימש כמנהל הגשמי הרב יוסף דוד הלל{{הערה|התמנה לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ד]]. קדם לו בתפקיד הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]].}}.
 בחודש ניסן תשפ"ד מונה הרב [[לוי רוזנברג]] למנהל התלמוד תורה.
 ==צוות התלמוד תורה==
+*מנהל - הרב [[לוי רוזנברג]].
-*הרב מאיר רובינשטיין - מזכיר
+*סגן מנהל - משה סבינר
 ;מחנכים
+*הרב [[משה דב זילברשטרום]].
+* הרב מנחם מענדל קפלן.
+*הרב נתנאל קופרשמידט.
+*הרב [[מנחם מענדל בכר]].
+*הרב יקותיאל פישר.
+*שולם זלמנוביץ.
-* הרב זבולון קזידו
+;צוות בעבר:
-*הרב יעקב גרשוני
+* מנהלים:
-*הרב משה סבינר
+* הרב [[שלמה גרברצ'יק]].
-*הרב [[משה דב זילברשטרום]]
+* הרב [[מרדכי אנגלסמן]].
-* הרב אליעזר אצרף
+* הרב [[אורי בן שחר]].
-*הרב יוסף שולמן
+* הרב [[שלמה רוזנברג]].
-*הרב נתנאל קופרשמידט
+* הרב [[לוי יצחק אפשטיין]].
-*הרב חיים קירש
+* הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]].
-*הרב בנימין רייניץ
+* הרב ירחמיאל בלינוב.
-*הרב יקותיאל פישר
+* הרב דוד הלל.
+כמו"כ הרב אהרון שפירא כיום רבה של פרדס כ"ץ היה מנהל רוחני כנראה בסוף שנות המ' ואולי גם אחר כך.
-;בעלי תפקידים בתלמוד תורה לאורך ההיסטוריה:
-*מנהלים: הרב [[שלמה גרברצ'יק]], הרב [[מרדכי אנגלסמן]], הרב [[אורי בן שחר]], הרב [[שלמה רוזנברג]],הרב [[לוי יצחק אפשטיין]], הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]].
 ==קישורים חיצוניים==
 *'''[https://chabad.info/tag/%d7%aa%d7%9c%d7%9e%d7%95%d7%93-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%91%d7%a0%d7%99-%d7%91%d7%a8%d7%a7/ תגית: תלמוד תורה חב"ד בני ברק]''' {{אינפו}}
-*מרדכי מנשה לאופר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/0/01/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%90_%D7%A4%D7%91.pdf המוסד יחידי שיש לי בבני ברק]''', שבועון התקשרות לגיון פרשת כי תבוא תשפ"ב עמוד 11
+*מרדכי מנשה לאופר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/0/01/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%90_%D7%A4%D7%91.pdf המוסד יחידי שיש לי בבני ברק]''', שבועון התקשרות גליון פרשת כי תבוא תשפ"ב עמוד 11{{תלמודי תורה}}
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בבני ברק]]
 [[קטגוריה:תלמודי תורה]]