ספירות – הבדלי גרסאות
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
פירוט |
||
| (12 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:תרשים עשר ספירות עם צבעים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תרשים של עשרת הספירות]] | [[קובץ:תרשים עשר ספירות עם צבעים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תרשים של עשרת הספירות]] | ||
'''עשר הספירות''' הינן מונח קבלי, | '''עשר הספירות''' הינן מונח קבלי, המתייחס לעשרה כוחות שונים, המשמשים להעברת תוכן מבחינה גבוהה לבחינה נמוכה ממנה, על ידי שינוי ועיבוד התוכן. | ||
ב[[תורת הקבלה]] מובאות הספירות ככלי ל[[סדר ההשתלשלות|המשכת חיות]] מ[[הקדוש ברוך הוא|הבורא]] ל[[עולם]], כשבאמצעותם מחיה ומנהיג הוא את העולם. [[תורת החסידות]] מדגישה כיצד יכול [[יהודי]], על ידי [[עבודת ה']] בנפשו, לגרום שהחיות בה מחיה הבורא את נפשו, תתגלה לכוחותיו החיצוניים. | ב[[תורת הקבלה]] מובאות הספירות ככלי ל[[סדר ההשתלשלות|המשכת חיות]] מ[[הקדוש ברוך הוא|הבורא]] ל[[עולם הזה|עולם]], כשבאמצעותם מחיה ומנהיג הוא את העולם. [[תורת החסידות]] מדגישה כיצד יכול [[יהודי]], על ידי [[עבודת ה']] בנפשו, לגרום שהחיות בה מחיה הבורא את נפשו, תתגלה לכוחותיו החיצוניים. | ||
עשרת הספירות | עשרת הספירות מתחלקות לשני חלקים: | ||
'''[[מוחין]]''': [[חכמה]], [[בינה]], [[דעת]] (ראשי תיבות: חב"ד). | |||
[[מידות (ספירות)|'''מידות''']]: [[חסד]], [[גבורה]], [[תפארת]], [[נצח]], [[הוד]], [[יסוד]], [[מלכות]] (ראשי תיבות: חג"ת נהי"מ). | |||
==שורשן== | ==שורשן== | ||
שורשן של הספירות היא מדרגה הנקראת | {{ערך מורחב|ערך=[[עשר ספירות הגנוזות]]}} | ||
שורשן של הספירות היא מדרגה הנקראת [[עשר ספירות הגנוזות|ספירות הגנוזות]]. | |||
== מהותן == | == מהותן == | ||
עשר הספירות הן אבני היסוד באמצעותן יצר [[הקב"ה]] את העולמות, ובאמצעותן הוא מנהיג אותם. בכל [[עולם]] [[הקב"ה]] מתגלה באמצעות עשר הספירות של אותו העולם. גם [[נפש]] האדם מתגלה בבחינה של עשר ספירות. וכך גם כל ה[[מלאכים]] והיצירים של מעלה מתהווים על ידי [[התכללות]] של הספירות. | עשר הספירות הן אבני היסוד באמצעותן יצר [[הקב"ה]] את העולמות, ובאמצעותן הוא מנהיג אותם. בכל [[עולם (בחסידות)|עולם]] [[הקב"ה]] מתגלה באמצעות עשר הספירות של אותו העולם. גם [[נפש]] האדם מתגלה בבחינה של עשר ספירות. וכך גם כל ה[[מלאכים]] והיצירים של מעלה מתהווים על ידי [[התכללות]] של הספירות. | ||
היסוד המרכזי בסדר של עשר הספירות הוא עשר דרגות היונקות כל אחת מן הדרגה שקודם לה. כלומר, הספירה הראשונה, ספירת ה[[חכמה]] ממשיכה את ה[[אור]] לספירה השניה, ספירת ה[[בינה]], וזו ממשיכה לספירת השלישית, ספירת ה[[דעת]], וכך האור הולך ומשתלשל עד הספירה האחרונה והמצומצמת ביותר, שהיא ספירת ה[[מלכות]]. | היסוד המרכזי בסדר של עשר הספירות הוא עשר דרגות היונקות כל אחת מן הדרגה שקודם לה. כלומר, הספירה הראשונה, ספירת ה[[חכמה]] ממשיכה את ה[[אור]] לספירה השניה, ספירת ה[[בינה]], וזו ממשיכה לספירת השלישית, ספירת ה[[דעת]], וכך האור הולך ומשתלשל עד הספירה האחרונה והמצומצמת ביותר, שהיא ספירת ה[[מלכות]]. | ||
| שורה 26: | שורה 31: | ||
עשר הספירות הינם עשר כוחות אלוקיים בהם [[הקב"ה]] מתלבש על מנת להתגלות בעולמות. מבואר ב[[ספר יצירה]] כי "[[עשר ולא תשע עשר ולא אחד עשרה]]", שאף שבעצמות [[אור אין סוף]] הפשוט יש בחינת הכח לפעול רבבות ספירות עד אין קץ, אך כך עלה ברצונו הפשוט שייאצלו רק עשר ספירות ולא תשע ולא אחת עשרה. מבואר כי הכח להאציל אין סוף ספירות הוא בבחינת "[[לפני אחד מה אתה סופר]]", שהוא הכח האחרון שבמאציל, שאינו בגדר מספר רק אחדות פשוטה בתכלית הפשיטות. | עשר הספירות הינם עשר כוחות אלוקיים בהם [[הקב"ה]] מתלבש על מנת להתגלות בעולמות. מבואר ב[[ספר יצירה]] כי "[[עשר ולא תשע עשר ולא אחד עשרה]]", שאף שבעצמות [[אור אין סוף]] הפשוט יש בחינת הכח לפעול רבבות ספירות עד אין קץ, אך כך עלה ברצונו הפשוט שייאצלו רק עשר ספירות ולא תשע ולא אחת עשרה. מבואר כי הכח להאציל אין סוף ספירות הוא בבחינת "[[לפני אחד מה אתה סופר]]", שהוא הכח האחרון שבמאציל, שאינו בגדר מספר רק אחדות פשוטה בתכלית הפשיטות. | ||
עשר ספירות אלו מתלבשים בכל עולם לפי עניינו של העולם. ב[[עולם האצילות]] נקראים הספירות בשם " | עשר ספירות אלו מתלבשים בכל עולם לפי עניינו של העולם. ב[[עולם האצילות]] נקראים הספירות בשם "תיקונין", כלומר [[תכשיט|תכשיטים]]. בעולמות [[בי"ע]] נקראים הספירות בשם "[[לבושים]]" משום ששם הם בבחינת לבוש נפרד. | ||
"[[מבשרי אחזה אלו"ה]]" וכשם שב[[אדם]] שלמעלה, נמשך [[הקב"ה]] להתלבש בעשר ספירות, כך גם באדם שלמטה נמשכת הנפש בעשר ספירות. | "[[מבשרי אחזה אלו"ה]]" וכשם שב[[אדם העליון|אדם]] שלמעלה, נמשך [[הקב"ה]] להתלבש בעשר ספירות, כך גם באדם שלמטה נמשכת הנפש בעשר ספירות. | ||
==הספירות== | ==הספירות== | ||
| שורה 48: | שורה 53: | ||
===בינה=== | ===בינה=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[ספירת הבינה]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[ספירת הבינה]]}} | ||
[[ספירת הבינה]] היא הספירה השניה מבין ספירות ה[[מוחין]]. [[ספירת הבינה]] מקבלת את ההשכלה מספירת ה[[חכמה]] ומפתחת אותו ל[[אורך רוחב ועומק]]. [[בינה]] נקראת גם בשם [[אם המידות]] שכן ה[[התבוננות]] בהשכלה במידת הבינה היא המולידה את [[מידות]] הלב (ספירות [[חג"ת נה"י]]). ענינה בנפש הוא גם ה[[שמחה]], המגיעה מהתפיסה השלמה של המושכל. | [[ספירת הבינה]] היא הספירה השניה מבין ספירות ה[[מוחין]]. [[ספירת הבינה]] מקבלת את ההשכלה מספירת ה[[חכמה]] ומפתחת אותו ל[[אורך רוחב ועומק]]. [[בינה]] נקראת גם בשם [[אם המידות]] שכן ה[[התבוננות]] בהשכלה במידת הבינה היא המולידה את [[מידות (ספירות)|מידות]] הלב (ספירות [[חג"ת נה"י]]). ענינה בנפש הוא גם ה[[שמחה]], המגיעה מהתפיסה השלמה של המושכל. | ||
===דעת=== | ===דעת=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[ספירת הדעת]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[ספירת הדעת]]}} | ||
[[ספירת הדעת]] היא הספירה האחרונה מבין ספירות ה[[מוחין]] וענינה [[התקשרות]] עם המושכל באופן שהדבר יביא לידי הרגשת הלב. [[ספירת הדעת]] מחברת את ספירות ה[[מוחין]] אל ספירות ה[[מידות]]. דעת נקראת "[[מפתחא דכליל שית]]" שכן היא המפתח לששת מידות הלב. | [[ספירת הדעת]] היא הספירה האחרונה מבין ספירות ה[[מוחין]] וענינה [[התקשרות]] עם המושכל באופן שהדבר יביא לידי הרגשת הלב. [[ספירת הדעת]] מחברת את ספירות ה[[מוחין]] אל ספירות ה[[מידות (ספירות)|מידות]]. דעת נקראת "[[מפתחא דכליל שית]]" שכן היא המפתח לששת מידות הלב. | ||
===חסד=== | ===חסד=== | ||
| שורה 98: | שורה 103: | ||
ישנם שתי שיטות עיקריות במנין של עשר הספירות: השיטה הראשונה מונה את ה[[כתר]] במנין עשרת הספירות. לפי שיטה זו, עשרת הספירות הם: כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות ([[כח"ב]] [[חג"ת]] [[נהי"ם]]). לפי השיטה השניה, ספירת הכתר אינה נמנית, ובמקומה מונים את ספירת הדעת. לפי שיטה זו, עשרת הספירות הם: חכמה, בינה, דעת, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות ([[חב"ד]] [[חג"ת]] [[נהי"ם]]). | ישנם שתי שיטות עיקריות במנין של עשר הספירות: השיטה הראשונה מונה את ה[[כתר]] במנין עשרת הספירות. לפי שיטה זו, עשרת הספירות הם: כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות ([[כח"ב]] [[חג"ת]] [[נהי"ם]]). לפי השיטה השניה, ספירת הכתר אינה נמנית, ובמקומה מונים את ספירת הדעת. לפי שיטה זו, עשרת הספירות הם: חכמה, בינה, דעת, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות ([[חב"ד]] [[חג"ת]] [[נהי"ם]]). | ||
החילוק בין שתי השיטות מבואר, שכאשר מונים את [[חיצוניות]] העשר ספירות גם הכתר נמנה במנין הספירות, כי חיצוניות הכתר, שהוא ה[[רצון]], נמנה בכלל עשר ספירות. אבל כאשר מונים את עשר הספירות מבחינת [[פנימיות]] אין הכתר נמנה. כי פנימיות הכתר הוא בחינת [[אור אין סוף]] ממש ואינו בכלל עשר ספירות אלא שהוא מקור להם, ואז ה[[חכמה]] היא הראשונה שבספירות. | החילוק בין שתי השיטות מבואר, שכאשר מונים את [[חיצוניות (בחסידות)|חיצוניות]] העשר ספירות גם הכתר נמנה במנין הספירות, כי חיצוניות הכתר, שהוא ה[[רצון]], נמנה בכלל עשר ספירות. אבל כאשר מונים את עשר הספירות מבחינת [[פנימיות]] אין הכתר נמנה. כי פנימיות הכתר הוא בחינת [[אור אין סוף]] ממש ואינו בכלל עשר ספירות אלא שהוא מקור להם, ואז ה[[חכמה]] היא הראשונה שבספירות. | ||
למעשה, על מנת להבין את עניין החיצוניות והפנימיות ולהבין מתי נמנה הכתר ומתי הדעת, ניתן להמשיל את השיטות לאדם המדבר עם חברו ומעביר לו דבר 'חכמה'. האדם המדבר, רוצה משהו מחברו, אם לעזור לו או להודיע לו דבר מה. כלומר, רצונו שלו קיים וממנו נובע דבר 'מה' אל חברו (אדם זה בעל רצון, 'כתר' ואינו זקוק לדעת, כי הדבר כבר מקושר ומחובר בו). אצל חברו עוד לא מתעורר הרצון אל הדבר, אם לחיוב או לשלילה, אלא שבשלב ראשון מקבל את הדבר ועומד על מהותו כדבר [[חכמה]] והשכלה בלבד. רק אחרי [[התבוננות]] יוכל להכריע אם מקבל עליו את רצון חברו ובזה יכנס בשער הדעת (אדם זה אינו בעל רצון מלכתחילה, אלא שמקבל את רצון חברו ומתחבר אליו ומתקשר בו - 'דעת'). שתי השיטות, אם כן, ניתנות להבחן בשני אנשים: אחד משפיע, ושני מושפע. | למעשה, על מנת להבין את עניין החיצוניות והפנימיות ולהבין מתי נמנה הכתר ומתי הדעת, ניתן להמשיל את השיטות לאדם המדבר עם חברו ומעביר לו דבר 'חכמה'. האדם המדבר, רוצה משהו מחברו, אם לעזור לו או להודיע לו דבר מה. כלומר, רצונו שלו קיים וממנו נובע דבר 'מה' אל חברו (אדם זה בעל רצון, 'כתר' ואינו זקוק לדעת, כי הדבר כבר מקושר ומחובר בו). אצל חברו עוד לא מתעורר הרצון אל הדבר, אם לחיוב או לשלילה, אלא שבשלב ראשון מקבל את הדבר ועומד על מהותו כדבר [[חכמה]] והשכלה בלבד. רק אחרי [[התבוננות]] יוכל להכריע אם מקבל עליו את רצון חברו ובזה יכנס בשער הדעת (אדם זה אינו בעל רצון מלכתחילה, אלא שמקבל את רצון חברו ומתחבר אליו ומתקשר בו - 'דעת'). שתי השיטות, אם כן, ניתנות להבחן בשני אנשים: אחד משפיע, ושני מושפע. | ||
| שורה 112: | שורה 117: | ||
עשר הספירות מחולקות לקבוצות באופנים שונים. | עשר הספירות מחולקות לקבוצות באופנים שונים. | ||
===שלוש אמות | ===[[שלוש]] אמות ו[[שבע]] כפולות=== | ||
'''שלוש אמות''' הוא הכינוי בספר ה[[תניא]] לשלושת הספירות הראשונות שהן חלק ה[[מוחין]] מ[[עשר הספירות]]. הן נקראות כך משום שהן ההתחלה ומה שמוליד לאחריהן את ה[[מידות]]. | '''שלוש אמות''' הוא הכינוי בספר ה[[תניא]] לשלושת הספירות הראשונות שהן חלק ה[[מוחין]] מ[[עשר הספירות]]. הן נקראות כך משום שהן ההתחלה ומה שמוליד לאחריהן את ה[[מידות (ספירות)|מידות]]. | ||
'''שבע כפולות''' הוא הכינוי לשבעת הספירות האחרונות הנקראות מידות. שמן נובע מכך שכל אחת מהן באה לעיתים באופן "קשה" ולעיתים באופן "רך", לעיתים המידה היא בתוקף גדול ולעיתים בחלישות ורכות{{הערה|ביאור קצר בזה נמצא בחסידות מבוארת על התניא בתחילת פרק ג' ובעיונים אות ס"א, ובאריכות גדולה ובפרטות בספר הערכים כרך ה' במבוא לאותיות סעיף ו'.}} | '''שבע כפולות''' הוא הכינוי לשבעת הספירות האחרונות הנקראות מידות. שמן נובע מכך שכל אחת מהן באה לעיתים באופן "קשה" ולעיתים באופן "רך", לעיתים המידה היא בתוקף גדול ולעיתים בחלישות ורכות{{הערה|ביאור קצר בזה נמצא בחסידות מבוארת על התניא בתחילת פרק ג' ובעיונים אות ס"א, ובאריכות גדולה ובפרטות בספר הערכים כרך ה' במבוא לאותיות סעיף ו'.}}. | ||
===ראש תוך וסוף=== | ===ראש תוך וסוף=== | ||
| שורה 121: | שורה 126: | ||
האופן הראשון בו מחולקים הספירות הוא לראש תוך וסוף. ספירות הראש הם ספירות [[חכמה]] [[בינה]] ודעת ([[חב"ד (ספירות)|חב"ד]]), ספירות אלו ענינם הוא ה[[מוחין]], בעולמות ספירות אלו מקבלות את ההשפעה מן העולם הגבוה יותר. ספירות התוך הם ספירות חסד גבורה [[ספירת התפארת|תפארת]] ([[חג"ת]]), שהם הספירות הקשורות אל ה[[לב]]. ספירות הסוף הם ספירות נצח הוד יסוד ומלכות ([[נהי"ם]]), שהם קשורות לענין ההשפעה. | האופן הראשון בו מחולקים הספירות הוא לראש תוך וסוף. ספירות הראש הם ספירות [[חכמה]] [[בינה]] ודעת ([[חב"ד (ספירות)|חב"ד]]), ספירות אלו ענינם הוא ה[[מוחין]], בעולמות ספירות אלו מקבלות את ההשפעה מן העולם הגבוה יותר. ספירות התוך הם ספירות חסד גבורה [[ספירת התפארת|תפארת]] ([[חג"ת]]), שהם הספירות הקשורות אל ה[[לב]]. ספירות הסוף הם ספירות נצח הוד יסוד ומלכות ([[נהי"ם]]), שהם קשורות לענין ההשפעה. | ||
===מוחין | ===[[מוחין]] ו[[מידות (ספירות)|מידות]]=== | ||
חלוקה זו של [[ראש תוך וסוף]] ניתן לחלוקה כללית יותר [[מוחין]], ספירות [[חב"ד (ספירות)|חב"ד]], ו[[מידות]], שהם ספירות [[חג"ת]] [[נהי"ם]]. | חלוקה זו של [[ראש תוך וסוף]] ניתן לחלוקה כללית יותר [[מוחין]], ספירות [[חב"ד (ספירות)|חב"ד]], ו[[מידות (ספירות)|מידות]], שהם ספירות [[חג"ת]] [[נהי"ם]]. | ||
===חלוקה לקוים=== | ===חלוקה לקוים=== | ||
| שורה 135: | שורה 140: | ||
==הספירות בנפש האדם== | ==הספירות בנפש האדם== | ||
ל[[נשמה|נפש]] יש עשר כוחות, כנגד עשר הספירות. בנפש האדם מכונות הספירות '''כוחות הנפש''' או '''הכוחות הגלויים'''. כמו הספירות, המתחלקות ל[[שלוש אמות]] - [[ג"ר]] ול[[שבע כפולות]] - [[ז"ת]], גם בנפש יש שלשה כחות של [[שכל]] הקשורות ל[[מוח]], ושבעה כחות של [[מידות]] הקשורות עם ה[[לב]] | {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[מידות (ספירות)]]}}ל[[נשמה|נפש]] יש עשר כוחות, כנגד עשר הספירות. בנפש האדם מכונות הספירות '''כוחות הנפש''' או '''הכוחות הגלויים'''. כמו הספירות, המתחלקות ל[[שלוש אמות]] - [[ג"ר]] ול[[שבע כפולות]] - [[ז"ת]], גם בנפש יש שלשה כחות של [[שכל]] הקשורות ל[[מוח]], ושבעה כחות של [[מידות (ספירות)|מידות]] הקשורות עם ה[[לב]]{{הערה|ראה גם [[ליקוטי אמרים - פרק ג']].}}. בפרטיות יותר, הקשר של הנפש עם ה[[גוף]] הגשמי ו[[התלבשות|התלבשותה]] בו הם רק מכח ה[[מלכות]], המדה האחרונה בנפש. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 142: | שורה 146: | ||
*[[עשר ספירות הגנוזות]] | *[[עשר ספירות הגנוזות]] | ||
*[[ספירות הגנוזות וספירות אין קץ]] | *[[ספירות הגנוזות וספירות אין קץ]] | ||
*[[כוח חוש וכשרון]] | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*נחום גרינוולד, '''ארבעת העולמות (ב) - אצילות, עשר הספירות והשיטות בהבנתן''', [[היכל הבעל שם טוב (קובץ)|היכל הבעל שם טוב]], גליון מ"ה קיץ תשפ"ה עמוד מא | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* הרב [[יצחק ערד]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52373 מבוא לספירות]''' - {{אינפו}} | * הרב [[יצחק ערד]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52373 מבוא לספירות]''' - {{אינפו}} | ||
* הרב [[יצחק גינזבורג]] '''[http://chabad.co.il/?template=article&topic=55&article=3886 אילן הספירות]''' - {{חב"ד בישראל}} | * הרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] '''[http://chabad.co.il/?template=article&topic=55&article=3886 אילן הספירות]''' - {{חב"ד בישראל}} | ||
{{ספירות}} | {{ספירות}} | ||