חכמות חיצוניות – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 44: / שורה 44: @@
 ==בתורת החסידות==
 ===האיסור===
-[[אדמו"ר הזקן]] כותב שהעיסוק בחכמות אומות העולם נחשב כ[[דברים בטלים]] בנוגע לעוון [[ביטול תורה]]. מלבד זאת, טומאתה של חכמת האומות העולם חמורה מטומאת דברים בטלים: טומאת דברים בטלים מטמאת רק את ה[[מדות]] של האדם המדבר, אך לא את ה[[מוחין]] שלו. אך חכמות חיצוניות מטמאות גם את המוחין של האדם הלומדם ([[חכמה]], [[בינה]] ו[[דעת]]){{הערה|שם=ח|תניא סוף פרק ח'.}}.
+[[אדמו"ר הזקן]] כותב שהעיסוק בחכמות אומות העולם נחשב כ[[דברים בטלים]] בנוגע לעוון [[ביטול תורה]]. מלבד זאת, טומאתה של חכמת האומות העולם חמורה מטומאת דברים בטלים: טומאת דברים בטלים מטמאת רק את ה[[מידות טובות|מידות]] של האדם המדבר, אך לא את ה[[מוחין]] שלו. אך חכמות חיצוניות מטמאות גם את המוחין של האדם הלומדם ([[חכמה]], [[בינה]] ו[[דעת]]){{הערה|שם=ח|תניא סוף פרק ח'.}}.
 [[הרבי]] הסביר את הדיוק בהגדרת אדמו"ר הזקן שהלימוד "'''מטמא'''" את המוחין - כשם שבדיני [[טומאה וטהרה]], לא ניכר שום שינוי במציאות הדבר שנטמא, ואין זו אלא נגיעה קלה, אך באמת נפעל שינוי עצום ביחס לדבר לגבי [[קדשים]] וכדומה; וכמו כן, הטומאה מתייחדת בכך שהיא חלה על כל יהודי ללא חילוקי גילאים, מתינוק בן יומו ועד זקן בן מאה ועשרים, אם נגעו בטמא - נטמאו. וכך הוא הדבר לגבי פעולתו השלילית של לימוד חכמות חיצוניות{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59219&st=&pgnum=101&hilite= שיחת י"ג תמוז תשמ"ב].}}.
@@ שורה 50: / שורה 50: @@
 הסיבה לחומרתה הגדולה של טומאת החכמות החיצוניות היא, שחכמות אלו נלקחו ב[[שבירת הכלים]] מ[[אחוריים]] של [[ספירת החכמה]] בקדושה{{הערה|שם=ח}}, וחכמות אלו הם החכמה שב[[קליפה]]. חכמות אלו הן ההיפך והמנגד לחכמה בקדושה: בעוד שבקדושה, החכמה היא [[ביטול]], וככל שהאדם משיג יותר כך בטל יותר - בקליפה החכמות הם [[ישות]] ומביאות את האדם ל[[גאווה]] ויהירות{{הערה|ראה (בנוסף למאמרים שצויינו להלן) דרך מצותיך מצות מילה [https://chabadlibrary.org/books/2900630095, ח, סע"א] ואילך. אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א, ע' קצ.}}.
-הסיבה לכך (בנוסף לכך שכל ענינה של הקליפה הוא ישות{{הערה|ספר המאמרים תש"ט שבהערה הבאה.}}) - היא ההבדל המהותי בין ה[[נפש האלוקית]] ל[[נפש הבהמית]]: הנפש האלוקית עיקרה [[שכל]], והבהמית עיקרה [[מידות]]. שכל הוא השגת הענין האובייקטיבי, ומידות הן הנגיעה האישית של האדם בענין; ובנפש הבהמית, אף שגם לה יש שכל, הרי השכל שלה הוא משרת המידות ומחפש תחבולות להשיג ממון, כבוד וכדומה, או מוצא הצטדקויות להנהגתו. וגם כאשר השכל של הנפש הבהמית עוסק בענין אובייקטיבי כמו לימוד חכמה, הוא תופס בכל תחום רק את הישות וההגשמה שבו, ולא את ביטולו לקב"ה{{הערה|שם=חכמה דלעוז|ראה בהרחבה אור התורה יתרו (חלק ג) ע' תשל ואילך. ספר המאמרים תרמ"ז ע' עח ואילך. עטר"ת ע' רפט ואילך. תרפ"ה ע' קצד ואילך. תש"ט ע' 52 ואילך.}}.
+הסיבה לכך (בנוסף לכך שכל ענינה של הקליפה הוא ישות{{הערה|ספר המאמרים תש"ט שבהערה הבאה.}}) - היא ההבדל המהותי בין ה[[נפש האלוקית]] ל[[נפש הבהמית]]: הנפש האלוקית עיקרה [[שכל]], והבהמית עיקרה [[מידות טובות|מידות]]. שכל הוא השגת הענין האובייקטיבי, ומידות הן הנגיעה האישית של האדם בענין; ובנפש הבהמית, אף שגם לה יש שכל, הרי השכל שלה הוא משרת המידות ומחפש תחבולות להשיג ממון, כבוד וכדומה, או מוצא הצטדקויות להנהגתו. וגם כאשר השכל של הנפש הבהמית עוסק בענין אובייקטיבי כמו לימוד חכמה, הוא תופס בכל תחום רק את הישות וההגשמה שבו, ולא את ביטולו לקב"ה{{הערה|שם=חכמה דלעוז|ראה בהרחבה אור התורה יתרו (חלק ג) ע' תשל ואילך. ספר המאמרים תרמ"ז ע' עח ואילך. עטר"ת ע' רפט ואילך. תרפ"ה ע' קצד ואילך. תש"ט ע' 52 ואילך.}}.
 רעיון זה היה מטרתם של ה[[יוון|יוונים]] ב[[גזירות אנטיוכוס|גזירותיהם]] "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך" - מטרתם לא היתה שייפסק כליל לימוד חכמת התורה, אלא שתהיה התגברות החכמות חיצוניות של הקליפה על החכמה של קדושה. הם ידעו שהלומד חכמות חיצוניות הדבר מוליד בו ישות וגאווה, ורצון לעמוד על דעתו ולחפש את התענוג שלו מזה. הנהגה כזו תפעל שגם לימוד התורה ייעשה לשם התענוג שבמושכלות ומתוך קרירות וספיקות, עד שיוביל לכפירה בה'{{הערה|ספר המאמרים תרפ"ד ע' קנז ואילך.}}.
@@ שורה 64: / שורה 64: @@
 [[אדמו"ר הזקן]] היה בקי בחכמות חיצוניות רבות. כבר בהיותו אברך צעיר נודע לתהילה בעקבות הצלחתו לתקן את שעון השמש באחוזת הנסיך ב[[וויטבסק]], על פי ידע מתוך הגמרא{{הערה|1=ראה רשימת [https://docs.google.com/viewerng/viewer?url=https://w3.chabad.org/media/pdf/899/WqPJ8993112.pdf דברי ימי חיי רבינו הזקן], ע' 20.}}. תלמידו, רבי [[יצחק אייזיק אפשטיין מהומיל]], מעיד שהיה חכם בחכמת ה[[תכונה]], {{מונחון|תשבורת|הנדסה}}, [[רפואה]] ואלגברה, {{ציטוטון|ועוד כמה‬ ‫ענינים וחכמות אי אפשר להעלות על הכתב}}{{הערה|מכתבו שנדפס בהוספה לספר "שני המאורות" - קנג, ב.}}. הוא מסביר שאדמו"ר הזקן לא למד את החכמות, אלא הכיר את עניניהם מתוך [[תורת הקבלה]], וכאשר הבקיאים בחכמות אלו הסבירו לו את יסודותיהן, הצליח במהירות להבין מדעתו עוד סברות חדשות שלא נאמרו לו{{הערה|שם קנד, א.}}.
-[[אדמו"ר המהר"ש]] היה בקי בשפות, ובחכמת הרפואה, וכתב בעצמו מרשמים רפואיים{{הערה|1=ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש (בעריכת הרבי) ע' 21. ב[https://chabadlibrary.org/books/1200920275 אגרות קודש חלק ח"י, אגרת ו'תשעז]: "ידוע אשר כתב - בלשון החסידים ומסורת משפחתית - "רעצעפטין", כמובן לטינית בסגנון רופאים וכו', אף שפשיטא שלא למד באוניברסיטות וכיו"ב. וכן הי' בהספרי' שלו כמה ספרים בחכמת הרפואה ומהם גם שלא בלה"ק". וב[https://chabadlibrary.org/books/1401640008 שיחת י"ג תשרי תשי"ב] (אות יז במהדורת השיחה שנדפסה בתורת מנחם) : "לאדמו"ר מהר"ש הי' ידע רב בחכמת הרפואה, והי' כותב בעצמו "רעצעפטן" (מרשמים) לתרופות, ושולח לבית-המרקחת. - ב"אותו מקום" הי' לו מדף עם ספרים בלטינית, וכשנפנה לשם, הי' מעיין בהם, וכך למד חכמת הרפואה".}}.
+[[אדמו"ר המהר"ש]] היה בקי בשפות, ובחכמת הרפואה, וכתב בעצמו מרשמים רפואיים{{הערה|1=ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש (בעריכת הרבי) ע' 21. ב[https://chabadlibrary.org/books/1200920275 אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ח"י, אגרת ו'תשעז]: "ידוע אשר כתב - בלשון החסידים ומסורת משפחתית - "רעצעפטין", כמובן לטינית בסגנון רופאים וכו', אף שפשיטא שלא למד באוניברסיטות וכיו"ב. וכן הי' בהספרי' שלו כמה ספרים בחכמת הרפואה ומהם גם שלא בלה"ק". וב[https://chabadlibrary.org/books/1401640008 שיחת י"ג תשרי תשי"ב] (אות יז במהדורת השיחה שנדפסה בתורת מנחם) : "לאדמו"ר מהר"ש הי' ידע רב בחכמת הרפואה, והי' כותב בעצמו "רעצעפטן" (מרשמים) לתרופות, ושולח לבית-המרקחת. - ב"אותו מקום" הי' לו מדף עם ספרים בלטינית, וכשנפנה לשם, הי' מעיין בהם, וכך למד חכמת הרפואה".}}.
 [[אדמו"ר הרש"ב]] אמר לתלמיד בליובאוויטש: {{ציטוטון|מדוע אתה לומד [[שיטת החקירה|חקירה]]? סבור אתה שגדולי ישראל אשר ידעו חכמות חיצוניות, ידעו זאת מספריהם החיצונים, חס ושלום? האמן לי, שישנה לי ידיעה בכל החכמות}} - וכאן פירט הרבי שמותיהם של מספר חכמות - {{ציטוטון|סבור אתה שלמדתי מספריהם? לא, אפילו לא את ה"[[מורה נבוכים|מורה]]". אלא, כאשר לומדים תורה, יודעים הכל}}{{הערה|ספר השיחות תורת שלום, ע' 1.}}.