יחוד (קבלה): הבדלים בין גרסאות בדף
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) מ (←היחוד הנפעל על ידי לימוד התורה: ויקיזציה) |
|||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
היחוד החיצוני הינו הכנה והקדמה ליחוד הפנימי, שיכול להיעשות בשלימות דווקא על ידו. | היחוד החיצוני הינו הכנה והקדמה ליחוד הפנימי, שיכול להיעשות בשלימות דווקא על ידו. | ||
== המשל ליחודים הוא דוקא מיחוד גשמי == | |||
סיבה שכינו בזוהר ובספרי הקבלה את היחודים העליונים בלשון זיווג גשמי, עלינו להעמיק בהבחנה בין יחוד דכר ונוקבא (זכר ונקבה), ולמה נדרש להמשיל את השפעת האור הרוחני על פי תהליכים גשמיים. | |||
ההבחנה הראשונה היא בין סוגי השפעה: שפע רב לתלמיד או עזרה מצד עשיר לעני, לעומת שפע הנובע מיחוד דכר ונוקבא. בשפעת עשיר לעני, התהליך הוא חד-צדדי – העשיר נותן, והעני מקבל. כלומר, אין כאן שום סיטואציה שבה שני הצדדים משתלבים יחד בצורה הדדית ומשפיעים זה על זה. | |||
לעומת זאת, בזיווג דכר ונוקבא, יש חיבור ושיתוף פעולה בין שני כוחות – זכר ונקבה – השפעה שמגיעת מצד אחד (הזכר), אך יש כאן גם שיתוף מצד השני (הנקבה) כי היא לא רק מקבלת את השפע, אלא היא גם נותנת משלה וגם מאפשרת את המשך הצמיחה וההולדה של משהו חדש ומחודש. | |||
הנקבה אמנם נקראת "מקבלת", אך למעשה, ממנה עיקר הוולד, כי יש את זרע האישה ("אישה מזרעת תחילה"), ובנוסף יש גם זרע האיש שדווקא שניהם יחד יש את הכח להוליד. ונקראת "מקבל" ככי זרע הנקבה אין בה כח להקפיא ולהתרקם ממנו הולד רק ע"י זרע הזכר וכמו ה[[חלב]] שנקפא להיות גבינה ע"י שנותנים בו [[קיבה]]. | |||
ולכן המשילו היחודים העליונים "יחוד [[ז"א]] ו[[נוקבא]]" ל"זיווג זכר ונקבה". כי ביחוד העליון יש גם בחינת [[העלאת מיין נוקבין|מ"ן]] וגם [[מים דוכרין|מ"ד]]. | |||
זאת אומרת שיש הן את ההמשכה שנמשך מלמעלה מ[[חכמה עילאה]] שבה מלובש [[אור א"ס ב"ה]] - [[מים דוכרין|מ"ד]]. אך יחד עם זאת הייחוד נפעל על ידי ה[[העלאת מיין נוקבין|העלאת מ"ן]], (שהמלכות דאצילות מתלבשת בבי"ע לברר בירורין) שהוא בירורי [[רפ"ח ניצוצים]] על ידי שהאדם מתפלל ב[[אהבה ויראה]] בכח ה[[אכילה]] ו[[שתיה]] שהוא בירורי [[קליפת נוגה]], וכן על ידי המצוות הגשמיות כמו ה[[צמר]] מה[[ציצית]] וקלף ד[[תפילין]]. | |||
ושרש ה[[מ"ן]] גבוה מאד לפי שהיא מ[[עולם התהו]]. אך למרות זאת דווקא ה[[מים דוכרין|מ"ד]] (שנמשל לזרע האיש) הוא המברר המ"ן (ולאחר הבירור, עולה ב[[ס"ג]] שלמעלה מ[[מים דוכרין|מ"ד]] של [[שם מ"ה|מ"ה]]). | |||
ולכן הוכרחו להמשיל יחוד העליון לזיווג דכר ונוקבא דייקא אע"פ שהוא משל גשמי מאד{{הערה|לקוטי תורה שיר השירים ט, א.}}. | |||
==המשכת נבראים חדשים על ידי יחוד== | ==המשכת נבראים חדשים על ידי יחוד== | ||
על ידי ייחוד של בחינות עלינות נמשכים נבראים חדשים בעולמות [[בי"ע]], מבואר ש[[נשמות ישראל]] נמשכות על ידי ייחוד בבחינת [[זיווג גופני]], ו[[מלאכים]] נמשכים על ידי בחינת [[זיווג נשיקין]]. | על ידי ייחוד של בחינות עלינות נמשכים נבראים חדשים בעולמות [[בי"ע]], מבואר ש[[נשמות ישראל]] נמשכות על ידי ייחוד בבחינת [[זיווג גופני]], ו[[מלאכים]] נמשכים על ידי בחינת [[זיווג נשיקין]]. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
גרסה אחרונה מ־04:57, 7 בפברואר 2025
המונח "יחוד" מפנה לכאן. לערך העוסק באיסור התייחדות בין איש ואישה, ראו איסור יחוד.
יחוד הוא לשון כללית של חיבור וזיווג של שני בחינות עליונות או שני פרצופים עליונים. מבואר שענין יחוד הוא המשכה, שנמשך מבחינה עליונה אל בחינה נמוכה יותר. ענין היחוד הוא על ידי גילוי והמשכה של אור עליון הגבוה משניהם הנקרא חיה.
יחוד שם הוי"ה ושם אלוקים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – ה' הוא האלוקים |
יחוד של שם הוי"ה ושם אלהי"ם ישנם שני דרכים. הראשון הוא ששם הוי"ה יורד למטה לשם אלהי"ם ונקרא שילוב הוי"ה באלוקים, ואז האל"ף של שם אדנ"י קודמת ליו"ד של שם הוי"ה, ששם אלוקים מלביש את שם הוי"ה. והאופן השני הוא ששם אלהי"ם עולה למעלה ונכלל בשם הוי"ה ואז היו"ד קודם לאל"ף. והיתרון והמעלה הוא כששם אלוקים עולה למעלה, כי כשהשם של הוי"ה יורד לבחינת שם אלקים להתלבש בו הנה הוא על ידי כמה צמצומים להיות התלבשות בבחינת יש, אבל כששם אלוקים עולה ונכלל בשם הוי"ה הרי זה בבחינת אין.
דרגות ביחוד[עריכה | עריכת קוד מקור]
שני דרגות יסודיות בייחודים בעולמות עליונים הוא בחינת יחודא עילאה ויחודא תתאה. שיחודא עילאה הוא ייחוד של אבא ואמא, ויחודא תתאה הוא יחוד של זעיר ונוקבא.
יחוד משפיע ומקבל[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – יחוד פנים בפנים, יחוד פנים באחור, יחוד אחור בפנים, יחוד אחור באחור |
בהתאחדות והשפעה של משפיע ומקבל, ישנן ארבע דרגות באופן פעולת היחוד.
הדרגה הנמוכה ביותר היא יחוד אחור באחור, מחיצוניותי של המשפיע לחיצוניותו של המקבל[1], והדרגה הגבוהה ביותר היא יחוד פנים בפנים, שההשפעה באה מפנימיותו של המשפיע וחודרת בפנימיות המקבל.
ה'פנים' מסמלות את הרצון והתענוג הפנימי בקשר ובהשפעה, ואילו צד ה'אחור' מסמל את המעורבות בקשר ובהשפעה כמעשה חיצוני בלבד.
היחוד החיצוני הינו הכנה והקדמה ליחוד הפנימי, שיכול להיעשות בשלימות דווקא על ידו.
המשל ליחודים הוא דוקא מיחוד גשמי[עריכה | עריכת קוד מקור]
סיבה שכינו בזוהר ובספרי הקבלה את היחודים העליונים בלשון זיווג גשמי, עלינו להעמיק בהבחנה בין יחוד דכר ונוקבא (זכר ונקבה), ולמה נדרש להמשיל את השפעת האור הרוחני על פי תהליכים גשמיים.
ההבחנה הראשונה היא בין סוגי השפעה: שפע רב לתלמיד או עזרה מצד עשיר לעני, לעומת שפע הנובע מיחוד דכר ונוקבא. בשפעת עשיר לעני, התהליך הוא חד-צדדי – העשיר נותן, והעני מקבל. כלומר, אין כאן שום סיטואציה שבה שני הצדדים משתלבים יחד בצורה הדדית ומשפיעים זה על זה.
לעומת זאת, בזיווג דכר ונוקבא, יש חיבור ושיתוף פעולה בין שני כוחות – זכר ונקבה – השפעה שמגיעת מצד אחד (הזכר), אך יש כאן גם שיתוף מצד השני (הנקבה) כי היא לא רק מקבלת את השפע, אלא היא גם נותנת משלה וגם מאפשרת את המשך הצמיחה וההולדה של משהו חדש ומחודש.
הנקבה אמנם נקראת "מקבלת", אך למעשה, ממנה עיקר הוולד, כי יש את זרע האישה ("אישה מזרעת תחילה"), ובנוסף יש גם זרע האיש שדווקא שניהם יחד יש את הכח להוליד. ונקראת "מקבל" ככי זרע הנקבה אין בה כח להקפיא ולהתרקם ממנו הולד רק ע"י זרע הזכר וכמו החלב שנקפא להיות גבינה ע"י שנותנים בו קיבה.
ולכן המשילו היחודים העליונים "יחוד ז"א ונוקבא" ל"זיווג זכר ונקבה". כי ביחוד העליון יש גם בחינת מ"ן וגם מ"ד.
זאת אומרת שיש הן את ההמשכה שנמשך מלמעלה מחכמה עילאה שבה מלובש אור א"ס ב"ה - מ"ד. אך יחד עם זאת הייחוד נפעל על ידי ההעלאת מ"ן, (שהמלכות דאצילות מתלבשת בבי"ע לברר בירורין) שהוא בירורי רפ"ח ניצוצים על ידי שהאדם מתפלל באהבה ויראה בכח האכילה ושתיה שהוא בירורי קליפת נוגה, וכן על ידי המצוות הגשמיות כמו הצמר מהציצית וקלף דתפילין.
ושרש המ"ן גבוה מאד לפי שהיא מעולם התהו. אך למרות זאת דווקא המ"ד (שנמשל לזרע האיש) הוא המברר המ"ן (ולאחר הבירור, עולה בס"ג שלמעלה ממ"ד של מ"ה).
ולכן הוכרחו להמשיל יחוד העליון לזיווג דכר ונוקבא דייקא אע"פ שהוא משל גשמי מאד[2].
המשכת נבראים חדשים על ידי יחוד[עריכה | עריכת קוד מקור]
על ידי ייחוד של בחינות עלינות נמשכים נבראים חדשים בעולמות בי"ע, מבואר שנשמות ישראל נמשכות על ידי ייחוד בבחינת זיווג גופני, ומלאכים נמשכים על ידי בחינת זיווג נשיקין.