תהלים כ"ה – הבדלי גרסאות

להתראות (שיחה | תרומות)
הוספת ערך
 
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{חלונית
{{חלונית
| ניקוד = כן
| ניקוד = כן
| כותרת = לְדָוִד, אֵלֶיךָ ה' נַפְשִׁי אֶשָּׂא
| כותרת = תהלים כ"ה{{ש}}לְדָוִד, אֵלֶיךָ ה' נַפְשִׁי אֶשָּׂא
| רוחב = 370px
| תוכן = '''א:'''לְדָוִד, אֵלֶיךָ ה' נַפְשִׁי אֶשָּׂא:{{ש}}
| תוכן = '''א:'''לְדָוִד, אֵלֶיךָ ה' נַפְשִׁי אֶשָּׂא:{{ש}} '''ב:''' אֱ-לֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אוֹיְבַי לִי:{{ש}} '''ג:''' גַּם כָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ, יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:{{ש}} '''ד:''' דְּרָכֶיךָ ה' הוֹדִיעֵנִי, אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:{{ש}} '''ה:''' הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱ-לֹהֵי יִשְׁעִי, אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל-הַיּוֹם:{{ש}} '''ו:''' זְכֹר רַחֲמֶיךָ ה' וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:{{ש}} '''ז:''' חַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר
'''ב:''' אֱ-לֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אוֹיְבַי לִי:{{ש}}
כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ ה':{{ש}} '''ח:''' טוֹב וְיָשָׁר ה' עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:{{ש}} '''ט:''' יַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:{{ש}} '''י:''' כָּל אָרְחוֹת ה' חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:{{ש}} '''יא:''' לְמַעַן שִׁמְךָ ה' וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנִי כִּי רַב הוּא:{{ש}} '''יב:''' מִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא ה' יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:{{ש}} '''יג:''' נַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:{{ש}} '''יד:''' סוֹד ה' לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:{{ש}} '''טו:''' עֵינַי תָּמִיד אֶל ה' כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:{{ש}} '''טז:''' פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:{{ש}} '''יז:''' צָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:{{ש}} '''יח:''' רְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:{{ש}} '''יט:''' רְאֵה אֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:{{ש}} '''כ:''' שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:{{ש}} '''כא:''' תֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:{{ש}} '''כב:''' פְּדֵה אֱ-לֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו.
'''ג:''' גַּם כָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ, יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:{{ש}}
| מקור =
'''ד:''' דְּרָכֶיךָ ה' הוֹדִיעֵנִי, אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:{{ש}}
'''ה:''' הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱ-לֹהֵי יִשְׁעִי, אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל-הַיּוֹם:{{ש}}
'''ו:''' זְכֹר רַחֲמֶיךָ ה' וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:{{ש}} '''ז:''' חַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ ה':{{ש}}
'''ח:''' טוֹב וְיָשָׁר ה' עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:{{ש}}
'''ט:''' יַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:{{ש}}
'''י:''' כָּל אָרְחוֹת ה' חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:{{ש}}
'''יא:''' לְמַעַן שִׁמְךָ ה' וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנִי כִּי רַב הוּא:{{ש}}
'''יב:''' מִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא ה' יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:{{ש}}
'''יג:''' נַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:{{ש}}
'''יד:''' סוֹד ה' לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:{{ש}}
'''טו:''' עֵינַי תָּמִיד אֶל ה' כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:{{ש}}
'''טז:''' פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:{{ש}}
'''יז:''' צָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:{{ש}}
'''יח:''' רְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:{{ש}}
'''יט:''' רְאֵה אֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:{{ש}}
'''כ:''' שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:{{ש}}
'''כא:''' תֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:{{ש}}
'''כב:''' פְּדֵה אֱ-לֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו.
}}
}}
'''"לְדָוִד, אֵלֶיךָ ה' נַפְשִׁי אֶשָּׂא"''' הוא המשפט הפותח ב'''פרק כ"ה''' שב[[תהלים]], מזמור שחיבר [[דוד המלך]]{{הערה|מתוך כל 150 פרקי התהילים, רק 14 פרקים בלבד (כמנין ה[[גימטריא]] של 'דוד') פותחים בכותרת 'לדוד', וזהו השני מביניהם. שאר הפרקים: [[תהילים כ"ה|כ"ד]], [[תהילים כ"ו|כ"ו]], [[תהילים כ"ז|כ"ז]], [[תהילים כ"ח|כ"ח]], [[תהילים ל"ב|ל"ב]], [[תהילים ל"ד|ל"ד]], [[תהילים ל"ה|ל"ה]], [[תהילים ל"ז|ל"ז]], [[תהילים ק"א|ק"א]], [[תהילים ק"ג|ק"ג]], [[תהילים ק"י|ק"י]], [[תהילים קל"ח|קל"ח]], [[תהילים קמ"ד|קמ"ד]].}} המסודר באקרוסטיכון לפי סדר ה[[אל"ף בי"ת]], והתוכן שלו קשור עם [[חזרה בתשובה]].
'''"לְדָוִד, אֵלֶיךָ ה' נַפְשִׁי אֶשָּׂא"''' הוא המשפט הפותח ב'''פרק כ"ה''' שב[[תהלים]], מזמור שחיבר [[דוד המלך]]{{הערה|מתוך כל 150 פרקי התהלים, רק 14 פרקים בלבד (כמנין ה[[גימטריא]] של 'דוד') פותחים בכותרת 'לדוד', וזהו השני מביניהם. שאר הפרקים: [[תהלים כ"ה|כ"ד]], [[תהלים כ"ו|כ"ו]], [[תהלים כ"ז|כ"ז]], [[תהלים כ"ח|כ"ח]], [[תהלים ל"ב|ל"ב]], [[תהלים ל"ד|ל"ד]], [[ ל"ה|ל"ה]], [[תהלים ל"ז|ל"ז]], [[תהלים ק"א|ק"א]], [[ ק"ג|ק"ג]], [[תהלים ק"י|ק"י]], [[ קל"ח|קל"ח]], [[ קמ"ד|קמ"ד]].}} המסודר באקרוסטיכון לפי סדר ה[[אל"ף בי"ת]], והתוכן שלו קשור עם [[חזרה בתשובה]].


את המזמור נוהגים לומר בתפילת [[נפילת אפיים]].
את המזמור נוהגים לומר בתפילת [[נפילת אפיים]].
שורה 14: שורה 31:


==תוכן המזמור==
==תוכן המזמור==
ב[[תהילים אוהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "בו חסר (בו"ק) ב[[גימטריא]] עם הכולל [[גיהנום]] והאומרו בכל יום אינו רואה פני גיהנום".
ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "בו חסר (בו"ק) ב[[גימטריא]] עם הכולל [[גיהנום]] והאומרו בכל יום אינו רואה פני גיהנום".


המזמור נאמר ב[[אקרוסטיכון]] לפי סדר אותיות ה[[אל"ף בי"ת]], אך חסרות בו האותיות 'בו"ק'{{הערה|באבודרהם כתב שהוא לשון ריקות, ועל זה נאמר בפרק 'יבושו הבוגדים ריקם' שהם ריקים מתשובה ומעשים טובים, ולא רצה להזכיר למי ששב בתשובה את האותיות המזכירות ענין של 'ריקות'.}}, ולעומת זאת כפל במזמור את האותיות א' ר' פ', לשון רפואה, על שם הפסוק{{הערה|הושע יד, ה.}} "ארפא משובתם אוהבם נדבה".
המזמור נאמר ב[[אקרוסטיכון]] לפי סדר אותיות ה[[אל"ף בי"ת]], אך חסרות בו האותיות 'בו"ק'{{הערה|באבודרהם כתב שהוא לשון ריקות, ועל זה נאמר בפרק 'יבושו הבוגדים ריקם' שהם ריקים מתשובה ומעשים טובים, ולא רצה להזכיר למי ששב בתשובה את האותיות המזכירות ענין של 'ריקות'.}}, ולעומת זאת כפל במזמור את האותיות א' ר' פ', לשון רפואה, על שם הפסוק{{הערה|הושע יד, ה.}} "ארפא משובתם אוהבם נדבה".
שורה 27: שורה 44:
בתקופת [[הראשונים]] קבעו מנהג לומר מזמור זה בעת [[נפילת אפיים]] לאחר [[תפילת עמידה]]{{הערה|אף שהמנהג מוזכר לראשונה מחזור ויטרי, נקבע לפועל לאומרו דווקא בנוסח עדות ספרד (בעוד ובקהילות אשכנז התקבל המנהג לומר את מזמור ו' הכולל תוכן דומה).}}, וב[[ספר הזוהר]] נאמר שבאמירת מזמור זה יש לכוון [[מסירות נפש|למסור את נפשו]]{{הערה|זוהר חלק ב', פרשת ויקהל דף רב, ב. ובמקום אחר נאמר בזוהר שהאומר מזמור זה מבלי לכוון בו כראוי - עתיד למות קודם זמנו (חלק ג' פרשת במדבר קכא א).}}.
בתקופת [[הראשונים]] קבעו מנהג לומר מזמור זה בעת [[נפילת אפיים]] לאחר [[תפילת עמידה]]{{הערה|אף שהמנהג מוזכר לראשונה מחזור ויטרי, נקבע לפועל לאומרו דווקא בנוסח עדות ספרד (בעוד ובקהילות אשכנז התקבל המנהג לומר את מזמור ו' הכולל תוכן דומה).}}, וב[[ספר הזוהר]] נאמר שבאמירת מזמור זה יש לכוון [[מסירות נפש|למסור את נפשו]]{{הערה|זוהר חלק ב', פרשת ויקהל דף רב, ב. ובמקום אחר נאמר בזוהר שהאומר מזמור זה מבלי לכוון בו כראוי - עתיד למות קודם זמנו (חלק ג' פרשת במדבר קכא א).}}.


(בסדר התפילה, בסוף אמירת הפרק בנפילת אפיים מוסיפים את הפסוק האחרון מ[[תהלים ק"ל|פרק ק"ל בתהילים]]: "והוא יפדה את ישראל מכל עוונותיו").
(בסדר התפילה, בסוף אמירת הפרק בנפילת אפיים מוסיפים את הפסוק האחרון מ[[תהלים ק"ל|פרק ק"ל בתהלים]]: "והוא יפדה את ישראל מכל עוונותיו").
 


==בתורת החסידות==
==בתורת החסידות==
שורה 43: שורה 59:
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15788&st=&pgnum=128 אודות המזמור, בספר 'ואני תפילתי]'''
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15788&st=&pgnum=128 אודות המזמור, בספר 'ואני תפילתי]'''


{{תהלים}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מזמורי ספר התהלים}}
[[קטגוריה:תהלים|כה]]
[[קטגוריה:תהלים|כה]]
[[text:תהלים פרק כ"ה]]