בלילה ההוא נדדה שנת המלך – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים" |
||
| (8 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''בלילה ההוא נדדה שנת המלך''' הם מילים המתארות את תחילת שלב נוסף בנס ההצלה של היהודים בתקופת מלכות [[אחשוורוש]] במגילת אסתר, והן חלק מסיפור נס [[חג הפורים]]. שלב זה לפי דברי חז"ל מתאר את "תוקפו של (ה)נס" ועיקר הנס. בעת קריאת המגילה נהוג שהקורא מגביה את קולו מפסוקים אלו. | '''בלילה ההוא נדדה שנת המלך''' הם מילים המתארות את תחילת שלב נוסף בנס ההצלה של היהודים בתקופת מלכות [[אחשוורוש]] במגילת אסתר, והן חלק מסיפור נס [[חג הפורים]]. שלב זה לפי דברי חז"ל מתאר את "תוקפו של (ה)נס" ועיקר הנס. בעת קריאת המגילה נהוג שהקורא מגביה את קולו מפסוקים אלו. | ||
בתורת החסידות התייחסות רבה לשלב זה ומאמרים רבים עוסקים בביאור משמעותו הפנימי של אירוע זה | בתורת החסידות התייחסות רבה לשלב זה ומאמרים רבים עוסקים בביאור משמעותו הפנימי של אירוע זה על-פי דברי [[חז"ל]] ב[[מדרש]]{{הערה|[[ילקוט שמעוני]] על הפסוק (ו, א) רמז תתנז קרוב לסופו. (ושם בתחילתו: נדדה שנת מלכו של עולם). וראה גם תרגום על הפסוק (ו, א).}} כי הכוונה ב"המלך" היא ל"מלכו של עולם" ה[[קב"ה]]. | ||
==השתלשלות המאורעות== | ==השתלשלות המאורעות== | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
אולם בעוד המן שוקל לבקש רשות להמית את מרדכי, המלך רואה במרדכי את האיש המוכשר להיטיב עמו. | אולם בעוד המן שוקל לבקש רשות להמית את מרדכי, המלך רואה במרדכי את האיש המוכשר להיטיב עמו. | ||
{{ציטוט|תוכן=וַיָּבוֹא, הָמָן, וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ, מַה לַּעֲשׂוֹת בָּאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ; וַיֹּאמֶר הָמָן, בְּלִבּוֹ, לְמִי יַחְפֹּץ הַמֶּלֶךְ לַעֲשׂוֹת יְקָר, יוֹתֵר מִמֶּנִּי. וַיֹּאמֶר הָמָן, אֶל-הַמֶּלֶךְ: אִישׁ, אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ. יָבִיאוּ לְבוּשׁ מַלְכוּת, אֲשֶׁר לָבַשׁ-בּוֹ הַמֶּלֶךְ; וְסוּס, אֲשֶׁר רָכַב עָלָיו הַמֶּלֶךְ, וַאֲשֶׁר נִתַּן כֶּתֶר מַלְכוּת, בְּרֹאשׁוֹ. וְנָתוֹן הַלְּבוּשׁ וְהַסּוּס, עַל-יַד-אִישׁ מִשָּׂרֵי הַמֶּלֶךְ הַפַּרְתְּמִים, וְהִלְבִּישׁוּ אֶת-הָאִישׁ, אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ; וְהִרְכִּיבֻהוּ עַל-הַסּוּס, בִּרְחוֹב הָעִיר, וְקָרְאוּ לְפָנָיו, כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהָמָן, מַהֵר קַח אֶת-הַלְּבוּשׁ וְאֶת-הַסּוּס כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, וַעֲשֵׂה-כֵן לְמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי, הַיּוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ: אַל-תַּפֵּל דָּבָר, מִכֹּל אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ. וַיִּקַּח הָמָן אֶת-הַלְּבוּשׁ וְאֶת-הַסּוּס, וַיַּלְבֵּשׁ אֶת-מָרְדֳּכָי; וַיַּרְכִּיבֵהוּ, בִּרְחוֹב הָעִיר, וַיִּקְרָא לְפָנָיו, כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ. וַיָּשָׁב מָרְדֳּכַי, אֶל-שַׁעַר הַמֶּלֶךְ; וְהָמָן נִדְחַף אֶל-בֵּיתוֹ, אָבֵל וַחֲפוּי רֹאשׁ.|מקור=אסתר ו, ה-יב}} | {{ציטוט|תוכן=וַיָּבוֹא, הָמָן, וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ, מַה לַּעֲשׂוֹת בָּאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ; וַיֹּאמֶר הָמָן, בְּלִבּוֹ, לְמִי יַחְפֹּץ הַמֶּלֶךְ לַעֲשׂוֹת יְקָר, יוֹתֵר מִמֶּנִּי. וַיֹּאמֶר הָמָן, אֶל-הַמֶּלֶךְ: אִישׁ, אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ. יָבִיאוּ לְבוּשׁ מַלְכוּת, אֲשֶׁר לָבַשׁ-בּוֹ הַמֶּלֶךְ; וְסוּס, אֲשֶׁר רָכַב עָלָיו הַמֶּלֶךְ, וַאֲשֶׁר נִתַּן כֶּתֶר מַלְכוּת, בְּרֹאשׁוֹ. וְנָתוֹן הַלְּבוּשׁ וְהַסּוּס, עַל-יַד-אִישׁ מִשָּׂרֵי הַמֶּלֶךְ הַפַּרְתְּמִים, וְהִלְבִּישׁוּ אֶת-הָאִישׁ, אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ; וְהִרְכִּיבֻהוּ עַל-הַסּוּס, בִּרְחוֹב הָעִיר, וְקָרְאוּ לְפָנָיו, כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהָמָן, מַהֵר קַח אֶת-הַלְּבוּשׁ וְאֶת-הַסּוּס כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, וַעֲשֵׂה-כֵן לְמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי, הַיּוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ: אַל-תַּפֵּל דָּבָר, מִכֹּל אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ. וַיִּקַּח הָמָן אֶת-הַלְּבוּשׁ וְאֶת-הַסּוּס, וַיַּלְבֵּשׁ אֶת-מָרְדֳּכָי; וַיַּרְכִּיבֵהוּ, בִּרְחוֹב הָעִיר, וַיִּקְרָא לְפָנָיו, כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ. וַיָּשָׁב מָרְדֳּכַי, אֶל-שַׁעַר הַמֶּלֶךְ; וְהָמָן נִדְחַף אֶל-בֵּיתוֹ, אָבֵל וַחֲפוּי רֹאשׁ.|מקור=אסתר ו, ה-יב}} | ||
==במנהג== | |||
ב[[קריאת המגילה]] מגביהים את הקול באמירת הפסוק "בלילה ההוא נדדה שנת המלך", מכיון שזהו עיקר התחלת הנס, לפי המנהג שמקורו מ[[יעקב בן משה מולין|המהרי"ל]]. [[הרבי הריי"צ]] מביא זאת בתחילת ה[[מאמר]] "בלילה ההוא" [[ת"ש]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19800&st=&pgnum=123 ספר המאמרים תרצ"ט - ת"ש עמוד 5].}}, ומבאר זאת. [[הרבי]] גם הוא מבאר את העניין ב[[מאמר|מאמרי]] [[חג הפורים]]{{הערה|1=ראו לדוגמא ב[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3140119#footnote2a3140119 מאמר בלילה ההוא תשד"מ]. [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3140118 בלילה ההוא תשכ"ה].}} המיוסדים על מאמר אדמו"ר הריי"צ. | |||
==ביאור בדרך הקבלה== | ==ביאור בדרך הקבלה== | ||
בזמן הגלות בכלל מקבלת [[מלכות דאצילות]] הארה מ[[ז"א דאצילות]] לא בבחינת [[פנים בפנים]] אלא בבחינת [[אחור באחור]], ולקראת סיום הגלות לצורך התאחדותם של ז"א עם ה[[נוקבא]] שיהיה בבחינת פנים בפנים צריך להיות ענין ה[[נסירה]] בז"א. ומטעם זה בסוף זמן גלות מדי נתגבר החושך היות ולצורך הנסירה צריך להיות [[דורמיטא דז"א]], המן הרשע רצה לנצל את זמן שינת הז"א כדי לפגוע בישראל ולמנוע מהם את המשכת ההארה במלכות בבחינת פנים. על פי פירוש זה מתפרשת טענתו לאחשוורוש {{הערה|אסתר ג, ח.}}: "יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד" וכפי שמבארים חז"ל{{הערה|אסתר רבה פרשה ז, יב. פרקי דר' אליעזר פרק יב.}}: "אלוקיהם ישן הוא" - לז"א דאצילות. | בזמן הגלות בכלל מקבלת [[מלכות דאצילות]] הארה מ[[ז"א דאצילות]] לא בבחינת [[פנים בפנים]] אלא בבחינת [[אחור באחור]], ולקראת סיום הגלות לצורך התאחדותם של ז"א עם ה[[נוקבא]] שיהיה בבחינת פנים בפנים צריך להיות ענין ה[[נסירה]] בז"א. ומטעם זה בסוף זמן גלות מדי נתגבר החושך היות ולצורך הנסירה צריך להיות [[דורמיטא דז"א]], המן הרשע רצה לנצל את זמן שינת הז"א כדי לפגוע בישראל ולמנוע מהם את המשכת ההארה במלכות בבחינת פנים. על פי פירוש זה מתפרשת טענתו לאחשוורוש {{הערה|אסתר ג, ח.}}: "יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד" וכפי שמבארים חז"ל{{הערה|אסתר רבה פרשה ז, יב. פרקי דר' אליעזר פרק יב.}}: "אלוקיהם ישן הוא" - לז"א דאצילות. | ||
אולם למרות העלם שמצד ז"א שנמצאת בבחינת שינה, נמשכת הארה גדולה ישירות מאבא - [[חכמה דאצילות]] במלכות. דרגת החכמה כפי שמאירה במלכות שלא באמצעות ז"א, דרגה | אולם למרות העלם שמצד ז"א שנמצאת בבחינת שינה, נמשכת הארה גדולה ישירות מאבא - [[חכמה דאצילות]] במלכות. דרגת החכמה כפי שמאירה במלכות שלא באמצעות ז"א, דרגה זו מאירה עד למטה ב[[בי"ע]]. ולדרגה זו רומז שמו של [[מרדכי]] ולכן על ידו היתה ההצלה מידי המן שרצה לנצל את שינת ז"א ולא חישב את ההשגחה שמצד ההארה שמאירה במלכות.{{הערה|1=שער הכוונת [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14189&st=&pgnum=309 חלק ב עמוד שכח ואילך].}} ולזה ירמוז "בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ" על שבזה התעורר ונהפך השינה של ז"א.{{הערה|1=פרי עץ חיים [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14173&st=&pgnum=98 שער הפורים].}} | ||
==ביאורי החסידות== | ==ביאורי החסידות== | ||
בתורת החסידות ישנה אריכות והתמקדות רבה במילים אלו של המגילה. | בתורת החסידות ישנה אריכות והתמקדות רבה במילים אלו של המגילה. | ||
מיוסד על מאמר חז"ל בילקוט שמעוני: | מיוסד על מאמר חז"ל בילקוט שמעוני: | ||
{{ציטוט|תוכן= ..כתיב: "נדדה שנת המלך", זה מלכו של עולם, וכי שינה יש לפניו. אלא, כשישראל חוטאין עושה עצמו כישן. שנאמר: "למה תישן ה'" ( | {{ציטוט|תוכן= ..כתיב: "נדדה שנת המלך", זה מלכו של עולם, וכי שינה יש לפניו. אלא, כשישראל חוטאין עושה עצמו כישן. שנאמר: "למה תישן ה'" (תהלים מד), וכשעשים רצונו, "הנה לא ינום ולא יישן" (תהלים קלא).|מקור= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9758&st=&pgnum=389 ילקוט שמעוני אסתר ו, א].}} ועל דברי האריז"ל שכל מציאות הגזירה היתה בשל שנת מלכו של עולם שעניינה שאלקות נעלמת ונסתרת מהנבראים, ולכן עיקר ויסוד הנס התחיל בכך שנדדה שנתו של מלכו של עולם (שהתבטא בנדוד השינה של המלך [[אחשוורוש]]) והתחילה הצלת עם ישראל. | ||
דבר שנגרם כתוצאה מ[[מסירות נפש|מסירות הנפש]] של בני ישראל באותה התקופה. | דבר שנגרם כתוצאה מ[[מסירות נפש|מסירות הנפש]] של בני ישראל באותה התקופה. | ||
| שורה 35: | שורה 38: | ||
סיבה נוספת לכך שנמשל הגלות לשינה היא לפי שבזמן הגלות לא ניכרת בעולם מעלת עם ישראל. | סיבה נוספת לכך שנמשל הגלות לשינה היא לפי שבזמן הגלות לא ניכרת בעולם מעלת עם ישראל. | ||
מעלת עם ישראל הוא שבשבילם נברא העולם ומהם ועל ידם נמשכת החיות לכל העולמות והם כה[[מוח]] שבגוף שהוא ה[[כלי]] וה[[ממוצע]] שממנו נמשך החיות לכל הגוף{{הערה|שם=עטרת|ספר המאמרים עטר"ת עמוד שב.}}. | מעלת עם ישראל הוא שבשבילם נברא העולם ומהם ועל ידם נמשכת החיות לכל העולמות והם כה[[מוח]] שבגוף שהוא ה[[כלי]] וה[[ממוצע]] שממנו נמשך החיות לכל הגוף{{הערה|שם=עטרת|ספר המאמרים עטר"ת עמוד שב.}}. | ||
כמו כן ישראל הם [[בנים]] של הקב"ה ("בָּנִים אַתֶּם, לַה' אֱלֹהֵיכֶם" (דברים יד, א)) או לפחות [[עבדים]] שלו.{{הערה|1=דיבור המתחיל "בלילה ההוא תשמ"ד" ספר המאמרים מלוקט (מהדורה חדשה [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/13/index.htm חלק ג עמוד פ]).}} | כמו כן ישראל הם [[בנים]] של הקב"ה ("בָּנִים אַתֶּם, לַה' אֱלֹהֵיכֶם" (דברים יד, א)) או לפחות [[עבד (תואר)|עבדים]] שלו.{{הערה|1=דיבור המתחיל "בלילה ההוא תשמ"ד" ספר המאמרים מלוקט (מהדורה חדשה [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/13/index.htm חלק ג עמוד פ]).}} | ||
בזמן הגלות לא ניכרות מעלות אלו מצד האור האלוקי ולכן לא ניכרת גם בעולם מעלת ישראל על כל ה[[נבראים]]. לכן גם נמשלת הגלות לשינה היות ובשעת השינה נמצאים כל [[כוחות הנפש]] אולם אינם פועלים בהתגלות ובתוקף, ומסיבה זו לא ניכרת מעלת הכוחות זו על זו ופעולתם היא בלתי סדר. | בזמן הגלות לא ניכרות מעלות אלו מצד האור האלוקי ולכן לא ניכרת גם בעולם מעלת ישראל על כל ה[[נבראים]]. לכן גם נמשלת הגלות לשינה היות ובשעת השינה נמצאים כל [[כוחות הנפש]] אולם אינם פועלים בהתגלות ובתוקף, ומסיבה זו לא ניכרת מעלת הכוחות זו על זו ופעולתם היא בלתי סדר. | ||
| שורה 41: | שורה 44: | ||
והאור שמאיר ומחייה את העולמות בזמן הגלות הוא רק חיצוניות האור. ולכן אין באור זה סדר ולא נרגש בדרגות הנמוכים מעלת הדרגות הגבוהים - המעלה שבנשמות ישראל. ויתירה מכך שעיקר התגברות הכוחות בזמן השינה הם הכוחות הנמוכים בנפש ולכן גם בזמן הגלות התגברות היא צל אומות העולם דווקא{{הערה|דיבור המתחיל "בלילה ההוא" תשמ"ג.}}. | והאור שמאיר ומחייה את העולמות בזמן הגלות הוא רק חיצוניות האור. ולכן אין באור זה סדר ולא נרגש בדרגות הנמוכים מעלת הדרגות הגבוהים - המעלה שבנשמות ישראל. ויתירה מכך שעיקר התגברות הכוחות בזמן השינה הם הכוחות הנמוכים בנפש ולכן גם בזמן הגלות התגברות היא צל אומות העולם דווקא{{הערה|דיבור המתחיל "בלילה ההוא" תשמ"ג.}}. | ||
סיבת השינה היא כדברי הילקוט "כשישראל אינם עושין רצונו עושה עצמו כישן", והיא [[מידה כנגד מידה]] וכדברי חז"ל{{הערה|סוטה ח, ב.}} "במידה שאדם מודד, מודדין לו". | סיבת השינה היא כדברי הילקוט "כשישראל אינם עושין רצונו עושה עצמו כישן", והיא [[מדה כנגד מדה|מידה כנגד מידה]] וכדברי חז"ל{{הערה|סוטה ח, ב.}} "במידה שאדם מודד, מודדין לו". | ||
הנהגת ישראל בזמן הגלות נמשל לשינה וכדברי הזהר על הפסוק{{הערה|שיר השירים ה, ב.}}: "אני ישנה" "בגלותא"{{הערה|חלק ג' צה, א (הובא בהמאמר דשנת ה'ש"ת ס"ד – ע' 8). וראה תקוני זוהר תיקון ס"ט (קה, א) ש"אני ישנה" קאי על שכינתא בגלותא (הערה במאמר בלילה ההוא תשמ"ד).}}. | הנהגת ישראל בזמן הגלות נמשל לשינה וכדברי הזהר על הפסוק{{הערה|שיר השירים ה, ב.}}: "אני ישנה" "בגלותא"{{הערה|חלק ג' צה, א (הובא בהמאמר דשנת ה'ש"ת ס"ד – ע' 8). וראה תקוני זוהר תיקון ס"ט (קה, א) ש"אני ישנה" קאי על שכינתא בגלותא (הערה במאמר בלילה ההוא תשמ"ד).}}. | ||
כביאור המפרשים{{הערה|מהרז"ו ויפה ענף לאסתר רבה פרשה ז, מהרש"א מגילה יג}} על דברי המן{{הערה|אסתר ג, ח.}} "יֶשְׁנוֹ עַם-אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים" "ישנו - מלשון שינה - מן המצוות"{{הערה|מסכת מגילה יג, ב. ילקוט שמעוני על הפסוק}} | כביאור המפרשים{{הערה|מהרז"ו ויפה ענף לאסתר רבה פרשה ז, מהרש"א מגילה יג}} על דברי המן{{הערה|אסתר ג, ח.}} "יֶשְׁנוֹ עַם-אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים" "ישנו - מלשון שינה - מן המצוות"{{הערה|מסכת מגילה יג, ב. ילקוט שמעוני על הפסוק}} | ||
| שורה 54: | שורה 57: | ||
וכמה מעלות ועניינים יש בנס זה: | וכמה מעלות ועניינים יש בנס זה: | ||
* '''גילוי ההשגחה העליונה''' - נס המגילה לא ביטל את הגלות אלא גילה את ההשגחה האלוקית שנמצא תמיד אף בזמן הגלות. והרי זה כדברי חז"ל במדרש {{הערה|שיר השירים רבה סוף פרשה ח.}} "'ודמה לך לצבי' מה צבי זה, בשעה שהוא ישן עינו אחת פתוחה ועינו אחת קמוצה...ובשעה שאין עושים רצון הקב"ה מביט להם בעינו אחת, שנאמר{{הערה| | * '''גילוי ההשגחה העליונה''' - נס המגילה לא ביטל את הגלות אלא גילה את ההשגחה האלוקית שנמצא תמיד אף בזמן הגלות. והרי זה כדברי חז"ל במדרש {{הערה|שיר השירים רבה סוף פרשה ח.}} "'ודמה לך לצבי' מה צבי זה, בשעה שהוא ישן עינו אחת פתוחה ועינו אחת קמוצה...ובשעה שאין עושים רצון הקב"ה מביט להם בעינו אחת, שנאמר{{הערה|תהלים ל"ג}}: הנה עין ה' אל יראיו." השגחה זו אם כי היא מלובשת בדרכי הטבע, ולכן ביחס ל[[גילויים]] היא נמוכה מההשגחה שבזמן הבית שהייתה השגחה גלויה, למרות זאת שרשה של השגחה זו היא למעלה מהשגחה הגלויה (ששרשה מ"עין אחת ד[[עתיק יומין|עתיקא]]") וזו הסיבה שגם בזמן של העלמות והסתרים - זמן הגלות - ישנה ההשגחה בכל תוקפה היות ושרשה ב[[עצם]] שלמעלה מגילויים.{{הערה|לקוטי שיחות חלק ז עמוד 42 ואילך ובהערה 29.}} | ||
* '''התגלות הכוחות כפי שהם במקיף וכלולים בעצם''' נרמז בהמשך הפסוק "ספר הזרונות דברי הימים" | * '''התגלות הכוחות כפי שהם במקיף וכלולים בעצם''' נרמז בהמשך הפסוק "ספר הזרונות דברי הימים" ראו בת"ש ובתשמ"ג)(סוף בלילה ההוא תשמ"ו) | ||
* '''גילוי שורש העלם ועצמותו שלמעלה מהעלם וגילוי''' - כאמור לעיל המצב הירוד בגלוי אלקות שהיה באותה התקופה תוארו "לילה ההוא", אולם שרשו הוא בכח ה[[צמצום]] של הקב"ה שנובע מתנועת העלם שב[[אור אין סוף]]. בכח הצמצום עצמו שרשו בכח הוא כפי שהוא בדרגת [[כח]] (לפני התגלותו ב[[פועל]]) והחידוש כשנדדה שנת המלך היא לא שהאיר דרגת ביום ההוא וביטל את הלילה, אלא שנתגלה שורש העלם של בלילה ההוא שהוא נובע מכח העלם של הקב"ה שכח זה נעלה מכל הגילויים.{{הערה|בלילה ההוא תשכ"ה אות ז.}} | * '''גילוי שורש העלם ועצמותו שלמעלה מהעלם וגילוי''' - כאמור לעיל המצב הירוד בגלוי אלקות שהיה באותה התקופה תוארו "לילה ההוא", אולם שרשו הוא בכח ה[[צמצום]] של הקב"ה שנובע מתנועת העלם שב[[אור אין סוף]]. בכח הצמצום עצמו שרשו בכח הוא כפי שהוא בדרגת [[כח]] (לפני התגלותו ב[[פועל]]) והחידוש כשנדדה שנת המלך היא לא שהאיר דרגת ביום ההוא וביטל את הלילה, אלא שנתגלה שורש העלם של בלילה ההוא שהוא נובע מכח העלם של הקב"ה שכח זה נעלה מכל הגילויים.{{הערה|בלילה ההוא תשכ"ה אות ז.}} | ||
| שורה 67: | שורה 70: | ||
:מסירות הנפש דישראל שהמשיכה את הגילוי;{{הערה|בלילה ההוא ת"ש ע' 9. בלילה ההוא תשכ"ה אות ז ח}} | :מסירות הנפש דישראל שהמשיכה את הגילוי;{{הערה|בלילה ההוא ת"ש ע' 9. בלילה ההוא תשכ"ה אות ז ח}} | ||
{{טקסט מוסתר|בשביל עטרת - שם=עטרת, בשביל ת"ש - שם=תש, בשביל תשכ"ה - שם=תשכה, בשביל תשל"ב שיחה א - שם=לב,א, בשביל תשמד - שם-מד,}}{{הערות שוליים}} | {{טקסט מוסתר|בשביל עטרת - שם=עטרת, בשביל ת"ש - שם=תש, בשביל תשכ"ה - שם=תשכה, בשביל תשל"ב שיחה א - שם=לב,א, בשביל תשמד - שם-מד,}} | ||
[[קטגוריה: | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:מגילת אסתר]] | |||