חינוך: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
מ (החלפת טקסט – "דוגמא " ב־"דוגמה ")
 
(7 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 41: שורה 41:
==התייחסויות הרבי==
==התייחסויות הרבי==
===מעלת העיסוק בחינוך===
===מעלת העיסוק בחינוך===
הרבי דחף ועודד באופן קבוע לעסוק בחינוך{{הערה|ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ט"ז עמוד קעד. קונטרס 'המחנך' כפר חב"ד תשמ"ט (מכון ליובאוויטש שע"י צעירי אגודת חב"ד). שערי חינוך. תצלום מענות קודש על קדימה להתעסקות בחינוך על טהרת הקודש - שבועןו כפר חב"ד גליון 1992 עמוד 14.}}, בדגש על חינוך בגיל הצעיר. כך הורה הרבי לדוגמא לשלוחים במשרה מלאה שיפנו זמן לעסוק בחינוך{{הערה|כך לדוגמא הורה הרבי לשליח הראשי בצרפת, הרב [[שמואל אזימוב]].}}, וכאשר היה מי שביקש מהרבי לעזוב את עבודת החינוך ולהקדיש את כל עיתותיו לעסוק ב[[הפצת היהדות]] ו[[הפצת המעיינות]] שלל זאת הרבי{{הערה|"מהו ההכרח לדעתו שאופן שליחותם ומקומה צריכה להיות '''דוקא''' כפי רצונו והיפך רצוני?" (לקוטי שיחות חלק כ"ג עמוד 488).}}, והרבי אף קבע שמעלת עבודת החינוך בדורנו נעלית יותר ממשרת רבנות{{הערה|מכתב מתאריך כ"ב תמוז תשכ"ח לרב [[חיים יעקב שלאממע]], אגרות קודש חלק כ"ה אגרת ט'תקכו. כאשר הרב [[יצחק מאיר הרץ]] השלים את לימודי הדיינות ושאל את הרבי ביחידות האם להמשיך בחינוך או להתמסר לדיינות, הורה לו הרבי "בכל אופן לא לנטוש את עבודת החינוך, משום שחינוך הינו כמו שנוטעים עץ, שהוא נותן פירות ופירי פירות, עד סוף כל הדורות, עד שמשיח יבוא" (קוראים כותבים, שבועון כפר חב"ד גליון 1993 עמוד 21).}}.
הרבי דחף ועודד באופן קבוע לעסוק בחינוך{{הערה|ראו לדוגמה אגרות קודש חלק ט"ז עמוד קעד. קונטרס 'המחנך' כפר חב"ד תשמ"ט (מכון ליובאוויטש שע"י צעירי אגודת חב"ד). שערי חינוך. תצלום מענות קודש על קדימה להתעסקות בחינוך על טהרת הקודש - שבועןו כפר חב"ד גליון 1992 עמוד 14.}}, בדגש על חינוך בגיל הצעיר. כך הורה הרבי לדוגמה לשלוחים במשרה מלאה שיפנו זמן לעסוק בחינוך{{הערה|כך לדוגמה הורה הרבי לשליח הראשי בצרפת, הרב [[שמואל אזימוב]].}}, וכאשר היה מי שביקש מהרבי לעזוב את עבודת החינוך ולהקדיש את כל עיתותיו לעסוק ב[[הפצת היהדות]] ו[[הפצת המעיינות]] שלל זאת הרבי{{הערה|"מהו ההכרח לדעתו שאופן שליחותם ומקומה צריכה להיות '''דוקא''' כפי רצונו והיפך רצוני?" (לקוטי שיחות חלק כ"ג עמוד 488).}}, והרבי אף קבע שמעלת עבודת החינוך בדורנו נעלית יותר ממשרת רבנות{{הערה|מכתב מתאריך כ"ב תמוז תשכ"ח לרב [[חיים יעקב שלאממע]], אגרות קודש חלק כ"ה אגרת ט'תקכו. כאשר הרב [[יצחק מאיר הרץ]] השלים את לימודי הדיינות ושאל את הרבי ביחידות האם להמשיך בחינוך או להתמסר לדיינות, הורה לו הרבי "בכל אופן לא לנטוש את עבודת החינוך, משום שחינוך הינו כמו שנוטעים עץ, שהוא נותן פירות ופירי פירות, עד סוף כל הדורות, עד שמשיח יבוא" (קוראים כותבים, שבועון כפר חב"ד גליון 1993 עמוד 21).}}.


מי שעסק בתפקיד זה כמה שנים, הרי זו הוכחה שזו המצוה השייכת לו במיוחד ואסור לו לעזוב אותה, ובמיוחד אם הצליח בעבודתו, וכל ספק בזה מקורו לא מצד הקדושה{{הערה|אגרות קודש חלק כ"ב עמוד 550.}}, ואין בדורנו אף אחד שיכול לקחת על עצמו אחריות לשחרר מישהו ממלאכה זו{{הערה|היכל מנחם חלק ב' עמוד רטז.}}.
מי שעסק בתפקיד זה כמה שנים, הרי זו הוכחה שזו המצוה השייכת לו במיוחד ואסור לו לעזוב אותה, ובמיוחד אם הצליח בעבודתו, וכל ספק בזה מקורו לא מצד הקדושה{{הערה|אגרות קודש חלק כ"ב עמוד 550.}}, ואין בדורנו אף אחד שיכול לקחת על עצמו אחריות לשחרר מישהו ממלאכה זו{{הערה|היכל מנחם חלק ב' עמוד רטז.}}.
שורה 73: שורה 73:
*הגישה הכללית של החינוך צריכה להיות מתוך קירוב, ורק לאחר מכן אפשר לחשוב על שימוש מדוד גם בגישה של 'שמאל דוחה', כשגם השימוש בגישה זו צריך להיות באופן חלש, כפי שרמוז בכך שהיד השמאלית חלשה יותר מהימנית {{הערה|התוועדויות תשמ"ו חלק ג' עמוד 617.}}.
*הגישה הכללית של החינוך צריכה להיות מתוך קירוב, ורק לאחר מכן אפשר לחשוב על שימוש מדוד גם בגישה של 'שמאל דוחה', כשגם השימוש בגישה זו צריך להיות באופן חלש, כפי שרמוז בכך שהיד השמאלית חלשה יותר מהימנית {{הערה|התוועדויות תשמ"ו חלק ג' עמוד 617.}}.
*תלמיד שמחשבתו משוטטת בעת הלימוד, יש לדאוג לו ל[[חברותא]] טובה, ולדאוג ששליבו יהיה [[חפץ]] בלימוד, אם על ידי צירוף [[סיפור חסידי|סיפור]], [[פרס]], וכיוצא בזה{{הערה|ליקוט מענות קודש תשי"ט מענה קלט.}}.
*תלמיד שמחשבתו משוטטת בעת הלימוד, יש לדאוג לו ל[[חברותא]] טובה, ולדאוג ששליבו יהיה [[חפץ]] בלימוד, אם על ידי צירוף [[סיפור חסידי|סיפור]], [[פרס]], וכיוצא בזה{{הערה|ליקוט מענות קודש תשי"ט מענה קלט.}}.
*מוכרח שהעובדים בחינוך יעשו זאת מתוך חשק ורצון{{הערה|1=[http://likras.org/files/2036633153_1987605326.pdf אגרות קודש חלק כ"ג עמוד רפב].}}.


====קבלה למוסדות====
====קבלה למוסדות====
*יש להימנע לחלוטין מהפליה על רקע עדתי בקבלה למוסד{{הערה|אגרות קודש חט"ו מכתב ה'תנא.}}.
*יש להימנע לחלוטין מהפליה על רקע עדתי בקבלה למוסד{{הערה|אגרות קודש חט"ו מכתב ה'תנא.}}.
*לא כדאי לשנות מקום לימוד באמצע שנת הלימודים, ובפרט אצל ילדים קטנים{{הערה|אגרות קודש חלק לו, אגרת יב'רלג. כ' חשון תשד"מ.}}.
*מעבר של תלמיד ממוסד אחד למוסד לימודי אחר, הוא על פי עצת ובהסכמת המוסד החינוכי שבו למד עד עתה.
====הוראות להנהלה===
*לא לומר ביקורת על המורה בפני התלמידים{{הערה|1=[http://likras.org/files/2036633153_1987605326.pdf אגרות קודש חכ"א עמ' רעט.}}.
*יש להימנע משביתה, הפוגעת אנושות בחינוך התלמידים במספר היבטים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/1200840055 אגרות קודש חלק י' אגרת ג'יח], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15848&st=&pgnum=229 שערי הלכה ומנהג יורה דעה עמוד רלב], וראו בספר 'דרכי החיים' ח"א ע' מז ואילך. הרב יוסף שמחה גינזבורג, [http://www.chabad.org.il/Questions/PrintQuestion.asp?ArticleID=582&CategoryID=68 שביתת מורים במערכת החינוך].}}.


===שכר לימוד===
===שכר לימוד===
שורה 115: שורה 122:
*הרב שבתי סלבטיצקי, '''הטובים לחינוך''', מכון הפרשה בחיי, שיעור 81 פרשת ואתחנן תשפ"ב
*הרב שבתי סלבטיצקי, '''הטובים לחינוך''', מכון הפרשה בחיי, שיעור 81 פרשת ואתחנן תשפ"ב
*ר' [[יואל כהן]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/9/90/%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A_%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99_%D7%9E%D7%94%D7%95_%D7%A8_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C.pdf חינוך חב"די מהו?]''', בהוצאת [[איגוד המלמדים (קראון הייטס)|איגוד המלמדים]], סיון תשפ"ג
*ר' [[יואל כהן]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/9/90/%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A_%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99_%D7%9E%D7%94%D7%95_%D7%A8_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C.pdf חינוך חב"די מהו?]''', בהוצאת [[איגוד המלמדים (קראון הייטס)|איגוד המלמדים]], סיון תשפ"ג
*'''The Chinuch Letters''', הרב גרשון אבצן, ליקוט ממכתבי הרבי בנושאי חינוך, אלול תשפ"ד
*'''Teachings of the Rebbe on Chinuch''', הוראות הרבי על הורות וחינוך
*'''The Education Imperative''' (הציווי החינוכי), הרב נחום קפלן, הוצאות 'ארכיון החסידות'
*'''The Educator's Privilege''' (זכותו של המחנך), הוצאת קה"ת


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
שורה 124: שורה 135:
*שניאור אשכנזי, '''[https://chabadpedia.co.il/images/1/1e/%D7%9C%D7%94%D7%96%D7%94%D7%99%D7%A8_%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%9D.pdf להזהיר גדולים על הקטנים]''', השיטה החינוכית המצליחה - שיעור לל"ג בעומר תשפ"ג
*שניאור אשכנזי, '''[https://chabadpedia.co.il/images/1/1e/%D7%9C%D7%94%D7%96%D7%94%D7%99%D7%A8_%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%9D.pdf להזהיר גדולים על הקטנים]''', השיטה החינוכית המצליחה - שיעור לל"ג בעומר תשפ"ג
*הרב יוחנן מרוזוב, '''[https://drive.google.com/file/d/1tY152E4vG3l9cERm5eyzrpC1lVhjJNrC/view האם יש חיוב חינוך בהידור מצוה]''', קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמז פרשת תרומה תשפ"ד עמוד 43
*הרב יוחנן מרוזוב, '''[https://drive.google.com/file/d/1tY152E4vG3l9cERm5eyzrpC1lVhjJNrC/view האם יש חיוב חינוך בהידור מצוה]''', קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמז פרשת תרומה תשפ"ד עמוד 43
 
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/05/blog-post_89.html צפו בהרצאה מאלפת על חינוך הילדים על טהרת הקודש • הרב יוסף יצחק אופן]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5784250/jewish/Education-Chinuch.htm חינוך] {{*}} [https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5784224/jewish/Teacher-Rav.htm רב - מבט פנימי] {{*}} [https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5784342/jewish/Parenting-Horim.htm הורות והשפעתה החינוכית]''', מתוך הספר 'אנשי המילה' {{בית חבד}} (אנגלית)
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חינוך]][[קטגוריה:אורח חיים]]
[[קטגוריה:חינוך]][[קטגוריה:אורח חיים]]

גרסה אחרונה מ־21:02, 11 בדצמבר 2024

חינוך היא מצווה מדרבנן לחנך את הבנים בדרך המצוות, כדי שכאשר יגדילו ויגיעו לגיל מצוות יוכלו לקיים מיד את כל תרי"ג המצוות. דגש מיוחד נתנו רבותינו נשיאינו על החינוך כחלק מרכזי בעבודת ה', וכלשון אדמו"ר הריי"צ "כשם שהנחת תפילין בכל יום הוא מצווה דאורייתא על כל יהודי, ללא חילוק בין גדול שבתורה לבין איש פשוט, כך הוא חוב גמור על כל יהודי לחשוב כל יום חצי שעה אודות חינוך הילדים ולעשות הכל, מה שבכוחו לעשות ויותר מכפי כוחו, לראות לפעול אצל הילדים, שילכו בדרך בהם מדריכים אותם"[1].

חלות המצווה[עריכה | עריכת קוד מקור]

" צדיק עשוי לסטור, וחסיד אינו עשוי לסטור. חסיד אומר מילה, והעולם אומר: סטירה חולפת, אך אמירה נשארת "

– אדמו"ר הרש"ב, ספר השיחות תש"ד עמוד 15

ישנה מחלוקת ראשונים אם המצווה מוטל על האב, או גם על המתחנך - הקטן עצמו.

הרבי מבהיר בשיחות, שכיום המצווה היא לא רק על האב, אלא גם ובעיקר על האם הנמצאת סמוך לילדים במשך היום.

כאשר היה אדמו"ר הריי"צ בן שבע שנים הורה לו אדמו"ר הרש"ב שכאשר ירצה לאכול ביום הכיפורים יבוא לפניו ויבקש ממנו דווקא לאכול. בפועל התענה אדמו"ר הריי"צ באותה שנה.

יש שביארו כי חובת החינוך חלה דווקא בשעת המעשה כשמתעוררת חובת החינוך, ולכן רצה אדמו"ר הרש"ב שכאשר ירצה בנו לאכול יבוא לפניו, ואז יחנכו אדמו"ר הרש"ב בדין תענית שעות שחייבים לחנך את הבנים מדין חינוך[2].

בכמה וכמה שיחות של הרבי, הרבי הסביר שהחינוך מתחיל מגיל הכי רך, מאז הלידה ועוד לפני זה.

"כידוע מנהג ישראל מדורי דורות לתלות שיר המעלות בחדרו של הילד תיכף משנולד, וכמו כן נהגו נשי ישראל לשיר לילדיהם שיר ערש שתוכנו "כי טוב סחרה מכל סחורה" ("די תורה איז די בעסטע סחורה"), וזאת לפני שידע הנער להבחין בין טוב לרע, לפני שמתחיל לדבר, תינוק שנולד זה עתה. והרי ידוע מ"ש הרשב"א עד כמה צריכים להזהר ולהקפיד על מנהג נשים זקנות בישראל)"[3]

כמו כן מעורר הרבי בנוגע לשירי ערש, אשר הם משמשים חלק נכבד בחלק החינוך העמוק ביותר החודר בנפשו של התינוק ושל הילד.

"כידוע המנהג הפשוט אצל נשי ישראל לשיר לילדים שבתוך העריסה שיר-ערש שתוכנו אודות ה'רבי' שמלמד לתלמידיו 'קמץ אל"ף א', ומובן שאין זה באקראי בעלמא, אלא כך נתפשט ונתקבל אצל נשי ובנות ישראל בדורות שלפני זה, בכל המקומות מעבר לים ששימשו 'מרכזים' לתורה ויהדות ויראת-שמים - לפי שדרך הלימוד עם ילדי ישראל הייתה באופן שהיו לומדים 'קמץ אל"ף א', וטעם הדבר - לפי ש'קמץ אל"ף א' קשור עם האות אל"ף דתיבת 'אנוכי'."[4]

בדברים רבים חותר הרבי להקדים את החינוך לגיל הכי רך, וכך לדוגמה כותב הרבי שהחינוך ללבישת טלית קטן יכולה להתחיל לפני גיל 3[5].

מבצע חינוך[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – מבצע חינוך
" מכריזים על שנה זו כ'שנת החינוך' ו'מבצע חינוך', שעניין זה קשור לענין של 'והגדת לבנך' - ענין החינוך: שלא ישאר בן או בת שלא יקבלו חינוך יהודי. וזוהי ההכרזה, שהשנה תהיה הדגשה לראות שכל ילד יהודי יקבל חינוך על פי יהדות אמיתית "

– שיחת היסוד ל'מבצע חינוך', כ"ד ניסן תשל"ו

בנוסף, מנה הרבי בהתוועדויות הפתאומיות שערך בשבועות הסמוכים להכרזה על 'מבצע חינוך' שורת הוראות נוספות, ביניהם דרש שכל אחד ישתדל לא לפעול רק בעצמו, אלא להשתדל שגם אנשים נוספים יעסקו במבצע זה, קרא למנהלי המוסדות לקבל תלמידים נוספים גם כאשר ישנם קשיים כספיים, ושלל את האפשרות לפטר מורים ואנשי חינוך ממשרתם בשל מחסור כספי.

הרבי אף הדגיש את חשיבותו של מבצע זה בכך שהוא מהווה את היסוד לכל חיי הילדים, ומשפיע עליהם לכל ימי חייהם, והגדיר את מטרתו לדאוג שלא ישאר אף ילד יהודי שלא יקבל חינוך יהודי כשר.

באחד ממכתביו, כינה הרבי את המבצע: "מבצע כללי–גדול וכולל מבצעים הכלליים"[6].

חינוך חסידי[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הריי"צ מתייחס בכתביו בהרחבה למיוחדות של החינוך החסידי, ומונה מספר נקודות עיקריות בחינוך החסידי[7]:

  • חינוך המיוסד על קבלת עול וציות[8]
  • קדושת האותיות[9]
  • ההכרה שאסור להסתתר מהמשגיח המופקד על הדרכת המחונך[10]
  • אהבת ישראל ועין טובה[11]
  • אי שימת לב ללבוש ולחיצוניות[12]

התייחסויות הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

מעלת העיסוק בחינוך[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי דחף ועודד באופן קבוע לעסוק בחינוך[13], בדגש על חינוך בגיל הצעיר. כך הורה הרבי לדוגמה לשלוחים במשרה מלאה שיפנו זמן לעסוק בחינוך[14], וכאשר היה מי שביקש מהרבי לעזוב את עבודת החינוך ולהקדיש את כל עיתותיו לעסוק בהפצת היהדות והפצת המעיינות שלל זאת הרבי[15], והרבי אף קבע שמעלת עבודת החינוך בדורנו נעלית יותר ממשרת רבנות[16].

מי שעסק בתפקיד זה כמה שנים, הרי זו הוכחה שזו המצוה השייכת לו במיוחד ואסור לו לעזוב אותה, ובמיוחד אם הצליח בעבודתו, וכל ספק בזה מקורו לא מצד הקדושה[17], ואין בדורנו אף אחד שיכול לקחת על עצמו אחריות לשחרר מישהו ממלאכה זו[18].

גם בתוך עבודת החינוך עצמה, מי שיכול להתעסק עם תחומים קשים יותר - מחוייבים לעסוק דווקא בכך, ומי שמחפש את העבודה הקלה בתחום החינוך נחשב למועל בעבודתו[19].

הוראות הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

מענה הרבי בקשר לעבודת החינוך: במענה לשאלתה: בכלל - הוראת חז"ל שעל האדם להיות מעורב בין הבריות ובפרט - המתעסקים בחינוך שעליהם להיות בקירוב גם עם הורי הילדים שזה מוסיף בהשפעתם על התלמידים. גם בשיחת חולין (באם אינה שיחה אסורה) אפשר להטות השיחה לענין שתהיה תועלת בו, והראיה - שנצטווינו גם עליה: "בכל דרכיך דעהו". אלא שצריך לעשות זה בלי בליטות (וכמו בכל ענינים האדם)
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

עיקר תפקיד המחנך אינו להקנות ידיעות והישגים, אלא דווקא להטמיע בתלמידים מידות טובות ולהורות את דרכם בחיים לשנים הבאות לכשיגדלו[20].

אחריות המחנכים היא גם על הזמנים בהם התלמידים שוהים בביתם מחוץ לכתלי התלמוד תורה, ובפרט אופן הנהגתם בבית הכנסת[21].

מפיו של הרב חודוקוב נרשם שמחנך מוכרח לחזור ולשנן את ההלכות הנוגעות לעבודתו בחינוך מעת לעת, בדיוק כפי ששוחט וסופר סת"ם צריכים לחזור על ההלכות, ועל כל פנים בקיצור[22]

בדורנו יש לשים דגש על הנקודות הבאות בחינוך[23]:

  • לב החינוך צריך להיות אהבה, ולא פחד.
  • יש להתמקד בעשה, ולא באל תעשה.
  • יש להשתדל להעביר לילדים את חויית היופי של היהדות ולטפח את ההערכה שלו כלפיה.
  • להדגיש בפני התלמידים את גדלות השם, ואת ערכו של כל יחיד.
  • לטפח אצל הילדים את ההכרה ותשומת הלב לנוכחות ה', וקבלת מלכות שמים
  • לעורר אצל התלמידים גאווה יהודית
  • גם בלימודי חול, יש להקפיד על מורה דתי דווקא, אפילו על חשבון המקצועיות
  • אין לצנזר קטעים במהלך הלימוד, כיון שהדבר רק מעורר ילדים לחקור ולחפש ולהתעמת עם מה שלא נלמד, וצריך לומר רק שאלו דעות שאינן תואמות את הדעות שלנו
  • במוסדות של בנות יש להשתדל שדווקא נשים ילמדו אותן ולא גברים

עצות והדרכות[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • על המחנך להתייחס לכל עניני תורה ומצוות בחיות והתלהבות כדבר חדש, היות וטבע האדם בכלל ובפרט ילד קטן, שדברים חדשים מעוררים בו חיות והתלהבות[24].
  • המחנך צריך להתנהג באופן של דוגמה חיה שמשפיעה באופן החזק ביותר על נפש הילד[24].
  • הגישה הכללית של החינוך צריכה להיות מתוך קירוב, ורק לאחר מכן אפשר לחשוב על שימוש מדוד גם בגישה של 'שמאל דוחה', כשגם השימוש בגישה זו צריך להיות באופן חלש, כפי שרמוז בכך שהיד השמאלית חלשה יותר מהימנית [25].
  • תלמיד שמחשבתו משוטטת בעת הלימוד, יש לדאוג לו לחברותא טובה, ולדאוג ששליבו יהיה חפץ בלימוד, אם על ידי צירוף סיפור, פרס, וכיוצא בזה[26].
  • מוכרח שהעובדים בחינוך יעשו זאת מתוך חשק ורצון[27].

קבלה למוסדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • יש להימנע לחלוטין מהפליה על רקע עדתי בקבלה למוסד[28].
  • לא כדאי לשנות מקום לימוד באמצע שנת הלימודים, ובפרט אצל ילדים קטנים[29].
  • מעבר של תלמיד ממוסד אחד למוסד לימודי אחר, הוא על פי עצת ובהסכמת המוסד החינוכי שבו למד עד עתה.

=הוראות להנהלה[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • לא לומר ביקורת על המורה בפני התלמידים[30].
  • יש להימנע משביתה, הפוגעת אנושות בחינוך התלמידים במספר היבטים[31].

שכר לימוד[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • כפי שהורים מעניקים לילדיהם את הטוב ביותר בכל התחומים, כך יש להתייחס גם לחינוך, ואין להיבהל מהוצאות גדולות יותר עבור חינוך מעולה על טהרת הקודש, כיון שכסף זה ניתן להורים כפיקדון עבור חינוך ילדיהם
  • על פי דברי חז"ל "היזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה", הציע הרבי שהנהלת מוסדות החינוך ישתדלו שעל כל פנים עשירית מהתלמידים ילמדו אצלם מבלי לשלם שכר לימוד[32]

עונשים[33][עריכה | עריכת קוד מקור]

  • יש להימנע כליל מתוכחה על ידי הכאה[34] סגירת הילד בחדר חשוך[35] וכל עונש שכולל שימוש חינוכי בכח פיזי, כגון דחיפה וכיוצא בזה, אפילו אצל ילדים צעירים, ובטח שלא אצל ילדים בגיל בוגר יותר[36]
  • ניתן להשתמש בעונש של הרחקה זמנית[37] או הרחקה לצמיתות, במקרים קיצוניים שעונשים אחרים לא עזרו[34]
  • כאשר הנהלת הישיבה הטילה על בחור קנס כספי והוא כתב על כך לרבי, השיב לו הרבי כי עליו לציית לפקודת ההנהלה, ובכך יהיה גם תיקון למעשיו[38]
  • הרבי הציע כעונש חינוכי נתינת כסף לצדקה, והוספה בלימוד בזמן הפנוי[39]
  • ככלל הגישה בה צריך לנקוט היא "בתוקף המלובש בדרכי נועם"[40]

חינוך הבנות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשונה מהשיטה שהיתה נהוגה, הניח הרבי דגש גדול על חינוך הבנות, ואף הצביע על כך שכשם שהקב"ה בעצמו הקדים את 'חינוך' הנשים במתן תורה לפני הגברים, יש מזה הוראה גם אלינו שיש הדגשה מיוחדת בחינוך הבנות[41], ואף שבדורות עברו לא נהגו להניח על זה דגש, הרי התנאים של הזמן החדש גורמים לכך שלא מספיק שהדברים יבואו באופן של ציווי ופקודה, ודורשים חינוך פנימי. מקור נוסף לחשיבות של חינוך הבנות לומד הרבי מהאריכות בפרשת הנדרים של נשים ובנות לעומת נדרי הבן, כאשר הטעם לכך מפני שבענינים רבים הנשים יכולות לפעול עוד יותר מהגברים.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ↑ היום יום כ"ב טבת.
  2. ↑ קובץ התמים חוברת ה'.
  3. ↑ התוועדויות תשמ"ג ח"ג ע' 1217.
  4. ↑ 'התוועדויות' תשמ"ב כרך ד' עמ' 2124. תשמ"ז ח"ב ע 95
  5. ↑ ליקוט מענות קודש תשמ"ח, אות רפז.
  6. ↑ מכתב לחג הסיום של ישיבת תומכי תמימים מונטריאול.
  7. ↑ ראו גם בשבועון כפר חב"ד גליון 1871 עמוד 79. ובמכתב אדמו"ר הריי"צ לר' ניסן נמנוב: "אחד מיסודי החינוך . . ואלו התלמידים שהיו והינם שלמים בזה - הצליחו ומצליחים".
  8. ↑ ספר המאמרים תש"י עמוד 244. תורת מנחם חלק א' עמוד 4. הוראות מהרב חודוקוב - חשון תשמ"ג.
  9. ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב' עמוד תצא.
  10. ↑ רשימות חלק ד' עמוד 15.
  11. ↑ ספר השיחות תש"ה (בלשון הקודש) עמוד יג.
  12. ↑ לקוטי דיבורים חלק ג' (בלשון הקודש) עמוד 600.
  13. ↑ ראו לדוגמה אגרות קודש חלק ט"ז עמוד קעד. קונטרס 'המחנך' כפר חב"ד תשמ"ט (מכון ליובאוויטש שע"י צעירי אגודת חב"ד). שערי חינוך. תצלום מענות קודש על קדימה להתעסקות בחינוך על טהרת הקודש - שבועןו כפר חב"ד גליון 1992 עמוד 14.
  14. ↑ כך לדוגמה הורה הרבי לשליח הראשי בצרפת, הרב שמואל אזימוב.
  15. ↑ "מהו ההכרח לדעתו שאופן שליחותם ומקומה צריכה להיות דוקא כפי רצונו והיפך רצוני?" (לקוטי שיחות חלק כ"ג עמוד 488).
  16. ↑ מכתב מתאריך כ"ב תמוז תשכ"ח לרב חיים יעקב שלאממע, אגרות קודש חלק כ"ה אגרת ט'תקכו. כאשר הרב יצחק מאיר הרץ השלים את לימודי הדיינות ושאל את הרבי ביחידות האם להמשיך בחינוך או להתמסר לדיינות, הורה לו הרבי "בכל אופן לא לנטוש את עבודת החינוך, משום שחינוך הינו כמו שנוטעים עץ, שהוא נותן פירות ופירי פירות, עד סוף כל הדורות, עד שמשיח יבוא" (קוראים כותבים, שבועון כפר חב"ד גליון 1993 עמוד 21).
  17. ↑ אגרות קודש חלק כ"ב עמוד 550.
  18. ↑ היכל מנחם חלק ב' עמוד רטז.
  19. ↑ אגרות קודש חלק י"ז עמוד כ. תורת מנחם חלק י"א עמוד 154. אגרות קודש חלק י"א עמוד לו. חלק י' עמוד רלא.
  20. ↑ אגרות קודש חלק כ"ה עמוד רא.
  21. ↑ אגרות קודש חלק כ"ה עמוד קמג.
  22. ↑ הוראות מהרב חודוקוב - חשון תשמ"ג.
  23. ↑ מתוך יחידות של הרבי הרב אשר לעמעל ארנרייך קישור לאתר אנ"ש (אנגלית)
  24. ↑ 24.0 24.1 התוועדויות ה'תשד"מ חלק ג' עמוד 1533.
  25. ↑ התוועדויות תשמ"ו חלק ג' עמוד 617.
  26. ↑ ליקוט מענות קודש תשי"ט מענה קלט.
  27. ↑ אגרות קודש חלק כ"ג עמוד רפב.
  28. ↑ אגרות קודש חט"ו מכתב ה'תנא.
  29. ↑ אגרות קודש חלק לו, אגרת יב'רלג. כ' חשון תשד"מ.
  30. ↑ [http://likras.org/files/2036633153_1987605326.pdf אגרות קודש חכ"א עמ' רעט.
  31. ↑ אגרות קודש חלק י' אגרת ג'יח, שערי הלכה ומנהג יורה דעה עמוד רלב, וראו בספר 'דרכי החיים' ח"א ע' מז ואילך. הרב יוסף שמחה גינזבורג, שביתת מורים במערכת החינוך.
  32. ↑ משיחות הרבי אודות שנת החינוך, תחילת חודש אייר תשל"ו.
  33. ↑ התקשרות גליון 535.
  34. ↑ 34.0 34.1 אגרות קודש חלק כא עמוד קצה. אגרות קודש, חלק יב, עמ' רסו.
  35. ↑ מכתב הרבי שנדפס ב'צדיק יסוד עולם', קה"ת תשנ"ב, עמוד 105: "נזדעזעתי לקרוא במכתבה שמי שהוא מייעצה לשים ילד קטן ולהחזיקו בחדר חשוך כו' כיוון שלדעתה הוא אקטיבי יותר מדי, ושמחתי להמשך מכתבה שלא קיבלה עצה מבהילה זו". ראו מכתב זה והרקע אליו בתשורה של משפחת פש, תשע"ה, ע' 35.
  36. ↑ אגרות קודש חלק יג עמוד ד ועמוד קלח. הוספה לשיחות קודש תשל"ט חלק ב' עמוד 760. אגרות קודש חלק יב עמוד רסו.
  37. ↑ הרבי עצמו נהג כך כאשר 'הרחיק' קבוצת בחורים שעשתה מעשה שלא גרם נחת רוח למשך שלושה התוועדויות.
  38. ↑ בנוגע לעצם ההיתר ההלכתי לתת קנס לתלמיד, ראו תשובת הרב ברוך בועז יורקוביץ רב קהילת חב"ד בלוד קישור שטורעם
  39. ↑ משיחת ב' דר"ח אלול תשמ"ג, התוועדויות חלק ד' עמוד 1959.
  40. ↑ אגרות קודש חלק יב עמוד רסו.
  41. ↑ הרבי אף העיר שכאשר בבריאת העולם הוקדמו הגברים לנשים, הגיע מכך חורבן שגרם לערבוב הטוב והרע בכל העולמות.
  42. ↑ ראו לעיל בפיסקה קישורים חיצוניים.
  43. ↑ ראו סקירה בשבועון כפר חב"ד גליון 1920 עמוד 62.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=חינוך&oldid=724208"