חסיד הוא פנסאי – הבדלי גרסאות
צוברענגען משיח (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ החלפת טקסט – "״" ב־""" |
||
| (11 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''"חסיד הוא פנסאי"''' הוא ביטוי המבטא מהו [[חסיד]]. הביטוי נאמר על ידי [[הרבי הרש"ב]] וסופר שוב על ידי [[הרבי הריי"צ]]. | [[קובץ:פנסים.jpg|ממוזער|פנסים (שלום פייגין)]] | ||
'''"חסיד הוא פנסאי"''' הוא ביטוי המבטא מהו [[חסיד]]. הביטוי נאמר על ידי [[הרבי הרש"ב]] וסופר שוב על ידי [[הרבי הריי"צ]]. בי"ג תמוז [[תשכ"ב|ה'תשכ"ב]] ביאר [[הרבי]] את הסיפור באופן מפורט. | |||
==השיחה בין החסיד לרבי הרש"ב== | ==השיחה בין החסיד לרבי הרש"ב== | ||
{{ציטוט|באחת המסיבות{{הערה|[[התוועדויות]]}} - היה זה בוירצבורג בשנת | {{ציטוט|באחת המסיבות{{הערה|[[התוועדויות]]}} - היה זה בוירצבורג בשנת תרס"ז - שאל החסיד רבי יוסף יוזיק הורביץ{{הערה|נקרא גם ייזשע מדוקשיץ, או ייזשע ממוסקבה וכן ייזשע מורשה - מפני שהי' דר במשך ימי | ||
חייו בערים אלו.}} | חייו בערים אלו.}} | ||
את הרבי: חסיד מהו? | את הרבי: חסיד מהו? | ||
ענה לו הוד | ענה לו הוד כ"ק הרבי מהורש"ב נ"ע: | ||
- חסיד הנו פנוסר - פנוסאי. | - חסיד הנו פנוסר - פנוסאי. | ||
לפנים היו פנסי אור קבועים במקומות שונים בעיר, ובשעות הערב היה | לפנים היו פנסי אור קבועים במקומות שונים בעיר, ובשעות הערב היה | ||
איש מיוחד, המצויד במוט ארוך שבראשו גולת אש, מדליקם. לאיש זה קראו | איש מיוחד, המצויד במוט ארוך שבראשו גולת אש, מדליקם. לאיש זה קראו | ||
"פנוסר" או "פנסאי". | |||
שאל החסיד: מה הדין כשהפנס קבוע במדבר שממה? | שאל החסיד: מה הדין כשהפנס קבוע במדבר שממה? | ||
ענה לו הרבי: | ענה לו הרבי: | ||
| שורה 26: | שורה 27: | ||
החסיד לא הרפה, והמשיך לשאול: האם מותר לתפוס את הזולת בגרונו? | החסיד לא הרפה, והמשיך לשאול: האם מותר לתפוס את הזולת בגרונו? | ||
ענה לו הרבי: | ענה לו הרבי: | ||
- בגרונו לא, אבל בקצה בגדו - כן.|ספר השיחות ה' | - בגרונו לא, אבל בקצה בגדו - כן.|ספר השיחות ה'תש"א עמודים .137-136 שיחת י"ג תמוז תשכ׳׳ב | ||
- הסבר ארוך על סיפור זה מ[[הרבי]]. "אור החסידות׳׳ עמודים 224-213}} | - הסבר ארוך על סיפור זה מ[[הרבי]]. "אור החסידות׳׳ עמודים 224-213}} | ||
==ביאור הרבי על הסיפור== | ==ביאור הרבי על הסיפור== | ||
| שורה 48: | שורה 49: | ||
הפנסים האלו הנמצאים במדבר או בים.}} | הפנסים האלו הנמצאים במדבר או בים.}} | ||
מיד שאל [[הרבי]]: {{ציטוט|מה הענין של מדבר וים? | מיד שאל [[הרבי]]: {{ציטוט|מה הענין של מדבר וים? ... "וויספע" פירושו מדבר שמם – אחד כזה שאין בו שום מעלות כלל, הוא "שמם" מכל | ||
המעלות, אין לו לא תורה, לא חכמה, לא מדות טובות, לא דרך ארץ, עד שאין בו שום ענין | המעלות, אין לו לא תורה, לא חכמה, לא מדות טובות, לא דרך ארץ, עד שאין בו שום ענין | ||
של אנושיות ... הרי כאשר הפנס נמצא במדבר שמם, זאת אומרת, שהנר | של אנושיות ... הרי כאשר הפנס נמצא במדבר שמם, זאת אומרת, שהנר | ||
| שורה 62: | שורה 63: | ||
כלומר - שהתועלת הראשונה היא ש"יראו שזהו מדבר שמם" - יראו את כל החסרונות בהתנהגות של "מדבר" ויתרחקו ממנה, והתועלת הנוספת היא שאותו אחד שנמצא בבחינת "מדבר", יפסיק את התנהגותו ויחזור לדרך המוטב. | כלומר - שהתועלת הראשונה היא ש"יראו שזהו מדבר שמם" - יראו את כל החסרונות בהתנהגות של "מדבר" ויתרחקו ממנה, והתועלת הנוספת היא שאותו אחד שנמצא בבחינת "מדבר", יפסיק את התנהגותו ויחזור לדרך המוטב. | ||
חזר [[הרבי]] לבאר מהו הפנס שנמצא בים?: | חזר [[הרבי]] לבאר מהו הפנס שנמצא בים?: | ||
{{ציטוט|לאחר התשובה על השאלה בנוגע לפנס הנמצא במדבר, באה השאלה בנוגע לפנס | {{ציטוט|לאחר התשובה על השאלה בנוגע לפנס הנמצא במדבר, באה השאלה בנוגע לפנס | ||
הנמצא בים, שכמדובר לעיל, זהו ... ההיפך ממדבר. ... הרי אין מים אלא תורה (ב"ק יז, א), הנה כאשר אחד לומד | הנמצא בים, שכמדובר לעיל, זהו ... ההיפך ממדבר. ... הרי אין מים אלא תורה (ב"ק יז, א), הנה כאשר אחד לומד | ||
תורה באופן שמתמלא לגמרי עם מים של תורה, הוא נקרא ים. אך אעפ"כ יכולה להיות מציאות ... שיש לו אכן הרבה תורה, אבל אין לו יראת שמים ... שאז זהו – כפי שאמר פעם אחד – תורה חשוכה. היא איננה | תורה באופן שמתמלא לגמרי עם מים של תורה, הוא נקרא ים. אך אעפ"כ יכולה להיות מציאות ... שיש לו אכן הרבה תורה, אבל אין לו יראת שמים ... שאז זהו – כפי שאמר פעם אחד – תורה חשוכה. היא איננה | ||
מאירה. | מאירה. | ||
... וכאן נשאלת השאלה: כיון שהשני מלא וגדוש מתורה, כמים לים מכסים, ואף על פי כן אין | ... וכאן נשאלת השאלה: כיון שהשני מלא וגדוש מתורה, כמים לים מכסים, ואף על פי כן אין | ||
| שורה 91: | שורה 92: | ||
כיון שאפילו בלבושים זה ענין חיצוני, אבל אסור לגעת בגוף שלו, ועל אחת כמה וכמה – בנשמתו.}} | כיון שאפילו בלבושים זה ענין חיצוני, אבל אסור לגעת בגוף שלו, ועל אחת כמה וכמה – בנשמתו.}} | ||
מסכם [[הרבי]]: | מסכם [[הרבי]]: | ||
{{ציטוט|וזוהי כללות ההוראה שהרבי בעל השמחה והגאולה מסר, שעל הוראה זו הוא מסר | {{ציטוט|וזוהי כללות ההוראה שהרבי בעל השמחה והגאולה מסר, שעל הוראה זו הוא מסר | ||
| שורה 101: | שורה 102: | ||
הרי הוא ממלא את תפקידו להיות פנסאי, או כלשון השני "נרות להאיר", להאיר את חושך | הרי הוא ממלא את תפקידו להיות פנסאי, או כלשון השני "נרות להאיר", להאיר את חושך | ||
העולם, עד שהעוה"ז הגשמי והחומרי יהיה דירה לו יתברך.}} | העולם, עד שהעוה"ז הגשמי והחומרי יהיה דירה לו יתברך.}} | ||
==ראו גם== | |||
*[[הפנסאים]] | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 106: | שורה 110: | ||
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/454204 הסיפור "חסיד הוא פנסאי" - מעובד, באתר chabad org] | *'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/454204 הסיפור "חסיד הוא פנסאי" - מעובד, באתר chabad org] | ||
*'''[http://www.chabad.org.il/News/NewsItem.asp?ArticleID=3629&CategoryID=77 וידאו של הרבי מבאר את הפתגם, באתר chabad org]''' | *'''[http://www.chabad.org.il/News/NewsItem.asp?ArticleID=3629&CategoryID=77 וידאו של הרבי מבאר את הפתגם, באתר chabad org]''' | ||
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/454204 הסיפור]''' | |||
*'''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/68639_he_1.pdf קובץ ועד חב"ד עם ביאור הרבי]''' | |||
*[http://www.chabad.org.il/News/NewsItem.asp?ArticleID=3629&CategoryID=77 וידאו של הרבי מבאר את הפתגם] | |||
*'''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/53729_he_1.pdf חסיד מאכט סביבה]''' | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:פתגמים]] | |||