יוסף גנזבורג: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (הוספת קטגוריה:אישים בהאדיטש באמצעות HotCat) |
||
(2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
ר' '''יוסף גנזבורג''', בן הרב [[מנחם מענדל הלל | ר' '''יוסף גנזבורג''', בן הרב [[מנחם מענדל הלל גאנזבורג (האדיטש)|מנחם מענדל הלל גנזבורג]], היה שומר האוהל בציון [[אדמו"ר הזקן]] ב[[האדיטש]]. | ||
==שומר האוהל== | ==שומר האוהל== | ||
שורה 23: | שורה 23: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*אביו, ר' [[מנחם מענדל הלל | *אביו, ר' [[מנחם מענדל הלל גאנזבורג (האדיטש)|מנחם מענדל הלל גנזבורג]] - נהרג בשואה בהאדיטש | ||
*אחיו, ר' [[שניאור זלמן גאנזבורג]] – שרד את המלחמה ב[[סמרקנד]] ולאחר המלחמה השתקע ב[[ניו יורק]]. | *אחיו, ר' [[שניאור זלמן גאנזבורג]] – שרד את המלחמה ב[[סמרקנד]] ולאחר המלחמה השתקע ב[[ניו יורק]]. | ||
*אחיו, ר' [[יעקב גאנזבורג]] שרד את המלחמה בסמרקנד ולאחר המלחמה השתקע ב[[מילאנו]] איטליה. | *אחיו, ר' [[יעקב גאנזבורג]] שרד את המלחמה בסמרקנד ולאחר המלחמה השתקע ב[[מילאנו]] איטליה. | ||
שורה 31: | שורה 31: | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]] | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]] | ||
[[קטגוריה:אישים בהאדיטש]] |
גרסה אחרונה מ־01:14, 17 בספטמבר 2024
ר' יוסף גנזבורג, בן הרב מנחם מענדל הלל גנזבורג, היה שומר האוהל בציון אדמו"ר הזקן בהאדיטש.
שומר האוהל[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' יוסף חי כל ימיו בהאדיטש, למד בתומכי תמימים ליובאוויטש.
שנים רבות כיהן כשומר ומנהל מתחם האוהל שעל ציון אדמו"ר הזקן בהאדיטש. עסק בשימור ואחזקה, קבלת פני המתפללים, והקראת פ"נים שנשלחו מכל רוסיה.
חסידים שהגיעו להתפלל בציון,התארחו אצל משפחות גנזבורג ובהם אצל ר' יוסף גנזבורג.
ישיבה מחתרתית[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' יוסף גנזבורג, ייסד בהאדיטש סניף מחתרתי של ישיבת 'תומכי תמימים'. אין בידינו פרטים מדוייקים על הישיבה, אך ידוע הוא כי בשנת תרצ"ו למדו בישיבה זו מספר תמימים ובהם: ר' דובער ריקמן, ר' מוני רפופורט, ר' מרדכי טריגובאוו, וכן בניו של ר' יוסף גנזבורג - הת' יצחק והת' שלום דובער. המשגיח בישיבה היה ר' אברהם זעליג גנזבורג, ובתקופה מסוימת סייע בעדו הרב יוסף גולדברג (לימים ראש ישיבת 'תומכי תמימים' בברינואה).
הכחדת הקהילה היהודית[עריכה | עריכת קוד מקור]
כל חסידי חב"ד שהתגוררו בהאדיטש בתקופת הכיבוש הנאצי בימי השואה - נספו, מלבד מרת שפרה גנזבורג בת העשרים, שהצליחה להימלט ברגע האחרון. ואילו אביה הרב יוסף גנזבור, נרצח.
בספר ישראל נח הגדול, מובא תיאור דרמטי של הניצולת היחידה שפרה גנזבורג אודות סופם הנורא של בני משפחתה בהאדיטש:
"אבא – ר' יוסף [שומר האוהל] נורה למוות על ידי הנאצים מיד לאחר שנכנסו להאדיטש. אחר כך הנאצים תפסו גם את הסבא ר' צבי הירש גורביץ (אב אמי) עם עוד יהודים ואמרו שלוקחים אותם ל'מחנות עבודה'. הם לא שבו הביתה.
באחד הימים נכנסו חיילים נאציים לבית שלנו, תפסו את הסבא ר' מנחם מענדל הלל גנזבורג שהתגורר אז אצלנו, וגזזו חלק מזקנו. סבא התחנן ובכה, אך שום דבר לא הועיל לו. הם אפילו נהנו מהסבל שלו והתעללו בו. ראיתי זאת במו עיניי. אחר כך הם הוציאו את כל ספרי הקודש שהיו בבית ושרפו אותם מול עינינו. זה היה מחזה מחריד. לרשעות הסדיסטית שלהם לא היה סוף. לאחר שהעלו באש את הספרים החליטו לפגוע בנפש, הם רצחו בדם קר את הסבא ר' מנחם מענדל הלל הי"ד"[1].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אביו, ר' מנחם מענדל הלל גנזבורג - נהרג בשואה בהאדיטש
- אחיו, ר' שניאור זלמן גאנזבורג – שרד את המלחמה בסמרקנד ולאחר המלחמה השתקע בניו יורק.
- אחיו, ר' יעקב גאנזבורג שרד את המלחמה בסמרקנד ולאחר המלחמה השתקע במילאנו איטליה.
הערות שוליים
- ↑ שניאור זלמן ברגר, סופה של קהילת חב"ד האדיטש מתוך הספר ישראל נח הגדול, כד טבת התשע"ג (06.01.2013)