שלום חיים אשר כהנוב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(11 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{אין תמונה}}
[[קובץ:הרב חים אשר כהנוב.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב '''שלום חיים אשר כהנוב'''.]]
הרב '''שלום חיים אשר''' הכהן '''כהנוב''' ([[תרפ"ג]]-[[כ' ניסן]] [[תש"פ]]), היה מזקני חסידי חב"ד ב[[קראון הייטס]], וחבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית|צעירי אגודת חב"ד]] ב[[ארצות הברית]].
הרב '''שלום חיים אשר''' הכהן '''כהנוב''' ([[תרפ"ג]]-[[כ' ניסן]] [[תש"פ]]), היה מזקני חסידי חב"ד ב[[קראון הייטס]], וחבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית|צעירי אגודת חב"ד]] ב[[ארצות הברית]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד באחלציחה שבגרוזיה בשנת [[תרפ"ג]] לרב [[אליהו שמואל כהנוב]], ונקרא על שם סבו מצד אביו ר' חיים, וסבו מצד אמו הרב אשר מרגליות, רבה של [[ראקשיק]].
נולד בשנת [[תרפ"ג]] באחלציחה שבגרוזיה לרב [[אליהו שמואל כהנוב]] ונקרא על שם סבו מצד אביו ר' חיים וסבו מצד אמו הרב אשר מרגליות, רבה של [[ראקשיק]].


בשנת [[תרצ"ט]] נכנס ללמוד בסניף של [[תומכי תמימים כותאיס (גרוזיה)|ישיבת תומכי תמימים המקומית]] ב[[עיירה]] סינאקי{{הערה|יחד איתו למדו בישיבה ר' [[לייב שפירא]], [[משה מרוזוב]] והאחים [[שלום בער שאנאוויץ|שלום בער]] ו[[אייזיק שאנאוויץ]].}}, ועם סיום [[מלחמת העולם השנייה]] הבריח את הגבול ל[[פולין]] דרך רוסיה כמו אלפי חסידי חב"ד במבצע שכונה לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]'.
בשנת [[תרצ"ט]] נכנס ללמוד בסניף של [[תומכי תמימים כותאיס (גרוזיה)|ישיבת תומכי תמימים המקומית]] ב[[עיירה]] סינאקי{{הערה|יחד איתו למדו בישיבה ר' [[לייב שפירא]], [[משה מרוזוב]] והאחים [[שלום בער שאנאוויץ|שלום בער]] ו[[אייזיק שאנאוויץ]].}}, ועם סיום [[מלחמת העולם השנייה]] הבריח את הגבול ל[[פולין]] דרך רוסיה כמו אלפי חסידי חב"ד במבצע שכונה לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]'.
שורה 9: שורה 9:
כשהגיע ל[[פראג]], בשלהי הקיץ של שנת [[תש"ו]], מונה על ידי הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] כחבר בוועד שהתעסק בסידור וויזות לאנ"ש שהתרכזו במחנות המעבר, ופעל במקום יחד הרב [[יהודה חיטריק]] וגיסו ר' [[חיים חייקין]].
כשהגיע ל[[פראג]], בשלהי הקיץ של שנת [[תש"ו]], מונה על ידי הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] כחבר בוועד שהתעסק בסידור וויזות לאנ"ש שהתרכזו במחנות המעבר, ופעל במקום יחד הרב [[יהודה חיטריק]] וגיסו ר' [[חיים חייקין]].


אחרי נידודים שונים הגיע ל[[פריז]] שם שהה בשנת [[תש"ז]] בשעת ביקורו של הרבי במקום{{הערה|ב[[התוועדות]] [[חג הפורים]] [[תשכ"ו]] אמר לו הרבי שהפעם הראשונה בה הכיר אותו היה כאשר עשה קידוש על 96% בפריז בתש"ז.}},  
אחרי נדודים שונים הגיע ל[[פריז]] שם שהה בשנת [[תש"ז]] בשעת ביקורו של הרבי במקום{{הערה|ב[[התוועדות]] [[חג הפורים]] [[תשכ"ו]] אמר לו הרבי שהפעם הראשונה בה הכיר אותו היה כאשר עשה קידוש על יין של 96% אלכוהול בפריז בתש"ז.}},  
בתקופה זו זכה ללוות את הרבי למקומות שונים.
בתקופה זו זכה ללוות את הרבי למקומות שונים.


בקיץ של אותה שנה זכה להימנות בקבוצת הבחורים ש[[הרש"ג]] סידר להם אשרות כניסה ל[[ארצות הברית]]{{הערה|הבחורים הנוספים שקיבלו ויזה היו אחיינו ר' [[עזריאל חייקין]], ר' [[הירש'ל חיטריק]], ור' [[אהרון זאקאן]].}}, והוא המשיך את דרכו לניו יורק, ונכנס ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]].
בסיון תש"ז היה אמור להפליג ל[[ארה"ב]], אך במקום זאת ויתר על כרטיסו כדי ש[[הרבנית חנה]] [[הרבי|ובנה]] יוכלו לחזור יחדיו. כאות להערכתו, השאיל לו הרבי מכתב בן כמה עשרות עמודים שכתב חותנו, [[הרבי הריי"צ]], בכדי שיוכל לקרוא זאת במהלך הפלגתו מאוחר יותר לארה"ב. מכתב נדיר זה, המכונה "לנגר בריוו" , או "[[המכתב הארוך]]", מספר את סיפורו הדרמטי של הדור הקדום של חסידי הבעש"ט.  


ביוני 1947 היה אמור להפליג לארה', אך במקום זאת ויתר על כרטיסו כדי שהרבנית חנה ובנה יוכלו לחזור יחדיו. כאות להערכתו, השאיל לו הרבי מכתב בן כמה עשרות עמודים שכתב חותנו, הרבי השישי, בכדי שיוכל לקרוא זאת במהלך הפלגתו מאוחר יותר לארה''ב.
בקיץ של אותה שנה זכה להימנות בקבוצת הבחורים ש[[הרש"ג]] סידר להם אשרות כניסה ל[[ארצות הברית]]{{הערה|הבחורים הנוספים שקיבלו ויזה היו אחיינו ר' [[עזריאל חייקין]], ר' [[הירש'ל חיטריק]], ור' [[אהרון זאקאן]].}}, והוא המשיך את דרכו לניו יורק, ונכנס ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]].
מכתב נדיר זה, המכונה "לנגער בריוו" , או "[[המכתב הארוך]]", מספר את סיפורו הדרמטי של הדור הקדום של חסידי הבעש"ט , ולאחר מכן זכה לעיבוד לאנגלית כ"הכנת חסידים" .  
   
  בהמשך המשיך לשמור על קשר עם הרבנית חנה גם בהגיעו לארה''ב, ליווה אותה למקומות שונים, ושימש כעדה בטקס ההתאזרחות שלה בארה"ב ב-1953 .
בהמשך המשיך לשמור על קשר עם הרבנית חנה גם בהגיעו לארה"ב, ליווה אותה למקומות שונים, ושימש כעד שלה  בטקס קבלת האזרחות  שלה בארה"ב בשנת [[תשי"ג ]].


עם סיום חוק לימודיו בשנת [[תשי"ג]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו שרה מרים לבית רוזנבלום, והחל לעבוד בארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית|צעירי אגודת חב"ד]].
עם סיום חוק לימודיו בשנת [[תשי"ג]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו שרה מרים לבית רוזנבלום, והחל לעבוד בארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית|צעירי אגודת חב"ד]].

גרסה אחרונה מ־23:52, 12 באוקטובר 2024

הרב שלום חיים אשר כהנוב.

הרב שלום חיים אשר הכהן כהנוב (תרפ"ג-כ' ניסן תש"פ), היה מזקני חסידי חב"ד בקראון הייטס, וחבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תרפ"ג באחלציחה שבגרוזיה לרב אליהו שמואל כהנוב ונקרא על שם סבו מצד אביו ר' חיים וסבו מצד אמו הרב אשר מרגליות, רבה של ראקשיק.

בשנת תרצ"ט נכנס ללמוד בסניף של ישיבת תומכי תמימים המקומית בעיירה סינאקי[1], ועם סיום מלחמת העולם השנייה הבריח את הגבול לפולין דרך רוסיה כמו אלפי חסידי חב"ד במבצע שכונה לימים בשם 'יציאת רוסיה תש"ו'.

כשהגיע לפראג, בשלהי הקיץ של שנת תש"ו, מונה על ידי הרב ישראל ג'ייקובסון כחבר בוועד שהתעסק בסידור וויזות לאנ"ש שהתרכזו במחנות המעבר, ופעל במקום יחד הרב יהודה חיטריק וגיסו ר' חיים חייקין.

אחרי נדודים שונים הגיע לפריז שם שהה בשנת תש"ז בשעת ביקורו של הרבי במקום[2], בתקופה זו זכה ללוות את הרבי למקומות שונים.

בסיון תש"ז היה אמור להפליג לארה"ב, אך במקום זאת ויתר על כרטיסו כדי שהרבנית חנה ובנה יוכלו לחזור יחדיו. כאות להערכתו, השאיל לו הרבי מכתב בן כמה עשרות עמודים שכתב חותנו, הרבי הריי"צ, בכדי שיוכל לקרוא זאת במהלך הפלגתו מאוחר יותר לארה"ב. מכתב נדיר זה, המכונה "לנגר בריוו" , או "המכתב הארוך", מספר את סיפורו הדרמטי של הדור הקדום של חסידי הבעש"ט.

בקיץ של אותה שנה זכה להימנות בקבוצת הבחורים שהרש"ג סידר להם אשרות כניסה לארצות הברית[3], והוא המשיך את דרכו לניו יורק, ונכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית.

בהמשך המשיך לשמור על קשר עם הרבנית חנה גם בהגיעו לארה"ב, ליווה אותה למקומות שונים, ושימש כעד שלה בטקס קבלת האזרחות שלה בארה"ב בשנת תשי"ג .

עם סיום חוק לימודיו בשנת תשי"ג נשא את רעייתו שרה מרים לבית רוזנבלום, והחל לעבוד בארגון צעירי אגודת חב"ד.

בהתוועדות פורים תשכ"ו קרא לו הרבי בשמו ומזג לו כוס משקה על מנת להוציא את כל הקהל ידי חובת עד דלא ידע.

נפטר בכ' ניסן תש"פ, ערב שביעי של פסח בשיבה טובה בגיל 96.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. יחד איתו למדו בישיבה ר' לייב שפירא, משה מרוזוב והאחים שלום בער ואייזיק שאנאוויץ.
  2. בהתוועדות חג הפורים תשכ"ו אמר לו הרבי שהפעם הראשונה בה הכיר אותו היה כאשר עשה קידוש על יין של 96% אלכוהול בפריז בתש"ז.
  3. הבחורים הנוספים שקיבלו ויזה היו אחיינו ר' עזריאל חייקין, ר' הירש'ל חיטריק, ור' אהרון זאקאן.