![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
מאיר גלזמן – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) מ הגהה |
||
| (4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מאיר גלאזמן.jpg|ממוזער|250px|שמאל|הרב מאיר גלזמן]] | [[קובץ:מאיר גלאזמן.jpg|ממוזער|250px|שמאל|הרב מאיר גלזמן]] | ||
הרב '''מאיר גלזמן'''{{הערה|באידיש '''גלאזמאן'''}} | [[קובץ:ר' מאיר גלזמן.png|ממוזער|ר' מאיר גלזמן]] | ||
הרב '''מאיר גלזמן'''{{הערה|באידיש '''גלאזמאן'''}} ([[תרס"ט]] - ?) היה מחברי ההנהלה של [[איגוד תלמידי התמימים]], [[ראש מתיבתא|ר"מ]] בישיבת [[אחי תמימים חלם]] ו[[ראש מתיבתא|ר"מ]], בוחן ראשי, [[משפיע]], ומ[[ראש ישיבה|ראשי ישיבת]] [[תומכי תמימים ורשה]]{{הערה|היכל הבעש"ט קע}} ו[[ראש מתיבתא|ר"מ]] ו[[משגיח]] ב[[תומכי תמימים אטוואצק]], נרצח ב[[שואה]]. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תרס"ט]] | נולד בשנת [[תרס"ט]] לרב קלמן ראובן בעיירה סטאפניץ' שב[[פולין]]. | ||
משפחתו היתה מחסידי קוזמיר, אך הוא ואחיו התאום - חיים דוד, התקרבו ל[[חסידות חב"ד]], ולמדו משנת [[תרפ"ג]] ואילך ב[[תומכי תמימים ורשה]]. | משפחתו היתה מחסידי קוזמיר, אך הוא ואחיו התאום - חיים דוד, התקרבו ל[[חסידות חב"ד]], ולמדו משנת [[תרפ"ג]] ואילך ב[[תומכי תמימים ורשה]]. | ||
בקיץ [[תרצ"א]] ביקר [[אדמו"ר הריי"צ]] | בקיץ [[תרצ"א]] ביקר [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ורשה]], והציע לשלוח את ה[[בחורים]] המבוגרים מה[[ישיבת תומכי תמימים ורשה|ישיבה בוורשא]], לערים שונות ברחבי [[פולין]], כדי לבדוק איפה אפשר לפתוח סניפים נוספים של [[ישיבת תומכי תמימים]]{{הערה|[[תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה]] עמ' רנט}}. ר' מאיר נשלח לראות לעיר [[לבוב]] כדי לבדוק האם אפשר להקים בה [[ישיבת תומכי תמימים]]. למרות שנראה כי שליחותו הצליחה{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] כרך יז איגרת ו'רצא}}, בסופו של דבר לא נפתחה [[ישיבת תומכי תמימים]] בלבוב. | ||
בשנת [[תרצ"ב]] מונה | בשנת [[תרצ"ב]] מונה ל[[מגיד שיעור]] ב[[ישיבת תומכי תמימים ורשה]], הן ב[[דא"ח]]{{הערה|תלמידים מבוגרים רבים מן הישיבה, מונו לתפקידים בישיבה, על מנת שלא יעזבו אותה מקור=אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך יא אגרת תרמז}} והן ב[[נגלה]]{{הערה|תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה עמ' קמא}}. | ||
ב[[ | בקיץ [[תרצ"ב]] נסע בהוראת [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|אגרת ד'רמז}} עם הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] ל[[נאות דשא]]. שם פגשו תלמידי ישיבות ליטאיות, ודיברו עימם בלימוד. רבים מאותם בחורים הגיעו מאוחר יותר ללמוד ב[[תומכי תמימים]]{{הערה|מפי הרב שניאור זלמן גוראריה}}. | ||
ב[[ג' תשרי]] [[תרצ"ה]] באספת היסוד של [[איגוד תלמידי התמימים]] נבחר לחבר הנהלה{{הערה|התמים עמ' מג.}}. | |||
בשנים [[תרצ"ו]] - [[תרצ"ט]] שימש כ[[משגיח]] בכיתות ב[[ישיבת תומכי תמימים אטוואצק]]{{הערה|תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה עמ' קסד.}} ובמכינה{{הערה|תמונת מחזור}}. | |||
בשנת [[תרצ"ז]] נשלח על ידי [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] ל[[אחי תמימים חלם]] כדי לבחון את ה[[בחורים]]{{הערה|[https://col.org.il/news/65666 תגלית: נחשפה רשימה של 'תמימים' שנרצחו בשואה]}}, כש[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"צ]] שילם על שהותו שם{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך יא אגרת ד'קעו}}. הוא שימש בתפקיד [[ראש מתיבתא|ר"מ]] בחלם בכיתה ב', במשך כחצי שנה: מ[[חודש אדר]] עד [[חודש אלול]], ואז חזר ל[[אטוואצק]]. | |||
עד שנת [[ת"ש]] שימש [[משגיח]] בכיתות במכינה ב[[ורשה|וורשה]] ו[[משפיע]]{{הערה|קובץ ליובאוויטש: כל החלקים הוספה עמ' 573}} ב[[תומכי תמימים אטוואצק]]. | |||
בשנת | בשנת [[ת"ש]], עם תחילת [[מלחמת העולם השניה]] וכיבוש [[פולין]] על ידי הנאצים, ניסה - כפי הוראת [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"צ]]{{הערה|תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה רסג}}, לברוח ל[[וילנה]] ולא הצליח. | ||
נרצח ב[[שואה]], ה' יקום דמו. לא ידוע זמן ומקום פטירתו. | בשנת [[תש"א]] קיבל ר' מאיר ויזה ל[[ארצות הברית]]. הוא ביקש מ[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] הבטחה שיגיע בשלום ל[[ארצות הברית]]. אך ה[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|רבי]] לא הסכים לתת לו הבטחה. ר' מאיר וויתר על הויזה שלו, ונשאר ב[[פולין]] - תחת כיבוש הנאצים. | ||
נרצח ב[[שואה]], [[ה' יקום דמו]]. לא ידוע זמן ומקום פטירתו. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
| שורה 35: | שורה 37: | ||
*אחותו, מרת בת שבע אנגלסברג ע"ה. | *אחותו, מרת בת שבע אנגלסברג ע"ה. | ||
*אחיו, ר' | *אחיו, ר' חיים דוד גלזמן הי"ד נרצח בגטו [[לודז']]. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
[[תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה]] | *[[תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה]] עמוד תלה. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
[https://col.org.il/news/65666 תגלית: נחשפה רשימה של 'תמימים' שנרצחו בשואה] {{COL}} | *[https://col.org.il/news/65666 תגלית: נחשפה רשימה של 'תמימים' שנרצחו בשואה] {{COL}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה אחרונה מ־12:09, 23 בינואר 2026
הרב מאיר גלזמן[1] (תרס"ט - ?) היה מחברי ההנהלה של איגוד תלמידי התמימים, ר"מ בישיבת אחי תמימים חלם ור"מ, בוחן ראשי, משפיע, ומראשי ישיבת תומכי תמימים ורשה[2] ור"מ ומשגיח בתומכי תמימים אטוואצק, נרצח בשואה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרס"ט לרב קלמן ראובן בעיירה סטאפניץ' שבפולין.
משפחתו היתה מחסידי קוזמיר, אך הוא ואחיו התאום - חיים דוד, התקרבו לחסידות חב"ד, ולמדו משנת תרפ"ג ואילך בתומכי תמימים ורשה.
בקיץ תרצ"א ביקר אדמו"ר הריי"צ בורשה, והציע לשלוח את הבחורים המבוגרים מהישיבה בוורשא, לערים שונות ברחבי פולין, כדי לבדוק איפה אפשר לפתוח סניפים נוספים של ישיבת תומכי תמימים[3]. ר' מאיר נשלח לראות לעיר לבוב כדי לבדוק האם אפשר להקים בה ישיבת תומכי תמימים. למרות שנראה כי שליחותו הצליחה[4], בסופו של דבר לא נפתחה ישיבת תומכי תמימים בלבוב.
בשנת תרצ"ב מונה למגיד שיעור בישיבת תומכי תמימים ורשה, הן בדא"ח[5] והן בנגלה[6].
בקיץ תרצ"ב נסע בהוראת אדמו"ר הריי"צ[7] עם הרב שניאור זלמן גוראריה לנאות דשא. שם פגשו תלמידי ישיבות ליטאיות, ודיברו עימם בלימוד. רבים מאותם בחורים הגיעו מאוחר יותר ללמוד בתומכי תמימים[8].
בג' תשרי תרצ"ה באספת היסוד של איגוד תלמידי התמימים נבחר לחבר הנהלה[9].
בשנים תרצ"ו - תרצ"ט שימש כמשגיח בכיתות בישיבת תומכי תמימים אטוואצק[10] ובמכינה[11].
בשנת תרצ"ז נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ לאחי תמימים חלם כדי לבחון את הבחורים[12], כשהרבי הריי"צ שילם על שהותו שם[13]. הוא שימש בתפקיד ר"מ בחלם בכיתה ב', במשך כחצי שנה: מחודש אדר עד חודש אלול, ואז חזר לאטוואצק.
עד שנת ת"ש שימש משגיח בכיתות במכינה בוורשה ומשפיע[14] בתומכי תמימים אטוואצק.
בשנת ת"ש, עם תחילת מלחמת העולם השניה וכיבוש פולין על ידי הנאצים, ניסה - כפי הוראת הרבי הריי"צ[15], לברוח לוילנה ולא הצליח.
בשנת תש"א קיבל ר' מאיר ויזה לארצות הברית. הוא ביקש מאדמו"ר הריי"צ הבטחה שיגיע בשלום לארצות הברית. אך הרבי לא הסכים לתת לו הבטחה. ר' מאיר וויתר על הויזה שלו, ונשאר בפולין - תחת כיבוש הנאצים.
נרצח בשואה, ה' יקום דמו. לא ידוע זמן ומקום פטירתו.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
לא השאיר אחריו צאצאים, שלוש מאחיותיו ניצלו מן השואה ועלו לארץ ישראל והקימו משפחות.
- אחותו, מרת ציפא פיגא שיינר ע"ה.
- אחותו, מרת חנה פטשניק ע"ה.
- אחותו, מרת בת שבע אנגלסברג ע"ה.
- אחיו, ר' חיים דוד גלזמן הי"ד נרצח בגטו לודז'.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה עמוד תלה.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ^ באידיש גלאזמאן
- ^ היכל הבעש"ט קע
- ^ תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה עמ' רנט
- ^ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך יז איגרת ו'רצא
- ^ תלמידים מבוגרים רבים מן הישיבה, מונו לתפקידים בישיבה, על מנת שלא יעזבו אותה מקור=אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך יא אגרת תרמז
- ^ תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה עמ' קמא
- ^ אגרת ד'רמז
- ^ מפי הרב שניאור זלמן גוראריה
- ^ התמים עמ' מג.
- ^ תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה עמ' קסד.
- ^ תמונת מחזור
- ^ תגלית: נחשפה רשימה של 'תמימים' שנרצחו בשואה
- ^ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך יא אגרת ד'קעו
- ^ קובץ ליובאוויטש: כל החלקים הוספה עמ' 573
- ^ תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה רסג