אלתר הילביץ – הבדלי גרסאות
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) תמונה |
|||
| (65 גרסאות ביניים של 24 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הילביץ.jpg|שמאל|ממוזער | [[קובץ:אלתר הילביץ.jpg|ממוזער|306x306 פיקסלים|הרב אלתר הילביץ]] | ||
''' | [[קובץ:הילביץ אצל הרבי.jpeg|250px||שמאל|ממוזער|הרב הילביץ אומר [[לחיים]] ל[[רבי]] (עומד ראשון מימין).]] | ||
הרב '''אלתר הילביץ''' ([[י"א אלול]] [[תרס"ו]] - [[ד' אלול]] [[תשנ"ד]]) היה חסיד שחיבר ספרי הלכה שונים ומעורכיה של ה[[אנציקלופדיה תלמודית]]. זכה להיות מקושר לשלושה מרבותינו נשיאינו: [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]]. | |||
== | == תולדות חיים == | ||
הרב אלתר הילביץ נולד ב[[י"א אלול]] [[תרס"ו]] ב[[זעמבין]] לרב [[מנחם מענדל הילביץ]] שכיהן כרבה של העיירה החסידית זעמבין והיה חתנו של החסיד המפורסם ר' [[אברהם לנדא]] מזעמבין{{הערה|שהוא המקור ממנו נבעו סיפוריו של ה[[משפיע]] ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]]}}. | |||
למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ובכמה הזדמנויות סיפר את זכרונותיו מהשהות במחיצתו של [[אדמו"ר הרש"ב]]. | |||
בעת המהפכה הקומוניסטית עזב את לימודיו בישיבה וחזר לביתו. בשנת [[תרפ"ה]] עבר להתגורר במינסק, שם הכיר את הרב [[משה צבי נריה]] ואישים נוספים, והתחבר לדרך ה[[ציונות|ציונות הדתית]]. משך תקופה היה תלמיד ב[[אוניברסיטה]] המקומית. התחתן עם סימה כהן, בתו של הרב '''ישראל דב הכהן''' הרב הראשון בהר-הכרמל. | |||
בשנת [[תרצ"ו]] עלה לארץ, התיישב ב[[חיפה]] ועסק בהוראה בישיבת 'תפארת ישראל'. בשנת [[תש"ד]] נענה להצעת הרב מאיר בר-אילן לבוא ל[[ירושלים]], שם השתלב במפעליו התורניים של בר-אילן, בראשם עריכת ה[[אנציקלופדיה תלמודית]] יחד עם הרב [[שלמה יוסף זווין]], פרויקט שהתאים לכשרונו לסדר דברי הלכה במסגרת אנציקלופדית. | |||
בשנת [[ | בשנת [[תשי"א]] יצא בשליחות חינוכית ל[[יוהנסבורג]] דרום-אפריקה, בה עמד בראש החינוך היהודי, ניהל סמינר למורים ומדרשה. כמו כן שימש שם כרב ופוסק. לימים, הוציאה הקריה החינוכית בדרום אפריקה (על-שם אבידע - זלוטניק) ספר זיכרון מיוחד לרב הילביץ ולפעלו. משליחותו הארוכה שב לירושלים רק בשנת [[תשל"ה]]. | ||
בשנותיו האחרונות היה מראשי "כולל מרץ" במבשרת ירושלים. | |||
ר' אלתר נפטר ב[[ד' אלול]] [[תשנ"ד]]. | |||
== הנחת אבן הפינה לארמון למלך המשיח== | |||
ר' אלתר זכה להשתתף, ואף לשאת דברים, במעמד הנחת אבן הפינה ל[[ארמון למלך המשיח]]. | |||
לאחר המעמד ביקש הרבי לדעת מי השתתף, וכאשר שמע את שמו של ר' אלתר הילביץ, עורר הדבר קורת רוח מרובה אצל הרבי. | |||
== חיבורים שכתב וערך == | == חיבורים שכתב וערך == | ||
חיבר ספרים וכתב מאמרים [[הלכה|הלכתיים]] רבים המתאפיינים בבקיאותו הרבה בספרות ה[[תלמוד בבלי|תלמודית]] וההלכתית. נהג לפרסם מאמרים בקביעות בבימה ההלכתית-מדעית [[סיני (כתב עת)|'סיני']]. | חיבר ספרים וכתב מאמרים [[הלכה|הלכתיים]] רבים המתאפיינים בבקיאותו הרבה בספרות ה[[תלמוד בבלי|תלמודית]] וההלכתית. נהג לפרסם מאמרים בקביעות בבימה ההלכתית-מדעית [[סיני (כתב עת)|'סיני']]. | ||
היה שותף פעיל בעריכת חמשת הכרכים הראשונים של ה[[אנציקלופדיה תלמודית|אנציקלופדיה התלמודית]], מעורכי התלמוד במהדורת 'אל המקורות'. | היה שותף פעיל בעריכת חמשת הכרכים הראשונים של ה[[אנציקלופדיה תלמודית|אנציקלופדיה התלמודית]], מעורכי התלמוד במהדורת 'אל המקורות'. | ||
בשנת [[תש"י]] הדפיס את ספרו הראשון, '''ללשונות הרמב"ם''', ובו ביאורים | בשנת [[תש"י]] הדפיס את ספרו הראשון, '''ללשונות הרמב"ם''', ובו ביאורים בספרי [[הרמב"ם]] המיוסדים על דיוקים בלשונותיו. הספר עורר הדים רבים בעולם התורני, [[הרבי]] כתב לרב הילביץ על הספר. מעיריית [[תל אביב]] בשנת [[תשי"ב]] קיבל הרב הילביץ את פרס הרב קוק לספרות תורנית מקורית על ספרו זה. | ||
את סדרת הספרים | בשנת תשל"ז החל להוציא את סדרת הספרים חקרי זמנים, העוסקת בבירורים הלכתיים בזמני ומועדי השנה. | ||
בהקדמתו לספרו 'חקרי זמנים' (ח"ב) פורס | בהקדמתו לספרו 'חקרי זמנים' (ח"ב) פורס המחבר את תולדות משפחתו, שרשי משפחת סג"ל-לנדא העניפה, בהם הרב [[יחזקאל לנדא]] והרב צבי הירש אשכנזי. | ||
מבין כתביו שלא נדפסו: ספר עזר ללימוד שולחן ערוך יורה דעה בדמות תמצית ההלכות והגדרותיהן היסודיות. | |||
== ספריו == | == ספריו == | ||
*סדרת '''חקרי זמנים''' (ארבעה כרכים) - מחקרים ובירורים בזמני השנה בהלכה ומנהג לאור המקורות, בהוצאת מוסד הרב קוק. | |||
*'''ללשונות הרמב"ם''' - הוצאת מוסד הרב קוק. | |||
==משפחתו== | |||
*'''סבו''' - ה[[משפיע]] הרב '''[[אברהם לנדא]]''' מ[[ז'עמבין]] שנקרא בפי חסידי חב"ד ר' '''אברמק'ה ז'עבינר'''. (הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] השתדל מאד שר' אברהם יגיע לכהן ברבנות בז'עמבין, ואכן, בזכות גרונם הגיע ר' אברמק'ה לעיירה{{הערה|ראה בהרחבה בספר [[חסידים הראשונים]] ([[ישראל אלפנביין]]) חלק ב' פ"א.}}.). | |||
ר' גרונם היה מקורב ומקושר פנימי לר' אברמק'ה, במשך שנים רבות שהה במחיצתו והסתופף בצילו, ותקופות אף גר בביתו. הוא שמע ממנו אלפי ביאורים וסיפורים. | |||
*'''צאצאיו''' - הרב '''מנחם מענדל הילביץ''' - (נקרא על שם זקנו - הרב מנחם מענדל הילביץ) עסק רבות ב[[הפצת המעיינות]], ובמשך שנים רבות כיהן כרב צבאי, ובתפקידו זה עשה גדולות ונצורות למען חיזוק היהדות והפצת החסידות בקרב [[חיילי צה"ל]]. במשך עשרות שנים כיהן כ[[בעל קורא]] ב[[בית כנסת]] חב"ד ב[[רחובות]]. נפטר - [[י"ח בכסלו]] [[תשע"א]]. נחמה אונטרמן (נשואה לאלן אונטרמן, רב לשעבר במנצ'סטר אנגליה, ומחבר ספרי עיון ביהדות); יהודה; הדס. | |||
*נכדו הרב מאיר הילביץ, הוא רב היישוב [[ברוכין]]. | |||
*'''גיסיו''' - ה[[משפיע]] הרב '''[[אברהם ברוך פבזנר]]''' והרב '''[[משולם ידידיה קוראטין|שילם קוראטין]]''' [[משגיח]] בישיבה בליובאוויטש. | |||
* | ==קישורים חיצוניים== | ||
*ספרו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40598&st=&pgnum=1 "ללשונות הרמב"ם"] באתר [http://www.hebrewbooks.org hebrew books] | |||
===ממאמריו=== | |||
*[http://www.toratchabad.com/files/maynotecha/machshevet/05.pdf השמחה מאין תמצא?] | |||
*[http://www.toratchabad.com/files/maynotecha/machshevet/09.pdf לצאת מהמיצרים בפסח] | |||
{{ | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:הילביץ, אלתר}} | |||
[[קטגוריה:רבנים]] | [[קטגוריה:רבנים]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | |||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ו]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ד]] | |||
[[קטגוריה:אישים בירושלים]] | |||