שליח ציבור: הבדלים בין גרסאות בדף
(דף חדש: {{לעריכה}} '''שליח ציבור''' (בראשי תיבות: ש"ץ) הוא כינוי לחזן בית הכנסת, המייצג את הקהל בתפילתו לקדוש ברוך ה…) |
(←"חיוב") |
||
| (42 גרסאות ביניים של 21 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{מפנה|חזן|חזן (פירושונים)}} | ||
'''שליח ציבור''' (בראשי תיבות: ש"ץ) הוא כינוי לחזן בית הכנסת, | [[קובץ:שליח ציבור.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] משמש כשליח ציבור]] | ||
המקום המיועד לשליח ציבור בבית הכנסת | '''שליח ציבור''' (בראשי תיבות: '''ש"ץ''') הוא כינוי לחזן [[בית כנסת|בית הכנסת]], העובר לפני התיבה ומייצג את הקהל בתפילתו ל[[קדוש ברוך הוא]]. | ||
==רקע== | |||
בתקופות מוקדמות יותר היה שליח הציבור מתפלל בקול את ה[[תפילה]] כולה, עבור ה[[יהודים]] שלא ידעו להתפלל. מנהג זה נפוץ עד היום בקהילות הספרדים ובקהילות נוספות. בקהילות האשכנזיות מסיים שליח הציבור פסקאות שונות בקול, וקורא את ה[[קדיש]], [[ברכו]] ו[[חזרת הש"ץ]]. | |||
למנהג זה קדמה מחלוקת בין [[רבן גמליאל דיבנה]] וחכמים{{הערה|{{קח|מסכת|ראש השנה}} משנה בדף לג, ב. וברייתא בדף לד, ב.}}: שחכמים אמרו, ש"כשם ש[[שליח ציבור]] חייב, כך כל יחיד ויחיד חייב", ו"שליח צבור [[חזרת הש"ץ|יורד לפני התיבה]] כדי להוציא את מי שאינו בקי". אבל "רבן גמליאל אומר: שליח צבור מוציא את הרבים ידי חובתן" כולל את מי שהוא בקי, והצבור מתפללים כדי לאפשר לשליח צבור לסדר את תפילתו בפיו. | |||
[[הרבי]] הסביר{{הערה|1= [[שיחות קודש]] [[תשל"ז]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&hilite=8ef748ff-778e-49cb-bcfc-80dce30345b8&st=מדייק&pgnum=183 חלק א, עמוד מ].}} שמחלוקתם תלויה בחקירה בעניין [[כמות ואיכות]]: לפי חכמים עדיף שיתפללו ציבור - [[עשרה]] אנשים ביחד, כיוון שכך הם יוצרים כמות של [[מניין]]; אבל רבן גמליאל סבר שעדיף שרק אחד יתפלל, אבל תהיה לו איכות של מניין מתפללים. | |||
וה[[הלכה]] נפסקה כחכמים{{הערה|[[טור]] [[שולחן ערוך]] ו[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|אדה"ז]] סימן קכד, סעיף א.}}. | |||
==מי השליח ציבור== | |||
באגרת שכתב [[אדמו"ר הזקן]], הוא מעורר על כך שעמוד התפילה פנוי לכל מי שרוצה לגשת לעמוד, גם לכאלו שאינם מתפללים כראוי ועל ידי כך מכשילים את הציבור, ואי לכך תיקן שהחזן יקבע על פי החלטת הציבור: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=השמרו והזהרו מאד מאד על ה[[תורה]] ועל ה[[תפילה|עבודה שבלב זו תפילה]] בכוונה, להתחיל כולם יחד כאחד מלה במלה ולא זה בכה וזה בכה וזה דומם וזה משיח שיחה בטילה, ה' ישמרנו. ועיקר הסיבה וגרמא בנזקין הוא מהיורדים לפני התיבה, שהוא הפקר לכל הרוצה לפשוט רגליו החוטף אפרתי או מחמת שאין גם אחד רוצה וכו'. ואי לזאת זאת העצה היעוצה ותקנה קבועה חוק ולא יעבור עוד ח"ו, דהיינו לבחור אנשים קבועים הראוים לזה על פי הגורל או בריצוי רוב המנין. דהיינו שמתפללים מלה במלה בדרך המיצוע בקול רם ולא מאריכים יותר מדאי ולא מקצרים וחוטפים ח"ו. ועליהם מוטל חובה לירד לפני התיבה כל אחד ואחד ביומו אשר יגיע לו ולאסוף אליו סביב סמוך כל המתפללים בקול קצת על כל פנים, ולא בלחש ולא חוטפים ח"ו וכמבואר בתקנות ישנות בכמה עיירות|מקור=[[קונטרס אחרון - פרק ט']]}} | |||
[[קובץ:מקומו של הרבי כחזן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מקומו של הרבי מסודר ומוכן במקום של החזן - בא' מהפעמים שהרבי בד"כ עולה כחזן]] | |||
== מקום השליח ציבור == | |||
המקום המיועד לשליח ציבור בבית הכנסת, משתנה בין מנהגי העדות השונות. בקהילות האשכנזיות מקובל לקבוע את מקום החזן סמוך לארון הקודש{{הערה|בדרך כלל מימין לארון קודש או לפניו בסמוך לו}}, והמבנה שעליו מניח החזן את סידורו נקרא "עמוד". בקהילות הספרדיות עומד החזן בבימה שבמרכז בית הכנסת עליה גם קוראים בתורה. | |||
יש שהקצו לו מקום נמוך, בכדי לקיים את הפסוק "מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'"{{הערה|1=[[תהלים]] ק"ל, א.}}", ויש שהקצו עבורו מקום גבוה, על מנת שהקהל יוכל לראות ולשמוע היטב. | |||
=="חיוב"== | |||
על פי [[מנהג חב"ד]], האבל במשך שנת האבילות נוהג לעלות כשליח ציבור לכל התפילות (למעט בימים שבהם מתפללים [[תפילת מוסף]]). | |||
[[הרבי]] עולה כשליח ציבור באופן קבוע (חוץ מהשנים שהרבי עלה כ[[חזן]] במשך כל השנה, בשנים: [[תש"ד]], [[תש"י]], [[תשכ"ה]] ו[[תשמ"ח]] שאלו היו שנות אבלות) בימים: [[ו' תשרי]], [[יו"ד שבט]], [[כ"ב שבט]], [[כ' אב]]. | |||
==ראו עוד== | |||
*[[חזרת הש"ץ]] | |||
*[[מניין]] | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''שמע קולנו''', שבועון כפר חב"ד גליון 1924 עמוד 62 | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/02-10-2016-00-52-52-קובץ-שני-לקריאה.pdf ליובאוויטש וחזניה - תולדות ימי שליחי הציבור במחיצת רבותינו נשיאינו]''' בתוך קובץ 'בכסה ליום חגנו' בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], ראש השנה תשע"ז | |||
*הרב חיים הלל רסקין, '''[https://anash.org/hiring-a-chazzan-for-rosh-hashana/ הלכות של שכירת חזן לראש השנה]''' {{אנש}} (אנגלית) | |||
*'''[https://col.org.il/news/133590 החזן עם ה'נוסח', בעל המנגן והחזן שגרם להאזין ולבכות]''', קטעים מתפילות הימים הנוראים מפי בעלי התפילה הרב [[יצחק דוד גרונר]], הרב [[אליהו ליפסקר]], והרב [[נתן אשכנזי]] {{אודיו}}{{COL}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:מנהגים בסדר היום]] | |||
[[קטגוריה:בתי כנסת]] | |||
גרסה אחרונה מ־06:51, 9 באוקטובר 2024
המונח "חזן" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו חזן (פירושונים).
שליח ציבור (בראשי תיבות: ש"ץ) הוא כינוי לחזן בית הכנסת, העובר לפני התיבה ומייצג את הקהל בתפילתו לקדוש ברוך הוא.
רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתקופות מוקדמות יותר היה שליח הציבור מתפלל בקול את התפילה כולה, עבור היהודים שלא ידעו להתפלל. מנהג זה נפוץ עד היום בקהילות הספרדים ובקהילות נוספות. בקהילות האשכנזיות מסיים שליח הציבור פסקאות שונות בקול, וקורא את הקדיש, ברכו וחזרת הש"ץ.
למנהג זה קדמה מחלוקת בין רבן גמליאל דיבנה וחכמים[1]: שחכמים אמרו, ש"כשם ששליח ציבור חייב, כך כל יחיד ויחיד חייב", ו"שליח צבור יורד לפני התיבה כדי להוציא את מי שאינו בקי". אבל "רבן גמליאל אומר: שליח צבור מוציא את הרבים ידי חובתן" כולל את מי שהוא בקי, והצבור מתפללים כדי לאפשר לשליח צבור לסדר את תפילתו בפיו.
הרבי הסביר[2] שמחלוקתם תלויה בחקירה בעניין כמות ואיכות: לפי חכמים עדיף שיתפללו ציבור - עשרה אנשים ביחד, כיוון שכך הם יוצרים כמות של מניין; אבל רבן גמליאל סבר שעדיף שרק אחד יתפלל, אבל תהיה לו איכות של מניין מתפללים.
מי השליח ציבור[עריכה | עריכת קוד מקור]
באגרת שכתב אדמו"ר הזקן, הוא מעורר על כך שעמוד התפילה פנוי לכל מי שרוצה לגשת לעמוד, גם לכאלו שאינם מתפללים כראוי ועל ידי כך מכשילים את הציבור, ואי לכך תיקן שהחזן יקבע על פי החלטת הציבור:
השמרו והזהרו מאד מאד על התורה ועל העבודה שבלב זו תפילה בכוונה, להתחיל כולם יחד כאחד מלה במלה ולא זה בכה וזה בכה וזה דומם וזה משיח שיחה בטילה, ה' ישמרנו. ועיקר הסיבה וגרמא בנזקין הוא מהיורדים לפני התיבה, שהוא הפקר לכל הרוצה לפשוט רגליו החוטף אפרתי או מחמת שאין גם אחד רוצה וכו'. ואי לזאת זאת העצה היעוצה ותקנה קבועה חוק ולא יעבור עוד ח"ו, דהיינו לבחור אנשים קבועים הראוים לזה על פי הגורל או בריצוי רוב המנין. דהיינו שמתפללים מלה במלה בדרך המיצוע בקול רם ולא מאריכים יותר מדאי ולא מקצרים וחוטפים ח"ו. ועליהם מוטל חובה לירד לפני התיבה כל אחד ואחד ביומו אשר יגיע לו ולאסוף אליו סביב סמוך כל המתפללים בקול קצת על כל פנים, ולא בלחש ולא חוטפים ח"ו וכמבואר בתקנות ישנות בכמה עיירות
מקום השליח ציבור[עריכה | עריכת קוד מקור]
המקום המיועד לשליח ציבור בבית הכנסת, משתנה בין מנהגי העדות השונות. בקהילות האשכנזיות מקובל לקבוע את מקום החזן סמוך לארון הקודש[4], והמבנה שעליו מניח החזן את סידורו נקרא "עמוד". בקהילות הספרדיות עומד החזן בבימה שבמרכז בית הכנסת עליה גם קוראים בתורה.
יש שהקצו לו מקום נמוך, בכדי לקיים את הפסוק "מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'"[5]", ויש שהקצו עבורו מקום גבוה, על מנת שהקהל יוכל לראות ולשמוע היטב.
"חיוב"[עריכה | עריכת קוד מקור]
על פי מנהג חב"ד, האבל במשך שנת האבילות נוהג לעלות כשליח ציבור לכל התפילות (למעט בימים שבהם מתפללים תפילת מוסף).
הרבי עולה כשליח ציבור באופן קבוע (חוץ מהשנים שהרבי עלה כחזן במשך כל השנה, בשנים: תש"ד, תש"י, תשכ"ה ותשמ"ח שאלו היו שנות אבלות) בימים: ו' תשרי, יו"ד שבט, כ"ב שבט, כ' אב.
ראו עוד[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שמע קולנו, שבועון כפר חב"ד גליון 1924 עמוד 62
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ליובאוויטש וחזניה - תולדות ימי שליחי הציבור במחיצת רבותינו נשיאינו בתוך קובץ 'בכסה ליום חגנו' בהוצאת ועד חיילי בית דוד, ראש השנה תשע"ז
- הרב חיים הלל רסקין, הלכות של שכירת חזן לראש השנה
(אנגלית) - החזן עם ה'נוסח', בעל המנגן והחזן שגרם להאזין ולבכות, קטעים מתפילות הימים הנוראים מפי בעלי התפילה הרב יצחק דוד גרונר, הרב אליהו ליפסקר, והרב נתן אשכנזי
הערות שוליים
- ↑ ראש השנה משנה בדף לג, ב. וברייתא בדף לד, ב.
- ↑ שיחות קודש תשל"ז חלק א, עמוד מ.
- ↑ טור שולחן ערוך ואדה"ז סימן קכד, סעיף א.
- ↑ בדרך כלל מימין לארון קודש או לפניו בסמוך לו
- ↑ תהלים ק"ל, א.