יקנעם עילית: הבדלים בין גרסאות בדף
תמיםצעיר770 (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "יקנעם היא עיר בצפון הארץ שהוקמה בסמוך למושבה הקיימת במקום כבר שנים רבות. ==היסטוריה== המו...") |
תמיםצעיר770 (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
(2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
שורה 21: | שורה 21: | ||
*הרב שלום דובער הרצל. | *הרב שלום דובער הרצל. | ||
*הרב מנחם מרטון. | *הרב מנחם מרטון. | ||
{{ערים בישראל}} | |||
[[קטגוריה:ערים בישראל]] | [[קטגוריה:ערים בישראל]] | ||
[[קטגוריה:יקנעם]] |
גרסה אחרונה מ־16:36, 21 באפריל 2024
יקנעם היא עיר בצפון הארץ שהוקמה בסמוך למושבה הקיימת במקום כבר שנים רבות.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
המושבה יקנעם הוקמה בשנת תרצ"ה. בתש"י הוקמה בצמוד למושבה, במעלה ההר, מעברה שעד שנת תשכ"ז נכללה במועצה מקומית אחת עם המושבה. בראשות המועצה עמד בין השנים פריץ לוינגר, שהיה מנהל המושבה החל משנת ת"ש. המעברה החלה את צעדיה הראשונים בהגעת 250 משפחות עולים, לאחר שהמושבה נענתה לאתגר קליטת העלייה והסכימה לקלוט 100 משפחות. עד תחילת שנת תשי"ב הגיעו עוד כ-400 משפחות עולים, ועל קליטת העולים קבלה המועצה ציון לשבח. לאחר מספר חודשים הוחל בבניית בתי קבע על פי תוכנית להקמת עיר שתכיל 15,000 תושבים, ובשנת תשי"ב נכנסו 285 משפחות ראשונות אל בתי הקבע. בשנת תשי"ב יקנעם התייחדה בכך שהיה בה בית ספר יחיד שלא היה קשור לאחד הזרמים ובו למדו יחד כל ילדי המעברה והמושבה, דתיים וחילוניים.
בשנת תשכ"ד כללה יקנעם 4,300 תושבים שמתוכם 160 משפחות התגוררו במושבה. באותה שנה עברה הנהלת המועצה המקומית מהמושבה לבניין חדש על ההר. בשנת תשכ"ו בקשו נציגי המושבה והעיירה ממשרד הפנים להיפרד אלה מאלה, ובשנת תשכ"ז התנתקה המושבה מהמועצה המקומית, השם "יקנעם" נתייחד למושבה והמועצה המקומית נקראה "יקנעם עִלית".
במהלך השנים קלט היישוב עולים רבים מארצות חבר המדינות וכן מאתיופיה.בתשס"ז הוכרזה יקנעם עילית כעיר.
חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב נועם דקל נשלח על ידי הרבי בשנת תשמ"ז לפעול בעיירה יקנעם, והצליח תוך זמן קצר להתחבב על כל תושבי המקום והקים במקום רשת של שיעורי תורה וייסד פעילות יהודית עניפה עם כל סוגי האוכלוסייה.
בשנת תשמ"ט הוא חבר למר סימון אלפסי שהתמודד לראשות העירייה והשפיע עליו להתחזק בשמירת תורה ומצוות כסגולה להצלחה במערכת הבחירות, ונגד כל ההערכות המוקדמות נבחר כראש העיר, ומאז ואילך נבחר בכל הקדנציות ועמד לימין האינטרסים של בית חב"ד לאורך כל השנים והעניק סיוע נרחב לפעולותיו של הרב דקל.
לאחר עשור שנים של פעילות מבורכת מונה הרב דקל לרב שכונה בעיר, הוא ייסד מקווה טהרה ומרכז קהילתי, ופתח גני ילדים לבנים ולבנות המיועדים עבור כל תושבי העיר.
תחת הרב דקל, פועל במקום כשליח תורה הרב שלום דובער הרצל, והרב מנחם שיחי' מרטון. שם נמצאת גם הקהילה החב"דית אותה ייסד מונה היום כארבעים משפחות.
שלוחי הרבי לעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב נועם דקל
- הרב שניאור זלמן וילהלם (בן הרב נטע שלמה וילהלם)
- הרב יהודה ליפש
- הרב שלום דובער הרצל.
- הרב מנחם מרטון.
יישובים בארץ ישראל | |
---|---|
| |
(לפי סדר האל"ף בי"ת) |