איסר זלמן מלצר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(ביוגרפיה)
מ (החלפת טקסט – "ראה לדוגמה" ב־"ראו לדוגמה")
 
(81 גרסאות ביניים של 25 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעריכה}}
{{דמות
הגאון רבי איסר זלמן מלצר, מחשובי הרבנים, תלמידו של רבי [[חיים מבריסק]] זצ"ל.
|שם=איסר זלמן מלצר
|כינוי=האבן האזל
|תמונה=מלצר.JPG
|תיאור=
|תאריך לידה=[[תר"ל]]
|מקום לידה= מיר
|תאריך פטירה=[[י' בכסלו]] [[תשי"ד]]
|מקום פטירה= קמניץ
|מקום פעילות=[[בריסק]]
|תפקידים נוספים= ראש ישיבת עץ חיים
|רבותיו= [[רבי חיים מבריסק]]
|תלמידיו=
|חיבוריו= אבן האזל על ה[[רמב"ם]]
|השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]
}}
הגאון רבי '''איסר זלמן מלצר''', ([[ה' אדר]] [[תר"ל]] - [[י' בכסלו]] [[תשי"ד]]) ראש ישיבת עץ חיים, רב, ומנהיג. תלמידו של רבי [[חיים מבריסק]].


== ביוגרפיה ==
==תולדות חיים==


רבי איסר זלמן מלצר נולד בשנת תר"ל (1870) בעיר מיר שבפלך מינסק, לאביו ר' ברוך פרץ, שהיה רב גדול בתורה ויראת שמים. בן עשר התחיל ללמוד אצל רב העיר מיר ר' יום-טוב ליפמאן, מחבר ספר "מלבושי יום-טוב". הוא למד גם בישיבת מיר, שנחשבה אז לפרוזדור לישיבת וולוזין. בשנת תרמ"ד (1884) והוא בן 14, התחיל לימודיו בישיבת וולוזין, שהייתה אז בשיא פריחתה, בראשותם של הנצי"ב (רבי נפתלי צבי יהודה ברלין), ורבי חיים סולובייצ'יק, יוצרי האסכולה התלמודית הליטאית, שהטביעה את חותמה כמעט על כל הישיבות ועל שיטת הלימודים של רובם של הרבנים חובשי ישיבות ומרביצי תורה.  
רבי איסר זלמן מלצר נולד בשנת [[תר"ל]] בעיר מיר שבפלך [[מינסק]], לאביו ר' ברוך פרץ, שהיה רב גדול בתורה ויראת שמים.


שבע שנים למד רבי איסר זלמן מלצר, תרמ"ד-תרנ"ב (1892-1884) בישיבת וולז'ין, למעט שנה אחת שלמד בישיבת ראדין.  
בן עשר התחיל ללמוד אצל רב העיר מיר ר' יום-טוב ליפמאן, מחבר ספר "מלבושי יום-טוב". הוא למד גם בישיבת מיר, שנחשבה אז לפרוזדור לישיבת וולוזין. בשנת [[תרמ"ד]] והוא בן 14, התחיל לימודיו בישיבת [[וולוז'ין]], שהייתה אז בשיא פריחתה, בראשותם של הנצי"ב (רבי נפתלי צבי יהודה ברלין), ורבי [[חיים סולובייצ'יק]].


בשנת תרנ"ב (1892) נשא לאישה את בילא הינדא, בתו של הלמדן הגביר ר' שרגא פייבל פראנק מקובנה, שהיה ממקורביו של רבי ישראל סאלאנטר ומפעילי תנועת המוסר. יחד עם גיסו ר' משה מרדכי אפשטיין בילה רבי איסר זלמן כשנתיים בבית חותנו בפרברה של קובנה, אלקסוט, שם הושפע מתנועת המוסר. בשנת תרנ"ד, והוא בגיל 24 שנה, נתמנה לריש מתיבתא בישיבת "כנסת ישראל" בסלובודקה, ומילא תפקידו זה - שלא היה קל בהתחשב עם חוש הביקורת של התלמידים והרבנים - בהצלחה.
שבע שנים למד רבי איסר זלמן מלצר, [[תרמ"ד]]-[[תרנ"ב]] בישיבת וולוז'ין, למעט שנה אחת שלמד בישיבת ראדין.


רבי איסר זלמן היה ממייסדי "ועד הישיבות" בווילנה, יחד עם ה"חפץ חיים" ורבי חיים עוזר גרודזנסקי זצ"ל, שהיה אתם בידידות עזה ושתף פעולה אתם בעבודה ציבורית.  
בשנת [[תרנ"ב]] (1892) [[נישואין|נשא לאישה]] את בילא הינדא, בתו של הלמדן הגביר ר' שרגא פייבל פראנק מקובנה, שהיה ממקורביו של רבי ישראל סאלאנטר ומפעילי תנועת המוסר. יחד עם גיסו ר' משה מרדכי אפשטיין בילה רבי איסר זלמן כשנתיים בבית חותנו בפרברה של קובנה, אלקסוט, שם הושפע מתנועת המוסר.


הוציא לאור מהדורה מוגהת של הרמב"ן על ש"ס.  
בשנת [[תרנ"ד]], והוא בגיל 24 שנה, נתמנה לריש מתיבתא בישיבת "כנסת ישראל" בסלובודקה, ומילא תפקידו זה - שלא היה קל בהתחשב עם חוש הביקורת של התלמידים והרבנים - בהצלחה.


רבי איסר זלמן היה ממייסדי "ועד הישיבות" ב[[ווילנה]], יחד עם [[החפץ חיים]] ורבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]], שהיה אתם בידידות עזה ושתף פעולה אתם בעבודה ציבורית.
הוציא לאור מהדורה מוגהת של [[הרמב"ן]] על הש"ס.


== תקופת סלוצק ==
== תקופת סלוצק ==


במשך עשרים ושש שנים, תרנ"ז-תרפ"ג שמש כר"מ בסלוצק. אחרי המהפכה הסובייטית המשיך בפעולותיו בתור רב ור"מ, והיה למטרה לחיציהם של הייבסקציה, שאחת החלטתה לחסל כל מוסדות תורה. הוא הוכיח אומץ לב רב בהגנתו על הישיבה, ונאסר פעמים אחדות. אחרי שחרורו התחבא זמן מה בכפר הסמוך לסלוצק. לבסוף נאלץ לברוח על נפשו,  
במשך עשרים ושש שנים, [[תרנ"ז]]-[[תרפ"ג]] שמש כר"מ בסלוצק. אחרי המהפכה הסובייטית המשיך בפעולותיו בתור רב ור"מ, והיה למטרה לחיציהם של הייבסקציה, שאחת החלטתה לחסל כל מוסדות תורה. הוא הוכיח אומץ לב רב בהגנתו על הישיבה, ונאסר פעמים אחדות. אחרי שחרורו התחבא זמן מה בכפר הסמוך לסלוצק. לבסוף נאלץ לברוח על נפשו,
וב-תרפ"ג נמלט בחשאי דרך הגבול הפולני לקלצק, עיירה ששכנה ע"י הגבול הרוסי, ושאכסנה את ישיבת "עץ חיים" עוד משנת 1921, בראשותה של חתנו הגאון רבי אהרן קוטלר, שעבר לשם עם חלק מן התלמידים.  
וב-[[תרפ"ג]] נמלט בחשאי דרך הגבול הפולני לקלצק, [[עיירה]] ששכנה על ידי הגבול הרוסי, ושאכסנה את ישיבת "עץ חיים".
 
רבי איסר זלמן הגיד שיעורים בקלצק כשנתיים, וב-[[תרפ"ה]] עלה לארץ ישראל, שם נתמנה לר"מ בישיבת "עץ חיים" בירושלים{{הערה|1=הפרטים עד כאן מתוך [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1200 אנציקלופדיה יהודית דעת].}}.
 
למרות היותה של ה[[עיירה]] [[סלוצק]] [[עיירה]] [[מתנגד]]ית, הרי שר' איסר זלמן פעל בתקופת רבנותו שם יד ביד עם [[אדמו"ר הרש"ב]] בנושאי ציבור. אנו מוצאים אותו{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]] חלק ב' עמ' תת"ע}} באסיפת הרבנים שכינס [[אדמו"ר הרש"ב]] בשנת [[תרע"ז]] [[מוסקבה]] כחבר נשיאות האסיפה. מטרת האסיפה היה לרכז את כל צרכי ה[[יהדות]] של [[יהודי]] [[רוסיה]]. אלא שלבסוף לא יצאה האסיפה לפועל{{הערה|ראה [[שמועות וסיפורים]] מהדורת [[תש"נ]] חלק א' עמ' קכ"א}}.
 
==למד את תורת [[הקבלה]]==
 
בהיותו ב[[ירושלים]] למד ר' איסר זלמן [[קבלה]] עם חברותא. במכתבו לרב [[שלמה יוסף זווין]] מעיר [[הרבי]] כי במאמרו של הרב זווין על הרב מלצר בספר [[אישים ושיטות]] היה מן הראוי לציין פרט זה{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] כרך י"ז [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15843&hilite=2c29af59-2b74-4cdc-821b-d7679d580290&st=ראיתי+ההוספה+בנוגע+להרב+מלצר&pgnum=280 אגרת ו'תט"ו]:
 
"... במהד"ש מספרו - ראיתי ההוספה בנוגע להרב מלצר. ולפני איזה זמן סיפרו לי, אשר בשנים בם דר בירושלים עיה"ק עסק בלימוד הקבלה, ולא עוד - אלא שהי' זה בחברותא. ואתענין לדעת אם נכונה השמועה, ואם נכונה היא - הרי חבל שלא הזכיר על דרך זה במאמרו, כי אף שבאופן ישר אין זה מענין ספרו "אישים ושיטות", אבל הרי ידוע פתגם הרב הרב הרה"ג כו' הר"ה מפאריטש כששאלוהו טעם מה שנזהר כל כך במצות, ומענתו, אז ער טוט אלץ בכדי בא עם זאל זיך אפלייגין א ווארט חסידות, וק"ל."}}.
 
==פרשת הילדים הפליטים==


רבי איסר זלמן הגיד שיעורים בקלצק כשנתיים, וב-1925 עלה לארץ ישראל, שם נתמנה לר"מ בישיבת "עץ חיים" בירושלים, ושמש במשרה זו עד פטירתו בי' כסלו תשי"ד.  
בתקופת השואה, ילדים פליטים שהגיעו לארץ הופנו ברובם למוסדות לא דתיים. גדולי ישראל נזעקו למלחמה על חייהם הרוחניים של הילדים. ב[[פרשת הילדים הפליטים]] פעל רבות ר' איסר זלמן, בשיתופו של [[אדמו"ר הריי"צ]].


חיבר שבעה חבורים גדולים בשם "אבן האזל" על הרמב"ם, שאשתו, הרבנית המלומדת בילה הינדה, "העתיקה בכתב ידה את כל הכתבים למסרם לדפוס, והיא שהתעסקה בכל עבודת הדפסה והפצה" (הקדמה ל"אבן האזל", ירושלים תרצ"ה).{{הערת שוליים|הפרטים עד כאן מתוך [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1200 אנציקלופדיה יהודית דעת]}}
בשנת [[תש"ג]] פנה ר' איסר זלמן, יחד עם ר' [[אברהם מרדכי אלתר מגור]] ועוד רבנים בבקשה ל[[אדמו"ר הריי"צ]], לפעול למען הילדים הפליטים.


למרות היותה של העיירה [[סלוצק]] עיירה [[מתנגד]]ית, הרי שר' איסר זלמן פעל בתקופת רבנותו שם יד ביד עם [[אדמו"ר הרש"ב]] בנושאי ציבור. אנו מוצאים אותו{{הערת שוליים|[[אגרות קודש אדמוהרש"ב]] ח"ב עמ' תת"ע}} באסיפת הרבנים שכינס [[אדמו"ר הרש"ב]] בשנת [[תרע"ז]] מוסקבה כחבר נשיאות האסיפה. מטרת האסיפה הי' לרכז את כל צרכי ה[[יהדות]] של [[יהודי]] [[רוסיה]]. אלא שלבסוף לא יצאה האסיפה לפועל{{הערת שוליים|ראה [[שמועות וסיפורים]] מהדורת [[תש"נ]] ח"א עמ' קכ"א}}.
ב[[ראש חודש]] [[ניסן]] פנו אדמו"ר הריי"צ יחד עם ר' איסר זלמן ושאר הגדולים במכתב נזעם לעסקני הציבור היהודי ב[[עולם]] נגד ה[[ציונות]] המעבירה ילדים על דתם{{הערה|נדפס בתחילת החוברת "[[ילדי טהרן מאשימים]]".}}.


==למד קבלה וחסידות==
בי"ג ב[[ניסן]] פנה [[אדמו"ר הריי"צ]] במכתב להרב אליעזרוב: תודיע בשמי [[אברהם מרדכי אלתר|להרב אלתר מגור]], ולהרבנים, [[יצחק זאב סולובייצ'יק|סולובייצ'יק]], [[איסר זלמן מלצר|מלצר]] סופר, סורוצקין, כהנמן, [[אברהם ישעיהו קרליץ|קרליץ]], בשמי ובשם [[נשמה|נשמות]] הקדושים להרכיב בית דין עליון ולתבוע לדין תורה את המוסדות ואת היחידים כדי למסור את הילדים הפליטים למוסדות חרדים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31603&hilite=4849bb5f-667a-4ddc-96e5-f487a40b4624&st=אלתר+מגור&pgnum=19 אגרות קודש לריי"צ, חלק ז']}}.


בהיותו ב[[ירושלים]] למד ר' איסר זלמן [[קבלה]] ו[[חסידות]] עם חברותא, דבר שהי' בימים ההם חידוש גדול{{הערת שוליים|מאחר שבציבור הליטאי-ירושלמי פשתה באותם ימים התנגדות ללימדו חסידות. ראה בארוכה קונטרס "זקניךך ויאמרו לך - הייתה כזו בימיהם" נגד לימוד [[תורת החסידות]], [[ירושלים]] [[תשמ"ט]].}}.
המערכה המשיכה, והאיש הפעיל יותר בה היה ר' איסר זלמן. הוא קרא לכנס ועידה של [[אגודת ישראל]] לדיון בנושא, אך יוזמתו הוכשלה על ידי מספר עסקנים. הוא פרסם כרזוים והפעיל לחצים.


במכתבו לרב [[שלמה יוסף זווין]] מעיר [[הרבי]] כי במאמרו של הרב זווין על הרב מלצר בספר [[אישים ושיטות]] הי' מן הראוי לציין פרט זה{{הערת שוליים|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] כרך י"ז אגרת ו'תט"ו:
לבסוף צלחה המערכה באופן חלקי וחלק מן הילדים והועברו למוסדות של [[אגודת ישראל]]. בספרי ההסטוריה החרדית מתואר ר' איסר זלמן כאיש שגרם להצלחת המערכה{{הערה|ללא איזכור חלקו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ראו לדוגמה: 'פרקים בתולדות ישראל' (מנחם הכהן אוסטרי) ח"ד, 'דפים של אתמול' (א. רוטנברג), ועוד.}}.


"...במהד"ש מספרו - ראיתי ההוספה בנוגע להרב מלצר ע"ה. ולפני איזה זמן סיפרו לי, אשר בשנים בם דר כירושלים עיה"ק עסק בלימוד הקבלה, ולא עוד - אלא שהי' זה בחברותא. ואתענין לדעת אם נכונה השמועה, ואם נכונה היא - הרי חבל שלא הזכיר עד"ז במאמרו, כי אף שבאופן ישר אין זה מענין ספרו "אישים ושיטות", אבל הרי ידוע פתגם הרההרה"ח הרה"ג כו' הר"ה מפאריטש כששאלוהו טעם מה שנזהר כ"כ במצות, ומענתו, אז ער טוט אלץ בכדי בא עם זאל זיך אפלייגין א ווארט חסידות, וק"ל.".}}.
==לכבודו של אדמו"ר הריי"צ==
בי"ג תמוז תשנערכה בירושלים חגיגה גדולה במלאות חמישים שנה לעבודת הכלל של [[הרבי הריי"צ]]. בחגיגה השתתף הרב מלצר ובדבריו הגדיר את הרבי הריי"צ כ"עמוד התורה" בהיותו מייסד ישיבות ובתי חינוך בכל אתר ואתר ושעליו ניתן לומר כמו שכתוב על [[שמואל הנביא]]: "כי שם ביתו"{{הערה|שמואל א', ז יז}} שבכל מקום שמגיע אליו אינו מרגיש עצמו זר כי אם ניגש מיד למלאכת הרבצת התורה והקדושה{{הערה|קובץ ליובאוויטש - נדפס בכתר מלכות ע' קמד}}.
 
ב[[י"ב תמוז]] [[תש"ח]] יזם [[כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו]] סדרת חגיגות לכבוד [[אדמו"ר הריי]] לרגל חמישים שנה לתחילת פעילותו הציבורית ב[[י"ב תמוז תרנ"ה]], לגרום לרבי הריי"צ ול[[רבנית נחמה דינה]] נחת רוח. על פי בקשתו של [[הרבי]]{{הערה|באמצעותו של הרב [[שלמה יוסף זווין]].}} שיגרו ארבעה ממנהיגי היהדות החרדית מברקי ברכה ל[[אדמו"ר הריי"צ]]: הרבנים הראשיים הרב [[בן ציון חי עוזיאל]] והרב [[יצחק אייזיק הרצוג]], נציג [[העדה החרדית]], הגאב"ד הרב [[יוסף צבי דושינסקי]] ונציג [[אגודת ישראל]] - הרב מלצר{{הערה|ראה גם [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 106 הע' 13.}}.
 
==ברכה לקבלת הנשיאות==
 
עם עלותו של [[הרבי מלך המשיח]] על כס נשיאות [[חב"ד]], ב[[י"א שבט תשי"א]] שיגר ר' איסר זלמן{{הערה|כיו"ר [[מועצת גדולי התורה]] ו[[אגודת ישראל]].}} מברק ברכה נלהב, וזה (חלק מ)לשונו:
 
"ברכה נאמנה לעלותו על כסא הנשיאות של חב"ד זכות אבותיו הקדושים תהא מסייעתו לנהל את עדתו על מי מנוחות לתורה ולגדולה אמן"{{הערה|[[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 123 הע' 13.}}.


==באגודת ישראל==
==באגודת ישראל==


(כאן צריך לבוא פרטים)
רבי איסר זלמן הצטרף לאגודת ישראל בהיווסדה בקטוביץ ב-[[תרע"ב]]. השתתף בכל שלשת הקונגרסים העולמיים של "אגודת ישראל", החל מ-[[תרפ"ד]] בוינה, ובשנותיו האחרונות כיהן בתור יו"ר של "מועצת גדולי התורה", המוסד העליון של אגודת ישראל העולמית. הכרוז האחרון שיצא מעטו, שבועות מספר לפני פטירתו, היה בנוגע לכנסייה הגדולה הרביעית של אגודת ישראל העולמית בירושלים, בסוף [[תשי"ד]].
 
בשנת [[תשי"ב]] עמלו עסקני [[אגודת ישראל]]{{הערה|ביניהם ניתן למנות את הרב [[זלמן סורוצקין]], [[יצחק מאיר לוין]] ו[[מנחם פרוש]] (ראה בארוכה בספר "מקטוביץ' ועד ה' אייר" מאת הרב [[צבי ויינמן]].).}} בעידוד של הגאון רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]]{{הערה|ראה 'הקרבניט', מוסף [[סוכות]] [[תש"ע]] לעיתון המבשר.}} להכשיל את מאבקו של [[הרבי]] למען [[חזית דתית מאוחדת]], וביקשו לכנס אסיפת [[מועצת גדולי התורה]] להעביר החלטה להתנגד לחזית ולא להשתתף בה. ר' איסר זלמן שידע על כוונתם התחמק בכל כוחו שלא להגיע לאסיפה על מנת לפוסלה{{הערה|אמנם לבסוף גברו העסקנים והחזית אכן לא התקיימה - לכאבו הגדול של הרבי.}}.
 
==יחס לחסידות==
 
במכתב מ[[י"ב כסלו]] [[תשט"ו]] כותב הרבי : {{ציטוטון|בטח יודיעוני הטעמים - הגלוים על כל פנים - שבסיבתם מפריעים לימוד התניא בישיבת . . ואם דברו בזה עם בנו הרב הגאון וכו' הרב איסר זלמן מלצר ע"ה שכמדומה לי הוא הבעל דיעה שם, ש[אביו, הרב איסר זלמן מלצר] היה ב[[רוסטוב]] וזכה לראות את כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) וכ"ק מו"ח אדמו"ר - זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. ובמילא קשה להאמין שהוא ינגד לזה}}{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] כרך י' ע' קלט,  אגרת ג'ק - הושלם על פי [[ימי מלך]] חלק ג' עמ' 1145 הע' 9*}}.
 
== ספריו ==
הוא חיבר סדרת ספרים על הרמב"ם, בשם "אבן האזל". הרבי מצטט בשיחות מספרו זה{{הערה|1= ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4619&hilite=c4d9abde-8b05-4eca-9af8-1b38143c1867&st=%u05d0%u05d1%u05df+%u05d4%u05d0%u05d6%u05dc&pgnum=381 שיחות קודש תשל"ח עמ' כט (378)]}}.


בשנת [[תשי"ב]] עמלו עסקני [[אגודת ישראל]]{{הערת שוליים|בינהם ניתן למנות את הרב [[זלמן סורוצקין]], [[יצחק מאיר לוין]] ו[[מנחם פרוש]] (ראה בארוכה בספר "מקטוביץ' ועד ה' אייר" מאת הרב [[צבי ויינמן]].).}}  בעידוד של הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]]{{הערת שוליים|ראה 'הקרבניט', מוסף [[סוכות]] [[תש"ע]] לעיתון המבשר.}}להכשיל את מאבקו של [[הרבי]] למען [[חזית דתית מאוחדת]], וביקשו לכנס אסיפת [[מועצת גדולי התורה]] להעביר החלטה להתנגד לחזית ולא להשתתף בה. ר' איסר זלמן שידע על כוונתם התחמק בכל כוחו שלא להגיע לאסיפה על מנת לפוסלה{{הערת שוליים|אמנם לבסוף גברו העסקנים והחזית אכן לא התקיימה - לכאבו הגדול של הרבי.}}.
== תלמידיו ==
* הרב [[שלמה זלמן אוירבך]].
* ה[[אדמו"ר]] מרחמסטריבקא [[חי יצחק טברסקי]].
* הרב [[יונה מנדלסון]]
* הרב [[חיים שלום סגל]]
* הרב [[דב בער אליעזרוב]]
*הרב [[חיים מנחם שלמה דרוק]]


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מלצר, איסר זלמן}}
[[קטגוריה:רבני ליטא]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת וולוז'ין]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ל]]

גרסה אחרונה מ־20:58, 11 בדצמבר 2024

איסר זלמן מלצר
האבן האזל
לידה תר"ל
מיר
פטירה י' בכסלו תשי"ד
קמניץ
מקום פעילות בריסק
השתייכות ליטא
תפקידים נוספים ראש ישיבת עץ חיים
רבותיו רבי חיים מבריסק
חיבוריו אבן האזל על הרמב"ם

הגאון רבי איסר זלמן מלצר, (ה' אדר תר"ל - י' בכסלו תשי"ד) ראש ישיבת עץ חיים, רב, ומנהיג. תלמידו של רבי חיים מבריסק.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי איסר זלמן מלצר נולד בשנת תר"ל בעיר מיר שבפלך מינסק, לאביו ר' ברוך פרץ, שהיה רב גדול בתורה ויראת שמים.

בן עשר התחיל ללמוד אצל רב העיר מיר ר' יום-טוב ליפמאן, מחבר ספר "מלבושי יום-טוב". הוא למד גם בישיבת מיר, שנחשבה אז לפרוזדור לישיבת וולוזין. בשנת תרמ"ד והוא בן 14, התחיל לימודיו בישיבת וולוז'ין, שהייתה אז בשיא פריחתה, בראשותם של הנצי"ב (רבי נפתלי צבי יהודה ברלין), ורבי חיים סולובייצ'יק.

שבע שנים למד רבי איסר זלמן מלצר, תרמ"ד-תרנ"ב בישיבת וולוז'ין, למעט שנה אחת שלמד בישיבת ראדין.

בשנת תרנ"ב (1892) נשא לאישה את בילא הינדא, בתו של הלמדן הגביר ר' שרגא פייבל פראנק מקובנה, שהיה ממקורביו של רבי ישראל סאלאנטר ומפעילי תנועת המוסר. יחד עם גיסו ר' משה מרדכי אפשטיין בילה רבי איסר זלמן כשנתיים בבית חותנו בפרברה של קובנה, אלקסוט, שם הושפע מתנועת המוסר.

בשנת תרנ"ד, והוא בגיל 24 שנה, נתמנה לריש מתיבתא בישיבת "כנסת ישראל" בסלובודקה, ומילא תפקידו זה - שלא היה קל בהתחשב עם חוש הביקורת של התלמידים והרבנים - בהצלחה.

רבי איסר זלמן היה ממייסדי "ועד הישיבות" בווילנה, יחד עם החפץ חיים ורבי חיים עוזר גרודזינסקי, שהיה אתם בידידות עזה ושתף פעולה אתם בעבודה ציבורית.

הוציא לאור מהדורה מוגהת של הרמב"ן על הש"ס.

תקופת סלוצק[עריכה | עריכת קוד מקור]

במשך עשרים ושש שנים, תרנ"ז-תרפ"ג שמש כר"מ בסלוצק. אחרי המהפכה הסובייטית המשיך בפעולותיו בתור רב ור"מ, והיה למטרה לחיציהם של הייבסקציה, שאחת החלטתה לחסל כל מוסדות תורה. הוא הוכיח אומץ לב רב בהגנתו על הישיבה, ונאסר פעמים אחדות. אחרי שחרורו התחבא זמן מה בכפר הסמוך לסלוצק. לבסוף נאלץ לברוח על נפשו, וב-תרפ"ג נמלט בחשאי דרך הגבול הפולני לקלצק, עיירה ששכנה על ידי הגבול הרוסי, ושאכסנה את ישיבת "עץ חיים".

רבי איסר זלמן הגיד שיעורים בקלצק כשנתיים, וב-תרפ"ה עלה לארץ ישראל, שם נתמנה לר"מ בישיבת "עץ חיים" בירושלים[1].

למרות היותה של העיירה סלוצק עיירה מתנגדית, הרי שר' איסר זלמן פעל בתקופת רבנותו שם יד ביד עם אדמו"ר הרש"ב בנושאי ציבור. אנו מוצאים אותו[2] באסיפת הרבנים שכינס אדמו"ר הרש"ב בשנת תרע"ז מוסקבה כחבר נשיאות האסיפה. מטרת האסיפה היה לרכז את כל צרכי היהדות של יהודי רוסיה. אלא שלבסוף לא יצאה האסיפה לפועל[3].

למד את תורת הקבלה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהיותו בירושלים למד ר' איסר זלמן קבלה עם חברותא. במכתבו לרב שלמה יוסף זווין מעיר הרבי כי במאמרו של הרב זווין על הרב מלצר בספר אישים ושיטות היה מן הראוי לציין פרט זה[4].

פרשת הילדים הפליטים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתקופת השואה, ילדים פליטים שהגיעו לארץ הופנו ברובם למוסדות לא דתיים. גדולי ישראל נזעקו למלחמה על חייהם הרוחניים של הילדים. בפרשת הילדים הפליטים פעל רבות ר' איסר זלמן, בשיתופו של אדמו"ר הריי"צ.

בשנת תש"ג פנה ר' איסר זלמן, יחד עם ר' אברהם מרדכי אלתר מגור ועוד רבנים בבקשה לאדמו"ר הריי"צ, לפעול למען הילדים הפליטים.

בראש חודש ניסן פנו אדמו"ר הריי"צ יחד עם ר' איסר זלמן ושאר הגדולים במכתב נזעם לעסקני הציבור היהודי בעולם נגד הציונות המעבירה ילדים על דתם[5].

בי"ג בניסן פנה אדמו"ר הריי"צ במכתב להרב אליעזרוב: תודיע בשמי להרב אלתר מגור, ולהרבנים, סולובייצ'יק, מלצר סופר, סורוצקין, כהנמן, קרליץ, בשמי ובשם נשמות הקדושים להרכיב בית דין עליון ולתבוע לדין תורה את המוסדות ואת היחידים כדי למסור את הילדים הפליטים למוסדות חרדים[6].

המערכה המשיכה, והאיש הפעיל יותר בה היה ר' איסר זלמן. הוא קרא לכנס ועידה של אגודת ישראל לדיון בנושא, אך יוזמתו הוכשלה על ידי מספר עסקנים. הוא פרסם כרזוים והפעיל לחצים.

לבסוף צלחה המערכה באופן חלקי וחלק מן הילדים והועברו למוסדות של אגודת ישראל. בספרי ההסטוריה החרדית מתואר ר' איסר זלמן כאיש שגרם להצלחת המערכה[7].

לכבודו של אדמו"ר הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]

בי"ג תמוז תש"ה נערכה בירושלים חגיגה גדולה במלאות חמישים שנה לעבודת הכלל של הרבי הריי"צ. בחגיגה השתתף הרב מלצר ובדבריו הגדיר את הרבי הריי"צ כ"עמוד התורה" בהיותו מייסד ישיבות ובתי חינוך בכל אתר ואתר ושעליו ניתן לומר כמו שכתוב על שמואל הנביא: "כי שם ביתו"[8] שבכל מקום שמגיע אליו אינו מרגיש עצמו זר כי אם ניגש מיד למלאכת הרבצת התורה והקדושה[9].

בי"ב תמוז תש"ח יזם כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו סדרת חגיגות לכבוד אדמו"ר הריי"צ לרגל חמישים שנה לתחילת פעילותו הציבורית בי"ב תמוז תרנ"ה, לגרום לרבי הריי"צ ולרבנית נחמה דינה נחת רוח. על פי בקשתו של הרבי[10] שיגרו ארבעה ממנהיגי היהדות החרדית מברקי ברכה לאדמו"ר הריי"צ: הרבנים הראשיים הרב בן ציון חי עוזיאל והרב יצחק אייזיק הרצוג, נציג העדה החרדית, הגאב"ד הרב יוסף צבי דושינסקי ונציג אגודת ישראל - הרב מלצר[11].

ברכה לקבלת הנשיאות[עריכה | עריכת קוד מקור]

עם עלותו של הרבי מלך המשיח על כס נשיאות חב"ד, בי"א שבט תשי"א שיגר ר' איסר זלמן[12] מברק ברכה נלהב, וזה (חלק מ)לשונו:

"ברכה נאמנה לעלותו על כסא הנשיאות של חב"ד זכות אבותיו הקדושים תהא מסייעתו לנהל את עדתו על מי מנוחות לתורה ולגדולה אמן"[13].

באגודת ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי איסר זלמן הצטרף לאגודת ישראל בהיווסדה בקטוביץ ב-תרע"ב. השתתף בכל שלשת הקונגרסים העולמיים של "אגודת ישראל", החל מ-תרפ"ד בוינה, ובשנותיו האחרונות כיהן בתור יו"ר של "מועצת גדולי התורה", המוסד העליון של אגודת ישראל העולמית. הכרוז האחרון שיצא מעטו, שבועות מספר לפני פטירתו, היה בנוגע לכנסייה הגדולה הרביעית של אגודת ישראל העולמית בירושלים, בסוף תשי"ד.

בשנת תשי"ב עמלו עסקני אגודת ישראל[14] בעידוד של הגאון רבי יצחק זאב סולובייצ'יק[15] להכשיל את מאבקו של הרבי למען חזית דתית מאוחדת, וביקשו לכנס אסיפת מועצת גדולי התורה להעביר החלטה להתנגד לחזית ולא להשתתף בה. ר' איסר זלמן שידע על כוונתם התחמק בכל כוחו שלא להגיע לאסיפה על מנת לפוסלה[16].

יחס לחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

במכתב מי"ב כסלו תשט"ו כותב הרבי : "בטח יודיעוני הטעמים - הגלוים על כל פנים - שבסיבתם מפריעים לימוד התניא בישיבת . . ואם דברו בזה עם בנו הרב הגאון וכו' הרב איסר זלמן מלצר ע"ה שכמדומה לי הוא הבעל דיעה שם, ש[אביו, הרב איסר זלמן מלצר] היה ברוסטוב וזכה לראות את כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) וכ"ק מו"ח אדמו"ר - זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. ובמילא קשה להאמין שהוא ינגד לזה"[17].

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הוא חיבר סדרת ספרים על הרמב"ם, בשם "אבן האזל". הרבי מצטט בשיחות מספרו זה[18].

תלמידיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. הפרטים עד כאן מתוך אנציקלופדיה יהודית דעת.
  2. אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ב' עמ' תת"ע
  3. ראה שמועות וסיפורים מהדורת תש"נ חלק א' עמ' קכ"א
  4. אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך י"ז אגרת ו'תט"ו: "... במהד"ש מספרו - ראיתי ההוספה בנוגע להרב מלצר. ולפני איזה זמן סיפרו לי, אשר בשנים בם דר בירושלים עיה"ק עסק בלימוד הקבלה, ולא עוד - אלא שהי' זה בחברותא. ואתענין לדעת אם נכונה השמועה, ואם נכונה היא - הרי חבל שלא הזכיר על דרך זה במאמרו, כי אף שבאופן ישר אין זה מענין ספרו "אישים ושיטות", אבל הרי ידוע פתגם הרב הרב הרה"ג כו' הר"ה מפאריטש כששאלוהו טעם מה שנזהר כל כך במצות, ומענתו, אז ער טוט אלץ בכדי בא עם זאל זיך אפלייגין א ווארט חסידות, וק"ל."
  5. נדפס בתחילת החוברת "ילדי טהרן מאשימים".
  6. אגרות קודש לריי"צ, חלק ז'
  7. ללא איזכור חלקו של אדמו"ר הריי"צ, ראו לדוגמה: 'פרקים בתולדות ישראל' (מנחם הכהן אוסטרי) ח"ד, 'דפים של אתמול' (א. רוטנברג), ועוד.
  8. שמואל א', ז יז
  9. קובץ ליובאוויטש - נדפס בכתר מלכות ע' קמד
  10. באמצעותו של הרב שלמה יוסף זווין.
  11. ראה גם נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 106 הע' 13.
  12. כיו"ר מועצת גדולי התורה ואגודת ישראל.
  13. נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 123 הע' 13.
  14. ביניהם ניתן למנות את הרב זלמן סורוצקין, יצחק מאיר לוין ומנחם פרוש (ראה בארוכה בספר "מקטוביץ' ועד ה' אייר" מאת הרב צבי ויינמן.).
  15. ראה 'הקרבניט', מוסף סוכות תש"ע לעיתון המבשר.
  16. אמנם לבסוף גברו העסקנים והחזית אכן לא התקיימה - לכאבו הגדול של הרבי.
  17. אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך י' ע' קלט, אגרת ג'ק - הושלם על פי ימי מלך חלק ג' עמ' 1145 הע' 9*
  18. ראה שיחות קודש תשל"ח עמ' כט (378)