שלמה זלמן ברוין – הבדלי גרסאות
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
מ החלפת טקסט – " " ב־" " |
||
| (5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת תרע"ג בעיר דאברא (בצ'כוסלובקיה) לאביו הרב החסיד רבי שמואל חיים ברוין, מחשובי חסידי ה"שינאווער רב", [[רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם]] בעל "דברי יחזקאל", ותלמיד חבר של האדמו"ר מצאנז רבי [[חיים הלברשטאם]] בעל "דברי חיים" ולאמו מרת מינדל. | נולד בשנת [[תרע"ג]] בעיר דאברא ([[בצ'כוסלובקיה]]) לאביו הרב החסיד רבי שמואל חיים ברוין, מחשובי חסידי ה"שינאווער רב", [[רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם]] בעל "דברי יחזקאל", ותלמיד חבר של האדמו"ר מצאנז רבי [[חיים הלברשטאם]] בעל "דברי חיים" ולאמו מרת מינדל. | ||
כבר בקטנותו ניכרו בו כשרונותיו. בהיותו בגיל בר מצוה למד בקיץ אחד את כל [[מסכת שבת | כבר בקטנותו ניכרו בו כשרונותיו. בהיותו בגיל בר מצוה למד בקיץ אחד את כל [[מסכת שבת]] עם [[תוס' רא"ש]] ו[[ר"ן]], הוא היה מונח בלימודו עד שלא אחת ראוהו חוזר גמרא בלכתו ברחוב. | ||
תמיד שקד בלימוד תורה אף בשעת עוני וייסורים, והיה מאוד מקפיד על זמנו - זמן למידה, תפילה, ואפילו הליכה. נודע כבעל תפילה מפורסם, והיה בקי בסדרי לוחות השנים וכדומה. | תמיד שקד בלימוד תורה אף בשעת עוני וייסורים, והיה מאוד מקפיד על זמנו - זמן למידה, תפילה, ואפילו הליכה. נודע כבעל תפילה מפורסם, והיה בקי בסדרי לוחות השנים וכדומה. | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
באותם הימים היה מתעמק גם בלימוד ספרי החסידות החב"דיים שהיו נפוצים כמו ה[[תניא]] וה[[לקוטי תורה]], ואף התבטא שה"דברי חיים" וה"בני יששכר" כתבו תארים נפלאים מאוד על [[אדמו"ר הזקן]] כמו: "מאד עמקו מחשבותיו", וכיוצא בזה בזה, והיה אומר שלדעתו ה"דברי חיים" נטה קצת מהקו של חסידות פולין, והתבסס מאוד על התניא. | באותם הימים היה מתעמק גם בלימוד ספרי החסידות החב"דיים שהיו נפוצים כמו ה[[תניא]] וה[[לקוטי תורה]], ואף התבטא שה"דברי חיים" וה"בני יששכר" כתבו תארים נפלאים מאוד על [[אדמו"ר הזקן]] כמו: "מאד עמקו מחשבותיו", וכיוצא בזה בזה, והיה אומר שלדעתו ה"דברי חיים" נטה קצת מהקו של חסידות פולין, והתבסס מאוד על התניא. | ||
לאחר נישואיו עם הרבנית רבקה{{הערה|בת ר' שלמה ברוין הי"ד}} נכדת הרב ישראל בראון אבד"ק ענטש (הונגריה), התמנה לרב בית הכנסת "עהרענפלעד" ב"פעסט", ומונה להיות חבר בבית דינו של הרב [[יהונתן שטייף]], הרב יהונתן כיבדו כבוד רב ונהג לקום מלוא קומתו בכל הזדמנות בה | לאחר נישואיו עם הרבנית רבקה{{הערה|בת ר' שלמה ברוין הי"ד}} נכדת הרב ישראל בראון אבד"ק ענטש (הונגריה), התמנה לרב בית הכנסת "עהרענפלעד" ב"פעסט", ומונה להיות חבר בבית דינו של הרב [[יהונתן שטייף]], הרב יהונתן כיבדו כבוד רב ונהג לקום מלוא קומתו בכל הזדמנות בה נכנס הרב ברוין לבית דינו, למרות היותו אברך צעיר בשנות העשרים לחייו. | ||
בניסים גלויים ניצל יחד עם אביו ואימו וחלק מאחיו ואחיותיו מידי הנאצים ימ"ש, בעוד ארבע מאחיותיו, חמיו וחמותו ועוד רבים מבני משפחתו - נהרגו, והגיע ל[[אוסטריה]], בה נתמנה לרב בזלצבורג, בה התקבצו יהודים רבים, ניצולי [[שואה]]. עקב היותו בעל הוראה מובהק התעסק רבות ב[[התרת עגונות]], [[סידור קידושין]] וחליצות, ובכלל בהראותו להמון העם "את המעשה אשר יעשון". | בניסים גלויים ניצל יחד עם אביו ואימו וחלק מאחיו ואחיותיו מידי הנאצים ימ"ש, בעוד ארבע מאחיותיו, חמיו וחמותו ועוד רבים מבני משפחתו - נהרגו, והגיע ל[[אוסטריה]], בה נתמנה לרב בזלצבורג, בה התקבצו יהודים רבים, ניצולי [[שואה]]. עקב היותו בעל הוראה מובהק התעסק רבות ב[[התרת עגונות]], [[סידור קידושין]] וחליצות, ובכלל בהראותו להמון העם "את המעשה אשר יעשון". | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
בגליון [[המאור (בטאון)|המאור]]{{הערה|שנה י' חוברת ה' (צ"א) עמוד 40}} מופיעה סקירה מיוחדת על חנוכת הבית למקווה נשים{{הערה|בכתובת 348 איסט 92 סט.}} שבנה הרב ברוין בשנת [[תשי"ט]]: | בגליון [[המאור (בטאון)|המאור]]{{הערה|שנה י' חוברת ה' (צ"א) עמוד 40}} מופיעה סקירה מיוחדת על חנוכת הבית למקווה נשים{{הערה|בכתובת 348 איסט 92 סט.}} שבנה הרב ברוין בשנת [[תשי"ט]]: | ||
"קול המון חוגג נתכנסו במוצאי שבת קודש תשא... | "קול המון חוגג נתכנסו במוצאי שבת קודש תשא... להשתתף בשמחתו של הרב שלמה זלמן ברוין לרגל חנוכת בית מדרשו המפואר ע"ש קהל שערי ציון ולגמרו של המקוה הראשון... | ||
והנה ראשית עבודתו של הרב ברוין הייתה לבנות שם מקוה טהרה לטבילת נשים, והשקיע בזה הרבה מכוחותיו, עד שהוציא יזמתו לפועל והמקוה הוא כעת לשם ולתפארת בכל רחבי חלק העיר ברוקלין, המקוה שנבנה בכל ההידורים וביציאת דעת כל המחברים הוזמנו להכשרתו. מלבד כל החומרות והדקדוקים הקפיד הרב ברוין שכל עניני המקוה יסודרו לפי סדר הבנין הכי חדיש עם כל הנוחיות והשכלולים והשיפורים הנחוצים לצאת ידי כל דרישות ההיגיינה הכי מודרנית"... | והנה ראשית עבודתו של הרב ברוין הייתה לבנות שם מקוה טהרה לטבילת נשים, והשקיע בזה הרבה מכוחותיו, עד שהוציא יזמתו לפועל והמקוה הוא כעת לשם ולתפארת בכל רחבי חלק העיר ברוקלין, המקוה שנבנה בכל ההידורים וביציאת דעת כל המחברים הוזמנו להכשרתו. מלבד כל החומרות והדקדוקים הקפיד הרב ברוין שכל עניני המקוה יסודרו לפי סדר הבנין הכי חדיש עם כל הנוחיות והשכלולים והשיפורים הנחוצים לצאת ידי כל דרישות ההיגיינה הכי מודרנית"... | ||
| שורה 76: | שורה 76: | ||
==קשריו עם אדמו"רי חב"ד== | ==קשריו עם אדמו"רי חב"ד== | ||
במכתב מ[[כ' אדר]] [[תש"ט]]{{הערה|[http://www.lahak.org/media/pdf/890/wgxM8907770.pdf אגרות קודש]}}, מאשר הרבי את קבלת ספרו השני, ומייעד זמן להיפגש עמו. | |||
כנראה באותו היום שנקבע עם הרבי, זכה הרב ברוין להיות ב[[יחידות]] אצל הרבי הקודם, וכך תיאר לנכדו הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] את היחידות: נכנסתי ליחידות לרבי, | כנראה באותו היום שנקבע עם הרבי, זכה הרב ברוין להיות ב[[יחידות]] אצל הרבי הקודם, וכך תיאר לנכדו הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] את היחידות: נכנסתי ליחידות לרבי, אך בקושי הבנתי את דבריו, (כיון בשנים הללו היה קשה להבין את דברי הרבי), הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], "תרגם" לי את דברי הרבי. | ||
כשיצאתי מהיחידות פגשתי אברך צעיר, עטור מגבעת אפורה ולבוש חליפה קצרה, שנקרא אז הרמ"ש, לימים הרבי, שקרא לי ואמר לי "זיך דורכשמועסן אין לערנען", הרבי הרבה לצטט מזכרונו קטעים שונים מספרי | כשיצאתי מהיחידות פגשתי אברך צעיר, עטור [[מגבעת קנייטש|מגבעת]] אפורה ולבוש חליפה קצרה, שנקרא אז הרמ"ש, לימים הרבי, שקרא לי ואמר לי "זיך דורכשמועסן אין לערנען", הרבי הרבה לצטט מזכרונו קטעים שונים מספרי "שערים מצוינים בהלכה" שרק יצא לאור, והרבי כבר היה בקיא בהם בעל פה. | ||
הרבי שאל לפי מה שכתבתי בספרי{{הערה|סימן ק"ע סק"א}} את דברי | הרבי שאל לפי מה שכתבתי בספרי{{הערה|סימן ק"ע סק"א}} את דברי ה[[אריז"ל]] שאין להשאיר את הפיאות שיגדלו יותר ממקום הלחי התחתון והבאתי בזה גם את דברי ה[[צמח צדק]]{{הערה|שו"ת צמח צדק חיו"ד סימן צ"ג.}}, הרבי שאל אותי מדוע בחוגים שונים בין החרדים אין מקפידים על זה?{{הערה|בריבוי יחידות ובמכתבים הרבה הרבי לחזור את דברי האריז"ל הללו, ושאל מה המקור לנהוג אחרת.}} עניתי לרבי: בחגוים מסוימים כשאין מקור, היה הרבי המקור.. הרבי חייך חיוך רחב.. | ||
לאחר מכן היה שוב ביחידות ב[[תשכ"ח]]-[[תשכ"ט]], לעת עתה לא נתבררו הנושאים שדוברו באותה יחידות. | לאחר מכן היה שוב ביחידות ב[[תשכ"ח]]-[[תשכ"ט]], לעת עתה לא נתבררו הנושאים שדוברו באותה יחידות. | ||
| שורה 107: | שורה 107: | ||
לדוגמא באגרת של הרבי מ[[ח' טבת]] [[תשט"ו]] מציינו בשם "קיצור שולחן ערוך לברון{{הערה|חלק א' עמ' קי"ב}}" (היינו ספרו "שערים המציונים בהלכה" על קיצור שולחן ערוך) | לדוגמא באגרת של הרבי מ[[ח' טבת]] [[תשט"ו]] מציינו בשם "קיצור שולחן ערוך לברון{{הערה|חלק א' עמ' קי"ב}}" (היינו ספרו "שערים המציונים בהלכה" על קיצור שולחן ערוך) | ||
מדי שבוע היה מקבל את ה[[לקוטי שיחות]] בדואר, והיה רגיל לעיין בהם הרבה, פעם התבטא, שמאוד היה רוצה לגמור את ה"ליקוט" כל שבוע | מדי שבוע היה מקבל את ה[[לקוטי שיחות]] בדואר, והיה רגיל לעיין בהם הרבה, פעם התבטא, שמאוד היה רוצה לגמור את ה"ליקוט" כל שבוע אך הליקוט הינו ארוך וכשמגיעים לתירוץ שוכחים כבר את הקושיות. בספריו הוא מזכיר את הלקוטי שיחות{{הערה|ראו לדוגמה שערים המצוינים בהלכה על מסכת קידושין (מ"ט, ב' ד"ה תשע נטלו).}}. | ||
בכלל נמנע מלכתוב בבימות תורניות מפאת שלא רצה להשתייך לחוג מסויים שמוציא הקובץ, אך בקובץ מיוחד שיצא לאור לכבוד צדי"ק שנה לרבי "קרנות צדי"ק" כתב פלפול מיוחד לכבוד הרבי. ובראשו כתב "מוקדש בהוקרה לכ"ק הגה"ק שליט"א מליובאוויטש, יאריך השי"ת ימיו ושנותיו בנעימים". | בכלל נמנע מלכתוב בבימות תורניות מפאת שלא רצה להשתייך לחוג מסויים שמוציא הקובץ, אך בקובץ מיוחד שיצא לאור לכבוד צדי"ק שנה לרבי "קרנות צדי"ק" כתב פלפול מיוחד לכבוד הרבי. ובראשו כתב "מוקדש בהוקרה לכ"ק הגה"ק שליט"א מליובאוויטש, יאריך השי"ת ימיו ושנותיו בנעימים". | ||
| שורה 117: | שורה 117: | ||
==אחדים מפסקיו המפורסמים== | ==אחדים מפסקיו המפורסמים== | ||
*מצדד כשיטת ה[[אמוראים]] | *מצדד כשיטת ה[[אמוראים]] שאין לחוצה את [[קו התאריך]] מ[[אמריקה]] ל[[אוסטרליה]] לברך [[ספירת העומר]] בברכה, אך החוצה מאוסטרליה לאמריקה, ימשיך לספור בברכה (כיון שאין ביניהם [[לילה]], אלא רק [[יום ארוך]]){{הערה|פסק זה אינו תואם את דעת הרבי. המאור חוברת [[ג' אייר]] תש"י.}}. | ||
* בדין קאפו - יהודי שסייע לנאצים לרצוח יהודים בזמן השואה, האם מותר למוסרו למלכות, פוסק הרב ברוין שאם ממשיך במעשיו מותר למוסרו, אבל אם חדל ממעשיו אסור למוסרו אבל אם נמסר אין מצוה לשחררו, וכמו כן העושה מעשים שמסכנים את כלל ישראל כמזייף דברים של המלכות שיכולים לגרום סכנה לכלל הציבור{{הערה|המאור תש"י חוברות ה'-ו'.}}. | * בדין קאפו - יהודי שסייע לנאצים לרצוח יהודים בזמן השואה, האם מותר למוסרו למלכות, פוסק הרב ברוין שאם ממשיך במעשיו מותר למוסרו, אבל אם חדל ממעשיו אסור למוסרו אבל אם נמסר אין מצוה לשחררו, וכמו כן העושה מעשים שמסכנים את כלל ישראל כמזייף דברים של המלכות שיכולים לגרום סכנה לכלל הציבור{{הערה|המאור תש"י חוברות ה'-ו'.}}. | ||
*ב[[חודש כסלו]] [[תשל"ט]] חתם יחד על קול קורא בראשות הרב משה פיינשטיין נגד עשיית עירוב במנהטן או בברוקלין ובכל העיר ניו יורק{{הערה|נדפס באוצרות ירושלים עמוד תתתשי.}}. | *ב[[חודש כסלו]] [[תשל"ט]] חתם יחד על קול קורא בראשות הרב משה פיינשטיין נגד עשיית עירוב במנהטן או בברוקלין ובכל העיר ניו יורק{{הערה|נדפס באוצרות ירושלים עמוד תתתשי.}}. | ||