שניאור זלמן פלסר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (29 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:חיים_שניאור_זלמן_פלסר_אוסישקין,_1844_-_1937_סבא_רבר_רבא_שלי_יארצייט_ז'_באדר.jpg|שמאל|ממוזער|250px]] | |||
הרב '''חיים שניאור זלמן פלסר (אוסישקין)''' ([[כ"א טבת]] [[תר"ה]] – [[ז' אדר]] [[תרצ"ז]]) היה מחסידי חב"ד ב[[תל אביב]]-[[יפו]], סוחר ואיש [[חסד]]. | הרב '''חיים שניאור זלמן פלסר (אוסישקין)''' ([[כ"א טבת]] [[תר"ה]] – [[ז' אדר]] [[תרצ"ז]]) היה מחסידי חב"ד ב[[תל אביב]]-[[יפו]], סוחר ואיש [[חסד]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[כ"א טבת]] [[תר"ה]] בעיר גורודניה בפלך [[צ'רניגוב]] שב[[רוסיה]] (כיום ב[[בלארוס]]) לאביו ר' אברהם-אבא אוסישקין{{הערה|[https://col.org.il/events/3/33364?y=5782&m=8&d=20 לוח מנהגים, ה' דחול המועד פסח - עירוב תבשילין - כ' ניסן], באתר [[חב"ד און ליין]].}} ולאמו תאובה לבית אלינזון. | נולד ב[[כ"א טבת]] [[תר"ה]] בעיר גורודניה בפלך [[צ'רניגוב]] שב[[רוסיה]] (כיום ב[[בלארוס]]) לאביו ר' אברהם-אבא אוסישקין{{הערה|[https://col.org.il/events/3/33364?y=5782&m=8&d=20 לוח מנהגים, ה' דחול המועד פסח - עירוב תבשילין - כ' ניסן], באתר [[חב"ד און ליין]].}} ולאמו תאובה לבית אלינזון. | ||
היה בן דוד של מנחם אוסישקין המפורסם .השם "פלסר" ניתן לו ולמשפחתו בעת עלייתם ארצה . הם רצו לעלות ארצה ,אך מכיוון שלא נתנו ליהןדי רוסיה לעלות הם קנו דרכון של גוי. | |||
שמו הפרטי נקרא על שם הרב שניאור זלמן מלאדי , לפי המסורת של המשפחה ישנו ייחוס משפחתי לרבי מצד אשתו סטרענא, שניאור היה בקשר עם צאצאי הרבי. | |||
אביו אברהם היה עשיר מופלג ,אשר במשך חמישים שנה פעל כקבלן של הצבא הרוסי והרוויח הרבה כסף. בשנת 1878, במלחמת רוסיה- טורקיה , קיבל על עצמו לספק קמח לצבא הרוסי. אולם באותה שנה היה רעב גדול. הוא לא הצליח לעמוד בהסכמים וירח מנכסיו. מכריו שהיו בעלי ממון [בנו יחד איתו את פסי הרכבת הרוסית], הציעו לו עזרה אבל הוא סירב. הוא נפגש עם גנרל סובורוב , שיצא לקראתו בנשיקות וחיבוקים. באותה דעה ישבו אצלו שני בניו של הצאר, ולדימיר וסרגיי. הם השתוממו ,כיצד הוא מנשק יהודי? הגנרל השיב להם: אם הייתם יודעים מה היהודי הזה עשה לרוסיה גם אתם הייתם מנשקים את כפות רגליו. | |||
הם הבטיחו לעזור לו לחזור לעבוד עם הצבא. אבא אברהם רצה לעלות לארץ ישראל, הוא הגשים את חלומו עזב את עסקיו, הגיע לישיבה בירושלים ובבוא יומו נקבר בהר היתים . | |||
כבר בצעירותו התפרסם כלמדן, ונשא לאישה את מרת רחל לאה. לאחר נישואיו השניים עם רעייתו מרת רבקה בת ר' פסח גרינפלד ממז'יבוז', שלח ידו במסחר וראה ברכה בעמלו. היה הרב של העיר [[קונוטופ]] | כבר בצעירותו התפרסם כלמדן, ונשא לאישה את מרת רחל לאה. לאחר נישואיו השניים עם רעייתו מרת רבקה בת ר' פסח גרינפלד ממז'יבוז', שלח ידו במסחר וראה ברכה בעמלו. היה הרב של העיר [[קונוטופ]] | ||
| שורה 13: | שורה 17: | ||
בשנת [[תרפ"ז]] עבר להתגורר בשכונת מונטיפיורי{{הערה|[http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/280 באנציקלופדיה "לחלוצי היישוב ובוניו"].}}, ועל אף המרחק לבית הכנסת של חסידי חב"ד וגילו המבוגר, היה מכתת את רגליו ומנצל את הדרך לחזרת [[אותיות]] משניות. | בשנת [[תרפ"ז]] עבר להתגורר בשכונת מונטיפיורי{{הערה|[http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/280 באנציקלופדיה "לחלוצי היישוב ובוניו"].}}, ועל אף המרחק לבית הכנסת של חסידי חב"ד וגילו המבוגר, היה מכתת את רגליו ומנצל את הדרך לחזרת [[אותיות]] משניות. | ||
מסופר עליו שפעם פגשו הסופר חיים ברנר והלה ללא כיפה, שאל את הרב מדוע הולך גם עם כיפה וגם עם [[שטריימל ]]? ענה לו הרב "הרי אמרו חז"ל "{{הערה|https://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/280}} | מסופר עליו שפעם פגשו הסופר חיים ברנר והלה ללא כיפה, שאל את הרב מדוע הולך גם עם כיפה וגם עם [[שטריימל]]? ענה לו הרב "הרי אמרו חז"ל "[[אחדות ישראל|כל ישראל ערבין זה לזה]]", לפיכך אני חובש [[כיסוי ראש]] גם עבורך {{הערה|נכתב ברוח הדברים וראה קישור בהערה הבאה}}{{הערה|https://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/280}}. | ||
נפטר בירושלים ונקבר בהר הזיתים בשיבה טובה ב[[ז' אדר]] [[תרצ"ז]], ועל פי צוואתו נחקק על מצבתו רק הכיתוב "פה נטמן האיש שניאור זלמן ברבי אברהם ז"ל פלסר". | נפטר בירושלים ונקבר בהר הזיתים בשיבה טובה ב[[ז' אדר]] [[תרצ"ז]], ועל פי צוואתו נחקק על מצבתו רק הכיתוב "פה נטמן האיש שניאור זלמן ברבי אברהם ז"ל פלסר". | ||
| שורה 19: | שורה 23: | ||
==צאצאיו== | ==צאצאיו== | ||
*ר' מנחם מענדל שרמן (אוסישקין) - ראש אגודת השוחטים בארצות הברית | *ר' מנחם מענדל שרמן (אוסישקין) - ראש אגודת השוחטים בארצות הברית | ||
*ישראל לייב פלסר - שכונת מונטיפיורי, חבר המועצות הראשונות של העיריה{{הערה|מוזכר בעיתון הצופה 11 September 1968}}, נישא למרים לבית גורודנציק{{הערה|[http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1630 באנציקלופדיה "לחלוצי היישוב ובוניו"].}}{{הערה|[http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1631 באנציקלופדיה "לחלוצי היישוב ובוניו"].}}. | *ישראל לייב פלסר - מוכתר שכונת מונטיפיורי{{הערה|https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36807&st=&pgnum=29}}, חבר המועצות הראשונות של העיריה{{הערה|מוזכר בעיתון הצופה 11 September 1968}}, ציר ב-4 קונגרסים ציוניים עולמיים. נישא למרים לבית גורודנציק{{הערה|[http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1630 באנציקלופדיה "לחלוצי היישוב ובוניו"].}}{{הערה|[http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1631 באנציקלופדיה "לחלוצי היישוב ובוניו"].}}. | ||
(שלושה ילדים שנפטרו) | (שלושה ילדים שנפטרו) | ||
| שורה 28: | שורה 32: | ||
{{מיון רגיל:פלסר, שניאור זלמן}} | {{מיון רגיל:פלסר, שניאור זלמן}} | ||
[[קטגוריה:אישים ביפו]] | [[קטגוריה:אישים ביפו]] | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ז]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ז]] | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]] | |||
גרסה אחרונה מ־13:29, 3 ביוני 2024
הרב חיים שניאור זלמן פלסר (אוסישקין) (כ"א טבת תר"ה – ז' אדר תרצ"ז) היה מחסידי חב"ד בתל אביב-יפו, סוחר ואיש חסד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בכ"א טבת תר"ה בעיר גורודניה בפלך צ'רניגוב שברוסיה (כיום בבלארוס) לאביו ר' אברהם-אבא אוסישקין[1] ולאמו תאובה לבית אלינזון. היה בן דוד של מנחם אוסישקין המפורסם .השם "פלסר" ניתן לו ולמשפחתו בעת עלייתם ארצה . הם רצו לעלות ארצה ,אך מכיוון שלא נתנו ליהןדי רוסיה לעלות הם קנו דרכון של גוי. שמו הפרטי נקרא על שם הרב שניאור זלמן מלאדי , לפי המסורת של המשפחה ישנו ייחוס משפחתי לרבי מצד אשתו סטרענא, שניאור היה בקשר עם צאצאי הרבי. אביו אברהם היה עשיר מופלג ,אשר במשך חמישים שנה פעל כקבלן של הצבא הרוסי והרוויח הרבה כסף. בשנת 1878, במלחמת רוסיה- טורקיה , קיבל על עצמו לספק קמח לצבא הרוסי. אולם באותה שנה היה רעב גדול. הוא לא הצליח לעמוד בהסכמים וירח מנכסיו. מכריו שהיו בעלי ממון [בנו יחד איתו את פסי הרכבת הרוסית], הציעו לו עזרה אבל הוא סירב. הוא נפגש עם גנרל סובורוב , שיצא לקראתו בנשיקות וחיבוקים. באותה דעה ישבו אצלו שני בניו של הצאר, ולדימיר וסרגיי. הם השתוממו ,כיצד הוא מנשק יהודי? הגנרל השיב להם: אם הייתם יודעים מה היהודי הזה עשה לרוסיה גם אתם הייתם מנשקים את כפות רגליו. הם הבטיחו לעזור לו לחזור לעבוד עם הצבא. אבא אברהם רצה לעלות לארץ ישראל, הוא הגשים את חלומו עזב את עסקיו, הגיע לישיבה בירושלים ובבוא יומו נקבר בהר היתים .
כבר בצעירותו התפרסם כלמדן, ונשא לאישה את מרת רחל לאה. לאחר נישואיו השניים עם רעייתו מרת רבקה בת ר' פסח גרינפלד ממז'יבוז', שלח ידו במסחר וראה ברכה בעמלו. היה הרב של העיר קונוטופ
בעקבות בנו (ישראל לייב פלסר[2]) שעלה לארץ הקודש בשנת תרס"ו, הצטרף אליו בשנת תרס"ט וקבע את מגוריו ביפו, והתפלל בבית הכנסת אהל יצחק של חסידי חב"ד בעיר, ושם עסק גם בתורה ותפילה, ומסר שיעורים בתורה וחסידות.
בשנותיו האחרונות עסק בחינוך ילדים, והיה ידוע כאיש חסד ונדיב שהחזיק מוסדות תורה וגמילות חסדים.
בשנת תרפ"ז עבר להתגורר בשכונת מונטיפיורי[3], ועל אף המרחק לבית הכנסת של חסידי חב"ד וגילו המבוגר, היה מכתת את רגליו ומנצל את הדרך לחזרת אותיות משניות.
מסופר עליו שפעם פגשו הסופר חיים ברנר והלה ללא כיפה, שאל את הרב מדוע הולך גם עם כיפה וגם עם שטריימל? ענה לו הרב "הרי אמרו חז"ל "כל ישראל ערבין זה לזה", לפיכך אני חובש כיסוי ראש גם עבורך [4][5].
נפטר בירושלים ונקבר בהר הזיתים בשיבה טובה בז' אדר תרצ"ז, ועל פי צוואתו נחקק על מצבתו רק הכיתוב "פה נטמן האיש שניאור זלמן ברבי אברהם ז"ל פלסר".
צאצאיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ר' מנחם מענדל שרמן (אוסישקין) - ראש אגודת השוחטים בארצות הברית
- ישראל לייב פלסר - מוכתר שכונת מונטיפיורי[6], חבר המועצות הראשונות של העיריה[7], ציר ב-4 קונגרסים ציוניים עולמיים. נישא למרים לבית גורודנציק[8][9].
(שלושה ילדים שנפטרו)
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ לוח מנהגים, ה' דחול המועד פסח - עירוב תבשילין - כ' ניסן, באתר חב"ד און ליין.
- ↑ באנציקלופדיה "לחלוצי היישוב ובוניו".
- ↑ באנציקלופדיה "לחלוצי היישוב ובוניו".
- ↑ נכתב ברוח הדברים וראה קישור בהערה הבאה
- ↑ https://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/280
- ↑ https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36807&st=&pgnum=29
- ↑ מוזכר בעיתון הצופה 11 September 1968
- ↑ באנציקלופדיה "לחלוצי היישוב ובוניו".
- ↑ באנציקלופדיה "לחלוצי היישוב ובוניו".