מלחמת גוג ומגוג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
הרמב"ם פוסק שהמלחמה תתחיל רק אחרי [[ימות המשיח]] והיא מהוה את אחד מסימני מלך המשיח ותוכיח שהוא לוחם מלחמות ה'{{דרושה הבהרה|איפה הרמב"ם מגדיר זאת כסימן, ולוחם מלחמות ה' זה בכלל בחזקת משיח}}{{הערה|"יראה מפשוטן של דברי ה[[נביאים]] שבתחילת ימות המשיח תהיה מלחמת גוג ומגוג." (הלכות מלכים פרק י"ב הלכה ב)}}. | הרמב"ם פוסק שהמלחמה תתחיל רק אחרי [[ימות המשיח]] והיא מהוה את אחד מסימני מלך המשיח ותוכיח שהוא לוחם מלחמות ה'{{דרושה הבהרה|איפה הרמב"ם מגדיר זאת כסימן, ולוחם מלחמות ה' זה בכלל בחזקת משיח}}{{הערה|"יראה מפשוטן של דברי ה[[נביאים]] שבתחילת ימות המשיח תהיה מלחמת גוג ומגוג." (הלכות מלכים פרק י"ב הלכה ב)}}. | ||
הרבי מחדש שהסימן שנתן הרמב"ם שמשיח צריך ללחום את מלחמות ה' הוא רק אם [[הגאולה]] תהיה באופן של "בעתה", אך אם [[עם ישראל]] יזכו ותהיה גאולה באופן של "אחישנה" לא יצטרכו למלחמה כלל{{הערה | הרבי מחדש שהסימן שנתן הרמב"ם שמשיח צריך ללחום את מלחמות ה' הוא רק אם [[הגאולה]] תהיה באופן של "בעתה", אך אם [[עם ישראל]] יזכו ותהיה גאולה באופן של "אחישנה" לא יצטרכו למלחמה כלל{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1Nb3YQKJv1B3Y-0YdrBzzTosMQtBlSIBW/view ליקוטי שיחות חכ"ד ע' 19 הערה 58.]}}. | ||
==אופן המלחמה== | ==אופן המלחמה== | ||
ה[[רמב"ם]] התבטא על מלחמה זו: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וְכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--לֹא יֵדַע אָדָם הֵיאַךְ יִהְיוּ, עַד שֶׁיִּהְיוּ: שֶׁדְּבָרִים סְתוּמִים הֶן אֵצֶל הַנְּבִיאִים. גַּם הַחֲכָמִים אֵין לָהֶם קַבָּלָה בִּדְבָרִים אֵלּוּ|מקור=הלכות מלכים פרק י"ב, הלכה ד}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וְכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--לֹא יֵדַע אָדָם הֵיאַךְ יִהְיוּ, עַד שֶׁיִּהְיוּ: שֶׁדְּבָרִים סְתוּמִים הֶן אֵצֶל הַנְּבִיאִים. גַּם הַחֲכָמִים אֵין לָהֶם קַבָּלָה בִּדְבָרִים אֵלּוּ|מקור=הלכות מלכים פרק י"ב, הלכה ד}} | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
==קיום המלחמה== | ==קיום המלחמה== | ||
קיומה של המלחמה אינו תנאי הכרחי בביאת המשיח, ככל הנבואות הרעות שאינם חייבות להתגשם{{הערה|רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק י' הלכה ד'(ח').}}. מסורת מה[[בעל שם טוב]], שלאחר אריכות הגלות נפטרנו מהמלחמה{{הערה|נדפס בספר שם משמואל פרשה ויגש [[תרע"ז]] ע' רח"צ: "הנה מבואר בכתוב שלאחר קיבוץ גלויות לעתיד, יהיה מלחמת גוג ומגוג. אבל [[קבלה]] מרבותינו הקדושים שעתה שהגלות נתארך כל כך נפטרנו ממלחמת גוג ומגוג. ואחר קיבוץ גלויות ישבו ישראל במנוחה על אדמתם לעולם".}}. [[הרבי]] התייחס לכך ואמר שישנה דעה שמלחמה זו התקיימה ב[[מלחמת עולם הראשונה]]{{הערה|[[אחרון של פסח]] [[תש"ל]] (נדפס בספר [[המלך במסיבו]]): [[רש"ג]]: האם כבר הייתה מלחמת גוג ומגוג ואם לא מתי תהי'? [[הרבי]]: יש אומרים שב[[מלחמת העולם הראשונה]] היה אחד שקראו לו בשם גוג - ואיתא בספרים שבשנת [[תרע"ד]] היה קץ.}}. לפני [[מלחמת המפרץ]] אמר הרבי{{הערה|1=שבת פרשת וארא [[תנש"א]], נדפס ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15968&st=&pgnum=191 ספר התוועדויות [[תנש"א]] חלק ב' עמ' 174]}}: {{ציטוטון|דבר פשוט הוא, עד כדי כך שלא צריכים אפילו לעורר על כך, שלאחרי ה[[שואה]] - לא תקום פעמים צרה, לא מעין דלי'ה ולא מקצתי'ה ר"ל, ואדרבא: יהיה אך טוב וחסד, בטוב הנראה והנגלה, לכל יהודי ולכל בני ישראל בכל מקום שהם, ובהדגשה - טוב הנראה והנגלה !!!}}{{הערה|והוסיף ואמר: "על אחת כמה וכמה.. בזמנים אלו שהאומות מתגרות זו בזו, כשלבני ישראל ישנה הבטחה מיוחדת מ[[הקב"ה]] "בני אל תתיראו כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם".. דבר ברור הוא ש"לא ינום ולא ישן שומר ישראל" בכל מקום בעולם שבו נמצאים יהודים, גם בחוץ לארץ. ועל אחת כמה וכמה בארץ הקודש, שנקראת בתורתנו הקדושה והאמיתית: "ארץ אשר גו' תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה".}} | קיומה של המלחמה אינו תנאי הכרחי בביאת המשיח, ככל הנבואות הרעות שאינם חייבות להתגשם{{הערה|רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק י' הלכה ד'(ח').}}. ישנה מסורת מה[[בעל שם טוב]], שלאחר אריכות הגלות כבר נפטרנו מהמלחמה{{הערה|נדפס בספר שם משמואל פרשה ויגש [[תרע"ז]] ע' רח"צ: "הנה מבואר בכתוב שלאחר קיבוץ גלויות לעתיד, יהיה מלחמת גוג ומגוג. אבל [[קבלה]] מרבותינו הקדושים שעתה שהגלות נתארך כל כך נפטרנו ממלחמת גוג ומגוג. ואחר קיבוץ גלויות ישבו ישראל במנוחה על אדמתם לעולם".}}. [[הרבי]] התייחס לכך ואמר שישנה דעה שמלחמה זו התקיימה ב[[מלחמת עולם הראשונה]]{{הערה|[[אחרון של פסח]] [[תש"ל]] (נדפס בספר [[המלך במסיבו]]): [[רש"ג]]: האם כבר הייתה מלחמת גוג ומגוג ואם לא מתי תהי'? [[הרבי]]: יש אומרים שב[[מלחמת העולם הראשונה]] היה אחד שקראו לו בשם גוג - ואיתא בספרים שבשנת [[תרע"ד]] היה קץ.}}. לפני [[מלחמת המפרץ]] אמר הרבי{{הערה|1=שבת פרשת וארא [[תנש"א]], נדפס ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15968&st=&pgnum=191 ספר התוועדויות [[תנש"א]] חלק ב' עמ' 174]}}: {{ציטוטון|דבר פשוט הוא, עד כדי כך שלא צריכים אפילו לעורר על כך, שלאחרי ה[[שואה]] - לא תקום פעמים צרה, לא מעין דלי'ה ולא מקצתי'ה ר"ל, ואדרבא: יהיה אך טוב וחסד, בטוב הנראה והנגלה, לכל יהודי ולכל בני ישראל בכל מקום שהם, ובהדגשה - טוב הנראה והנגלה !!!}}{{הערה|והוסיף ואמר: "על אחת כמה וכמה.. בזמנים אלו שהאומות מתגרות זו בזו, כשלבני ישראל ישנה הבטחה מיוחדת מ[[הקב"ה]] "בני אל תתיראו כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם".. דבר ברור הוא ש"לא ינום ולא ישן שומר ישראל" בכל מקום בעולם שבו נמצאים יהודים, גם בחוץ לארץ. ועל אחת כמה וכמה בארץ הקודש, שנקראת בתורתנו הקדושה והאמיתית: "ארץ אשר גו' תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה".}} | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
גרסה אחרונה מ־15:55, 12 בפברואר 2024
מלחמת גוג ומגוג היא מלחמה הצפויה להתרחש לפני, או בתחילת, ימות המשיח. במלחמה זו, גוג מלך מגוג, יאסוף צבאות רבים ואיתם יצא למלחמה בעם ישראל. מלחמה זו תהיה קשה ומסוכנת מאוד, אך בסופה יכניע ה' באותות ובמופתים את גוג ואת צבאו וכך יידעו כל העולם ויכירו במציאות ה'.
מקור[עריכה | עריכת קוד מקור]
המקור הראשוני למושג זה מופיע בספר יחזקאל:
לָכֵן הִנָּבֵא בֶן-אָדָם וְאָמַרְתָּ לְגוֹג, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹקִים, הֲלוֹא בַּיּוֹם הַהוּא בְּשֶׁבֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל לָבֶטַח תֵּדָע. וּבָאתָ מִמְּקוֹמְךָ מִיַּרְכְּתֵי צָפוֹן, אַתָּה וְעַמִּים רַבִּים אִתָּךְ, רֹכְבֵי סוּסִים כֻּלָּם קָהָל גָּדוֹל וְחַיִל רָב. וְעָלִיתָ עַל-עַמִּי יִשְׂרָאֵל כֶּעָנָן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים תִּהְיֶה, וַהֲבִאוֹתִיךָ עַל-אַרְצִי לְמַעַן דַּעַת הַגּוֹיִם אֹתִי בְּהִקָּדְשִׁי בְךָ לְעֵינֵיהֶם גּוֹג.
- כֹּה-אָמַר ה' אֱלֹקִים, הַאַתָּה-הוּא אֲשֶׁר-דִּבַּרְתִּי בְּיָמִים קַדְמוֹנִים בְּיַד עֲבָדַי נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל הַנִּבְּאִים בַּיָּמִים הָהֵם שָׁנִים, לְהָבִיא אֹתְךָ עֲלֵיהֶם.
- וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא בְּיוֹם בּוֹא גוֹג עַל-אַדְמַת יִשְׂרָאֵל, נְאֻם ה' אֱלֹקִים, תַּעֲלֶה חֲמָתִי בְּאַפִּי. וּבְקִנְאָתִי, בְאֵשׁ-עֶבְרָתִי דִּבַּרְתִּי, אִם-לֹא בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה רַעַשׁ גָּדוֹל עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל. וְרָעֲשׁוּ מִפָּנַי דְּגֵי הַיָּם וְעוֹף הַשָּׁמַיִם וְחַיַּת הַשָּׂדֶה וְכָל-הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל-הָאֲדָמָה וְכֹל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְנֶהֶרְסוּ הֶהָרִים וְנָפְלוּ הַמַּדְרֵגוֹת, וְכָל-חוֹמָה לָאָרֶץ תִּפּוֹל. וְקָרָאתִי עָלָיו לְכָל-הָרַי חֶרֶב, נְאֻם ה' אֱלֹקִים, חֶרֶב אִישׁ בְּאָחִיו תִּהְיֶה. וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתּוֹ בְּדֶבֶר וּבְדָם, וְגֶשֶׁם שׁוֹטֵף וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ, אֵשׁ וְגָפְרִית אַמְטִיר עָלָיו וְעַל-אֲגַפָּיו וְעַל-עַמִּים רַבִּים אֲשֶׁר אִתּוֹ. וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי לְעֵינֵי גּוֹיִם רַבִּים וְיָדְעוּ כִּי-אֲנִי ה'.
— ל"ח, י"ד-כ"ג
בגמרא במסכת סנהדרין[1]"ביקש הקב"ה לעשות חזקיהו משיח וסנחריב גוג ומגוג". משם למדים, שאין זהות מדוייקת לגוג ומגוג, והדבר תלוי באופיו של הדור; באם זכה, משיח שבדור הזכאי נלחם בגוג ומגוג.
זמן המלחמה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בדברי חז"ל אודות זמנה של מלחמת גוג ומגוג ישנם מקורות הסותרים זה את זה. במקום אחד כתוב שמלחמת גוג ומגוג יהיה בתוך ימות המשיח לאחר ביאת משיח[2], ובמקום אחר משמע שיהיה לפני ימות המשיח[3]. הרבי מתווך בין הדעות, ומעלה אפשרות שהמלחמה תהיה אחרי ביאת משיח בן יוסף, שבמובנים מסויימים נחשבת כהתחלת ימות המשיח, אך לפני ביאת משיח בן דוד[4]. ובהזדמנות אחרת נראה שהתבטא שהמלחמה תהיה קודם ביאת המשיח[5].
הרמב"ם פוסק שהמלחמה תתחיל רק אחרי ימות המשיח והיא מהוה את אחד מסימני מלך המשיח ותוכיח שהוא לוחם מלחמות ה'[דרושה הבהרה][6].
הרבי מחדש שהסימן שנתן הרמב"ם שמשיח צריך ללחום את מלחמות ה' הוא רק אם הגאולה תהיה באופן של "בעתה", אך אם עם ישראל יזכו ותהיה גאולה באופן של "אחישנה" לא יצטרכו למלחמה כלל[7].
אופן המלחמה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרמב"ם התבטא על מלחמה זו:
וְכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--לֹא יֵדַע אָדָם הֵיאַךְ יִהְיוּ, עַד שֶׁיִּהְיוּ: שֶׁדְּבָרִים סְתוּמִים הֶן אֵצֶל הַנְּבִיאִים. גַּם הַחֲכָמִים אֵין לָהֶם קַבָּלָה בִּדְבָרִים אֵלּוּ
— הלכות מלכים פרק י"ב, הלכה ד
מטרות המלחמה[עריכה | עריכת קוד מקור]
מטרת המלחמה היא לגרום לכל העולם להאמין בה', לאחר שהכול יראו את אותותיו ואת מופתיו[8]. מטרה נוספת: לזכך את עם-ישראל ולסלק מהם את הפושעים והמורדים[9].
קיום המלחמה[עריכה | עריכת קוד מקור]
קיומה של המלחמה אינו תנאי הכרחי בביאת המשיח, ככל הנבואות הרעות שאינם חייבות להתגשם[10]. ישנה מסורת מהבעל שם טוב, שלאחר אריכות הגלות כבר נפטרנו מהמלחמה[11]. הרבי התייחס לכך ואמר שישנה דעה שמלחמה זו התקיימה במלחמת עולם הראשונה[12]. לפני מלחמת המפרץ אמר הרבי[13]: "דבר פשוט הוא, עד כדי כך שלא צריכים אפילו לעורר על כך, שלאחרי השואה - לא תקום פעמים צרה, לא מעין דלי'ה ולא מקצתי'ה ר"ל, ואדרבא: יהיה אך טוב וחסד, בטוב הנראה והנגלה, לכל יהודי ולכל בני ישראל בכל מקום שהם, ובהדגשה - טוב הנראה והנגלה !!!"[14]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- זה לא מה שאמור להפחיד אותנו, מדור 'רואים שזה בא - לומדים ומתחברים לעידן הגאולה',
גליון 1985 עמוד 54
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב מנחם מענדל הראל, כל מה שרציתם לדעת על מלחמת גוג ומגוג שיעור, כ"ו טבת התשע"ד (29.12.2013)
| גאולה ומשיח | ||
|---|---|---|
| גאולה ומשיח בזמן הגלות | אתחלתא דגאולה • בחזקת משיח • גלות • האמונה בביאת המשיח • הדרך הישרה - לימוד ענייני גאולה ומשיח • התנוצצות הגאולה • השיחה הידועה • השליחות היחידה • לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה • מלחמת גוג ומגוג • עקבתא דמשיחא • ציפייה לגאולה • קץ הגלות | |
| מגלות לגאולה | הבאת המשיח • בשורת הגאולה • טעימה מהגאולה בדורנו • לחיות גאולה • מלכות שבתפארת • משיח בן יוסף • ניצוץ משיח • סיום עבודת הגלות • עבודת הגלות • צחצוח הכפתורים • פרסום גאולה ומשיח • חמורו של משיח • שופרו של משיח • וארו עם ענני שמיא | |
| לעתיד לבוא | ימות המשיח • נ' אלפים יובלות • עולם הבא • תחיית המתים • כבר היה לעולמים • גילוי אלקות לעתיד לבוא • השירה העשירית • המנין העשירי • ביטול והפיכת הרע לעתיד לבא | |
| תורה ומצוות לעתיד לבוא | מצוות בטלות לעתיד לבוא • תורה חדשה מאתי תצא • תורתו של משיח • הברכות בראיית פני משיח • ביטול המועדים לעתיד לבוא • ביטול הצומות לעתיד לבוא • עיר מקלט • עתיד חזיר להטהר • התפילה בימות המשיח • ההלכה בימות המשיח | |
| יעודי הגאולה | אבן מקיר תזעק • אומות העולם בזמן הגאולה • אריסטון • ארץ ישראל בגאולה • בית המקדש השלישי • בקיעת הנהר • ואולך אתכם קוממיות (גובה האדם בגאולה) • ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה • וגר זאב עם כבש • והיה אור הלבנה כאור החמה • וכתתו חרבותם לאתים • ושמתי כדכד שמשותיך • חיים נצחיים (בלע המוות) • ריפוי החולים בגאולה • מעדנים מצויין כעפר • מהירות הצמיחה • מהירות הילודה • סעודת שור הבר והלווייתן • עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים • עתידין אילני סרק שיתנו פירות • עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שיקבעו בארץ ישראל • קיבוץ גלויות • תחיית המתים | |
| מלך המשיח | אדון (משיח) • בר כוזיבא • האמונה בביאת המשיח • חיים נצחיים במלך המשיח • מורח ודאין • מידותיו של מלך המשיח • מינוי מלך המשיח • מלכות בית דוד • מלכותו של מלך המשיח • משיח בן יוסף • משיח שבכל דור • ניצוץ משיח • תורתו של משיח | |
| התגלות מלך המשיח | אוירו של משיח • אורו של משיח (מושג) • אליהו הנביא • בחזקת משיח • הברכות בראיית פני משיח • מינוי מלך המשיח • משיח ודאי • נכסה וחוזר ונגלה • שנה שמלך המשיח נגלה בה | |
| הרבי כמלך המשיח | ארמון למלך המשיח • יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד • פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח • לוחם מלחמות ה' | |
הערות שוליים
- ↑ צ"ד עמוד א'
- ↑ עבודה זרה ג, ב ובפרש"י.
- ↑ סנהדרין צז, ב ובפרש"י.
- ↑ לקוטי שיחות חלק ל"ב, ע' 184-5.
- ↑ "קודם יהיה הסדר דמלחמת גוג ומגוג ואחר כך ביאת המשיח ולאחר מכן תחית המתים" (שו"ת עם הרש"ג באחרון של פסח תש"ל (נדפס בספר המלך במסיבו).
- ↑ "יראה מפשוטן של דברי הנביאים שבתחילת ימות המשיח תהיה מלחמת גוג ומגוג." (הלכות מלכים פרק י"ב הלכה ב)
- ↑ ליקוטי שיחות חכ"ד ע' 19 הערה 58.
- ↑ כפי שמפרש המצודות דוד (יחזקאל ל"ח, ט"ז): "למען ידעו אותי הגוים ויכירו בי בעת אהיה מקודש לעיניהם על ידך אתה גוג כי כשיעשה משפט יקודש שמו הגדול".
- ↑ פירוש המצודות (זכריה י"ג, ט): "אביא עליהם צרות לכלות מהם הפושעים והמורדים".
- ↑ רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק י' הלכה ד'(ח').
- ↑ נדפס בספר שם משמואל פרשה ויגש תרע"ז ע' רח"צ: "הנה מבואר בכתוב שלאחר קיבוץ גלויות לעתיד, יהיה מלחמת גוג ומגוג. אבל קבלה מרבותינו הקדושים שעתה שהגלות נתארך כל כך נפטרנו ממלחמת גוג ומגוג. ואחר קיבוץ גלויות ישבו ישראל במנוחה על אדמתם לעולם".
- ↑ אחרון של פסח תש"ל (נדפס בספר המלך במסיבו): רש"ג: האם כבר הייתה מלחמת גוג ומגוג ואם לא מתי תהי'? הרבי: יש אומרים שבמלחמת העולם הראשונה היה אחד שקראו לו בשם גוג - ואיתא בספרים שבשנת תרע"ד היה קץ.
- ↑ שבת פרשת וארא תנש"א, נדפס בספר התוועדויות תנש"א חלק ב' עמ' 174
- ↑ והוסיף ואמר: "על אחת כמה וכמה.. בזמנים אלו שהאומות מתגרות זו בזו, כשלבני ישראל ישנה הבטחה מיוחדת מהקב"ה "בני אל תתיראו כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם".. דבר ברור הוא ש"לא ינום ולא ישן שומר ישראל" בכל מקום בעולם שבו נמצאים יהודים, גם בחוץ לארץ. ועל אחת כמה וכמה בארץ הקודש, שנקראת בתורתנו הקדושה והאמיתית: "ארץ אשר גו' תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה".