לשון נקיה – הבדלי גרסאות
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) ←בלשונו של הרבי: הרבי לא מתנגד למילה חופש (אלא משתמש בה) אלא למושג חופש (מעבר להיגיון בטענה זו שמעתי כך מא' המשפיעים) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (12 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
מכאן גזרו [[חז"ל]]: {{ציטוטון|שלא יוציא אדם דבר מגונה מפיו ולעולם יספר אדם בלשון נקייה.}} פסיקה זו נקבעה במקומות רבים בספרי ה[[הלכה]] וה[[מוסר]]. | מכאן גזרו [[חז"ל]]: {{ציטוטון|שלא יוציא אדם דבר מגונה מפיו ולעולם יספר אדם בלשון נקייה.}} פסיקה זו נקבעה במקומות רבים בספרי ה[[הלכה]] וה[[מוסר]]. | ||
המקור לדיבור בלשון נקייה הוא על פי המופיע ב[[פרשת נח]] בה [[הקב"ה]] נמנע מלהגיד על חיה מסוימת שהיא [[טמאה]] ובמקום זה השתמש בביטוי:"וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אֵינֶנָּה טְהֹרָה"{{הערה|בראשית, ז, ח.}} | המקור לדיבור בלשון נקייה הוא על פי המופיע ב[[פרשת נח]] בה [[הקב"ה]] נמנע מלהגיד על חיה מסוימת שהיא [[טמאה]] ובמקום זה השתמש בביטוי:"וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אֵינֶנָּה טְהֹרָה"{{הערה|בראשית, ז, ח.}}{{הערה|את סוגיא זו ביאר הרבי בהרחבה ב[[לקוטי שיחות]] [https://drive.google.com/file/d/10y-dXun5CP_Mk4xIvloRdt-PBpcJhVS6/view חלק י' עמ 24], שיחה לפרשת נח.}}. | ||
ב[[תלמוד]] מובאים ציטוטים רבים מה[[מקרא]] וה[[נביאים]], בהם האריך הפסוק במילותיו כדי לכתוב ב"לשון נקייה". כה גדולה ההקפדה ב[[יהדות]] לדבר ב"לשון נקייה", שאפילו הביטוי "אור ליום", המסמל בעצם את הערב שלפניו, נובע מהרצון שלא להשתמש במילה לילה, המעוררת קונוטציות שליליות, אלא דווקא במילים [[אור]] ו[[יום]] המעוררות תחושה חיובית (מסכת פסחים ג ע"א). | ב[[תלמוד]] מובאים ציטוטים רבים מה[[מקרא]] וה[[נביאים]], בהם האריך הפסוק במילותיו כדי לכתוב ב"לשון נקייה". כה גדולה ההקפדה ב[[יהדות]] לדבר ב"לשון נקייה", שאפילו הביטוי "אור ליום", המסמל בעצם את הערב שלפניו, נובע מהרצון שלא להשתמש במילה לילה, המעוררת קונוטציות שליליות, אלא דווקא במילים [[אור]] ו[[יום]] המעוררות תחושה חיובית (מסכת פסחים ג ע"א). | ||
במיוחד מקפידים להשתמש בלשון נקייה בעניינים הקשורים בצניעות. | במיוחד מקפידים חז"ל להשתמש בלשון נקייה בעניינים הקשורים בצניעות ובתחום שבין איש לאשתו. כך למש"ל מופיע הביטוי "ביתי" במקום "אשתי"{{הערה|תלמוד בבלי, [[מסכת שבת]] דף קיח, ב}}), "נפקנית" ו"יוצאת לחוץ" במקום 'זונה'{{הערה|[[תלמוד בבלי]], [[מסכת כלים]] כד, טז}} וגם "עבירה" סתם, בלי לפרט שמדובר בחטא זנות{{הערה|[[תלמוד בבלי]], [[עבודה זרה]] ג, א}}. | ||
[[הרמב"ם]] בספרו [[מורה נבוכים]] (חלק ג', פרק ח') מציין כי [[לשון הקודש]] נקראת כך, מאחר שהיא מובנית על בסיס של לשון נקיה כי {{ציטוטון|המה דברים שהשתיקה יפה להם, ואם הביא ההכרח להזכרתם, יש למצוא עצה לכך, על ידי '''כינויים''' מלשונות אחרים}}. כדוגמה מרכזית לכך, הוא מביא את האיברים שיש להם רק כינויים בלשון הקודש. כפי שניתן למצוא בתלמוד: "אותו מקום"{{הערה|[[תלמוד בבלי]], [[נדרים]] כ א}}, "גבורתו"{{הערה|[[תלמוד בבלי]], [[בבא מציעא]], פד א}} ועוד. | |||
ב[[זוהר]] מובא תהליך הנוצר משימוש בלשון לא נקיה, כשאדם מוציא מילת גנאי על אדם אחר, הקול של מילת הגנאי עולה למעלה ומלאכי חבלה מתחברים לקול, הקול מעיר את התהום הגדול, ומלאכי החבלה מזיקים לאדם{{הערה|זוהר קדושים פ"ה עמוד א', הובא גם ברקאנטי על פרשת קדושים.}}. | |||
לגבי [[פרשת מצורע]] ישנם מספר התייחסויות מ[[הרבי]]: הרבי מצויין שבספרים שונים היא נקראת "פרשת טהרה"{{הערה|שם=לקוש א'|[[לקוטי שיחות]] ח"א עמ' 239}} | |||
וכן הורה הרבי לועד לכתיבת [[אות בספר התורה לילדי ישראל|ספר תורה לילדי ישראל]], לכתוב בתעודת לילדים שזכו באות בפרשה זו 'פרשת הטהרה'{{מקור}}. [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] היה נמנע מלהזכיר את שם הפרשה, אלא לכל היותר כתב או אמר את היום בחודש וכדומה{{הערה|שם=לקוש א'}}. יחד עם זאת, ציין הרבי בשנים מאוחרות יותר כי בדורות האחרונים, מנהג ישראל{{הערה|טור ושו"ע או"ח סי' תכח [וכן נדפס ב[[לקוטי תורה (ספר)|לקוטי תורה]], [[לוח היום יום|היום יום]], [[לקוטי שיחות]] ועוד]}} לקוראה בשם זה{{הערה|לקוטי-שיחות ח"ז עמ' 100}} והסביר הטעם: מכיוון שקרוב כבר הגילוי של '[[אתהפכא]] חשוכא לנהורא' (בארמית: הפיכת החושך לאור), לעשות מ'מצורע' – תורה, "תורת המצורע"{{הערה|לקוטי-שיחות ח"ז עמ' 103}}. מאוחר יותר הוסיף, ששם זה רומז שכבר מרגישים קרוב לביאת [[מלך המשיח|משיח]] צדקנו, שנקרא בשם זה{{הערה|ישעיה נג,ד. סנהדרין צח,א-ב. לקוטי-שיחות חכ"ב עמ' 79, וביותר בספר-השיחות תנש"א ח"ב עמ' 490 ואילך}}. | |||
==בלשונו של הרבי== | ==בלשונו של הרבי== | ||
*'''[[מצוייני צה"ל]]''' - ולא 'נכי צה"ל', דבר המצביע על מהותם האמיתית של אנשים שמסרו את הנפש עבור כלל ישראל{{הערה|שיחת כ"ג מנחם אב תשל"ו.}}. | *'''[[מצוייני צה"ל]]''' - ולא 'נכי צה"ל', דבר המצביע על מהותם האמיתית של אנשים שמסרו את הנפש עבור כלל ישראל{{הערה|שיחת כ"ג מנחם אב תשל"ו.}}. | ||
*'''[[בית רפואה]]''' - ולא 'בית חולים', על שם התכלית האמיתית של המוסד. | *'''[[בית רפואה]]''' - ולא 'בית חולים', על שם התכלית האמיתית של המוסד. | ||
*'''יהודי שאינו שומר תורה ומצוות (בשלימות) לעת עתה''' - במקום הביטוי 'חילוני', היות שכל יהודי הוא חלק מ'גוי קדוש' ואינו יכול לשנות את מהותו האמיתית שהוא קודש ולא חול{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/38/12/3/index.htm ממכתב בדר"ח מ"ח תשל"ח, לקוטי שיחות חלק לח עמוד 168].}}. | *'''יהודי שאינו שומר תורה ומצוות (בשלימות) לעת עתה''' - במקום הביטוי 'חילוני'{{הערה|1=[https://www.chabad.org/therebbe/livingtorah/player_cdo/aid/2715108/jewish/Are-There-Secular-Soldiers-in-the-IDF.htm האם יש חיילים "חילונים" בצה"ל?] {{וידאו}}{{בית חבד}}}}, היות שכל יהודי הוא חלק מ'גוי קדוש' ואינו יכול לשנות את מהותו האמיתית שהוא קודש ולא חול{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/38/12/3/index.htm ממכתב בדר"ח מ"ח תשל"ח, לקוטי שיחות חלק לח עמוד 168].}}. | ||
*'''קירוב רחוקים''' - הרבי התנגד לביטוי זה, כיוון שאין יהודי רחוק. | *'''קירוב רחוקים''' - הרבי התנגד לביטוי זה, כיוון שאין יהודי רחוק. | ||
*'''להבדיל על יהודים''' - יש הבדלה רק בין ישראל לעמים, אך לא בין יהודי לחברו (לא משנה באיזה מצב הוא נמצא). | *'''להבדיל על יהודים''' - יש הבדלה רק בין ישראל לעמים, אך לא בין יהודי לחברו (לא משנה באיזה מצב הוא נמצא). | ||
| שורה 25: | שורה 30: | ||
*'''היפך החיים''' - הרבי נמנע מלהתבטא על אדם שמת שהוא מת, אלא השתמש בביטוי "היפך החיים". | *'''היפך החיים''' - הרבי נמנע מלהתבטא על אדם שמת שהוא מת, אלא השתמש בביטוי "היפך החיים". | ||
== | == ראו גם == | ||
{{כפר|הרב לוי יצחק שפרינגר|לשון רבו|2043|84|תשפ"ד}} | * [[מסיימים בטוב]] | ||
==לקריאה נוספת== | |||
{{כפר|הרב לוי יצחק שפרינגר|לשון רבו|2043|84|תשפ"ד}} | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* הרב משה-מרדכי לאופר, [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=63736 לעולם יספר אדם בלשון נקיה], עיתון המבשר, הובא באתר שטורעם, יום שישי, כ"ט [[סיוון]] תשע"ג | * הרב משה-מרדכי לאופר, [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=63736 לעולם יספר אדם בלשון נקיה], עיתון המבשר, הובא באתר שטורעם, יום שישי, כ"ט [[סיוון]] תשע"ג {{שטורעם|}} {{קישור שבור|}} | ||
*זלמן רודרמן, '''[https://www.toratchabad.com/%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94-%D7%A8%D7%91%D7%99 מעשה רבי]''' | *זלמן רודרמן, '''[https://www.toratchabad.com/%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94-%D7%A8%D7%91%D7%99 מעשה רבי]''' | ||
*מדור 'ניצוצי רבי' [[שבועון התקשרות]]: '''[http://chabad-il.org/hit/hit099.htm דיבור של נשיא הדור]''', גליון צ"ט {{*}} '''[http://chabad-il.org/hit/hit429.htm לשון נקיה ופה קדוש]''', גליון תכ"ט | *מדור 'ניצוצי רבי' [[שבועון התקשרות]]: '''[http://chabad-il.org/hit/hit099.htm דיבור של נשיא הדור]''', גליון צ"ט {{*}} '''[http://chabad-il.org/hit/hit429.htm לשון נקיה ופה קדוש]''', גליון תכ"ט | ||
*'''[https://col.org.il/news/132356 ביד הלשון: לא נפטר 'בטרם עת' ואף חסיד הוא לא 'מיתולוגי']''' {{COL}} | *'''[https://col.org.il/news/132356 ביד הלשון: לא נפטר 'בטרם עת' ואף חסיד הוא לא 'מיתולוגי']''' {{COL}} | ||
*יהושע מונדשיין, '''[www.kramim.info/article/%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%91-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93-%D7%94%D7%A7%D7%98%D7%9F/56245261 זהירותו והקפדתו של הרבי בעניני הלכה ומנהג]''' | *יהושע מונדשיין, '''[http://www.kramim.info/article/%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%91-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93-%D7%94%D7%A7%D7%98%D7%9F/56245261 זהירותו והקפדתו של הרבי בעניני הלכה ומנהג],''' אתר כרמים | ||
{{דיבור}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגים כלליים]] | [[קטגוריה:מושגים כלליים]] | ||
[[קטגוריה:דיבור]] | |||
[[en:Lashon Nekiah - Clean Language]] | |||