זקני אנ"ש: הבדלים בין גרסאות בדף
צוברענגען משיח (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| (4 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:חבד.jpg|ממוזער|איור המתאר את נשיאי חב"ד וזקני החסידים מהדור האחרון ליד 770]] | [[קובץ:חבד.jpg|ממוזער|איור המתאר את [[נשיאי חב"ד]] וזקני החסידים מהדור האחרון ליד 770]] | ||
זקני חסידי ליובאוויטש נקראים בתואר '''זקני החסידים''' או '''זקני {{מונחון|אנ"ש|אנשי שלומינו}}'''. הם משמשים כמודל עבור החסידים הצעירים למימוש [[דרכי החסידות]] והדרכותיה, ומטפחים במרץ את האחדות, האהבה והאחווה בין חסידים. | זקני חסידי ליובאוויטש נקראים בתואר '''זקני החסידים''' או '''זקני {{מונחון|אנ"ש|אנשי שלומינו}}'''. הם משמשים כמודל עבור החסידים הצעירים למימוש [[דרכי החסידות]] והדרכותיה, ומטפחים במרץ את האחדות, האהבה והאחווה בין חסידים. | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[https://77012.blogspot.com/2020/05/blog-post.html מִזְּקֵנִים אֶתְבּוֹנָן • חשיבות ההדרכה מזקני החסידים] | *[https://77012.blogspot.com/2020/05/blog-post.html מִזְּקֵנִים אֶתְבּוֹנָן • חשיבות ההדרכה מזקני החסידים] {{לחלוחית}} | ||
[[קטגוריה:אדמו"ר הזקן]] | [[קטגוריה:אדמו"ר הזקן]] | ||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגי יסוד]] | [[קטגוריה:מושגי יסוד]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:חסידי חב"ד]] | ||
גרסה אחרונה מ־23:16, 4 בספטמבר 2024
זקני חסידי ליובאוויטש נקראים בתואר זקני החסידים או זקני
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין אנ"ש. הם משמשים כמודל עבור החסידים הצעירים למימוש דרכי החסידות והדרכותיה, ומטפחים במרץ את האחדות, האהבה והאחווה בין חסידים.
מעלת זקני החסידים[עריכה | עריכת קוד מקור]
זקני החסידים היו חסידים וותיקים אשר היו חוזרים על דברים והנהגות של רבותינו נשיאנו. הם מכונים כ'עמוד התווך' של החסידות.
רוב הסיפורים המוכרים לנו על רבותינו נשיאינו , מקורם מזקני החסידים אשר הם שמעו או ראו את המקרה והעבירו אותו אל צאציהם.
אחד מזקני החסידים התבטא פעם אחת על שני אחים: הם אוהבים איש את אחיו כמו שחסידים אוהבים זה את זה.
יחס רבותינו נשיאינו לזקני החסידים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי הרש"ב אמר: צריך ללמוד לקבל מזקני החסידים. פעם אחת שהו בליובאוויטש שניים מגדולי החסידים, ובמשך שלושת רבעי שנה עסקתי בעניינים שדוברו אז.
בספר המאמרים[1] מסופר שזקני החסידים לדורותיהם הזהירו את מחונכיהם, שבכל זמן מזמני השנה ייזכרו איך היה נראה הזמן הזה אצל חסידים בשנים עברו. איך נראו אצל חסידים בימי קדם חודש אלול, ימי הסליחות, ההכנה לראש השנה ויום הכיפורים, זמן שמחתנו, ימי החול, השבתות ומועדי השנה[2].
זקני החסידים היו נוהגים לומר: "מיהו חסיד? מי שהוא בעל-בית על עצמו"[3]. הרבי הרש"ב אמר: "חסיד יוצר סביבו סביבה. אם אין סביבה סביבו - עליו לבדוק היטב את עצמו, את מצבו האישי. עובדה זו כשלעצמה - שאינו יוצר סביבה - צריכה לשבור אותו, ועליו לשאול את עצמו: מה אני עושה בעולם?"[4].
עוד אמר הרבי הרש"ב: "חסיד מבוגר צריך למסור עצמו להדרכת האברכים, וככל שמדריכים את הזולת, כך צריך האדם להדריך את עצמו בכפליים"[5]. עם זאת, אצל חסידים לא התבטאו במונח 'חסיד זקן', אלא אמרו 'חסיד מבוגר' ('א עלטערער חסיד'). ופעם אמרו לפני הרבי הריי"צ, שמזכירו הנאמן, החסיד ר' יחזקאל פייגין, התבטא: "חסיד אינו מזדקן לעולם", והרבי נהנה מאוד מאמרה זו.
הרבי הריי"צ אומר באחת משיחותיו[6]: "חסיד אינו רודף ואינו נרדף. אין הוא רודף אחרי עניינים גשמיים ואין הוא נרדף מהיצר הרע". בדומה לזה הוא כותב באחת מאיגרותיו[7]: "חסיד לועג ליצר הרע. כל העבודה היא עם הנפש הבהמית, לא עם יצר הרע".
עוד הוא אומר, כי מהותו של חסיד היא שמחה ואהבת הזולת. וכך הוא כותב[8]: "אצל חסידים מעולם לא חסרו שמחה וידידות. שני דברים אלו הם תכונות חסידיות, ולעולם ישנם במהותם ובמציאותם, אלא שלפעמים הם מתעלמים וצריכים לגלותם".
בספרות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
ספרים וחוברות רבים נכתבו בהשראת זקני החסידים.
