דוד דוב הולנדר – הבדלי גרסאות

הרב '''דוד דב (בער) הולנדר (הולנדער)''' ([[תרע"ג]] - [[כ"ד טבת]] [[תשס"ט]]) היה רב בברונקס ובברייטן בריטש ניו יורק. כתב טור קבוע ב[[אלגמיינר ז'ורנאל]] בעל קשר חם עם [[הרבי]].

נולד בשנת [[תרע"ג]] באימפריה האוסטרו-הונגרית. כשהיה בן תשע היגר עם משפחתו ל[[ניו יורק]]. בבחרותו הוא למד בבית הספר למשפטים של [[ברוקלין]] וגם למד אצל הרב [[יוסף סולובייצ'יק]] בישיבה יוניברסיטי.

הרב הולנדר הצעיר לקח את ההגה של מרכז "מונט עדן סנטר" (מרכז הר עדן) ב[[ברונקס]]. והתגלה כנואם מחונן, הוא מצא את הדוכן להיות הפורום המושלם שממנו אפשר לנהל את המאבק נגד ההתבוללות בכלל ובמיוחד נגד התנועות של ה[[רפורמים]] וה[[קוסרבטיבים]]. נאומו בכל שבת, אותו נשא בתשוקה לוהטת, שיקף את מחויבותו הבלתי מתפשרת ליהדות התורה המסורתית.

בשל מלחמתו על דרך התורה והמצוות ללא הפשרות של אמריקניזציה לאורך הקריירה הארוכה שלו, נעשה הרב הולנדר ונותר דמות שנויה במחלוקת - עמדה של קורבן אישי גדול. וכפי שציין הרב פייבל רימלר, רב המרכז היהודי בניו ברייטון, "זה יכאיב לו כשאחרים ירחיקו את עצמם ממנו בגלל האידיאולוגיה שלו. בסופו של דבר, הוא תמיד נשאר נאמן לאמונתו".

מאבקו, ציין הרב הולנדר, היה מאבק אידיאולוגי נגד הטעיה, לא נגד אנשים. "הוא לא ראה שום שיעורים בתוך היהדות", סיפרה גברת פיי הולנדר, רעייתו, "לבעלי הייתה רק תורה אחת, ולכל יהודי היה מקום".

דבריו של הרב הולנדר ואישיותו פנו לקהילת הרבנים הרחבה. בתשי"ד נבחר לנשיא אגודת הרבנים של אמריקה - אחד הארגונים הגדולים בעולם של רבנים אורתודוכסים. התפקיד, שנמשך שנתיים, הפך לקרש קפיצה לעבודה החלוצית שלו למען יהדות ברית המועצות. לשם כך הוא הוביל משלחת של רבנים למוסקבה בקיץ 1956. באותה תקופה הסתתרו היהודים בברית המועצות בצל הקרמלין ומורשת מדיניותו האנטישמית של סטאלין. זה היה עדות לעקשנותו של הרב הולנדר, שמשלחת רבנית הורשתה לבקר בברית המועצות.

לפני שיצא למוסקבה נפגש הרב הולנדר עם הרבי (ראה להלן באריכות), שהוביל את אחד הארגונים היהודיים המחתרתיים היחידים בברית המועצות. הרבי שימש מקור מידע ומוטיבציה לרבי הולנדר. ברוסיה נפגש הרב הולנדר עם ראש ממשלת בריה"מ חרושצ'וב ועם כמה מנהיגים יהודים בולטים. הוא גם הדפיס 5,000 סידורי תפילה ליהדות רוסיה. עם חזרתו לאמריקה, המשיך להתמסר ליהדות רוסיה, ומינה גם מנהיגים אחרים לפעולה.

הקשר בין הרבי לבין הרב הולנדר התחזק בשנים הבאות, כאשר הרב הולנדר הצטרף אחר כך לנציגי חב"ד כדי לסייע לקהילה היהודית בברוקלין. בשנות ה-80 החלה הקהילה היהודית בברונקס להידלדל ולפנות את מקומה לאוכלוסיה משתנה. הרב הולנדר, אז בן 70, הזכיר את רעיון הפרישה לרבי. הרבי עודד את הרב הולנדר להמשיך ברבנות, בצירוף הקבלה למנהיגותו את תנועת חב"ד והחלטתו לפתוח 71 מוסדות חדשים ביום הולדתו ה -70. "אני מבוגר ממך ואני לוקח על עצמי עוד נטל", אמר הרבי. "איזו זכות יש לך לחשוב על פרישה? הרבנות היא לכל החיים!" (ראה גם להלן ובקישורים).

הרב הולנדר היה הרב של הברית העברית בברייטון ביץ'. בהתייחסו לאוכלוסיית המהגרים הרוסית של ברייטון ביץ', הוא שיתף פעולה עם ארגון פר"י - ידידי פליטי מזרח אירופה (הידוע בראשי התיבות באנגלית F.R.E.E.) כדי ליזום מספר פרויקטים חינוכיים וחברתיים. הרב חסר הילדים התעניין במיוחד בחגיגות משפחתיות, ועשה מאמץ מיוחד לברית מילה ובר מצווה. גם בשנותיו המאוחרות עשה הרב הולנדר את המסע בין שישה בתי כנסת באופן קבוע. כאשר הטיפוס אל משרדו בקומה השנייה בבית הכנסת הפך קשה מדי עבורו, הקהילה העבירה את משרדיה לקומה הראשונה, כך שהרב האהוב שלהם יוכל להמשיך להוביל ולהנהיג.

הרב דוד אוקונוב, מנהל שותף של F.R.E.E. נזכר בפרק מסוים במעבר הרב הולנדר מברונקס. עם פירוק בית הכנסת "הר עדן", העביר הרב הולנדר את השלטים המנציחים את שמות הקדושים הי"ד לקהילתו החדשה. "אלה לא רק לוחות", הוא אמר, "הם neshamos [=נשמות]. אלה אנשים שצריכים לזכור!"

הרב הולנדר שמר על קשר הדוק עם הרבי וחב"ד. במסגרת תפקידו זכה להיכנס ליחידויות רבות אצל הרבי והשתתף באין ספור התוועדויות. במהלך עבודתו זכה לקבל מהרבי הדרכות רבות והוראות בנושאי עסקנות ציבורית.

בשנת תש"כ התקיימה בוושינגטון ועידת יובל הזהב מטעם הבית הלבן, של ועידה ארצית המתכנסת אחת לעשור בנושא ילדים ונוער – בין הימים כ"ח באדר – ה' בניסן.

 

עם חברי המשלחת נמנו: הרב דוד דוב הולנדר. הרב ד"ר ניסן מינדל, הרב יעקב יהודה הכט והרב זלמן פוזנר.

 

 

"שילדים ונוער יקבלו יותר הזדמנויות לחינוך דתי מיוחד בהרבה מפעילויות ימות השבוע, כולל שעת חופש או שעת פטור מבתי-הספר העממיים עבור תכניות תחת פיקוח גופי הדת המקומיים".

במכתב מתאריך י"ז שבט, ה'תשכ"ג{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/22/8593.htm אגרות קודש חלק כ"ב אגרת ח'תקצג]}} מברך הרבי על בחירותו כרב בית כנסת. בנועם קבלתי מכתבם מבשר טוב אשר ביום א' הבע"ל כ"ג שבט תתקיים חגיגה פומבית בקשר עם מסירת כתב רבנות עד מאה ועשרים שנה לכבוד רבם ומנהיגם הרוחני המפורסם והמצויין הרב דוד דוב הולנדר.

קורת רוח מיוחדת גרמה לי הבשורה הנ"ל, שמחד - ראוי הוא הרב הולנדר לכל הכבוד והיקר הזה, ומאידך - שהצליחו השי"ת לכהן פאר בבית כנסת נכבד ולנהל על מימי התורה והמצוה קהילה חשובה ובעלת קומה, אשר מנהלי' וחברי' יודעים להעריך כדבעי את רבם ומנהלם הרוחני ומכירים בהצלחתם שזכו לרב ומנהיג כמוהו.

כבר בשנת תשט"ז נסע לראשונה במסגרת משלחת רבנים לבקר את יהודי רוסיה. היה זה לאחר מות סטאלין ועליית חרושצ'וב לשלטון. השלטון הרוסי שרצה להתקרב מעט אל המערב, הרשה את ביקור המשלחת. כבר אז, בטרם יצא לדרך המסוכנת, התייעץ הרב הולנדר עם הרבי, שהורה לו להיזהר מאד בדבריו בפני יהודי רוסיה. הרבי הסביר לו, שאם לו הדברים לא יזיקו, בהיותו אזרח אמריקאי, אבל היהודים השומעים יכולים להינזק מדיבורים לא אחראיים. כמו כן הורה לו הרבי, שאם חסידים ירצו להיפגש עמו, יש לערוך את הפגישות בזהירות רבה.

מאז אותה נסיעה, נסע הרב הולנדר לבקר את יהודי רוסיה עוד שבע פעמים, פעמים לבדו ופעמים במסגרת משלחת רבנים.

*[https://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/681.pdf כתבה לאחר פטירתו] {{בית משיח}} בית משיח גליון 681 ה' שבט תשס"ט