ישראל מאיר הכהן: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| (102 גרסאות ביניים של 38 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{דמות | ||
|שם=רבי ישראל מאיר הכהן | |||
[[קובץ: | |תמונה=החפץ חיים.jpg | ||
רבי '''ישראל מאיר הכהן מראדין''', (ה'תקצ"ח - כ"ד באלול ה'תרצ"ג), ידוע בכינוי החפץ חיים, נחשב לאחד מגדולי הפוסקים בדורות האחרונים. | |תיאור=תמונה צבועה של "החפץ חיים" | ||
|תאריך לידה=[[תקצ"ח]] | |||
|תאריך פטירה=[[כ"ד אלול]] [[תרצ"ג]] | |||
}} | |||
[[קובץ:קול קורא.jpg|שמאל|ממוזער|200px|חתום על קול קורא יחד עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ורבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]]]] | |||
רבי '''ישראל מאיר הכהן מראדין''', (מפרוסם בכינויו על שם ספריו '''החפץ חיים''' וכן '''המשנה ברורה'''; ה'[[תקצ"ח]] - [[כ"ד באלול]] [[ה'תרצ"ג]]), ידוע בכינוי '''החפץ חיים''', בעל ה'משנה ברורה', נחשב לאחד מגדולי הפוסקים בדורות האחרונים. | |||
נולד | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[עיירה]] ז'עטיל במחוז הורדנה (כיום ב[[בלארוס]]) להרב אריה זאב הכהן ולמרת דובורושה. | |||
בשנים הראשונות שלאחר חתונתו התגורר ב[[ראדין]] בה חי אביו החורג רבי שמעון הלוי אפשטיין ואכל על שולחנו. כאשר נקלע האב החורג לקשיים כלכליים פתחה אשתו חנות, כשהחפץ חיים במקביל לומד בעצמו ומלמד נערים כשלעיתים קיבל על כך תשלום. מונה לרבה של ראדין אך כעבור תקופה התפטר מתפקידו. | |||
בשנת [[תרכ"ט]] הקים בראדין ישיבה ש[[ראש ישיבה|בראשותה עמד]], ובתקופה הראשונה לקיומה אף ניהל אותה בעצמו. | |||
[[אדמו"ר הרש"ב]] מזכירו במכתב משנת [[תרס"א]] שיצטרף לאסיפה מסוימת, "אם כי איננו מפורסם ואיננו עסקן, יכול להצטרף עמהם"{{הערה|1=[[אגרות קודש - אדמו"ר הרש"ב]], [http://ww.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31636&hilite=12721d4b-ced5-4f86-8177-f9b503ef9412&st=החפץ+חיים חלק ג' עמ' רסא]}}. | |||
עם פרוץ המהפכה הקמוניסטית, צידד בשיטה כי אין להשאר בתחום שלטון הקמוניסטים שמנעו את קיום התורה והמצוות, וברח יחד עם תלמידיו אל מחוץ לגבולות בהם שלטו הקמוניסטים. | |||
== ספרו המשנה ברורה == | |||
הוא חיבר את ספר המשנה ברורה, שנתקבל בכל תפוצות ישראל. | |||
המשנה ברורה מזכיר רבות את ה[[אדמו"ר הזקן]] ומכנהו הגר"ז ולא שו"ע הרב או בעל התניא. כאשר בא לחלוק על אדמו"ר הזקן אינו מזכירו בשמו כבשער הציון בסי' רמ"ב בנושא ריבית. הגאון רבי [[יעקב ישראל קנייבסקי]] הסביר כי החפץ חיים הסביר שעשה זאת לאחר שחשבו שהוא [[מתנגד]], ובדרך זו רצה לבטא שאצלו [[הגר"א]] ובעל התניא הם באותה דרגא ולכן בחר לכתוב הגר"ז כדי להשוותו לה[[גר"א]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=20799 מפי הגאון רבי חיים קנייבסקי]. יש לציין כי גם בעל "ערוך השולחן" שהיה גם הוא ליטאי, אך זכה להיפגש עם אדמו"ר הצמח צדק, ומביא פעמים רבות בספרו משו"ע אדמו"ר הזקן, מכנה את אדמו"ר הזקן בשם: הגר"ז.}}. | |||
אומרים שה'חפץ חיים' התבטא, שאילו היה יודע שקהילות רבות כל כך של חסידים קיבלו את פסקי אדמו"ר הזקן, הוא היה נוטה יותר לפסוק כמותו{{מקור}}. | |||
הרבי סיפר, כי אחד מתלמידיו של החפץ חיים בא לשאול בעצתו כיצד להתנהג במשרת הרבנות שהכתירוהו. החפץ חיים יעץ לו ששלא כנהוג, יצווה שלא ימתינו לו עם גמר תפילת שמונה עשרה. הסיבה לכך היא מכיון שדבר זה יכול | [[הרבי]] הורה ללמוד בספר. היה זה במלאת חמש מאות שנה לפטירת [[הבית יוסף]], אז אמר הרבי כי יש להתחיל במבצע לעסוק בספרי [[השולחן ערוך]], ובנושאי הכלים, וא"צ לומר ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], ובעניני אורח חיים בכלל - חיבורו של המשנה ברורה, אשר, להיותו "האיש החפץ חיים", זכה שנתקבל חיבורו בתפוצות | ||
ישראל{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15970&hilite=00395b37-cebb-45b7-903f-42518f70085c&st=החפץ+חיים&pgnum=168 התוועדויות תשמ"ח חלק ב' עמ' 171 (עמ' 168)]}}. | |||
הרבי אמר: מי לנו גדול כהחפץ חיים, בשלילת הנהגה של היפך אהבת ישראל, ודיבורים לא טובים על כלל ישראל{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15970&hilite=00395b37-cebb-45b7-903f-42518f70085c&st=%u05d4%u05d7%u05e4%u05e5+%u05d7%u05d9%u05d9%u05dd&pgnum=168 שם עמ' 177]}}. | |||
== עם רבותינו נשיאינו == | |||
החפץ חיים עמד בקשרים תמידיים עם נשיאי חב"ד, ה[[אדמו"ר הרש"ב]] וה[[אדמו"ר הריי"צ]], ובין היתר השתתף באסיפות שאורגנו על ידם, וחתם על כרוזים פרי יוזמתם{{הערה|אגרות קודש לאדמו"ר הרש"ב, אגרת תצ"א עמוד תתס"ו. ועוד רבות. אגרות קודש - [[אדמו"ר הריי"צ]] כרך ב' עמודים קפג - קפה, עמוד קנ"ב אגרת תכג, עמודים קסח - קסט. עמוד רל אגרת תסט שנת תר"ץ, עמוד רלז, אגרת תעב שנת תר"ץ, עמוד תסא, כרך ה': עמוד שלז אגרת אתכח. (ויקפידיה)}}. | |||
ב[[שבט]] [[תר"ע]] התקיימה וועדה של הרבני לסדור משרת ה"רב מטעם", בה השתתפו כל גדולי הדור. באותה אסיפה היו חלוקי הדיעות האם על הרב מטעם לדעת את השפה הרוסית ודברים מינימיליים. רבי [[מאיר שמחה מדווינסק]] בתמיכתו של רבי דוד פרידמן מקרלין ורבי [[שמריה נח שניאורסון]] מבויברויסק צידדו בחיוב, ואילו [[רבי חיים מבריסק]], בתמיכתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] והחפץ חיים צידדו בתוקף שלא ילמדו בשום פנים ואופן לימודים אחרים. הגר"ח נאם באסיפה, ובמהלך האסיפה, קרא הגר"ח לחפץ חיים שיבוא וינאם, על אף זקנותו וחולשתו, והוא אכן בא{{הערה|תורת חיים עמ' ר'.}}. | |||
בשנת [[תרפ"ו]] ייסד את וועד ההצלה האירופאי לטובת יהודי [[רוסיה]], יחד עם הגאון רבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]], על פי בקשת אדמו"ר הריי"צ{{הערה|1=אגרות קודש - [[אדמו"ר הריי"צ]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&hilite=f80673b9-214b-40be-8235-9788ad7cf100&st=%u05d4%u05d7%u05e4%u05e5+%u05d7%u05d9%u05d9%u05dd עמ' קעח (197)]}}. | |||
בשנת [[תרצ"ב]] ביקר בישיבת [[תומכי תמימים לודז (פולין)]] והביע את התרשמותו והתפעלותו מהישיבה ולומדיה. | |||
מסופר{{הערה|ראה "ספר הזוהר מאלף צדיקים". ראו גם הסיפור על שליחות ר"א ננס להחפץ חיים שנדפס בהערות הת' ואנ"ש, אושען פארקוויי, גליון צא, כ"ב שבט תש"נ, ע' 14-12.}}, שבהזדמנות כלשהי, הביע בפני [[אדמו"ר הרש"ב]] את פליאתו מכך כי בישיבת [[תומכי תמימים]] שהקים פשוט שאין מגלחים את ה[[זקן]], הרבי הרש"ב הפטיר שאין בכך שום חידוש, משום שזה הכוח של לימוד [[פנימיות התורה]]. ששמע זאת החפץ חיים, אמר בהתפעלות: "כך?! אז צריך להכניס את לימוד פנימיות התורה לישיבות!". | |||
[[הרבי]] סיפר, כי אחד מתלמידיו של החפץ חיים בא לשאול בעצתו כיצד להתנהג במשרת הרבנות שהכתירוהו. החפץ חיים יעץ לו ששלא כנהוג, יצווה שלא ימתינו לו עם גמר [[תפילת שמונה עשרה]]. הסיבה לכך היא מכיון שדבר זה יכול לגרום למצב של שוחד, שירצה למצוא חן בעיני הבעלי בתים שלו, בשביל הכבוד שמקבל מהם{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ד]]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4610&hilite=80ccfd79-341e-4f20-bf06-be2f622b637c&st=החפץ+חיים&pgnum=317 עמ' 11 (317)]}}. | |||
בשנת [[תשכ"ז]], אמר הרבי בשיחה עם [[יוחנן טברסקי|האדמו"ר רבי יוחנן מרחמסטריבקא]]: "החפץ חיים היה בידידות גדולה עם כ"ק מו"ח אדמו"ר. [[אדמו"ר הריי"צ|חותני הרבי]] אמר לי שהוא בטוח, שאם היו שואלים את החפץ חיים, היה אומר שיש חיוב ללמוד תורת [[הבעש"ט]] לא פחות ממשנה ברורה". | |||
סיפר ר' [[אביגדור מילר]] בשמו של החפץ חיים שאמר בקשר לטענות שה[[חסידים]] מתפללים לאחר [[זמן תפילה]]: "הם מתפללים מאוחר אבל ה[[מתנגדים]] אינם מתפללים כלל..." | |||
בנו של החפץ חיים, ר' יהודה לייב, כותב על אביו: "בעשיריות שניו לעת זקנתו היה מחשיב מאוד עדת החסידים, באמרו כי הם בזמנינו ככותל אבנים... שמעמידים בין בתי עץ שאינה מניחה להתפשטות שריפה, ובימינו שנגף הכפירה פשטה בכל עבר ופאה, ולאלפים [יש] שהם מאמינים בד' ובתורתו, אבל כמו מתביישים בקיום מצוותיה בריש גלי, בל יהא לשחוק בין הגוים ובין פריצי עמנו שרבו המלעינים מכל קודש, עלינו לשבח לעדת החסידים שהם אמיצי רוח, עושי דברו ביד רמה ובפומבי, ועוד הם מגדלים בניהם לתורה ולעבודה כאבותיהם, רוממות א-ל בגרונם, ולשונם כחרב חרה להשיב להחופשים אל חיקם עשרת מונים בוז וקלון, ועל כל פשעים תכסה אהבת ד' שֶׁבָּם"{{הערה|"דוגמא מדרכי אבי זצ"ל", עמ' טו, אות מ. וראו עוד דברים בשבח החסידים, שם בעמ' יז, אות מא. }}. | |||
הורה לרבי יוסף קדיש קרישבסקי לקבוע לימוד יומי ב[[ספר התניא]]{{הערה|אשר אהרן קרישבסקי, [https://chabadpedia.co.il/index.php/קובץ:הוראת_החפץ_חיים_לרבי_יוסף_קדיש_קרישבסקי_לקבוע_לימוד_יומי_בספר_התניא.png ספר יוסף קדישא פרק במחיצת רבו עמ' פט], ירושלים תש"ס.}}. | |||
על החסיד ר' [[איצ'ה דער מתמיד]] אמר "כי אם הוא ילמד רבע שעה אחת פחות, ישתמד יהודי במקום אחר"{{מקור}} | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''מי האיש החפץ משיח?''', 'ובאותו הזמן' גליון 1 עמוד 6 | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&catalog=mscatalog&mode=details&volno=730&limit=0&field=TITLE&search=משנה+ברורה&search_mode=simple עותק נדיר ומקורי של המשנה ברורה בכתב יד - באתר ספריית ליובאוויטש] | |||
* יהושע קניג, '''[https://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/663.pdf#page=14 מי האיש החפץ משיח]''', שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גיליון 663 (עמוד 16) | |||
{{אחרונים}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:רבנים]] | |||
[[קטגוריה:אחרונים]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ג]] | |||
[[קטגוריה:נושאי כלי השו"ע]] | |||
גרסה אחרונה מ־02:17, 15 באוקטובר 2024
| רבי ישראל מאיר הכהן | |
|---|---|
 תמונה צבועה של "החפץ חיים" | |
| לידה | תקצ"ח |
| פטירה | כ"ד אלול תרצ"ג |
רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, (מפרוסם בכינויו על שם ספריו החפץ חיים וכן המשנה ברורה; ה'תקצ"ח - כ"ד באלול ה'תרצ"ג), ידוע בכינוי החפץ חיים, בעל ה'משנה ברורה', נחשב לאחד מגדולי הפוסקים בדורות האחרונים.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בעיירה ז'עטיל במחוז הורדנה (כיום בבלארוס) להרב אריה זאב הכהן ולמרת דובורושה.
בשנים הראשונות שלאחר חתונתו התגורר בראדין בה חי אביו החורג רבי שמעון הלוי אפשטיין ואכל על שולחנו. כאשר נקלע האב החורג לקשיים כלכליים פתחה אשתו חנות, כשהחפץ חיים במקביל לומד בעצמו ומלמד נערים כשלעיתים קיבל על כך תשלום. מונה לרבה של ראדין אך כעבור תקופה התפטר מתפקידו.
בשנת תרכ"ט הקים בראדין ישיבה שבראשותה עמד, ובתקופה הראשונה לקיומה אף ניהל אותה בעצמו.
אדמו"ר הרש"ב מזכירו במכתב משנת תרס"א שיצטרף לאסיפה מסוימת, "אם כי איננו מפורסם ואיננו עסקן, יכול להצטרף עמהם"[1].
עם פרוץ המהפכה הקמוניסטית, צידד בשיטה כי אין להשאר בתחום שלטון הקמוניסטים שמנעו את קיום התורה והמצוות, וברח יחד עם תלמידיו אל מחוץ לגבולות בהם שלטו הקמוניסטים.
ספרו המשנה ברורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הוא חיבר את ספר המשנה ברורה, שנתקבל בכל תפוצות ישראל.
המשנה ברורה מזכיר רבות את האדמו"ר הזקן ומכנהו הגר"ז ולא שו"ע הרב או בעל התניא. כאשר בא לחלוק על אדמו"ר הזקן אינו מזכירו בשמו כבשער הציון בסי' רמ"ב בנושא ריבית. הגאון רבי יעקב ישראל קנייבסקי הסביר כי החפץ חיים הסביר שעשה זאת לאחר שחשבו שהוא מתנגד, ובדרך זו רצה לבטא שאצלו הגר"א ובעל התניא הם באותה דרגא ולכן בחר לכתוב הגר"ז כדי להשוותו להגר"א[2].
אומרים שה'חפץ חיים' התבטא, שאילו היה יודע שקהילות רבות כל כך של חסידים קיבלו את פסקי אדמו"ר הזקן, הוא היה נוטה יותר לפסוק כמותו[דרוש מקור].
הרבי הורה ללמוד בספר. היה זה במלאת חמש מאות שנה לפטירת הבית יוסף, אז אמר הרבי כי יש להתחיל במבצע לעסוק בספרי השולחן ערוך, ובנושאי הכלים, וא"צ לומר בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן, ובעניני אורח חיים בכלל - חיבורו של המשנה ברורה, אשר, להיותו "האיש החפץ חיים", זכה שנתקבל חיבורו בתפוצות ישראל[3].
הרבי אמר: מי לנו גדול כהחפץ חיים, בשלילת הנהגה של היפך אהבת ישראל, ודיבורים לא טובים על כלל ישראל[4].
עם רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
החפץ חיים עמד בקשרים תמידיים עם נשיאי חב"ד, האדמו"ר הרש"ב והאדמו"ר הריי"צ, ובין היתר השתתף באסיפות שאורגנו על ידם, וחתם על כרוזים פרי יוזמתם[5].
בשבט תר"ע התקיימה וועדה של הרבני לסדור משרת ה"רב מטעם", בה השתתפו כל גדולי הדור. באותה אסיפה היו חלוקי הדיעות האם על הרב מטעם לדעת את השפה הרוסית ודברים מינימיליים. רבי מאיר שמחה מדווינסק בתמיכתו של רבי דוד פרידמן מקרלין ורבי שמריה נח שניאורסון מבויברויסק צידדו בחיוב, ואילו רבי חיים מבריסק, בתמיכתו של אדמו"ר הרש"ב והחפץ חיים צידדו בתוקף שלא ילמדו בשום פנים ואופן לימודים אחרים. הגר"ח נאם באסיפה, ובמהלך האסיפה, קרא הגר"ח לחפץ חיים שיבוא וינאם, על אף זקנותו וחולשתו, והוא אכן בא[6].
בשנת תרפ"ו ייסד את וועד ההצלה האירופאי לטובת יהודי רוסיה, יחד עם הגאון רבי חיים עוזר גרודזינסקי, על פי בקשת אדמו"ר הריי"צ[7].
בשנת תרצ"ב ביקר בישיבת תומכי תמימים לודז (פולין) והביע את התרשמותו והתפעלותו מהישיבה ולומדיה.
מסופר[8], שבהזדמנות כלשהי, הביע בפני אדמו"ר הרש"ב את פליאתו מכך כי בישיבת תומכי תמימים שהקים פשוט שאין מגלחים את הזקן, הרבי הרש"ב הפטיר שאין בכך שום חידוש, משום שזה הכוח של לימוד פנימיות התורה. ששמע זאת החפץ חיים, אמר בהתפעלות: "כך?! אז צריך להכניס את לימוד פנימיות התורה לישיבות!".
הרבי סיפר, כי אחד מתלמידיו של החפץ חיים בא לשאול בעצתו כיצד להתנהג במשרת הרבנות שהכתירוהו. החפץ חיים יעץ לו ששלא כנהוג, יצווה שלא ימתינו לו עם גמר תפילת שמונה עשרה. הסיבה לכך היא מכיון שדבר זה יכול לגרום למצב של שוחד, שירצה למצוא חן בעיני הבעלי בתים שלו, בשביל הכבוד שמקבל מהם[9].
בשנת תשכ"ז, אמר הרבי בשיחה עם האדמו"ר רבי יוחנן מרחמסטריבקא: "החפץ חיים היה בידידות גדולה עם כ"ק מו"ח אדמו"ר. חותני הרבי אמר לי שהוא בטוח, שאם היו שואלים את החפץ חיים, היה אומר שיש חיוב ללמוד תורת הבעש"ט לא פחות ממשנה ברורה".
סיפר ר' אביגדור מילר בשמו של החפץ חיים שאמר בקשר לטענות שהחסידים מתפללים לאחר זמן תפילה: "הם מתפללים מאוחר אבל המתנגדים אינם מתפללים כלל..."
בנו של החפץ חיים, ר' יהודה לייב, כותב על אביו: "בעשיריות שניו לעת זקנתו היה מחשיב מאוד עדת החסידים, באמרו כי הם בזמנינו ככותל אבנים... שמעמידים בין בתי עץ שאינה מניחה להתפשטות שריפה, ובימינו שנגף הכפירה פשטה בכל עבר ופאה, ולאלפים [יש] שהם מאמינים בד' ובתורתו, אבל כמו מתביישים בקיום מצוותיה בריש גלי, בל יהא לשחוק בין הגוים ובין פריצי עמנו שרבו המלעינים מכל קודש, עלינו לשבח לעדת החסידים שהם אמיצי רוח, עושי דברו ביד רמה ובפומבי, ועוד הם מגדלים בניהם לתורה ולעבודה כאבותיהם, רוממות א-ל בגרונם, ולשונם כחרב חרה להשיב להחופשים אל חיקם עשרת מונים בוז וקלון, ועל כל פשעים תכסה אהבת ד' שֶׁבָּם"[10].
הורה לרבי יוסף קדיש קרישבסקי לקבוע לימוד יומי בספר התניא[11].
על החסיד ר' איצ'ה דער מתמיד אמר "כי אם הוא ילמד רבע שעה אחת פחות, ישתמד יהודי במקום אחר"[דרוש מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מי האיש החפץ משיח?, 'ובאותו הזמן' גליון 1 עמוד 6
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- עותק נדיר ומקורי של המשנה ברורה בכתב יד - באתר ספריית ליובאוויטש
- יהושע קניג, מי האיש החפץ משיח, שבועון בית משיח גיליון 663 (עמוד 16)
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש - אדמו"ר הרש"ב, חלק ג' עמ' רסא
- ↑ מפי הגאון רבי חיים קנייבסקי. יש לציין כי גם בעל "ערוך השולחן" שהיה גם הוא ליטאי, אך זכה להיפגש עם אדמו"ר הצמח צדק, ומביא פעמים רבות בספרו משו"ע אדמו"ר הזקן, מכנה את אדמו"ר הזקן בשם: הגר"ז.
- ↑ התוועדויות תשמ"ח חלק ב' עמ' 171 (עמ' 168)
- ↑ שם עמ' 177
- ↑ אגרות קודש לאדמו"ר הרש"ב, אגרת תצ"א עמוד תתס"ו. ועוד רבות. אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ כרך ב' עמודים קפג - קפה, עמוד קנ"ב אגרת תכג, עמודים קסח - קסט. עמוד רל אגרת תסט שנת תר"ץ, עמוד רלז, אגרת תעב שנת תר"ץ, עמוד תסא, כרך ה': עמוד שלז אגרת אתכח. (ויקפידיה)
- ↑ תורת חיים עמ' ר'.
- ↑ אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ עמ' קעח (197)
- ↑ ראה "ספר הזוהר מאלף צדיקים". ראו גם הסיפור על שליחות ר"א ננס להחפץ חיים שנדפס בהערות הת' ואנ"ש, אושען פארקוויי, גליון צא, כ"ב שבט תש"נ, ע' 14-12.
- ↑ שיחות קודש תשל"ד. עמ' 11 (317)
- ↑ "דוגמא מדרכי אבי זצ"ל", עמ' טו, אות מ. וראו עוד דברים בשבח החסידים, שם בעמ' יז, אות מא.
- ↑ אשר אהרן קרישבסקי, ספר יוסף קדישא פרק במחיצת רבו עמ' פט, ירושלים תש"ס.
