משה חיים לוצאטו – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 33: / שורה 33: @@
 הספר קל"ח פתחי חכמה של הרמח"ל נדפס בהסכמתו של אחד מגדולי תלמידיו של [[המגיד ממעזריטש]], הלא הוא [[רב ייבי]]. כמו כן המוציא לאור של הספר כותב ששמע מפי [[רב ייבי]] מאוסטרהא, בשם רבו המגיד ממעזריטש, שבני דורו של הרמח"ל לא השיגו כלל את חכמתו העצומה. כמו כן בסוף ספר [[ישמח משה]] מביא דברים נעלים בענין קדושת הספר, בשם המגיד ממעזריטש ורבי [[פנחס מקוריץ]].
-[[אדמו"ר הצמח צדק]] ציטטו ב' פעמים, ו[[אדמו"ר המהר"ש]] ציטט אותו פעם אחת{{הערה|1= [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/oht/otb4/1/10/1085&search=חוקר+ומקובל אור התורה פרשה פנחס], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharash/tsh/633a/2/1/324&search=חוקר+ומקובל באור התורה מגילת אסתר], בציונים ללקו"ת במדבר ציין הצ"צ ל"מס"י". ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15910&st=&pgnum=276 תורת שמואל תרל"ג].}}. אדמו"ר הצמח צדק גם היה בקיא בספר מסילת ישרים בעל פה{{הערה|1=ראה בספר התולדות אדמו"ר מהר"ש (מאת הרא"ח גליצנשטיין, קה"ת תשמ"ו, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15824&hilite=c8448b47-457e-41c0-8602-c54a3e0cafca&st=מסילת+ישרים&pgnum=26 עמוד 28]: {{ציטוטון|לא חשבתי רבות - מספר הרבי מהר"ש - נגשתי אל אחד הארונות והוצאתי הספר הראשון שבא לידי, כשהוצאתי את הספר אמר לי אבי [-אדמו"ר הצ"צ] שהוא ספר "המסלול", ספר של דקדוק כתוב בסדר מעולה ויקרא לפני בעל פה מקומות אחדים מההקדמה "מרצפת אבנים" ומבפנים הספר הכל בלשונו ממש. העמדתי ספר זה ולקחתי ספר שני והוא ספר "מסורת המסורות". ויאמר לי שזהו גם כן ספר של דקדוק ואמר בעל פה לשון הספר. העמדתי הספר למקומו ולקחתי ספר אחר והוא ספר "מסלות חכמה", ויאמר לי כי זהו ספר כללים בחכמת הקבלה, ואמר בעל פה לשון הספר במקום ששאלתיו. לקחתי ספר נוסף והוא "מסילת ישרים" ויאמר לי שזהו ספר של מוסר ואמר לי בעל פה במקום ששאלתי. לקחתי ספר נוסף והוא "מסעות ר' בנימין" ושאלתי את אבי בכמה מקומות ובכולם ענה לי כאמור שם בדיוק שם המקום וכו'. ויתפלא הרבי מהר"ש על כך מאד. וביותר הפליא אותו בבקיאותו בספרי הדקדוק. ויאמר לאביו הרי החסידים אינם מתפללים או קוראים בתורה בדקדוק. ויאמר לו אביו: תפילה לחוד וקריאה בתורה לחוד" וכו'}}.}}
+[[אדמו"ר הצמח צדק]] ציטטו ב' פעמים, ו[[אדמו"ר המהר"ש]] ציטט אותו פעם אחת בהסתייגות לא מעטה {{הערה|1= [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/oht/otb4/1/10/1085&search=חוקר+ומקובל אור התורה פרשה פנחס], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharash/tsh/633a/2/1/324&search=חוקר+ומקובל באור התורה מגילת אסתר], בציונים ללקו"ת במדבר ציין הצ"צ ל"מס"י". ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15910&st=&pgnum=276 תורת שמואל תרל"ג].}}. אדמו"ר הצמח צדק גם היה בקיא בספר מסילת ישרים בעל פה{{הערה|1=ראה בספר התולדות אדמו"ר מהר"ש (מאת הרא"ח גליצנשטיין, קה"ת תשמ"ו, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15824&hilite=c8448b47-457e-41c0-8602-c54a3e0cafca&st=מסילת+ישרים&pgnum=26 עמוד 28]: {{ציטוטון|לא חשבתי רבות - מספר הרבי מהר"ש - נגשתי אל אחד הארונות והוצאתי הספר הראשון שבא לידי, כשהוצאתי את הספר אמר לי אבי [-אדמו"ר הצ"צ] שהוא ספר "המסלול", ספר של דקדוק כתוב בסדר מעולה ויקרא לפני בעל פה מקומות אחדים מההקדמה "מרצפת אבנים" ומבפנים הספר הכל בלשונו ממש. העמדתי ספר זה ולקחתי ספר שני והוא ספר "מסורת המסורות". ויאמר לי שזהו גם כן ספר של דקדוק ואמר בעל פה לשון הספר. העמדתי הספר למקומו ולקחתי ספר אחר והוא ספר "מסלות חכמה", ויאמר לי כי זהו ספר כללים בחכמת הקבלה, ואמר בעל פה לשון הספר במקום ששאלתיו. לקחתי ספר נוסף והוא "מסילת ישרים" ויאמר לי שזהו ספר של מוסר ואמר לי בעל פה במקום ששאלתי. לקחתי ספר נוסף והוא "מסעות ר' בנימין" ושאלתי את אבי בכמה מקומות ובכולם ענה לי כאמור שם בדיוק שם המקום וכו'. ויתפלא הרבי מהר"ש על כך מאד. וביותר הפליא אותו בבקיאותו בספרי הדקדוק. ויאמר לאביו הרי החסידים אינם מתפללים או קוראים בתורה בדקדוק. ויאמר לו אביו: תפילה לחוד וקריאה בתורה לחוד" וכו'}}.}}
 הרבי כתב למהדיר ספרים שחקר את משנתו הדקדוקית והמוסרית של הרמח"ל לפרסם גם את דבר היותו מקובל{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14962&hilite=66460ee0-e569-4a3a-bf39-d4bb645610d5&st=מסילת+ישרים&pgnum=261 ליקוטי שיחות חלק לט עמוד 243].}}.
@@ שורה 41: / שורה 41: @@
 במכתב מ[[ה' תמוז]] [[תשי"ח]] כותב הרבי למקובל ר' יוסף זוסמן (ששאל אם גם בלימוד ספרי הרמח"ל וכו' די כדי שתתקיים הבטחת המשיח לבעש"ט שיבוא "בעת שיתפרסם לימודך ויתגלה בעולם ויופוצו מעיינותיך חוצה", כמובא באיגרת הבעש"ט): "עוד שואל, אפשר די כשלומדים כגון ספרי הרמח"ל וכו' שגם הם מפיצים הרבה אור וכו'.
 ולפלא גם הקא סלקא דעתך בזה, שהרי ברור אומרת האגרת, בעת שיתפרסם לימודך כו', מעיינותך כו', והדברים מופנים אל הבעש"ט, משא"כ בהנוגע לספרים שאינם מחלק תורה זו. והרי כמה חלקים בתורה, ועל דרך החילוק בנגלה אשר פסק דין בהלכות מלכים נמצא בהלכות מלכים ופס"ד בהלכות טריפות נמצא העניין בהלכות טריפות, ותלמוד מביא לידי מעשה, שהלימוד בהלכות טריפות - נשמרים על ידי זה מעניינים אלו, והלימוד בהלכות מלכים מביא לעניינים אלו". {{הערה| האיגרת נדפסה בקונטרס שיחות יום ב' דראש השנה ושבת תשובה ה'תשכ"ז, עמ' 19-18 (באתר ועד הנחות בלה"ק)}}
-==תפילתו==
-בספרו תקט"ו תפילות מביא תפילה נפלאה לעורר החיבור של קודשא ברוך הוא ושכינתיה כי
-"בְּכֹחַ חִידּוּשׁ הַחִיבּוּר בֵּין הַשְּׁכִינָה להקב"ה, יַעֲבוֹר הַשֶּׁקֶר מִן הָעוֹלָם. וְזֹאת על ידי דְּבֵקוּת יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּמָּשֵׁךְ מקיווים, וַיִּמָּחוּ עֲווֹנוֹתֵיהֶם". תפילה זו נהוג להגידה גם בקרב חסידי חב"ד ביום הילולת רמח"ל.
-*וזו נוסחתה;
-'''אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד'''. '''עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁכִינָתְךָ, שֶׁהֲרֵי כָּל תִּקּוּנֶיהָ מְסוּרִים בְּיַד יִשְׂרָאֵל, וּבוֹ נֶאֱמַר "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם", וְזֶה יָרֵחַ שֶׁמִּתְחַדֶּשֶׁת, שֶׁבָּהּ "תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיְכִי", לְהַעֲבִיר כָּל פְּגָמִים הָרִאשׁוֹנִים'''. '''וְכֵן יִשְׂרָאֵל, שֶׁעֲתִידִים לְהִתְחַדֵּשׁ כְּמוֹתָהּ וּלְפָאֵר לְיוֹצְרָם'''. '''הֲרֵי עַתָּה תָּשׁוּב תְּחַדֵּשׁ אוֹתָם, וזֶה בְּרִית חֲדָשָׁה שֶׁתִּכְרֹת לָהֶם, בְּקֶשֶׁר שֶׁהֵם נִקְשָׁרִים בְּךָ בִּשְׁנֵי קְשָׁרִים, אֶחָד מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה, וְאֶחָד מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה'''. '''מִיָּד תַּעֲבִיר שֶקֶר מִן הָעוֹלָם, בַּעֲבוּר קֶשֶ"ר זֶה שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, וְזֶה "אִמָלְאָה הָחֳרָבָה"'''. '''מִיָּד "יִתְפָּרְדוּ כָּל פּוֹעֲלֵי אָוֶן", "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח", קִוּוּיָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל יַעֲלֶה לְפָנֶיךָ לְהִתְקַשֵּׁר בְּךָ בְּקֶשֶׁר אֶחָד'''.
-'''וְאִם עֲווֹנוֹתֵיהֶם הָיוּ מַבְדִּילִים בִּמְחִצַּת בַּרְזֶל שֶׁהָיְתָה מַפְסֶקֶת בֵּינֵיהֶם וּבֵין אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, הֲרֵי כֹּחַ הַקִּוּוּי "מְדַבֵּק" אוֹתָם בְּךָ, כַּאֲשֶׁר "יִדְבַּק" הָאֵזוֹר אֶל מָתְנֵי אִישׁ'''. '''וְזֶה כֹּחוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו", מִצַּד יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם מַאֲמִינִים בְּךָ, "גּוֹי שׁוֹמֵר אֱמוּנִים", וְכָךְ אַתָּה תְּגַלֶּה לָהֶם אֱמוּנָה שֶׁלְּךָ'''. '''לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה'''.
 == ספריו ==
@@ שורה 54: / שורה 48: @@
 {{טורים|תוכן=
 * '''אדיר במרום''' - פירוש עמוק לאידרא רבא, נמצא רק הפירוש לשני הדפים הראשונים של האדרא, כ-400 עמוד.
-* '''מסילת ישרים''' - ספרו המפורסם ביותר של הרמח"ל. ספר מוסר המבוסס על מאמר במסכת עבודה זרה בדף כ.
+* '''מסילת ישרים''' - ספרו המפורסם ביותר של הרמח"ל. ספר מוסר המבוסס על מאמר במסכת עבודה זרה בדף כ, בשנת תשנ"ב התגלו ב[[ספריה הרוסית]] במוסקבה חלקים נוספים בכתב יד לספר מסילת ישרים בכתב יד הרמח"ל והודפסו מחדש על ידי [[מכון אופק]].
 * '''דרך השם''' - ספר המדבר על השקפה ויחס האדם לעולם על ידי קיום מצוות.
 * '''דרך תבונות''' - ספר הדרכה מובנה בלימוד התלמוד.
@@ שורה 85: / שורה 79: @@
 * '''ספר השירים''' - ליקוט השירים והפיוטים מוגה מכת"י בצירוף מבואות והערות על ידי שמעון גינצבורג, השלים והוסיף מבוא בנימין קלאר, על כריכת הספר ציור דגלה של משפחת לוצאטו, בהוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, ה'תש"ה.
 }}
 ===ספרי חול===
 * '''לשון לימודים''' - ספרו הראשון - עוסק בעקרונות הכתיבה וההרצאה, בחלקו השני דן ביחס ללשון ומבליט את ייחודיותה של הלשון העברית.
@@ שורה 92: / שורה 87: @@
 ==קישורים חיצוניים==
 * '''[https://www.toratchabad.com/Content/Images/uploaded/maynotechPDF/48.pdf#page=9 מטרת הבריאה ותכלית האדם]''' סקירה על שיטתו של הרמח"ל מול שיטתו של אדמו"ר הזקן בספר התניא, בתוך [[גליון מעיינותיך]] 48, אלול תשע"ו
+*'''[https://drive.google.com/file/d/1PW01JeP6ztEoUailLvKihM9_LWxcJLV7/view יחס אדמו"רי חב"ד לתורת הרמח"ל]''', הערות וביאורים אהלי תורה א'רנט תולדות ה'תשפ"ה, עמוד 124
+*'''[https://drive.google.com/file/d/1sdoPtRy4Y30XVUda47INYX85qBIFUcN0/view יחס אדמו"רי חב"ד לתורת הרמח"ל]''', הערות וביאורים אהלי תורה א'רסג וארא ה'תשפ"ה, עמוד 97
 {{מקובלים}}
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:אחרונים]]
 [[קטגוריה:רבנים]]
 [[קטגוריה:מקובלים]]