תפילת העמידה – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(6 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{מפנה|שמונה עשרה|מספר שמונה עשרה|שמונה עשרה (מספר)}}
{{מפנה|שמונה עשרה|מספר שמונה עשרה|18 (מספר)}}
'''תפילת העמידה''', או תפילת '''שמונה עשרה''' (על שם מספר ברכותיה) תוקנה על ידי [[עזרא הסופר]] ובית דינו, [[אנשי כנסת הגדולה]] בזמן חורבן [[בית המקדש הראשון]]. לאחר שגלו ישראל מעל אדמתם על ידי נבוכדנאצר הרשע, התערבו בין הגוים, ואבד מהם סדר התפילה כראוי, עמדו ותקנו חכמים סדר תפילה אחיד, הוא מהוה עיקר של כל אחת משלשת התפילות הקבועות - [[שחרית]], [[מנחה]] וערבית.  
'''תפילת העמידה''', או תפילת '''שמונה עשרה''' (על שם מספר ברכותיה במקור) תוקנה על ידי [[עזרא הסופר]] ובית דינו - [[אנשי כנסת הגדולה]] בתקופת חורבן [[בית המקדש הראשון]]. לאחר שגלו ישראל מעל אדמתם על ידי נבוכדנאצר הרשע והתערבו בין הגוים, אבד מהם סידור תפילה כראוי. עמדו ותקנו חכמים סדר תפילה אחיד לימי החול, לשבתות ולימים טובים. הוא מהוה בסיס ויסוד של כל תפילה בקהל ישראל עד היום הזה, [[שחרית]], [[מנחה]], ערבית וגו'.  
   
   
בתפילת זו יש שמונה עשרה ברכות בימות החול. בשלש הראשונות יש שבחים לה', בשתים עשרה האמצעיות בקשות לצרכי האדם והצבור (ועוד ברכה אחת "ולמלשינים" נוספה בשלב מאוחר יותר), ובשלש האחרונות הודיה לה'. בימי שבת וחג יש בה רק שבע ברכות.  
תפילת העמידה של ימות החול מכילה תשע עשרה ברכות (עם ברכת "ולמלשינים"). שלשת הברכות הראשונות מכילות שבחים לה'; שלש עשרה האמצעיות הן בקשות לצרכי האדם הפרטי והציבור כולו (כולל ברכת "ולמלשינים" אשר נוספה בשלב מאוחר יותר); בשלשת הברכות האחרונות (החותמות) מודים לה'. סדר התפילה בשבת וחגים שונה והוא בדרך כלל מכיל רק שבע ברכות למעשה.  


תפילה זו נקראת גם בשם "תפילת לחש", כיון שמתפללים אותה בשקט, באופן שרק המתפלל עצמו משמיע לאזניו את המילים.
תפילה זו נקראת גם בשם "תפילת לחש", כיון שמתפללים אותה בשקט, באופן שרק המתפלל עצמו משמיע לאזניו את המילים.