מאיר גלזמן: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (7 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מאיר | [[קובץ:מאיר גלאזמן.jpg|ממוזער|250px|שמאל|הרב מאיר גלזמן]] | ||
הרב '''מאיר גלזמן'''{{הערה|באידיש גלאזמאן}} הי"ד ([[תרס"ט]] - ?) היה מחברי ההנהלה | הרב '''מאיר גלזמן'''{{הערה|באידיש '''גלאזמאן'''}} הי"ד ([[תרס"ט]] - ?) היה מחברי ההנהלה של [[איגוד תלמידי התמימים]], ר"מ בישיבת [[אחי תמימים חלם]] ור"מ, בוחן ראשי, [[משפיע]], ומראשי ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]]{{הערה|היכל הבעש"ט קע}} ור"מ ו[[משגיח]] ב[[תומכי תמימים אטוואצק]], נרצח ב[[שואה]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
בשנת [[תרצ"ז]] נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ ל[[אחי תמימים חלם]] כדי לבחון את הבחורים,{{הערה|[https://col.org.il/news/65666 תגלית: נחשפה רשימה של 'תמימים' שנרצחו בשואה]}}כשהרבי הריי"צ שילם על שהותו שם.{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך יא אגרת ד'קעו}} הוא שימש בתפקיד ר"מ בחלם בכיתה ב', במשך כחצי שנה: מ[[חודש אדר]] עד [[חודש אלול]], ואז חזר לאוטווצק. | בשנת [[תרצ"ז]] נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ ל[[אחי תמימים חלם]] כדי לבחון את הבחורים,{{הערה|[https://col.org.il/news/65666 תגלית: נחשפה רשימה של 'תמימים' שנרצחו בשואה]}}כשהרבי הריי"צ שילם על שהותו שם.{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך יא אגרת ד'קעו}} הוא שימש בתפקיד ר"מ בחלם בכיתה ב', במשך כחצי שנה: מ[[חודש אדר]] עד [[חודש אלול]], ואז חזר לאוטווצק. | ||
עד שנת [[ת"ש]] שימש משגיח בכיתות במכינה בוורשה. | עד שנת [[ת"ש]] שימש משגיח בכיתות במכינה בוורשה ו[[משפיע]]{{הערה|קובץ ליובאוויטש: כל החלקים הוספה עמ' 573}} בתומכי תמימים אוטווצק. | ||
בשנת ת"ש, עם תחילת [[מלחמת העולם השניה]] וכיבוש פולין על ידי הנאצים, ניסה - כפי הוראת הרבי הריי"צ,{{הערה|תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה רסג}} לברוח לוילנה ולא הצליח. | בשנת ת"ש, עם תחילת [[מלחמת העולם השניה]] וכיבוש פולין על ידי הנאצים, ניסה - כפי הוראת הרבי הריי"צ,{{הערה|תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה רסג}} לברוח לוילנה ולא הצליח. | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
לא השאיר אחריו צאצאים, שלוש מאחיותיו ניצלו מן השואה ועלו ל[[ארץ ישראל]] והקימו משפחות. | לא השאיר אחריו צאצאים, שלוש מאחיותיו ניצלו מן השואה ועלו ל[[ארץ ישראל]] והקימו משפחות. | ||
אחותו, מרת ציפא פיגא שיינר ע"ה. | *אחותו, מרת ציפא פיגא שיינר ע"ה. | ||
אחותו, מרת חנה פטשניק ע"ה. | *אחותו, מרת חנה פטשניק ע"ה. | ||
אחותו, מרת בת שבע אנגלסברג ע"ה. | *אחותו, מרת בת שבע אנגלסברג ע"ה. | ||
אחיו, ר' חיים דוד גלזמן הי"ד נרצח בגטו לודז'. | *אחיו, ר' [[חיים דוד גלזמן]] הי"ד נרצח בגטו [[לודז']]. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 52: | שורה 52: | ||
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ורשה]] | [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ורשה]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]] | [[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]] | ||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]] | |||
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות בחו"ל]] | |||
גרסה אחרונה מ־13:55, 22 ביולי 2024
הרב מאיר גלזמן[1] הי"ד (תרס"ט - ?) היה מחברי ההנהלה של איגוד תלמידי התמימים, ר"מ בישיבת אחי תמימים חלם ור"מ, בוחן ראשי, משפיע, ומראשי ישיבת תומכי תמימים ורשה[2] ור"מ ומשגיח בתומכי תמימים אטוואצק, נרצח בשואה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרס"ט לאביו קלמן ראובן בעיירה סטאפניץ' שבפולין.
משפחתו היתה מחסידי קוזמיר, אך הוא ואחיו התאום - חיים דוד, התקרבו לחסידות חב"ד, ולמדו משנת תרפ"ג ואילך בתומכי תמימים ורשה.
בקיץ תרצ"א ביקר אדמו"ר הריי"צ בורשה, והציע לשלוח את הבחורים המבוגרים מהישיבה בוורשא, לערים שונות ברחבי פולין, כדי לבדוק איפה אפשר לפתוח סניפים נוספים של ישיבת תומכי תמימים. [3] ר' מאיר נשלח לראות לעיר לבוב כדי לבדוק האם אפשר להקים בה ישיבת תומכי תמימים. למרות שנראה כי שליחותו הצליחה[4], בסופו של דבר לא נפתחה ישיבה תומכי תמימים בלבוב.
בשנת תרצ"ב מונה למגיד שיעור בישיבת תומכי תמימים ורשה, הן בדא"ח [5] והן בנגלה.[6] בקיץ תרצ"ב נסע בהוראת אדמו"ר הריי"צ[7] עם הרב שניאור זלמן גוראריה לנאות דשא. שם פגשו תלמידי ישיבות ליטאיות, ודיברו עימם בלימוד. רבים מאותם בחורים הגיעו מאוחר יותר ללמוד בתומכי תמימים[8].
בג' תשרי תרצ"ה באספת היסוד של איגוד תלמידי התמימים נבחר לחבר הנהלה.[9]
בשנים תרצ"ו - תרצ"ט שימש כמשגיח בכיתות בישיבת תומכי תמימים אוטווצק[10] ובמכינה.[11]
בשנת תרצ"ז נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ לאחי תמימים חלם כדי לבחון את הבחורים,[12]כשהרבי הריי"צ שילם על שהותו שם.[13] הוא שימש בתפקיד ר"מ בחלם בכיתה ב', במשך כחצי שנה: מחודש אדר עד חודש אלול, ואז חזר לאוטווצק.
עד שנת ת"ש שימש משגיח בכיתות במכינה בוורשה ומשפיע[14] בתומכי תמימים אוטווצק.
בשנת ת"ש, עם תחילת מלחמת העולם השניה וכיבוש פולין על ידי הנאצים, ניסה - כפי הוראת הרבי הריי"צ,[15] לברוח לוילנה ולא הצליח.
בשנת תש"א קיבל ר' מאיר ויזה לארצות הברית. הוא ביקש מהאדמו"ר הריי"צ הבטחה שיגיע בשלום לארצות הברית. אך הרבי לא הסכים לתת לו הבטחה. ר' מאיר וויתר על הויזה שלו, ונשאר בפולין - תחת כיבוש הנאצים.
נרצח בשואה, ה' יקום דמו. לא ידוע זמן ומקום פטירתו.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
לא השאיר אחריו צאצאים, שלוש מאחיותיו ניצלו מן השואה ועלו לארץ ישראל והקימו משפחות.
- אחותו, מרת ציפא פיגא שיינר ע"ה.
- אחותו, מרת חנה פטשניק ע"ה.
- אחותו, מרת בת שבע אנגלסברג ע"ה.
- אחיו, ר' חיים דוד גלזמן הי"ד נרצח בגטו לודז'.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה עמ' תלה.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
תגלית: נחשפה רשימה של 'תמימים' שנרצחו בשואה 
הערות שוליים
- ↑ באידיש גלאזמאן
- ↑ היכל הבעש"ט קע
- ↑ תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה עמ' רנט
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך יז איגרת ו'רצא
- ↑ תלמידים מבוגרים רבים מן הישיבה, מונו לתפקידים בישיבה, על מנת שלא יעזבו אותה מקור=אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך יא אגרת תרמז
- ↑ תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה עמ' קמא
- ↑ אגרת ד'רמז
- ↑ מפי הרב שניאור זלמן גוראריה
- ↑ התמים עמ' מג.
- ↑ תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה עמ' קסד.
- ↑ תמונת מחזור
- ↑ תגלית: נחשפה רשימה של 'תמימים' שנרצחו בשואה
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך יא אגרת ד'קעו
- ↑ קובץ ליובאוויטש: כל החלקים הוספה עמ' 573
- ↑ תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה רסג