חסלביץ': הבדלים בין גרסאות בדף
(←קישורים חיצוניים: הרחבה) |
|||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
===ניגון על הנסיעה לליובאוויטש=== | ===ניגון על הנסיעה לליובאוויטש=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[פון כאסלאוויטש קיין ליובאוויטש (ניגון)]]}} | |||
נשמר בציבור שיר עממי שמתאר את ה[[נסיעה לרבי]] מחסלביץ לליובאוויטש. בשיר ב[[אידיש]] החסיד מתנחם על צרותיו בנסיעתו העתידית לרבי לליובאוויטש. | |||
==חסידים מהעיר חסלביץ== | ==חסידים מהעיר חסלביץ== | ||
| שורה 87: | שורה 30: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=3020|ה"נס" שהתרחש(?) בחסלאוויץ' ובלאפיץ ■ יהושע מונדשיין]. | *[http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=3020|ה"נס" שהתרחש(?) בחסלאוויץ' ובלאפיץ ■ יהושע מונדשיין]. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{עיירות ברוסיה}} | {{עיירות ברוסיה}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:ערים ועיירות ברוסיה]] | ||
גרסה אחרונה מ־23:06, 8 ביולי 2024
חסלביץ' היא עיירה במחוז סמולנסק שבמערב רוסיה, על גדת נהר סוז', בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית וחסידית גדולה.
העיירה הינה סמוכה לעיירה ליובאוויטש ושוכנת במרחק של כ-35 קילומטר ממנה.
תולדות החסידים בעיירה[עריכה | עריכת קוד מקור]
העיירה ידועה עוד מהדור הראשון של חסידות חב"ד, כמרכז של חסידים.
הרב דוד צבי חן, סיפר שחלק מהחוגגים את התוועדות חג הגאולה י"ט כסלו הראשונה הגיעו מהעיר חסלביץ'.
בשו"ת צמח צדק מופיעים שאלות בעניני גט על מקרים בעיר.
חסלביץ הייתה אחת משלוש הערים שהיוו מובלעת מתנגדית בתוך האיזור החסידי, ובעטיין זכתה המובלעת כולה לכינוי "די פינצטערע קאנטאן" ("הגליל החשוך")[1].
ניגון על הנסיעה לליובאוויטש[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – פון כאסלאוויטש קיין ליובאוויטש (ניגון) |
נשמר בציבור שיר עממי שמתאר את הנסיעה לרבי מחסלביץ לליובאוויטש. בשיר באידיש החסיד מתנחם על צרותיו בנסיעתו העתידית לרבי לליובאוויטש.
חסידים מהעיר חסלביץ[עריכה | עריכת קוד מקור]
חסלביץ בשואה[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר מלחמת העולם הראשונה נמנו בעיירה כ-2,100 יהודים, כשני שלישים מתושביה. בהמשך התמעט מספרם ועם פרוץ מלחמת העולם השנייה ישבו בה כ-1,400 יהודים.
בכ"א תמוז ה'תש"א נכבשה העיירה בידי הנאצים, שהטילו מיד גזירות שונות על יהודי העיירה. בחודש אלול ה'תש"א רוכזו כ-800 עד 900 היהודים שנותרו בעיירה בגטו שהוקם בה, תוך שוד רכושם. יהודי הגטו הוצאו להורג בכמה שלבים שהאחרון שבהם היה בב' ניסן ה'תש"ב, אז הובלו כ-600 עד 800 היהודים שנותרו בגטו שבעיירה לגיא סמוך לעיירה, ושם נרצחו על קידוש השם.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ ראה 'תורת שלום', עמ' 227.
| ערים ועיירות ברוסיה | |
|---|---|
| |
| עיירות בבלארוס • עיירות באוקראינה • עיירות בליטא • עיירות בלטביה • ערים בפולין |