יקותיאל יהודה הלברשטאם – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (17 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות | {{דמות | ||
|שם=הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם | |שם=הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם | ||
|תמונה=צאנז.jpg | |תמונה=צאנז.jpg | ||
|תאריך לידה=[[ד' בשבט]] [[תרס"ה]] | |תאריך לידה=[[ד' בשבט]] [[תרס"ה]] | ||
|מקום לידה=בעיר רודניק | |מקום לידה=בעיר רודניק | ||
|תאריך פטירה=[[ט' בתמוז]] [[תשנ"ד]] | |תאריך פטירה=[[ט' בתמוז]] [[תשנ"ד]] | ||
|מקום פטירה=בקריית צאנז שבעיר [[נתניה]] | |מקום פטירה=בקריית צאנז שבעיר [[נתניה]] | ||
|מקום קבורה=שיכון ותיקים ב[[נתניה]] | |||
|מקום קבורה= | |מקום מגורים=[[יוניון סיטי]], [[נתניה]] | ||
|מקום מגורים= | |||
|מקום פעילות= | |מקום פעילות= | ||
|רבותיו=הרב צבי הירש הלברשטאם (אביו) | |רבותיו=הרב צבי הירש הלברשטאם (אביו) | ||
|חיבוריו=שפע חיים, דברי יציב | |||
|חיבוריו= | |||
|אב=רבי [[צבי הירש הלברשטאם]] | |אב=רבי [[צבי הירש הלברשטאם]] | ||
|אם=מרת חיה מנדל | |אם=מרת חיה מנדל | ||
|בת זוג=פסיה טייטלבוים, ובזיווג שני חיה נחמה אונגר | |בת זוג=פסיה טייטלבוים, ובזיווג שני חיה נחמה אונגר | ||
|חתימה= | |חתימה= | ||
}} | |תיאור=האדמו"ר מ[[חסידות צאנז|צאנז-קלויזנבורג]]|צאצאים=הרב [[צבי אלימלך הלברשטאם]], הרב [[שמואל דוד הלברשטאם]]|מספר צאצאים=11 ילדים שנספו ב[[שואה]], ועוד 7 ילדים שנולדו לאחריה.}} | ||
רבי '''יקותיאל יהודה הלברשטאם''' מ[[צאנז]] | רבי '''יקותיאל יהודה הלברשטאם''' מ[[חסידות צאנז-קלויזנבורג|צאנז-קלויזנבורג]] (מכונה ע"ש ספריו '''שפע חיים''' ו'''דברי יציב'''; [[ד' בשבט]] [[תרס"ה]] – [[ט' בתמוז]] [[ה'תשנ"ד]], 10 בינואר 1905 – 18 ביוני 1994) היה ה[[אדמו"ר]] הראשון של חסידות צאנז-קלויזנבורג, חסידות שמקורה בחסידות צאנז. עמד בראש החסידות משנת [[תש"ו]] (1946) ועד לפטירתו בשנת תשנ"ד (1994). מייסד קריית צאנז ב[[נתניה]] והמרכז הרפואי לניאדו. כיהן כרב וכ[[ראש ישיבה]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 37: | שורה 25: | ||
התחתן עם קרובת משפחתו פסיה טייטלבוים, בתו של ה[[אדמו"ר]] מסיגט הרב חיים צבי טייטלבוים, ונולדו לו אחד-עשר ילדים. בגיל 21 נתמנה לרב "הקהילה הספרדית" (דהיינו חסידית) בקלויזנבורג ועמד שם בראש הישיבה. קהילה זו הורכבה מחסידי העיר, בעיקר חסידי סיגט, שהתפלגו מהקהילה האורתודוקסית. | התחתן עם קרובת משפחתו פסיה טייטלבוים, בתו של ה[[אדמו"ר]] מסיגט הרב חיים צבי טייטלבוים, ונולדו לו אחד-עשר ילדים. בגיל 21 נתמנה לרב "הקהילה הספרדית" (דהיינו חסידית) בקלויזנבורג ועמד שם בראש הישיבה. קהילה זו הורכבה מחסידי העיר, בעיקר חסידי סיגט, שהתפלגו מהקהילה האורתודוקסית. | ||
לאחר פלישת גרמניה להונגריה בשנת [[תש"ד]] גויס לשירות העבודה ושהה במחנה בפרוינבאך, בעוד אשתו וילדיו נותרו בגטו קלויזנבורג. הוא שהה שם בתנאים נוחים למדי והתאפשר לו לא לעבוד תמורת שוחד, אך | לאחר פלישת גרמניה להונגריה בשנת [[תש"ד]] גויס לשירות העבודה ושהה במחנה בפרוינבאך, בעוד אשתו וילדיו נותרו בגטו קלויזנבורג. הוא שהה שם בתנאים נוחים למדי והתאפשר לו לא לעבוד תמורת שוחד, אך בחודש אוקטובר למניינם של אותה שנה הביאה "הפיכת צלב החץ" לגירושו עם משפחתו לאושוויץ. אשתו ותשעה מילדיו נרצחו במחנה, ושני בניו הנותרים נפטרו לאחר מכן ממחלת הטיפוס. | ||
לאחר [[השואה]] הוא שהה במחנה העקורים פורנוולד והחל בהקמת מוסדות תורה וחינוך בשם "שארית הפליטה" במחנות העקורים. בשנת [[תש"ו]] הגיע ל[[ארצות הברית]] לגייס כספים לעזרה לניצולי השואה והקים במקסיקו וב[[ניו יורק]] מוסדות תורה שיועדו לניצולי השואה שהיגרו לארצות הברית. כך גם פתח בישראל תלמודי תורה בשם "שארית הפליטה" ב[[צפת]], [[באר שבע]], כפר אז"ר, כפר הניצחון ועוד. הוא פתח ישיבה ב[[וויליאמסבורג]] ועמד בראשה, וכן ישיבה ב[[מונטריאול]] בראשה העמיד את הרב [[שמואל אלכסנדר אונסדורפר]], לימים מחותנו. | לאחר [[השואה]] הוא שהה במחנה העקורים פורנוולד והחל בהקמת מוסדות תורה וחינוך בשם "שארית הפליטה" במחנות העקורים. בשנת [[תש"ו]] הגיע ל[[ארצות הברית]] לגייס כספים לעזרה לניצולי השואה והקים במקסיקו וב[[ניו יורק]] מוסדות תורה שיועדו לניצולי השואה שהיגרו לארצות הברית. כך גם פתח בישראל תלמודי תורה בשם "שארית הפליטה" ב[[צפת]], [[באר שבע]], כפר אז"ר, כפר הניצחון ועוד. הוא פתח ישיבה ב[[וויליאמסבורג]] ועמד בראשה, וכן ישיבה ב[[מונטריאול]] בראשה העמיד את הרב [[שמואל אלכסנדר אונסדורפר]], לימים מחותנו. | ||
| שורה 51: | שורה 39: | ||
בשנת [[תשל"ב]] חזר ל[[ארצות הברית]] והתגורר ביוניון סיטי. | בשנת [[תשל"ב]] חזר ל[[ארצות הברית]] והתגורר ביוניון סיטי. | ||
נפטר בט' בתמוז תשנ"ד. את מקום האדמו"רות תפסו בניו המשמשים שניהם כאדמו"רים (אחד בישראל והשני בארצות הברית), ואחד מחתניו בארצות הברית. | נפטר בט' בתמוז תשנ"ד. את מקום האדמו"רות תפסו בניו המשמשים שניהם כאדמו"רים (אחד בישראל והשני בארצות הברית), ואחד מחתניו מילא את מקומו בארצות הברית. | ||
==קשריו עם הרבי== | ==קשריו עם הרבי== | ||
מאז עלות [[הרבי]] לכס הנשיאות, שרר קשר ידידותי בינו ובין האדמו"ר מצאנז. ב[[התוועדות]] [[י"ב תמוז]] [[תשי"א]] מסר הרבי באמצעות שליח בקבוק [[משקה]] לאדמו"ר, באמרו: {{הדגשה|אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך. יברכהו השי"ת שיעמיד תלמידים עם נר מצוה ותורה אור, והמאור שבתורה, ומסתמא יודע הוא שכל עניני [[ארץ הקודש]] הם ניסיון}}. | מאז עלות [[הרבי]] לכס הנשיאות, שרר קשר ידידותי בינו ובין האדמו"ר מצאנז. ב[[התוועדות]] [[י"ב תמוז]] [[תשי"א]] מסר הרבי באמצעות שליח בקבוק [[משקה]] לאדמו"ר, באמרו: {{הדגשה|אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך. יברכהו השי"ת שיעמיד תלמידים עם נר מצוה ותורה אור, והמאור שבתורה, ומסתמא יודע הוא שכל עניני [[ארץ הקודש]] הם ניסיון}}. | ||
בשנת [[תש"ל]], בעת מלחמת הרבי בעד תיקון חוק [[מיהו יהודי]], דיבר האדמו"ר כנגד המנסים לעכב את התיקון: {{ציטוטון|כולם יודעים שאני אינני חסיד ליובאוויטש, ואף אבי הקדוש לא היה חסיד ליובאוויטש, אבל אני מוכרח להתייחס למאורעות... קמו מומרים גדושי עזות וחוצפה, לא זו בלבד שאין הם מוכנים לקבל דברי תוכחה, אלא כשרק מהינים לומר להם דבר מה שלא מוצא חן בעיניהם, מיד מרימים הם קול צווחה וזעקה}}{{הערה| | ב[[יום טוב]] שני של [[חג השבועות]] בשנת [[תשכ"ז]] בעת [[סעודות בבית אדמו"ר הריי"צ|סעודת החג]] סיפר אחד החסידים לרבי על עזיבתו של האדמו"ר מצאנז את [[ארץ ישראל]] ונסיעתו ל[[אמריקה]] בעקבות [[מלחמת ששת הימים]], הרבי הגיב שלא ניתן לבוא אליו בטענות מכיוון שהוא איבד את משפחתו ואת ילדיו ב[[שואה]], הרבי אף הוסיף שבאמריקה יש לו קרוב שיגן עליו (קרובו של האדמו"ר הוא ר' [[חיים ברוך הלברשטאם]]){{הערה|מענדי קורטס, "הרבנית העניקה לי הרגשה של אמא" ראיון עם ר' חיים ברוך הלברשטאם [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]], גליון 2045, עמ' 28.}}. | ||
בשנת [[תש"ל]], בעת מלחמת הרבי בעד תיקון חוק [[מיהו יהודי]], דיבר האדמו"ר כנגד המנסים לעכב את התיקון: {{ציטוטון|כולם יודעים שאני אינני חסיד ליובאוויטש, ואף אבי הקדוש לא היה חסיד ליובאוויטש, אבל אני מוכרח להתייחס למאורעות... קמו מומרים גדושי עזות וחוצפה, לא זו בלבד שאין הם מוכנים לקבל דברי תוכחה, אלא כשרק מהינים לומר להם דבר מה שלא מוצא חן בעיניהם, מיד מרימים הם קול צווחה וזעקה}}{{הערה|"יהדות" - בטאון היהדות הנאמנה, מכון ישראל סבא, חוברת 4, עמ' 4. וקובץ ישראל סבא ס"ט ע' תתע}} בנו האדמו"ר מצאנז הנוכחי סיפר זאת באירוע בחירות של [[יהדות התורה]] בשנת תשע"ט והוסיף שבאותה הזדמנות כשאביו הזכיר את דברי הרבי אמר שאלו דברים של {{ציטוטון|גדול בישראל}}. | |||
התייחסות מיוחדת נוספת שאמר על הרבי בקשר ל[[מיהו יהודי]] היא שהינו מתפלל על הרבי בכל יום (!) כי כל הקליפות והסטרא אחרא נלחמות נגדו עקב מאבקו בענין מיהו יהודי{{הערה|מפי רבי [[יוסף דוד טייטלבוים]], האדמו"ר מסאסוב שליט"א}}. | התייחסות מיוחדת נוספת שאמר על הרבי בקשר ל[[מיהו יהודי]] היא שהינו מתפלל על הרבי בכל יום (!) כי כל הקליפות והסטרא אחרא נלחמות נגדו עקב מאבקו בענין מיהו יהודי{{הערה|מפי רבי [[יוסף דוד טייטלבוים]], האדמו"ר מסאסוב שליט"א}}. | ||
גם בנושא [[שלימות הארץ]] עמד האדמו"ר בדעתו של הרבי, והתבטא כלפיו: {{ציטוטון|הרבי מליובאוויטש צודק בהחלט. הוא הרי שר התורה וצדיק אמת}}. | גם בנושא [[שלימות הארץ]] עמד האדמו"ר בדעתו של הרבי, והתבטא כלפיו: {{ציטוטון|הרבי מליובאוויטש צודק בהחלט. הוא הרי שר התורה וצדיק אמת}}. | ||
האדמו"ר רחש רגשי התפעלות והנאה מרובה לפועלו של הרבי בענייני [[הפצת היהדות]]{{הערה|עדותו של בנו הרב [[שמואל דוד הלברשטאם]], וידאו '[https://sinun770.org/סיום-הרמבם-הראשון-כק-אדמר-מצאנז-קלויז/ סיום הרמב"ם הראשון , כ"ק אדמ"ר מצאנז קלויזעזבורג שנת תשמ"ה]' דקה: 8:33 בערוץ היוטיוב חסידות Chassidus באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב {{וידאו}} (יידיש)}}. | |||
האדמו"ר עסק רבות בנושא [[ציפייה לגאולה|הציפיה לביאת המשיח]], ובאחת משיחותיו בעת [[סעודה שלישית]] אמר: {{ציטוטון|עם ישראל סבל כל כך בדור האחרון, ועתה מוכרח המשיח לבוא, כי כלו כל הקיצין. ואם זהו הרבי מליובאוויטש - נצא לקראתו, העיקר שיבוא כבר}}..{{הערה|שמן ששון מחבריך, חלק א', עמוד 197}}. | האדמו"ר עסק רבות בנושא [[ציפייה לגאולה|הציפיה לביאת המשיח]], ובאחת משיחותיו בעת [[סעודה שלישית]] אמר: {{ציטוטון|עם ישראל סבל כל כך בדור האחרון, ועתה מוכרח המשיח לבוא, כי כלו כל הקיצין. ואם זהו הרבי מליובאוויטש - נצא לקראתו, העיקר שיבוא כבר}}..{{הערה|שמן ששון מחבריך, חלק א', עמוד 197}}. | ||
| שורה 66: | שורה 58: | ||
בהזדמנות אחרת בעת שראה בעל תשובה חב"די שמתפלל בדביקות הביט בו ממושכות והייתה ניכרת על פניו התרגשות גדולה וכשדמעות מבצבצות מעיניו התבטא {{ציטוטון|כמה [[קנאה|מקנא]] אני בעבודה של הליובאוויטשער רבי, בכתפיים הרחבות שלו, בנחת רוח שהוא גורם בשמים..}} וכך המשיך בעוד דברות קודש בהערכה והערצה. יהודי מגזע ליטאי שניצב לצידו שלא אהב את השתפכות הנפש הזו התריס כלפי האדמו"ר: והרי הם אומרים שהרבי שלהם משיח?! אך האדמו"ר הגיב בתנועת יד מבטלת, כמי שדוחה את דבריו כליל, והשיב לו: {{ציטוטון|ומה איכפת לך שזה הוא?! העיקר שיבוא כבר!}}{{הערה|מפי הרב יששכר בער רוזנברג, חסיד צאנז שנכח בעת אמירת הדברים}}. | בהזדמנות אחרת בעת שראה בעל תשובה חב"די שמתפלל בדביקות הביט בו ממושכות והייתה ניכרת על פניו התרגשות גדולה וכשדמעות מבצבצות מעיניו התבטא {{ציטוטון|כמה [[קנאה|מקנא]] אני בעבודה של הליובאוויטשער רבי, בכתפיים הרחבות שלו, בנחת רוח שהוא גורם בשמים..}} וכך המשיך בעוד דברות קודש בהערכה והערצה. יהודי מגזע ליטאי שניצב לצידו שלא אהב את השתפכות הנפש הזו התריס כלפי האדמו"ר: והרי הם אומרים שהרבי שלהם משיח?! אך האדמו"ר הגיב בתנועת יד מבטלת, כמי שדוחה את דבריו כליל, והשיב לו: {{ציטוטון|ומה איכפת לך שזה הוא?! העיקר שיבוא כבר!}}{{הערה|מפי הרב יששכר בער רוזנברג, חסיד צאנז שנכח בעת אמירת הדברים}}. | ||
כשחסידו הרב יעקב משה שפיצר שח באוזניו ששוקל להתארח ב[[קראון הייטס]] כדי לבקר אצל הרבי עליו שמע גדולות נענה ואמר: "הליובאוויטשער רבי הוא אדם גדול מאוד" ועודד אותו לנסוע אל הרבי{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75289 הרב שפיצר: האדמו"ר עודד אותי לנסוע לרבי {{אינפו}}]}}. | כשחסידו הרב יעקב משה שפיצר שח באוזניו ששוקל להתארח ב[[קראון הייטס]] כדי לבקר אצל הרבי עליו שמע גדולות, נענה ואמר: "הליובאוויטשער רבי הוא אדם גדול מאוד" ועודד אותו לנסוע אל הרבי{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75289 הרב שפיצר: האדמו"ר עודד אותי לנסוע לרבי {{אינפו}}]}}. | ||
בשנת תשמ"ח, בא בנו של האדמו"ר מקלויזנבורג, רבי שמואל דוד הלברשטאם (כיום האדמו"ר מקלויזנבורג-ארה"ב) לנחם את הרבי, לאחר פטירת הרבנית חיה מושקא. הוא ביקש מהרבי ברכה לרפואת אביו, רבי יקותיאל יהודה, והרבי בירכו. {{הערה|ראו את תוכן השיחה בהתוועדויות תשמ"ח, חלק ב, עמ' 617-618.}} | בשנת תשמ"ח, בא בנו של האדמו"ר מקלויזנבורג, רבי שמואל דוד הלברשטאם (כיום האדמו"ר מקלויזנבורג-ארה"ב) לנחם את הרבי, לאחר פטירת הרבנית חיה מושקא. הוא ביקש מהרבי ברכה לרפואת אביו, רבי יקותיאל יהודה, והרבי בירכו. {{הערה|ראו את תוכן השיחה בהתוועדויות תשמ"ח, חלק ב, עמ' 617-618.}} | ||
בעת שביקר הרב שלמה גולדמן, האדמו"ר מזוויהל-ארה"ב (חתנו של האדמו"ר מקלויזנבורג), אצל הרבי בי"א שבט תשמ"ג, אמר לו הרבי: "נפתח תחילה במתרחש בגשמיות. כ"ק מו"ח אדמו"ר היה נוהג להתבטא בדרך כלל: "בגשמיות וברוחניות", כאשר הוא מקדים את הגשמיות לפני הרוחניות. מה שלום חותנכם הרבי [מקלויזנבורג]?" [ומיד המשיך:] "אודות הרוחניות נרתע אני בכלל מלשאול" ("וועגן רוחניות בין איך מורא גאר צו פרעגין"). הרב גולדמן דיווח אודות מצב בריאות חותנו ואמר: "חותני האדמו"ר ביקשני לשאול בשלום כ"ק אדמו"ר שליט"א". ועל כך ענה הרבי: "כשמסביבי טוב אזי גם שלומי טוב". | |||
הרבי הוסיף: "שומע אני שחותנכם אומר שיעורים בחומש ופירוש רש"י, ואני שמח לשמוע זאת, כיון שגם אני הרי עוסק בלהט ("איך קאך זיך דאך") ברש"י ו"פשוטו של מקרא". ישנם כאלה לוקח שיש להם טענות עליי, מדוע הנני לוקח מזמנו של הקהל בהתוועדויות של שבת קודש - דבר שלא היה נהוג בזמנים עברו - על חומש ופירוש רש"י ששייך ל"בן חמש למקרא". שמחתי אפוא לשמוע שיש תנא דמסייעא לי". - [הרבי גם התעניין האם ידועות אצל האדמו"ר מזוויהל ומלוויו מה הסיבות שהביאו את האדמו"ר מקלויזנבורג להתחיל בלימוד החומש ופירוש רש"י והשיבו בשלילה [שאינם יודעים], ואחרי מספר ימים ביררו זאת והודיעו לרבי את הסיבות לכך]. | |||
לאחר מכן, אמר הרבי: "בכלל, זה ש"חדש אסור מו התורה" (כפתגם החתם סופר בכיו"ב) ו"מנהג אבותינו בידינו", הרי במה דברים אמורים, כאשר עולם כמנהגו נוהג, וגם בצד ההפכי דלעומת-זה אין התגברות, אבל כאשר המצב איננו כזה, ואדרבה, הרי לא זו בלבד שאין זה נורא להוסיף - כי אם חובה להוסיף בכל עניני קדושה - התורה ומצוות. ובכגון דא צריכה ההוספה להיות באופן דמי שיש לו מנה רוצה מאתיים כו', מאתיים כו' ד' מאות, בהתאם לטבע שהטביע הקב"ה בתכונת בני אדם, ואף שאמרו חז"ל "איזהו עשיר השמח בחלקו", הרי ידוע פתגם רבותינו נשיאינו ש"שמח בחלקו" הינה מעלה רק כשמדובר בעניינים גשמיים. לא כן בעניינים רוחניים, אף פעם אסור להסתפק במה שכבר נפעל". {{הערה|1=ממלכת התורה, עמ' 313. מרשימה, בלתי מוגה. | |||
בספר "לפיד האש" מובא שהרבי אמר לרב גולדמן: "לבלות בשיעור חומש ורש"י ברבים זמן רב כל כך, הוא עניין מחודש, והרי "חדש אסור מן התורה". אלא, במה דברים אמורים, בימים כתיקונם, כאשר אין "חידושים" אצל הצד השני [=הצד של היפך הקדושה]. אבל בזמננו, שכל הזמן מתחדשים אצלם חידושים - גם אצלנו צריכים להתחדש עניינים חדשים, ועל ידי זה איתוקמא שכינתא מעפרא". (לפיד האש, חלק ב, עמ' תמו, הערה 22.) אך הניסוח שם אינו מדויק, והנוסח הנכון הוא -כבפנים.}} . | |||
==דבריו על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן == | ==דבריו על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן == | ||
| שורה 106: | שורה 103: | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ה]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ה]] | ||
[[קטגוריה:משפחת הלברשטאם]] | [[קטגוריה:משפחת הלברשטאם]] | ||
[[קטגוריה:ניצולי שואה]] | |||