ברוך אפשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(הספרים מויקיפדיה) |
||
(23 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מפנה|ברוך אפשטיין|רב קהילת 'בית מנחם' ומשלוחי הרבי ב[[שיקגו]]|ברוך ראובן אפשטיין}} | |||
[[קובץ:ברוך אפשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ברוך אפשטיין]] | [[קובץ:ברוך אפשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ברוך אפשטיין]] | ||
'''ברוך הלוי אפשטיין''' היה | הרב '''ברוך הלוי בינבנישתי איש אפשטיין''' ([[תר"כ]]–[[תש"ב]]) היה רב בעיר פינסק, מחבר הספר [[חומש תורה תמימה|תורה תמימה]] על התורה. | ||
==תולדות חיים== | |||
הרב אפשטיין היה בנו של הרב [[יחיאל מיכל אפשטיין|יחיאל מיכל הלוי]] מחבר "ערוך השלחן" ודרך אימו, מיכלה, היה אחיינו של [[נפתלי צבי יהודה ברלין|הנצי"ב]] ראש ישיבת וולוז'ין. אפשטיין למד בישיבת וולוז'ין והיה נחשב אחד מהעילויים שם. [[סמיכה|הוסמך לרבנות]] על ידי רבי [[יוסף דוב סולובייצ'יק (הראשון)]], לאחר שפגש אותו באקראי באכסניה. | |||
התחתן עם בתו של רבי אלעזר משה הלוי הורביץ, רבה של [[פינסק]], ולאחר מכן, בבית חותנו, למד [[תורה]] ואף מדעים כלליים. בהמשך למד באקדמיה למסחר בווינה וחזר לפינסק לעבוד כרואה חשבון בבנק. במקביל לעבודתו בבנק, למד וחיבר ספרים שונים, המפורסם שבהם הוא "תורה תמימה" - פירוש על התורה. לאחר פטירת חמיו נתבקש לשמש כ[[רב]] במקום אך סירב. לאחר המהפכה ברוסיה נסע הרב אפשטיין ל[[ארצות הברית]] שם שהה בין השנים [[תרפ"ג]] - [[תרפ"ו]]. לאחר מכן שב לפינסק. נספה ב[[שואה]] בשנת [[תש"ב]]. | |||
עם הקמת תנועת המזרחי, הצטרף לשורותיה. | |||
[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר ל[[רבי]] שאביו [[אדמו"ר הרש"ב]] היה נוהג לעיין בספרי הרב אפשטיין והעריך את דרך לימודו כ"גלאטער" (מאידיש: ישר){{הערה|הרב [[יהודה לייב גרונר]], ב[https://drive.google.com/file/d/1bnkbJLx8GzydZrTUMS9yERnlS_paL60P/view יומן פורים תשכ"ח].}}. | |||
[[הרבי הריי"צ]] נהג בעת [[קריאת התורה]] לקרוא בחומש תורה תמימה, וכן נוהג [[הרבי]]. | |||
==ספריו== | |||
*'''מקור ברוך''' (ד' כרכים) - אוטוביוגרפיה משולב בסיפורים רבים מהדורות הקודמים, בספר סיפורים רבים שהתרחשו עם אביו הרב [[יחיאל מיכל אפשטיין]] בעת שביקר אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]] ועל כלל [[אדמו"רי חב"ד]]. חוקרים שונים{{הערה|הרב [[יהושע מונדשיין]].}} טוענים כי הספר מלא שקרים, וכל הסיפורים על אדמו"רי חב"ד הועתקו ממקורות זרים ומפוקפקים (וראו בערך "הרב יחיאל מיכל אפשטיין" עוד פרטים). | |||
*'''[[חומש תורה תמימה|תורה תמימה]]''' - פירוש על [[חמשה חומשי תורה]] המלקט פירושים רבים על המקרא, הודפס לראשונה ב[[וילנא]], [[תרס"ב]]{{הערה|הפירוש מודפס, בין השאר, גם על החומש בו משתמש הרבי}}. | |||
*'''מקור ברוך''' על [[תלמוד ירושלמי]] | |||
*'''ברוך שאמר''' - הלכות תפילה, ביאורים על ה[[סידור]], [[הגדה של פסח]] ו[[פרקי אבות]] | |||
*'''גשמי ברכה''' על [[חמש מגילות]] | |||
*'''תוספת ברכה''' - מאמרים על [[פרשת השבוע]], המשך לחיבור תורה תמימה | |||
== קישורים | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''בעל ה'תורה תמימה' ופירושו לתורה''', במדור 'ניצוצי רבי', שבועון התקשרות פרשת שלח תשפ"א | |||
== קישורים חיצוניים == | |||
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=785 הרב יהושע מונדשיין, במחקר מקיף על הספר] באתר "שטורם נט". | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:רבני ערים]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]] |
גרסה אחרונה מ־12:00, 5 בדצמבר 2024
המונח "ברוך אפשטיין" מפנה לכאן. לערך העוסק ברב קהילת 'בית מנחם' ומשלוחי הרבי בשיקגו, ראו ברוך ראובן אפשטיין.
הרב ברוך הלוי בינבנישתי איש אפשטיין (תר"כ–תש"ב) היה רב בעיר פינסק, מחבר הספר תורה תמימה על התורה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב אפשטיין היה בנו של הרב יחיאל מיכל הלוי מחבר "ערוך השלחן" ודרך אימו, מיכלה, היה אחיינו של הנצי"ב ראש ישיבת וולוז'ין. אפשטיין למד בישיבת וולוז'ין והיה נחשב אחד מהעילויים שם. הוסמך לרבנות על ידי רבי יוסף דוב סולובייצ'יק (הראשון), לאחר שפגש אותו באקראי באכסניה.
התחתן עם בתו של רבי אלעזר משה הלוי הורביץ, רבה של פינסק, ולאחר מכן, בבית חותנו, למד תורה ואף מדעים כלליים. בהמשך למד באקדמיה למסחר בווינה וחזר לפינסק לעבוד כרואה חשבון בבנק. במקביל לעבודתו בבנק, למד וחיבר ספרים שונים, המפורסם שבהם הוא "תורה תמימה" - פירוש על התורה. לאחר פטירת חמיו נתבקש לשמש כרב במקום אך סירב. לאחר המהפכה ברוסיה נסע הרב אפשטיין לארצות הברית שם שהה בין השנים תרפ"ג - תרפ"ו. לאחר מכן שב לפינסק. נספה בשואה בשנת תש"ב.
עם הקמת תנועת המזרחי, הצטרף לשורותיה.
אדמו"ר הריי"צ סיפר לרבי שאביו אדמו"ר הרש"ב היה נוהג לעיין בספרי הרב אפשטיין והעריך את דרך לימודו כ"גלאטער" (מאידיש: ישר)[1].
הרבי הריי"צ נהג בעת קריאת התורה לקרוא בחומש תורה תמימה, וכן נוהג הרבי.
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מקור ברוך (ד' כרכים) - אוטוביוגרפיה משולב בסיפורים רבים מהדורות הקודמים, בספר סיפורים רבים שהתרחשו עם אביו הרב יחיאל מיכל אפשטיין בעת שביקר אצל אדמו"ר הצמח צדק ועל כלל אדמו"רי חב"ד. חוקרים שונים[2] טוענים כי הספר מלא שקרים, וכל הסיפורים על אדמו"רי חב"ד הועתקו ממקורות זרים ומפוקפקים (וראו בערך "הרב יחיאל מיכל אפשטיין" עוד פרטים).
- תורה תמימה - פירוש על חמשה חומשי תורה המלקט פירושים רבים על המקרא, הודפס לראשונה בוילנא, תרס"ב[3].
- מקור ברוך על תלמוד ירושלמי
- ברוך שאמר - הלכות תפילה, ביאורים על הסידור, הגדה של פסח ופרקי אבות
- גשמי ברכה על חמש מגילות
- תוספת ברכה - מאמרים על פרשת השבוע, המשך לחיבור תורה תמימה
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בעל ה'תורה תמימה' ופירושו לתורה, במדור 'ניצוצי רבי', שבועון התקשרות פרשת שלח תשפ"א
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב יהושע מונדשיין, במחקר מקיף על הספר באתר "שטורם נט".
הערות שוליים
- ↑ הרב יהודה לייב גרונר, ביומן פורים תשכ"ח.
- ↑ הרב יהושע מונדשיין.
- ↑ הפירוש מודפס, בין השאר, גם על החומש בו משתמש הרבי