דובער אטינגר: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ערך) |
אין תקציר עריכה |
||
| (7 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''דובער אטינגער''' ('''בערל מערקעס''') היה מנכבדי חסידי חב"ד בארץ הקודש, ונכדו של החסיד המפורסם ר' [[ברוך מרדכי מבברויסק]]. | {{אין תמונה}} | ||
הרב '''דובער אטינגער''' ('''בערל מערקעס''', [[תר"ו]]-[[י"ג חשון]] [[תרע"ח]]) היה מנכבדי חסידי חב"ד בארץ הקודש, ונכדו של החסיד המפורסם ר' [[ברוך מרדכי מבברויסק]]. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תר"ו]] לאביו הרב מנחם אליעזר, כנכד ר' צדוק ארליק והצדקנית מרת מרים גיטל (מערקע), בתו של החסיד המפורסם ר' [[ברוך מרדכי מבברויסק]]. | נולד בשנת [[תר"ו]] לאביו הרב מנחם אליעזר, כנכד ר' צדוק ארליק והצדקנית מרת מרים גיטל (מערקע), בתו של החסיד המפורסם ר' [[ברוך מרדכי מבברויסק]]. | ||
בשנת [[תרי"א]] כשהיה זקנו קרוב לגיל 90 שנה וקיבל את ברכתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] לעלות לארץ הקודש, לקח עמו את בתו ונינו{{הערה|סיבה אפשרית נוספת לכך שדווקא הוא הצטרף למסע, היה העובדה שאביו ר' מנחם אליעזר נפטר בצעירותו והוא נותר יתום.}}. | בשנת [[תרי"א]]{{הערה|1=כך על פי המסורת המשפחתית, והנדפס בספר 'תולדות ברוך מרדכי' ו'דובב שפתי ישנים'. עם זאת ב[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]] [https://chabadlibrary.org/books/arum/toldot/27/2.htm מוכיח המחבר מהרשומות] כי עלה עם סבתו כשלוש שנים קודם לכן.}} כשהיה זקנו קרוב לגיל 90 שנה וקיבל את ברכתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] לעלות לארץ הקודש, לקח עמו את בתו ונינו{{הערה|סיבה אפשרית נוספת לכך שדווקא הוא הצטרף למסע, היה העובדה שאביו ר' מנחם אליעזר נפטר בצעירותו והוא נותר יתום.}}. | ||
במסורת המשפחה מסופר שר' ברוך מרדכי רצה לקחת עמו בנסיעתו את אחד הנכדים אך לא הצליח להכריע מי מהם יקח עמו, ולבסוף החליט שיתחיל לנסוע, והילד שירוץ אחרי העגלה הוא זה שיצטרף אליו, והיה זה ר' דובער. | במסורת המשפחה מסופר שר' ברוך מרדכי רצה לקחת עמו בנסיעתו את אחד הנכדים אך לא הצליח להכריע מי מהם יקח עמו, ולבסוף החליט שיתחיל לנסוע, והילד שירוץ אחרי העגלה הוא זה שיצטרף אליו, והיה זה ר' דובער. | ||
| שורה 12: | שורה 14: | ||
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם בתו של הגאון הרב [[אליהו יוסף ריבלין]], מגדולי חסידי חב"ד ב[[חברון]]. | בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם בתו של הגאון הרב [[אליהו יוסף ריבלין]], מגדולי חסידי חב"ד ב[[חברון]]. | ||
כאשר נולד בנם הראשון, נפטרה רעייתו{{הערה|ויש הטוענים כי בני הזוג התגרשו והזיווג לא עלה יפה.}}, והוא התחתן ב[[זיווג שני]] עם מרת שרה חיענא, בתו של אהרון זליג, מעסקני הציבור בירושלים. | כאשר נולד בנם הראשון, נפטרה רעייתו{{הערה|ויש הטוענים כי בני הזוג התגרשו והזיווג לא עלה יפה.}}, והוא התחתן ב[[זיווג שני]] עם מרת חיה שרה חיענא, בתו של אהרון זליג{{הערה|ממשפחת שמרלינג (דובב שפתי ישנים עמוד 240).}}, מעסקני הציבור בירושלים. | ||
נודע כתלמיד חכם בעל ראש חריף, ובתחילה לימד תורה רק לתלמידים מובחרים בעלי כשרון, ובהמשך לימד בתלמוד תורה 'עץ חיים' לצד שיעורים שמסר באופן קבוע בפני אברכים ובעלי בתים. | נודע כתלמיד חכם בעל ראש חריף, ובתחילה לימד תורה רק לתלמידים מובחרים בעלי כשרון{{הערה|בין תלמידיו באותה תקופה היה [[גד פרומקין]], שהיה לימים לאחד מבכירי מערכת המשפט בארץ הקודש.}}, ובהמשך לימד בתלמוד תורה 'עץ חיים' (אף שהיה מבצר של ה'[[מתנגדים]]') לצד שיעורים שמסר באופן קבוע בפני אברכים ובעלי בתים. | ||
כמו כן, שימש | כמו כן, שימש כ[[מוהל]] בהתנדבות שלא על מנת לקבל פרס. | ||
נמנה בצעירותו על | נמנה בצעירותו על המייסדים של שכונת 'מאה שערים' ומראשוני המתיישבים שבנו בה בתים{{הערה|השכונה נוסדה בשנת תרל"ד.}}, ומאוחר יותר שימש כחבר הועד של השכונה, ועל אף היותו מנכבדי חסידי חב"ד בארץ הקודש, היה מכובד ונערץ גם על ידי 'הפרושים' יוצאי ליטא. | ||
נפטר ב[[י"ג חשון]] [[תרע"ח]], בגיל 72. | נפטר ב[[י"ג חשון]] [[תרע"ח]], בגיל 72. | ||
| שורה 27: | שורה 29: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, הרב אהרון זליג | *בנו, הרב אהרון זליג אטינגר | ||
*בנו, הרב מנחם אליעזר | *בנו, הרב מנחם אליעזר אטינגר | ||
*בנו, הרב ברוך מרדכי - תלמיד חכם וממונה בכולל חב"ד לצדקת רבי מאיר בעל הנס, שפעל לאיחוד שני הפלגים בכולל חב"ד | *בנו, הרב ברוך מרדכי - תלמיד חכם וממונה בכולל חב"ד לצדקת רבי מאיר בעל הנס, שפעל לאיחוד שני הפלגים בכולל חב"ד | ||
*בתו מרת הענדל רעיית הרב עמרם יוסף וולינשטיין{{הערה|בנו של הרב משה נחום ראב"ד בית דין צדק חסידים.}} | *בתו מרת הענדל רעיית הרב עמרם יוסף וולינשטיין{{הערה|בנו של הרב משה נחום ראב"ד בית דין צדק חסידים.}} | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''תולדות ברוך מרדכי''', עמוד 168 ואילך | |||
*'''דובב שפתי ישנים''', עמוד 249 | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| שורה 41: | שורה 47: | ||
[[קטגוריה:אישים בירושלים]] | [[קטגוריה:אישים בירושלים]] | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]] | ||
[[קטגוריה:ערכים בלי תמונה]] | |||
גרסה אחרונה מ־17:44, 9 באוקטובר 2024
הרב דובער אטינגער (בערל מערקעס, תר"ו-י"ג חשון תרע"ח) היה מנכבדי חסידי חב"ד בארץ הקודש, ונכדו של החסיד המפורסם ר' ברוך מרדכי מבברויסק.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תר"ו לאביו הרב מנחם אליעזר, כנכד ר' צדוק ארליק והצדקנית מרת מרים גיטל (מערקע), בתו של החסיד המפורסם ר' ברוך מרדכי מבברויסק.
בשנת תרי"א[1] כשהיה זקנו קרוב לגיל 90 שנה וקיבל את ברכתו של אדמו"ר הצמח צדק לעלות לארץ הקודש, לקח עמו את בתו ונינו[2].
במסורת המשפחה מסופר שר' ברוך מרדכי רצה לקחת עמו בנסיעתו את אחד הנכדים אך לא הצליח להכריע מי מהם יקח עמו, ולבסוף החליט שיתחיל לנסוע, והילד שירוץ אחרי העגלה הוא זה שיצטרף אליו, והיה זה ר' דובער.
זקנו ר' ברוך מרדכי נפטר כשנה לאחר שהגיעו לארץ הקודש והוא גדל על ידי סבתו מרת מערקע.
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם בתו של הגאון הרב אליהו יוסף ריבלין, מגדולי חסידי חב"ד בחברון.
כאשר נולד בנם הראשון, נפטרה רעייתו[3], והוא התחתן בזיווג שני עם מרת חיה שרה חיענא, בתו של אהרון זליג[4], מעסקני הציבור בירושלים.
נודע כתלמיד חכם בעל ראש חריף, ובתחילה לימד תורה רק לתלמידים מובחרים בעלי כשרון[5], ובהמשך לימד בתלמוד תורה 'עץ חיים' (אף שהיה מבצר של ה'מתנגדים') לצד שיעורים שמסר באופן קבוע בפני אברכים ובעלי בתים.
כמו כן, שימש כמוהל בהתנדבות שלא על מנת לקבל פרס.
נמנה בצעירותו על המייסדים של שכונת 'מאה שערים' ומראשוני המתיישבים שבנו בה בתים[6], ומאוחר יותר שימש כחבר הועד של השכונה, ועל אף היותו מנכבדי חסידי חב"ד בארץ הקודש, היה מכובד ונערץ גם על ידי 'הפרושים' יוצאי ליטא.
נפטר בי"ג חשון תרע"ח, בגיל 72.
בצוואתו הורה שצאצאיו יאמרו אחריו קדיש במשך שנה שלימה ולא במשך י"א חודשין בלבד כנהוג, ושבמשך שנה שלימה לא יקברו בסמוך אליו אף אדם. כמו כן הורה למסור את כל הספרים שבספרייתו לבית הכנסת החב"די, ושכל סידורי הקבורה משעת יציאת הנשמה עד סתימת הגולל לא יימשכו יותר מחמש שעות, וזאת מבלי שאף אחד יבכה ואף אחד יספיד אותו.
בהלוויתו השתתפו מאות רבות, ובהם גדולי וחשובי רבני העיר ירושלים, והוא נטמן בחלקת חב"ד הר הזיתים.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב אהרון זליג אטינגר
- בנו, הרב מנחם אליעזר אטינגר
- בנו, הרב ברוך מרדכי - תלמיד חכם וממונה בכולל חב"ד לצדקת רבי מאיר בעל הנס, שפעל לאיחוד שני הפלגים בכולל חב"ד
- בתו מרת הענדל רעיית הרב עמרם יוסף וולינשטיין[7]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תולדות ברוך מרדכי, עמוד 168 ואילך
- דובב שפתי ישנים, עמוד 249
הערות שוליים
- ↑ כך על פי המסורת המשפחתית, והנדפס בספר 'תולדות ברוך מרדכי' ו'דובב שפתי ישנים'. עם זאת בתולדות חב"ד בארץ הקודש מוכיח המחבר מהרשומות כי עלה עם סבתו כשלוש שנים קודם לכן.
- ↑ סיבה אפשרית נוספת לכך שדווקא הוא הצטרף למסע, היה העובדה שאביו ר' מנחם אליעזר נפטר בצעירותו והוא נותר יתום.
- ↑ ויש הטוענים כי בני הזוג התגרשו והזיווג לא עלה יפה.
- ↑ ממשפחת שמרלינג (דובב שפתי ישנים עמוד 240).
- ↑ בין תלמידיו באותה תקופה היה גד פרומקין, שהיה לימים לאחד מבכירי מערכת המשפט בארץ הקודש.
- ↑ השכונה נוסדה בשנת תרל"ד.
- ↑ בנו של הרב משה נחום ראב"ד בית דין צדק חסידים.