תשרי - TISHREI (חוברת): הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־03:03, 6 באוקטובר 2023

תשרי - TISHREI, היא החוברת הרביעית שיצאה לאור על ידי המרכז לעניני חינוך לקראת ראש השנה תש"ה כחלק מפרוייקט 'ספריה לחגים ולמועדים', כחוברת הדרכה בפורמט כיס לילדים המבארת את הרקע התורני, דיני ומנהגי חגי תשרי.

יוזמת והדרכות הרביעריכה

החוברת הודפסה בפורמט כיס כהמשך לחוברות מרכז לענייני חינוך, אשר ראו אור באותה תקופה לקראת חגים וימים מיוחדים^[1].

בדומה לשאר הכותרים שיצאו לאור בתקופה זו על ידי המרכז לעניני חינוך, גם חוברת זו יצאה לאור ביוזמתו ובהגהתו של הרבי^[2], כאשר על התרגום והעריכה באנגלית, כנראה היה אחראי הרב ניסן מינדל^[3].

דיני ומנהגי חגי תשריעריכה

בקובץ ליובאוויטש^[4] דווח כי החוברת הודפסה במהדורה ראשונה ב-15,000 עותקים בערך^[5]. בין השאר ככל הנראה בעקבות הביקוש הגדול לחוברות אלו שהלך ועלה ככל שהם התפרסמו יותר^[6].

כעבור שנה, לקראת חודש תשרי תש"ו, הודפסה מהדורה נוספת בשפה האנגלית, לצד מהדורה בתרגום לצרפתית.

כקודמותיה, גם חוברת זו נדפסה בפורמט כיס, וכללה 28 עמודים בשפה האנגלית, עם כריכה בצבע כתום. המידע שבחוברת כולל הלכות ומנהגים הקשורים לכל חודש תשרי: הקדמה כללית על ראש השנה, דיני ומנהגי ראש השנה, דיני יום כיפור ^[7], דיני ומנהגי סוכות ושמחת תורה

הרבי הורה להוסיף לחוברת זו מכתב שלו, ומפני סיבה שאינה ידועה, ההוראה לא בוצעה, ובחוברת זו משונה מחוברות החגים, לא מופיע מכתב הרבי.

מנהגים מותאמים לחוגים שוניםעריכה

כיון שקהל היעד הוא ילדים מכלל החוגים, מופיעים בחוברות מרכז לענייני חינוך מנהגים שונים מקהילות עדות ישראל שאינם על פי מנהגי חב״ד, ובחוברת תשרי דוגמת לבישת קיטל על ידי החזן בראש השנה, כינוי הסליחות שבערב ראש השנה בשם 'זכור ברית', ועוד. אי לכך קשה לדייק מחוברות אלו, לגבי פסקים חב"דיים, מנהגי חב"ד ונוסח התפילה.

ישנם שינויי מנהגים וסגנון כתיבה, בין החוברות, כמו לדוגמא בברכת בורא פרי העץ בתפוח בדבש, בחוברת אחת מוסבר מנהג חב"ד ובחוברת מקבילה שיצאה בו בזמן, מוסבר לנהוג אחרת ממנהג חב"ד. ויתכן והיו עורכים שונים לחוברות שונות, אולי מפאת לוח זמנים קצר.

לקריאה נוספתעריכה

קובץ ליובאוויטש, שנה ראשונה, חוברת חמישית עמוד 84 - ידיעה על הופעת החוברת, ותפוצתה ב- 15000 עותקים לערך
שמועסן מיט קינדער גיליון תשרי תש"ה
התקשרות גליון תתקמז עמוד 7

קישורים חיצונייםעריכה

מנחם מענדל גרינפלד, פנינים לחגי תשרי בחוברות הדרכה מיוחדות של הרבי, שבועון כפר חב"ד גליון 2028 ערב חג הסוכות תשפ"ד עמוד 64

הערות שוליים

↑ כשלכל אלו קדמה ההוצאה לאור של סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי, וביחד - התהוותה תחת שרביטו של הרבי ספריה של חוברות עזר בשפה האנגלית, שקירבו את חגי ומועדי ישראל וערכי היסוד היהודיים עם ההיבטים המעשיים שלהם גם אל ילדים שלא זכו ללמוד במוסדות חינוך יהודיים. כמו שאר החוברות בסדרה זו, החוברת הודפסה ברמת גימור גבוהה ובהדפסה איכותית, כאשר צבע הכריכה של כל חוברת משתנה מחג לחג.
↑ כפי שניתן להסיק מההתייחסויות השונות של הרבי לחוברות השונות שיצאו לאור במסגרת הפרוייקט, כפי שהוכיח בצורה שיטתית הרב מנחם מענדל גרינפלד במאמריו בשבועון כפר חב"ד תשפ"ג-תשפ"ד, כאשר חוברת זו מתייחדת בכך שהשתמר בידינו צילום הערות והדרכות בכתי"ק, בנוגע לאופן עריכת החוברת.
↑ שבאותן שנים ערך ותירגם דברי דפוס באנגלית שיצאו לאור על ידי המל"ח ועוד. אם כי בתיעוד שמביא הרב גרינפלד במאמרו בכפר חב"ד, לא מציין את שמו של הרב מינדל בהקשר לחוברת זו
↑ גליון מספר 5, שנה ראשונה חוברת חמישים עמוד 84.
↑ במספר גדול יותר מהעותקים של החוברות הראשונות בסדרה. החוברת של בין המיצרים לדוגמא, הודפסה ב-10,000 עותקים, וכך גם החוברת סימני סדר של פסח.
↑ ייתכן כי היה בכך שיקול נוסף שחוברת זו כוללת תוכן השייך למספר מועדים הפרוסים על פני טווח זמן רחב יותר, וממילא אפשרויות ההפצה שלה רחבות יותר. השערת הרב גרינפלד בכפר חב"ד
↑ על פי הניסוח שבחוברת, אשר כאמור אינו בדווקא תואם מנהגי חב"ד, יש לדייק לערוך קידוש לבנה לפני שבירת הצום: "״אם ניתן לראות את הירח – נהוג לומר את תפילת ׳קידוש לבנה׳, מבלי להצטער על הצורך להאריך את הצום בעוד כמה דקות".

[1] כשלכל אלו קדמה ההוצאה לאור של סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי, וביחד - התהוותה תחת שרביטו של הרבי ספריה של חוברות עזר בשפה האנגלית, שקירבו את חגי ומועדי ישראל וערכי היסוד היהודיים עם ההיבטים המעשיים שלהם גם אל ילדים שלא זכו ללמוד במוסדות חינוך יהודיים. כמו שאר החוברות בסדרה זו, החוברת הודפסה ברמת גימור גבוהה ובהדפסה איכותית, כאשר צבע הכריכה של כל חוברת משתנה מחג לחג.

[2] כפי שניתן להסיק מההתייחסויות השונות של הרבי לחוברות השונות שיצאו לאור במסגרת הפרוייקט, כפי שהוכיח בצורה שיטתית הרב מנחם מענדל גרינפלד במאמריו בשבועון כפר חב"ד תשפ"ג-תשפ"ד, כאשר חוברת זו מתייחדת בכך שהשתמר בידינו צילום הערות והדרכות בכתי"ק, בנוגע לאופן עריכת החוברת.

[3] שבאותן שנים ערך ותירגם דברי דפוס באנגלית שיצאו לאור על ידי המל"ח ועוד. אם כי בתיעוד שמביא הרב גרינפלד במאמרו בכפר חב"ד, לא מציין את שמו של הרב מינדל בהקשר לחוברת זו

[4] גליון מספר 5, שנה ראשונה חוברת חמישים עמוד 84.

[5] במספר גדול יותר מהעותקים של החוברות הראשונות בסדרה. החוברת של בין המיצרים לדוגמא, הודפסה ב-10,000 עותקים, וכך גם החוברת סימני סדר של פסח.

[6] ייתכן כי היה בכך שיקול נוסף שחוברת זו כוללת תוכן השייך למספר מועדים הפרוסים על פני טווח זמן רחב יותר, וממילא אפשרויות ההפצה שלה רחבות יותר. השערת הרב גרינפלד בכפר חב"ד

[7] על פי הניסוח שבחוברת, אשר כאמור אינו בדווקא תואם מנהגי חב"ד, יש לדייק לערוך קידוש לבנה לפני שבירת הצום: "״אם ניתן לראות את הירח – נהוג לומר את תפילת ׳קידוש לבנה׳, מבלי להצטער על הצורך להאריך את הצום בעוד כמה דקות".

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:כריכה תשרי.jpg|ממוזער|כריכת החוברת במהדורה הראשונה שלה]]
+[[קובץ:כריכה תשרי.jpg|ממוזער|כריכת החוברת במהדורה הראשונה שלה (תצלום העותק השמור ב[[ספריית הרבי]])]]
-'''תשרי - TISHREI''', היא החוברת הרביעית שיצאה לאור על ידי ה[[מרכז לעניני חינוך]] לקראת ראש השנה [[תש"ה]] כחלק מפרוייקט 'ספריה לחגים ולמועדים', כחוברת הדרכה בפורמט כיס לילדי ישראל המבארת את הרקע התורני למועדים החלים בחודשים תשרי, ומפרטת את המצוות הדינים והמנהגים של חגי חודש תשרי.
+'''תשרי - TISHREI''', היא החוברת הרביעית שיצאה לאור על ידי ה[[מרכז לעניני חינוך]] לקראת ראש השנה [[תש"ה]] כחלק מפרוייקט 'ספריה לחגים ולמועדים', כחוברת הדרכה בפורמט כיס לילדים המבארת את הרקע התורני, דיני ומנהגי חגי [[תשרי]].
-==אודות החוברת==
+==יוזמת והדרכות הרבי==
-חוברת זו נדפסה בפורמט כיס כהמשך לחוברות שנדפסו לקראת כל אחד מהמועדים בחצי שנה שקדמה להוצאת החוברת, לקראת חג הפסח, לקראת חג השבועות, ולקראת בין המצרים ותשעה באב, כשלכל אלו קדמה ההוצאה לאור של [[סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי]], וביחד - התהוותה תחת שרביטו של הרבי ספריה של חוברות עזר בשפה האנגלית, שקירבו את חגי ומועדי ישראל וערכי היסוד היהודיים עם ההיבטים המעשיים שלהם גם אל ילדים שלא זכו ללמוד במוסדות חינוך יהודיים.
+החוברת הודפסה בפורמט כיס כהמשך לחוברות מרכז לענייני חינוך, אשר ראו אור באותה תקופה לקראת חגים וימים מיוחדים{{הערה|כשלכל אלו קדמה ההוצאה לאור של [[סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי]], וביחד - התהוותה תחת שרביטו של הרבי ספריה של חוברות עזר בשפה האנגלית, שקירבו את חגי ומועדי ישראל וערכי היסוד היהודיים עם ההיבטים המעשיים שלהם גם אל ילדים שלא זכו ללמוד במוסדות חינוך יהודיים. כמו שאר החוברות בסדרה זו, החוברת הודפסה ברמת גימור גבוהה ובהדפסה איכותית, כאשר צבע הכריכה של כל חוברת משתנה מחג לחג.}}.
-בדומה לשאר הכותרים שיצאו לאור בתקופה זו על ידי המרכז לעניני חינוך, גם חוברת זו יצאה לאור ביוזמתו ובהגהתו של הרבי, כאשר על התרגום והעריכה באנגלית, ניתן להעריך כי הופקד הרב [[ניסן מינדל]]{{הערה|באותן שנים ערך ותירגם דברי דפוס באנגלית שיצאו לאור על ידי המל"ח ועוד.}}.
+בדומה לשאר הכותרים שיצאו לאור בתקופה זו על ידי המרכז לעניני חינוך, גם חוברת זו יצאה לאור ביוזמתו ובהגהתו של הרבי{{הערה|כפי שניתן להסיק מההתייחסויות השונות של הרבי לחוברות השונות שיצאו לאור במסגרת הפרוייקט, כפי שהוכיח בצורה שיטתית הרב מנחם מענדל גרינפלד במאמריו ב[[שבועון כפר חב"ד]] תשפ"ג-תשפ"ד, כאשר חוברת זו מתייחדת בכך שהשתמר בידינו צילום הערות והדרכות בכתי"ק, בנוגע לאופן עריכת החוברת.}}, כאשר על התרגום והעריכה באנגלית, כנראה היה אחראי הרב [[ניסן מינדל]]{{הערה|שבאותן שנים ערך ותירגם דברי דפוס באנגלית שיצאו לאור על ידי המל"ח ועוד. אם כי בתיעוד שמביא הרב גרינפלד במאמרו בכפר חב"ד, לא מציין את שמו של הרב מינדל בהקשר לחוברת זו}}.
-כמו שאר החוברות בסדרה זו, החוברת הודפסה ברמת גימור גבוהה ובהדפסה איכותית, כאשר צבע הכריכה של כל חוברת משתנה מחג לחג.
+==דיני ומנהגי חגי תשרי==
+ב[[קובץ ליובאוויטש]]{{הערה|גליון מספר 5, שנה ראשונה חוברת חמישים עמוד 84.}} דווח כי החוברת הודפסה במהדורה ראשונה ב-15,000 עותקים בערך{{הערה|במספר גדול יותר מהעותקים של החוברות הראשונות בסדרה. החוברת של בין המיצרים לדוגמא, הודפסה ב-10,000 עותקים, וכך גם החוברת סימני סדר של פסח.}}. בין השאר ככל הנראה בעקבות הביקוש הגדול לחוברות אלו שהלך ועלה ככל שהם התפרסמו יותר{{הערה|ייתכן כי היה בכך שיקול נוסף שחוברת זו כוללת תוכן השייך למספר מועדים הפרוסים על פני טווח זמן רחב יותר, וממילא אפשרויות ההפצה שלה רחבות יותר. השערת הרב גרינפלד בכפר חב"ד}}.
-על פי הדיווח ב[[קובץ ליובאוויטש]]{{הערה|גליון מספר 5, שנה ראשונה חוברת חמישים עמוד 84.}}, החוברת הודפסה כבר במהדורה הראשונה שלה ב-15,000 עותקים, במספר גדול יותר מהעותקים של החוברות הראשונות בסדרה{{הערה|החוברת של בין המיצרים לדוגמא, הודפסה ב-10,000 עותקים, וכך גם החוברת סימני סדר של פסח.}}, בין השאר ככל הנראה בעקבות הביקוש הגדול לחוברות אלו שהלך ועלה ככל שהם התפרסמו יותר{{הערה|ייתכן כי היה בכך שיקול נוסף שחוברת זו כוללת תוכן השייך למספר מועדים הפרוסים על פני טווח זמן רחב יותר, וממילא אפשרויות ההפצה שלה רחבות יותר.}}. כעבור שנה, לקראת חודש תשרי תש"ו, הודפסה מהדורה נוספת בשפה האנגלית, לצד מהדורה בתרגום ל[[צרפתית]].
+כעבור שנה, לקראת חודש תשרי [[תש"ו]], הודפסה מהדורה נוספת בשפה האנגלית, לצד מהדורה בתרגום ל[[צרפתית]].
-כקודמותיה, גם חוברת זו נדפסה בפורמט כיס, וכללה 28 עמודים בשפה האנגלית, עם כריכה בצבע כתום. המידע שבחוברת כולל הלכות ומנהגים הקשורים לכל חודש תשרי החל מראש השנה ועד סיום שמחת תורה. בסוף החוברת נדפסו מנהגים והלכות מעשיות מערב ראש השנה ואמירת הסליחות ביום זה ועד אסרו חג.
+כקודמותיה, גם חוברת זו נדפסה בפורמט כיס, וכללה 28 עמודים בשפה האנגלית, עם כריכה בצבע כתום. המידע שבחוברת כולל הלכות ומנהגים הקשורים לכל חודש תשרי: הקדמה כללית על ראש השנה, דיני ומנהגי ראש השנה, דיני יום כיפור {{הערה| על פי הניסוח שבחוברת, אשר כאמור אינו בדווקא תואם מנהגי חב"ד, יש לדייק לערוך קידוש לבנה לפני שבירת הצום: "״אם ניתן לראות את הירח – נהוג לומר את תפילת ׳קידוש לבנה׳, מבלי להצטער על הצורך להאריך את הצום בעוד כמה דקות".}}, דיני ומנהגי סוכות ושמחת תורה
-בשונה מהפורמט הקבוע בחוברות הקודמות, וכן של החגים הבאים (חנוכה ופורים), מכתבו המיוחד של הרבי לא נדפס בחוברת שבסדרת ׳ספריה לחגים ולמועדים׳, אלא בחוברת [[קידוש ותפלות (חוברת)|קידוש ותפלות]] שיצאה לאור במקביל.
+הרבי הורה להוסיף לחוברת זו מכתב שלו, ומפני סיבה שאינה ידועה, ההוראה לא בוצעה, ובחוברת זו משונה מחוברות החגים, לא מופיע מכתב הרבי.
-חוברת זו היוותה וככל הנראה את הבסיס למהדורה המורחבת שיצאה בפורמט של ספר בשם 'The complete story of Tishrei', שיצא לאור בשנת תשט"ו, כעשור לאחר הופעת החוברת.
+==מנהגים מותאמים לחוגים שונים==
+כיון שקהל היעד הוא ילדים מכלל החוגים, מופיעים בחוברות מרכז לענייני חינוך מנהגים שונים מקהילות עדות ישראל שאינם על פי מנהגי חב״ד, ובחוברת תשרי דוגמת לבישת קיטל על ידי החזן בראש השנה, כינוי הסליחות שבערב ראש השנה בשם 'זכור ברית', ועוד. אי לכך קשה לדייק מחוברות אלו, לגבי פסקים חב"דיים, מנהגי חב"ד ונוסח התפילה.
-==תוכן החוברת==
+ישנם שינויי מנהגים וסגנון כתיבה, בין החוברות, כמו לדוגמא בברכת בורא פרי העץ בתפוח בדבש, בחוברת אחת מוסבר מנהג חב"ד ובחוברת מקבילה שיצאה בו בזמן, מוסבר לנהוג אחרת ממנהג חב"ד. ויתכן והיו עורכים שונים לחוברות שונות, אולי מפאת לוח זמנים קצר.
-החוברת פותחת בהקדמה כללית על ראש השנה, שאינו זמן מתאים לשמחה וקלות דעת, אלא יום המוקדש לתפילה, והוא נקרא 'יום הזיכרון' – כיון שבו כולנו נשפטים על ידי הבורא, ועלינו לדעת שהשופט העליון של היקום הוא טוב לב ורחום, וכמו אב אוהב, מטרתו אינה להעניש. הוא רק רוצה שנציית לחוקים ולתקנות שהוא קבע עבורנו לטובתנו. היום הזה נקבע כיום דין, רחמים וסליחה.
-בהמשך, מתוארים הרגעים בהם כל אדם מברך את בני משפחתו עם חזרתו מבית הכנסת, מנהגי ישראל בלילה הראשון של ראש השנה כגון טיבול החלה והתפוח בדבש, מאכלים מיוחדים דוגמת דגים, ראש כבש, גזר, ועוד.
-בין השאר, כיון שקהל היעד של חוברות החגים הוא ילדים מכלל הזרמים והחוגים ביהדות ארצות הברית, מופיעים בחוברת מנהגים שונים מקהילות עדות ישראל שאינם על פי מנהגי חב״ד, ובחוברת תשרי דוגמת לבישת קיטל על ידי החזן בראש השנה, כינוי הסליחות שבערב ראש השנה בשם 'זכור ברית', ועוד.
+==לקריאה נוספת==
+* [[קובץ ליובאוויטש]], שנה ראשונה, חוברת חמישית עמוד 84 - ידיעה על הופעת החוברת, ותפוצתה ב- 15000 עותקים לערך
-החוברת ממשיכה לסקור את התוכן של [[תקיעת שופר]] והמשמעות המעשית שלה, לצד פרטים שונים אודות הקרן ממנה מכינים את השופר, ניצול הזמן לאמירת תהילים, ופרטי מנהג ה[[תשליך]].
+* [[שמועסן מיט קינדער]] גיליון [[תשרי]] [[תש"ה]]
+* [[התקשרות]] גליון תתקמז עמוד 7
-החלק הבא של החוברת, עוסק בהכנות של ערב יום הכיפורים, [[ברכת הבנים]], תפילת [[יזכור]], ועד לקידוש לבנה{{הערה|על פי הניסוח שבחוברת, יש לדייק לערוך קידוש לבנה לפני שבירת הצום: "״אם ניתן לראות את הירח – נהוג לומר את תפילת ׳קידוש לבנה׳, מבלי להצטער על הצורך להאריך את הצום בעוד כמה דקות".}} ובניית הסוכה הנהוגים במוצאי יום הכיפורים.
-החלק האחרון בחוברת עוסק בחג הסוכות, מצוות הסוכה ודיני ארבעת המינים והנענועים שעושים בהם, הושענות, וההקפות בשמחת תורה.
-==אצל הרבי==
-על פי דיווחים שונים ביומני החסידים, במספר הזדמנויות לאורך השנים כאשר הלך הרבי לאמירת [[תשליך]] בגן הבוטני (Botanical Gardens) לא לקח עמו סידור, ואמר את נוסח התשליך מתוך החוברת{{הערה|התקשרות גליון תתקמז עמוד 7.}}.
 ==קישורים חיצוניים==
-* [[מנחם מענדל גרינפלד]] , '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/cd/Tishrei_%D7%A7%D6%B4%D7%93%D6%BC%D7%95%D6%BC%D7%A9%D7%81_%D7%95%D6%BC%D7%AA%D6%B0%D7%A4%D6%B4%D7%9C%D6%BC%D7%95%D6%B9%D7%AA.pdf פנינים לחגי תשרי בחוברות הדרכה מיוחדות של הרבי]''', שבועון כפר חב"ד גליון 2028 ערב חג הסוכות תשפ"ד עמוד 64
+* [[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/cd/Tishrei_%D7%A7%D6%B4%D7%93%D6%BC%D7%95%D6%BC%D7%A9%D7%81_%D7%95%D6%BC%D7%AA%D6%B0%D7%A4%D6%B4%D7%9C%D6%BC%D7%95%D6%B9%D7%AA.pdf פנינים לחגי תשרי בחוברות הדרכה מיוחדות של הרבי]''', שבועון כפר חב"ד גליון 2028 ערב חג הסוכות תשפ"ד עמוד 64
 {{ספריית המל"ח}}