אתרוג קלבריה – הבדלי גרסאות
| (13 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
חסידי חב"ד מקפידים לברך בנטילת [[ארבעת המינים]] על '''[[אתרוג|אתרוגי]] קלבריה''' הגדלים באיטליה, או בשעת הדחק על אתרוגים שצמחו משתילים של זן זה. אתרוגים אלו גדלים במחוז קלבריה שבדרום-מזרח [[איטליה]]. אתרוגים אלו נקראים גם בשם "'''אתרוגי יאנווע'''"{{הערה|משום שהיו נשלחים מהעיר "יאנווע".}}. | חסידי חב"ד מקפידים לברך בנטילת [[ארבעת המינים]] על '''[[אתרוג|אתרוגי]] קלבריה''' הגדלים באיטליה, או בשעת הדחק על אתרוגים שצמחו משתילים של זן זה. אתרוגים אלו גדלים במחוז קלבריה שבדרום-מזרח [[איטליה]]. אתרוגים אלו נקראים גם בשם "'''אתרוגי יאנווע'''"{{הערה|משום שהיו נשלחים מהעיר "יאנווע".}}. | ||
אתרוגים אלו מתייחדים בכשרותם המהודרת ובהדרם, והם אינם מורכבים כלל. על פי המסורת באתרוגים אלו השתמשו בני ישראל כאשר הצטוו במדבר על מצוות נטילת ארבעת המינים{{הערה|1='''"וכמובן גם מהפתגם הידוע של רבינו הזקן אשר כשאמר הקב"ה "ולקחתם לכם" וגו' שלחו שליח לקלבריה להביא משם אתרוגים... הטעם על פי נגלה כי קלבריה היא אטליה של יוון שהיא משמני הארץ"''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15941&st=&pgnum=149 אגרות קודש חלק י"ג עמוד ק"י]}}. | אתרוגים אלו מתייחדים בכשרותם המהודרת ובהדרם, והם אינם מורכבים כלל. על פי המסורת באתרוגים אלו השתמשו בני ישראל כאשר הצטוו במדבר על מצוות נטילת ארבעת המינים{{הערה|1='''"וכמובן גם מהפתגם הידוע של רבינו הזקן אשר כשאמר הקב"ה "ולקחתם לכם" וגו' שלחו שליח לקלבריה להביא משם אתרוגים... הטעם על פי נגלה כי קלבריה היא אטליה של יוון שהיא משמני הארץ"''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15941&st=&pgnum=149 אגרות קודש חלק י"ג עמוד ק"י] | ||
בכ"מ ובחתם סופר מובא בשם מדרש. אך לפנינו לא נמצא מקור לזה בא"א מהמדרשים.}}. | |||
==מעלתם של אתרוגי קלבריה== | ==מעלתם של אתרוגי קלבריה== | ||
| שורה 18: | שורה 19: | ||
הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] היה סוחר אתרוגים{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [[תש"י]] עמוד 85, [[אגרות קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15913&st=&pgnum=225&hilite= חלק כ"ג עמוד רי"א]}}, והוא היה זה שזכה להביא מידי שנה את האתרוג לרבי. ר' ישראל היה מביא את האתרוגים מאיטליא. הנוהג היה שהיו מציעים בפני הרבי מספר אתרוגים, והרבי בוחר מביניהם את אתרוגו. כידוע, מנהגו של הרבי היה לקחת 'גידול' כזה של אתרוג שבתחתיתו הוא צר, וככל שעולה הוא מתרחב{{מקור}}. מסחר זה עבר בהמשך לחתנו ר' [[מרדכי דוב אלטיין]] ולצאצאיו. | הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] היה סוחר אתרוגים{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [[תש"י]] עמוד 85, [[אגרות קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15913&st=&pgnum=225&hilite= חלק כ"ג עמוד רי"א]}}, והוא היה זה שזכה להביא מידי שנה את האתרוג לרבי. ר' ישראל היה מביא את האתרוגים מאיטליא. הנוהג היה שהיו מציעים בפני הרבי מספר אתרוגים, והרבי בוחר מביניהם את אתרוגו. כידוע, מנהגו של הרבי היה לקחת 'גידול' כזה של אתרוג שבתחתיתו הוא צר, וככל שעולה הוא מתרחב{{מקור}}. מסחר זה עבר בהמשך לחתנו ר' [[מרדכי דוב אלטיין]] ולצאצאיו. | ||
בשנת תשע"ט נשתלו בקלבריא לראשונה על ידי הרב [[חיים אליעזר חיטריק]] ו[[זאב דב הלפרין (אלעד)|ר' דוב הלפרין]] פרדס אתרוגים מגזע אתרוג קלבריא שעליו בירך הרבי בחג הסוכות. | |||
==הוראות הרבי בהשגחת האתרוגים== | ==הוראות הרבי בהשגחת האתרוגים== | ||
בראשית שנות היו"דים התעוררו מספר סימני שאלה בקשר לכשרותם של אתרוגי קלבריה. הסימנים לכך היו בעקבות צורתם החיצונית של האתרוגים: עד אז נראו האתרוגים כחושים ודלים, ולפתע החלו להגיע מאיטליה אתרוגים בריאים וגדולים - מראה המתאים לפירות המטופחים היטב. התופעה עוררה חשד אצל מספר אנשים, שמיהרו לכתוב על כך לרבי. | |||
בראשית שנות | |||
איזכור ראשון לחששות הללו נמצאת במכתב מחורף שנת [[תשי"ג]] אותו שולח הרבי במענה לשאלת הרב [[מרדכי פרלוב]] שהיה באותם השנים רב הקהילה במילאנו איטליה: "מאשר הנני קבלת מכתבו מי"ד שבט וכן הקודם לו... ובמה ששואל חוות דעתי... בענין החקירה אודות אתרוגי קאלאבריא - הנה באמת אין דעתי נוחה ממה שעוררו אצלו ספיקות בזה, אבל כיוון שכבר נעשה הדבר, הרי נכונה הצעתו שיסע לשם כדי לברר המצב על אתר..."{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15887&st=&pgnum=177 חלק ז' עמ' קס"א]}}. | איזכור ראשון לחששות הללו נמצאת במכתב מחורף שנת [[תשי"ג]] אותו שולח הרבי במענה לשאלת הרב [[מרדכי פרלוב]] שהיה באותם השנים רב הקהילה במילאנו איטליה: "מאשר הנני קבלת מכתבו מי"ד שבט וכן הקודם לו... ובמה ששואל חוות דעתי... בענין החקירה אודות אתרוגי קאלאבריא - הנה באמת אין דעתי נוחה ממה שעוררו אצלו ספיקות בזה, אבל כיוון שכבר נעשה הדבר, הרי נכונה הצעתו שיסע לשם כדי לברר המצב על אתר..."{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15887&st=&pgnum=177 חלק ז' עמ' קס"א]}}. | ||
| שורה 27: | שורה 29: | ||
מכתב נוסף שלח רבו של [[כפר חב"ד]] הרב [[שניאור זלמן גרליק]]. במכתבו לרבי כתב הרב גרליק כי האתרוגים המגיעים מקאלאבריא יותר מידי יפים - מעבר למה שהיו בשנים הקודמות, ואולי יש מקום לבדוק האם יש שם עניין של הרכבה. | מכתב נוסף שלח רבו של [[כפר חב"ד]] הרב [[שניאור זלמן גרליק]]. במכתבו לרבי כתב הרב גרליק כי האתרוגים המגיעים מקאלאבריא יותר מידי יפים - מעבר למה שהיו בשנים הקודמות, ואולי יש מקום לבדוק האם יש שם עניין של הרכבה. | ||
בעקבות מכתב זה הורה הרבי לר' [[ישראל ג'יקובסון]] - שהיה בקי בענינייני אתרוגי קלבריה{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15913&st=&pgnum=225&hilite= חלק כ"ג עמוד רי"א]}} - לנסוע למקום על מנת לבדוק ביסודיות את החששות שהועלו. כשהגיע ר' ישראל לאיטליה החל לברר אודות דרך גידול האתרוגים, ואסף מידע שהיה | בעקבות מכתב זה הורה הרבי לר' [[ישראל ג'יקובסון]] - שהיה בקי בענינייני אתרוגי קלבריה{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15913&st=&pgnum=225&hilite= חלק כ"ג עמוד רי"א]}} - לנסוע למקום על מנת לבדוק ביסודיות את החששות שהועלו. כשהגיע ר' ישראל לאיטליה החל לברר אודות דרך גידול האתרוגים, ואסף מידע שהיה עלול לאמת את החששות. לבסוף, הגיע ר' ישראל למסקנה כי אכן מטעים רבים באיטליה החלו לגדל את פרדסיהם בשיטת ההרכבה, ומכאן ולהבא יש להיזהר ולבדוק אחר כל משלוח אתרוגים מקלבריה. | ||
כשדיווח על כך ר' ישראל לרבי, הורה הרבי כי מעתה ואילך לקיחת האתרוגים תתבצע רק ממטעים שיוכשרו ויבדקו על ידי רבני המקום. | כשדיווח על כך ר' ישראל לרבי, הורה הרבי כי מעתה ואילך לקיחת האתרוגים תתבצע רק ממטעים שיוכשרו ויבדקו על ידי רבני המקום. | ||
| שורה 38: | שורה 40: | ||
*הרב [[ראובן מטוסוב]] שליח הרבי ללשכה האירופאית פריז. | *הרב [[ראובן מטוסוב]] שליח הרבי ללשכה האירופאית פריז. | ||
*הרב ראדאל והרב [[משה לזר]] שלוחי הרבי במילנו. | *הרב ראדאל והרב [[משה לזר]] שלוחי הרבי במילנו. | ||
*בשנים האחרונות נותן הרב [[יוסף גרליק]] הכשר על אתרוגים מקלבריה הנמכרים בשכונת [[קראון הייטס]]. | |||
==קלבריא כפר חב"ד== | ==קלבריא כפר חב"ד== | ||
| שורה 49: | שורה 52: | ||
ההצעה שהועלתה אז בפני הרבי הייתה להעביר שתילי אתרוגים מקלבריה לארץ ישראל על מנת לנוטעם שם ולפתח מטע גדול מזן אתרוגי קלבריה. | ההצעה שהועלתה אז בפני הרבי הייתה להעביר שתילי אתרוגים מקלבריה לארץ ישראל על מנת לנוטעם שם ולפתח מטע גדול מזן אתרוגי קלבריה. | ||
בסביבות קיץ [[תשט"ז]] הסתיים בהצלחה מבצע העברת השתילים. את השתילים נטעו תחילה במשתלה ב[[פתח תקווה]] על מנת שיקלטו בארץ, במעמד בו נכחו גם שני רבנים מחשובי רבני חב"ד בעת ההיא - הרב [[שניאור זלמן גרליק]] - רבו של כפר חב"ד, הרב [[דוד חנזין]] והרב [[אברהם פריז]]. | מי שסייעו בעניין היה סוחר האתרוגים מגזע רבותינו נשיאינו [[זאב דוב לודמיר]] וחתנו הרב [[נחמן אלבוים]] שזכו להדרכה מפורטת מהרבי. בסביבות קיץ [[תשט"ז]] הסתיים בהצלחה מבצע העברת השתילים. את השתילים נטעו תחילה במשתלה ב[[פתח תקווה]] על מנת שיקלטו בארץ, במעמד בו נכחו גם שני רבנים מחשובי רבני חב"ד בעת ההיא - הרב [[שניאור זלמן גרליק]] - רבו של כפר חב"ד, הרב [[דוד חנזין]] והרב [[אברהם פריז]]. | ||
הרב | הרב נחמן אלבוים בישר לרבי על סיומו המוצלח של המבצע, ועל נטיעת השתילים בפתח תקווה. ביום ט"ז [[אייר]] [[תשט"ז]] כותב לו הרבי מכתב בו הרבי מודה על הבשורה הטובה, ועם זאת מבקש להעביר את השתילים מפתח תקווה ל[[כפר חב"ד]] כי "שם צוה ה' את הברכה עד העולם". | ||
בעקבות הוראתו של הרבי להעביר את השתילים לכפר חב"ד, החל הרב אלבוים לחפש בכפר חב"ד שטחי גידול מתאימים לשתילים שהביא. הוא מצא את ר' אברהם [[שמואל גרליק]] שהסכים להקצות בשטחו מקום לנטיעת השתילים. ר' נחמן ור' אברהם שמואל חתמו על חוזה שותפות לגידול ומכירה משותפים, והשתילים הועברו לכפר חב"ד וניטעו שם בשמחה רבה. | בעקבות הוראתו של הרבי להעביר את השתילים לכפר חב"ד, החל הרב אלבוים לחפש בכפר חב"ד שטחי גידול מתאימים לשתילים שהביא. הוא מצא את ר' אברהם [[שמואל גרליק]] שהסכים להקצות בשטחו מקום לנטיעת השתילים. ר' נחמן ור' אברהם שמואל חתמו על חוזה שותפות לגידול ומכירה משותפים, והשתילים הועברו לכפר חב"ד וניטעו שם בשמחה רבה. | ||
| שורה 57: | שורה 60: | ||
כך הוקם פרדס האתרוגים השני בכפר חב"ד. ייחודו של פרדס זה היה בכך שאתרוגיו היו מזן קלבריה. ולמרות שאין להם את מעלת "משמני הארץ יהיה מושבך", אך הם בחזקת בלתי מורכבים, כפי שמסביר הרבי באחד המכתבים לעיל. | כך הוקם פרדס האתרוגים השני בכפר חב"ד. ייחודו של פרדס זה היה בכך שאתרוגיו היו מזן קלבריה. ולמרות שאין להם את מעלת "משמני הארץ יהיה מושבך", אך הם בחזקת בלתי מורכבים, כפי שמסביר הרבי באחד המכתבים לעיל. | ||
מגדלי האתרוגים בכפר חב"ד עברו נסיונות ומשברים קשים מאוד בדרך ליצירת פרדסים גדולים הנותנים פרנסה לבעליהם. | מגדלי האתרוגים בכפר חב"ד עברו נסיונות ומשברים קשים מאוד בדרך ליצירת פרדסים גדולים הנותנים פרנסה לבעליהם{{הערה|ראה: הרב [[אליהו מטוסוב]] אתרוגים בהלכה, ויהי שלום בחילך מוסף [[בית משיח]] גיליון סוכות תשפ"ד}}. | ||
===הרבי שולח אתרוגים=== | ===הרבי שולח אתרוגים=== | ||
| שורה 71: | שורה 74: | ||
== מסירת האתרוג לרבי== | == מסירת האתרוג לרבי== | ||
[[קובץ: | [[קובץ:אתרוגים כפר חב"ד.png|ממוזער|משלחת מכפר חב"ד מוסרת ל{{ה|רבי}} אתרוגים מהפרדס]] | ||
{{ערך מורחב|חלוקת ארבעת המינים}} | {{ערך מורחב|חלוקת ארבעת המינים}} | ||
הרב [[אליהו ריבקין]] נהג לשלוח לרבי אתרוג מידי שנה עוד משנת [[תשי"ט]]. הרבי אז הגיב שלאתרוג זה יש את כל הסימנים של אתרוג בלתי מורכב. | הרב [[אליהו ריבקין]] נהג לשלוח לרבי אתרוג מידי שנה עוד משנת [[תשי"ט]]. הרבי אז הגיב שלאתרוג זה יש את כל הסימנים של אתרוג בלתי מורכב. | ||
| שורה 84: | שורה 86: | ||
עד שנת [[תשל"ח]] התקיים המעמד ב[[חדר הרבי]]. מאז, הוא התקיים במבואה אליו המכונה '[[גן עדן התחתון]]'. | עד שנת [[תשל"ח]] התקיים המעמד ב[[חדר הרבי]]. מאז, הוא התקיים במבואה אליו המכונה '[[גן עדן התחתון]]'. | ||
==מחקרים | ==מחקרים ופולמוסים== | ||
[[קובץ:ספר אתרוגים בהלכה.jpeg|ממוזער|שמאל|שער הספר אתרוגים בהלכה - מסורת אתרוגי קלבריה]] | [[קובץ:ספר אתרוגים בהלכה.jpeg|ממוזער|שמאל|שער הספר אתרוגים בהלכה - מסורת אתרוגי קלבריה]] | ||
מחקרים | מחקרים ופולמוסים הגותיים בעד ונגד אתרוגי קלבריה, פורסמו במהלך השנים, על ידי כותבים שונים, אך בחב"ד הובהר כי המסורת היא מתקופת אדמו"ר הזקן וכיום אתרוגי קלבריה נקטפים בהשגחה מיוחדת לפי הוראות הרבי. | ||
בקיץ [[תשפ"ג]] הוציא לאור הרב [[אליהו מטוסוב]] את הספר - אתרוגים בהלכה מסורת אתרוגי קלבריה - | '''אתרוגים בהלכה'''. בקיץ [[תשפ"ג]] הוציא לאור הרב [[אליהו מטוסוב]] את הספר - אתרוגים בהלכה מסורת אתרוגי קלבריה - ובו מחקרים מעמיקים ויסודיים אודות חזקת הכשרות של אתרוג קלבריה, במשך הדורות ובימינו. | ||
בספר מובהרת דעת הרבי כי חסידי חב"ד נוהגים לברך על אתרוג קלבריא שגדל באיטליה וכדי לקטוף אתרוגים בקלבריא, דרושים מומחים בתחום. ובאתרוגי זן קלבריא המצויים בכפר חב"ד יש מעלת בלתי מורכב אך אין בהם הגר כמו קלבריא איטליה. | |||
'''הדרכות הרבי לרב פרלוב'''. ב"יהי שלום בחילך" מוסף [[שבועון בית משיח|בית משיח]] גיליון סוכות תשפ"ד, הובא תיעוד נרחב של הדרכות הרבי לרב מרדכי פרלוב, כיצד לאתר איזורים בקלבריא בהם אתרוגים לא מורכבים וגם הדרכות מפורטות כיצד להעביר שתילים לנטיעה בארץ הקודש. במחקר הנרחב מוסבר כי דעת הרבי שאתרוגי קלבריא באיטליה, במקומות בהם החסידים קוטפים, זהו האתרוג המהודר ביותר. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 105: | שורה 111: | ||
*'''[https://drive.google.com/file/d/1QrYzHEo1Kf0XtRl9OeWEqegmPiDtWK9c/view מכתבי הרב חיים מרדכי פרלוב לרבי בנוגע לאתרוגי קלבריה]''', הוספה לקובץ הערות וביאורים צרפת-פרצת ו' תשרי תשפ"ג עמוד 175 | *'''[https://drive.google.com/file/d/1QrYzHEo1Kf0XtRl9OeWEqegmPiDtWK9c/view מכתבי הרב חיים מרדכי פרלוב לרבי בנוגע לאתרוגי קלבריה]''', הוספה לקובץ הערות וביאורים צרפת-פרצת ו' תשרי תשפ"ג עמוד 175 | ||
{{סוכות}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:סוכות]] | [[קטגוריה:סוכות]] | ||
[[קטגוריה:מנהגי תשרי]] | [[קטגוריה:מנהגי תשרי]] | ||
[[קטגוריה:אתרוג]] | |||