יהודה כלץ: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם" ב־"") |
||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
{{מיון רגיל:כלץ, יהודה}} | {{מיון רגיל:כלץ, יהודה}} | ||
[[קטגוריה:מקובלים]] | [[קטגוריה:מקובלים]] | ||
גרסה אחרונה מ־13:16, 29 באוקטובר 2023
רבי יהודה כלץ היה מקובל ספרדי, שחי ופעל לפני כחמש מאות שנה, וחיבר מספר ספרים חשובים, הידוע ביותר מביניהם הוא 'ספר המוסר', שהוא למעשה קיצור עממי לספר 'מנורת המאור' שחיבר רבי ישראל אנקווה.
רבי יהודה כלץ הראשון[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בקסטיליה לאביו ר' שלמה כלץ.
בשנת ה'רל"ז בעקבות הפרעות שאירעו בתקופה הסמוכה לגירוש ספרד עבר לגרנדה שבאותה עת הייתה בשליטה מוסלמית, שם הקים ישיבה.
לאחר חמש שנים, בשנת ה'רמ"א, עבר למלגה, וגם בה ייסד ישיבה, וכעבור חמש שנים בשנת ה'רמ"ו עבר לעיר הונין שבאלג'יר[1], וייסד בה ישיבה בשלישית.
כעבור חודשיים בלבד, הצליח תלמידו רבי עלאל בן יוסף בן סידון לשכנע אותו לעבור לתלמסאן לבית אביו, וכאות תודה על העזרה שתלמידו העניק לו, הקדיש לכבודו את חיבורו 'משיח אלמים'.
הידיעה המאוחרת ביותר אודותיו היא משנת ה'רנ"ג, ומשם ואילך אין ידיעות נוספות על חייו.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי יהודה ייסד שושלת מפוארת של רבנים וגדולי תורה, להלן הידועים שבהם:
- בנו, רבי שלמה כלץ – תלמידו של רבי יצחק אבוהב, ורבו של רבי יוסף אלאשקר (מחבר הספר צפנת פענח), וממפיצי תורת הקבלה
- נכדו, רבי יהודה כלץ השני - חיבורו המפורסם הוא "מגיד משנה" על הלכות שחיטה לרמב"ם[2]
- נינו, רבי אברהם כלץ
- בנו, רבי יהודה כלץ השלישי, תלמידו של רבי שלמה דוראן, משורר, מליץ ורופא
- נינו, רבי אברהם כלץ
- נכדו, רבי יהודה כלץ השני - חיבורו המפורסם הוא "מגיד משנה" על הלכות שחיטה לרמב"ם[2]
- אחיינו, רבי משה כלץ – כתב הערות, הקדמה, והוספות לספרו 'ספר המוסר'[3]
חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
ספר המוסר[עריכה | עריכת קוד מקור]
חיבורו המפורסם ביותר הוא ספר המוסר, הכולל 20 פרקים של קיצור עממי מספר מנורת המאור לרבי ישראל אנקווה, רבי יהודה ערך והשמיט את הדיונים ההלכתיים מהספר וכך הפך אותו לנגיש יותר עבור הציבור. הספר נדפס לראשונה בקושטא בשנת רצ"ז ולאחריו במנטובה שכ"א, ובקראקא בשנת שנ"ח[4].
ספר זה מוזכר על ידי אדמו"ר הריי"צ בספר הזכרונות[5] לצד הספר ראשית חכמה, ושם בטעות נכתב בתרגום שהספר מיוחס ל רבי יהודה בלץ.
כמו כן בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן מובאים מספר דינים ומנהגים המיוסדים על דבריו[6].
חיבורים נוספים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- משיח אלמים - באור לפירוש רש"י לתורה
- מבוא התלמוד, חמישים ושמונה כללי התלמוד אשר עלו לו תוך כדי תלמודו
- פי יהודה - נמצא עדיין בכתב יד, דרשות על יציאת מצרים
הערות שוליים
- ↑ ככל הנראה בשל התחלת גירוש ספרד.
- ↑ יש להבדיל חיבור זה מחיבורו של בעל המגיד משנה, רבנו וידאל די טולושא.
- ↑ לפי חלק מההיסטוריונים, הוא מיוחס כנכדו של המחבר, ולא כאחיין שלו.
- ↑ האחיין שלו רבי משה כלץ כתב הקדמה לספר והוסיף בו הגהות רבות על פי הקבלה. בשנים מאוחרות יותר רבי יצחק בן אליקום מפוזנא חיבר ספר מוסר באידיש בשם "לב טוב" שבו קיצר את הספר, והשל"ה והרמ"א מביאים את הספר עשרות פעמים (ראו לדוגמא טור אורח חיים סימן כה, דרכי_משה, סעיף קטן ג.
- ↑ פרק ס"ח, מהדורת לשון הקודש חלק ב' עמוד 31,
- ↑ שולחן ערוך אורח חיים סימן כ"ה סעיף ל"ז, סימן כ"ח סעיף ז'. ועוד.