י"ח באלול: הבדלים בין גרסאות בדף
שניאור שם טוב (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| (6 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
==ימי חב"ד== | ==ימי חב"ד== | ||
===אירועים=== | ===אירועים=== | ||
*[[תע"ד]] - [[אליהו הנביא]] מתגלה לראשונה באופן פרטי אל [[הבעל שם טוב]]. | |||
*[[תפ"ד]] – ה[[נביא]] [[אחיה השילוני]] התגלה לראשונה אל [[הבעל שם טוב]], בהיותו בן עשרים ושש שנים, והחל ללמדו תורה. | *[[תפ"ד]] – ה[[נביא]] [[אחיה השילוני]] התגלה לראשונה אל [[הבעל שם טוב]], בהיותו בן עשרים ושש שנים, והחל ללמדו תורה. | ||
*[[תצ"ד]] – [[הבעל שם טוב]], בהיותו בן שלושים ושש, הצטווה על ידי [[אחיה השילוני]] להתגלות בעולם. | *[[תצ"ד]] – [[הבעל שם טוב]], בהיותו בן שלושים ושש, הצטווה על ידי [[אחיה השילוני]] להתגלות בעולם. | ||
*[[תק"ח]] - [[אדמו"ר הזקן]] נפגש עם [[הבעל שם טוב]] פעם היחידה. | |||
*[[תקע"ג]] – [[אדמו"ר האמצעי]] נסע מ[[קרמנצ'וג]] וקבע מקום מושבו ב[[ליובאוויטש]]. | *[[תקע"ג]] – [[אדמו"ר האמצעי]] נסע מ[[קרמנצ'וג]] וקבע מקום מושבו ב[[ליובאוויטש]]. | ||
*[[תרנ"ב]] - [[אדמו"ר הרש"ב]] שומע שבע תורות מ[[הבעל שם טוב]] בגן עדן. | |||
*[[תרנ"ז]] – התחלת הלימודים בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]. | *[[תרנ"ז]] – התחלת הלימודים בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]. | ||
*[[תש"ג]] - [[אדמו"ר הריי"ץ]] מגלה שביום [[ח"י אלול]] מאחלים "גוט יום טוב". | |||
*[[תשכ"ב]] – ראש העיר [[קריית גת]] היה ראש העיר הראשון שמסר לרבי כאות כבוד את [[מפתח העיר]] באמצעות השליח הרב [[יעקב פלס]]. | *[[תשכ"ב]] – ראש העיר [[קריית גת]] היה ראש העיר הראשון שמסר לרבי כאות כבוד את [[מפתח העיר]] באמצעות השליח הרב [[יעקב פלס]]. | ||
*[[תשמ"ג]] - [[כ"ק אד"ש]] מכריז שהגיע הזמן ש[[ח"י אלול]] הוא היום טוב של כלל ישראל. | |||
===[[יום הולדת|נולדו]]=== | ===[[יום הולדת|נולדו]]=== | ||
| שורה 21: | שורה 26: | ||
*[[תרפ"ב]] – הרב [[יעקב שפרינגר]]. | *[[תרפ"ב]] – הרב [[יעקב שפרינגר]]. | ||
*[[תרצ"ד]] – הרב [[שלום בער בוטמן]], משלוחי הרבי לארץ הקודש, [[משפיע]], ומנהל בית חב"ד ב[[תל אביב]]. | *[[תרצ"ד]] – הרב [[שלום בער בוטמן]], משלוחי הרבי לארץ הקודש, [[משפיע]], ומנהל בית חב"ד ב[[תל אביב]]. | ||
*[[תשי"ט]] – הרב [[שלמה מאיר יששכר מארק]], מתרגם סידרת ה[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] מ[[אידיש]] ל[[לשון הקודש]]. | *[[תשי"ט]] – הרב [[שלמה מאיר יששכר מארק]], מתרגם סידרת ה[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] מ[[אידיש]] ל[[לשון הקודש]]. וכן מגיה חסיד חב"ד ולשעבר שליח באופקים ובמכבים רעות. | ||
===[[פטירה|נפטרו]]=== | ===[[פטירה|נפטרו]]=== | ||
*[[תש"ב]] – הרב [[יהושע זעליק אהרונוב]], מחסידי חב"ד שמסרו נפשם על הפצת יהדות ב[[רוסיה]] הקומוניסטית. | *[[תש"ב]] – הרב [[יהושע זעליק אהרונוב]], מחסידי חב"ד שמסרו נפשם על הפצת יהדות ב[[רוסיה]] הקומוניסטית. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/18_elul לקוטי שיחות - ח"י אלול]''' {{מפתח}} | |||
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=151 ח"י באלול, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] – {{חב"ד בישראל}} | *[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=151 ח"י באלול, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] – {{חב"ד בישראל}} | ||
*הרב [[שלום יעקב חזן]], '''[https://chabad.info/magazine/711112/ מה קרה בח"י אלול בדור השביעי?]''' {{אינפו}} | *הרב [[שלום יעקב חזן]], '''[https://chabad.info/magazine/711112/ מה קרה בח"י אלול בדור השביעי?]''' {{אינפו}} | ||
גרסה אחרונה מ־20:45, 20 בספטמבר 2024
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
י"ח באלול הוא היום השמונה עשר בחודש אלול. יום זה נקרא בפי חסידי חב"ד "ח"י אלול", על שם המאורעות החב"דיים שהתרחשו בו, ישנם מנהגים מיוחדים ליום זה.
שנים עשר הימים מי"ח באלול ועד לראש השנה, הם מקבילים לחודשי השנה החולפת והתשובה והתיקון בכל יום, מתקן את החודש אליו הוא שייך (י"ח באלול – חודש תשרי, י"ט באלול – חודש חשוון וכן הלאה).
| ערך מורחב – מנהגי ח"י אלול |
אירועים ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שס"ט – רבי יהודה ליוואי, המהר"ל מפראג, נפטר.
ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
אירועים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תע"ד - אליהו הנביא מתגלה לראשונה באופן פרטי אל הבעל שם טוב.
- תפ"ד – הנביא אחיה השילוני התגלה לראשונה אל הבעל שם טוב, בהיותו בן עשרים ושש שנים, והחל ללמדו תורה.
- תצ"ד – הבעל שם טוב, בהיותו בן שלושים ושש, הצטווה על ידי אחיה השילוני להתגלות בעולם.
- תק"ח - אדמו"ר הזקן נפגש עם הבעל שם טוב פעם היחידה.
- תקע"ג – אדמו"ר האמצעי נסע מקרמנצ'וג וקבע מקום מושבו בליובאוויטש.
- תרנ"ב - אדמו"ר הרש"ב שומע שבע תורות מהבעל שם טוב בגן עדן.
- תרנ"ז – התחלת הלימודים בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש.
- תש"ג - אדמו"ר הריי"ץ מגלה שביום ח"י אלול מאחלים "גוט יום טוב".
- תשכ"ב – ראש העיר קריית גת היה ראש העיר הראשון שמסר לרבי כאות כבוד את מפתח העיר באמצעות השליח הרב יעקב פלס.
- תשמ"ג - כ"ק אד"ש מכריז שהגיע הזמן שח"י אלול הוא היום טוב של כלל ישראל.
נולדו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תנ"ח – הבעל שם טוב – רבי ישראל, נולד לר' אליעזר ומרת שרה.
- תק"ה – אדמו"ר הזקן נולד לרבי ישראל ברוך ומרת רבקה פוזנר.
- תרפ"ב – הרב יעקב שפרינגר.
- תרצ"ד – הרב שלום בער בוטמן, משלוחי הרבי לארץ הקודש, משפיע, ומנהל בית חב"ד בתל אביב.
- תשי"ט – הרב שלמה מאיר יששכר מארק, מתרגם סידרת האגרות קודש מאידיש ללשון הקודש. וכן מגיה חסיד חב"ד ולשעבר שליח באופקים ובמכבים רעות.
נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תש"ב – הרב יהושע זעליק אהרונוב, מחסידי חב"ד שמסרו נפשם על הפצת יהדות ברוסיה הקומוניסטית.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לקוטי שיחות - ח"י אלול
- ח"י באלול, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים –
- הרב שלום יעקב חזן, מה קרה בח"י אלול בדור השביעי?
- ח"י אלול בעין המצלמה: תיעוד אותנטי של ר' לוי"צ פריידין
- האם בדורות עברו לא חגגו חסידים את יום ח"י באלול?
| הפתגם היומי - י"ח באלול - מלוח היום יום |
|---|
| לששי עולה הבעל קורא, ומעצמו.
יום הולדת את הבעל שם טוב בשנת תנ"ח. יום שנתגלה אליו מורו ורבו הקדוש - תפ"ד. יום שנתגלה הבעל שם טוב - תצ"ד. יום הולדת את רבינו הזקן - תק"ה. תוכן תורת הבעל שם טוב בשבת פרשת תבוא ח"י אלול תרנ"ב אחר קבלת שבת: "והיה כי תבוא אל הארץ" וגו'. ארץ לשון 'מרוצה' ולשון 'רצון' כדאיתא במדרש. אז דו וועסט צוקומען צום רצון וואס איז א מתנה מלמעלה און בירושה בכל אחד מישראל, איז די עבודה דארף זיין "וישבת", אראפטראגען אין התישבות, "ולקחת גו' ושמת בטנא", ממשיך זיין אורות בכלים, "והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלקיך", א איד דארף וויסען אז ער גייט פון איין ארט אין דעם אנדערען, איז ניט ער גייט אליין נאר מ'פירט איהם מלמעלה, און די כוונה איז "לשכן שמו שם", אויף מפרסם זיין אלקות אין דעם ארט וואו ער איז. אחר תפילת ערבית חזר עוד הפעם תורה הקודמת והוסיף: "והיה כי תבוא" גו' בכדי דו זאלסט צוקומען צום רצון כו', איז דאס דורך דעם אז "והלכת אל המקום גו' לשכן שמו שם", זאלסט זיך מוסר נפש זיין אויף מפרסם זיין דארטען אלקות, מיט וואס איז מען מפרסם אלקות, מיט א ברכה און א פסוק תהלים. תרגום מאידיש: תוכן תורת הבעל שם טוב בשבת פרשת תבוא ח"י אלול תרנ"ב אחר קבלת שבת: "והיה כי תבוא אל הארץ" וגו'. ארץ לשון 'מרוצה' ולשון 'רצון' כדאיתא במדרש. כשאתה תבוא לרצון שהוא מתנה מלמעלה ובירושה בכל אחד מישראל, אזי העבודה צריכה להיות "וישבת", להורידה בהתישבות, "ולקחת גו' ושמת בטנא", להמשיך אורות בכלים, "והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלקיך", יהודי צריך לדעת כשהוא הולך ממקום אחד לשני, הוא אינו הולך לבד אלא מוליכים אותו מלמעלה, והכוונה היא "לשכן שמו שם", שיפרסם אלקות במקום בו הוא נמצא. אחר תפילת ערבית חזר עוד הפעם תורה הקודמת והוסיף: "והיה כי תבוא" גו', בכדי שתבוא לרצון כו', זהו על ידי "והלכת אל המקום גו' לשכן שמו שם", שתמסור את נפשך לפרסם שם אלקות, במה מפרסמים אלקות, עם ברכה ופסוק תהלים. |