אגרת הקודש – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 ==הרחבה==
-התניא הודפס לראשונה בשנת תקנ"ז (1976), אך ללא שני החלקים האחרונים 'אגרת הקודש' ו'[[קונטרס אחרון - ספר התניא|קונטרס אחרון]]'. רק בשנה שאחרי הסתלקות [[אדמו"ר הזקן|רבינו הזקן]] הדפיסו בניו{{הערה|[[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|רבינו האמצעי]], [[חיים אברהם שניאורי|ר' חיים אברהם]] [[משה שניאורי|ור' משה]].}} את התניא פעם נוספת{{הערה|הייתה זו ההוצאה לאור השמינית, 17 שנים לאחר הדפוס הראשון.}}, והוסיפו לו את שני החלקים האחרונים.
+התניא הודפס לראשונה בשנת תקנ"ז (1796), אך ללא שני החלקים האחרונים 'אגרת הקודש' ו'[[קונטרס אחרון - ספר התניא|קונטרס אחרון]]'. רק בשנה שאחרי הסתלקות [[אדמו"ר הזקן|רבינו הזקן]] הדפיסו בניו{{הערה|[[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|רבינו האמצעי]], [[חיים אברהם שניאורי|ר' חיים אברהם]] [[משה שניאורי|ור' משה]].}} את התניא פעם נוספת{{הערה|הייתה זו ההוצאה לאור השמינית, 17 שנים לאחר הדפוס הראשון.}}, והוסיפו לו את שני החלקים האחרונים.
 בהקדמה לספר התניא, מעידים בניו של אדמו"ר הזקן שאגרות אלו נכתבו בכתב יד קדשו ובלשונו הקדוש של רבנו הזקן, והשם "אגרת הקודש" ניתן, מפני שרוב הסימנים שבחלק זה, הם אגרות שנשלחו על ידי רבנו הזקן אל החסידים "להורות לעם ה' הדרך ילכו בה והמעשה אשר יעשון", ובגלל זה מצאו לנכון לצרף אגרות קודש אלו לספר ה"תניא".
@@ שורה 29: / שורה 29: @@
 *'''[[אגרת הקודש - סימן ה'|סימן נ' - ויעש דוד שם]]''' - צדקה איננה עניין פרטי המשפיע על האדם בלבד, אלא בה תלוי קיום העולם הגשמי.
 *'''[[אגרת הקודש - סימן ו'|סימן ו' - זורע צדקה שכר אמת - תתן אמת ליעקב]]''' - צדקה לא רק מגלה את פנימיות הלב אלא מסוגלת להביא לאהבה בתענוגים.
-*'''[[אגרת הקודש - סימן ז'|סימן ז' - אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלנו]]''' -  בכללות חייב כל אחד בכל המצוות, אבל בפרטיות לכל דור העבודה המיוחדת לו, ובפרטי פרטיות לכל אחד ואחת העבודה המיוחדת לו לשמה ירדה נשמתו הפרטית לעולם.
+*'''[[אגרת הקודש - סימן ז'|סימן ז' - אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלנו]]''' - בכללות חייב כל אחד בכל המצוות, אבל בפרטיות לכל דור העבודה המיוחדת לו, ובפרטי פרטיות לכל אחד ואחת העבודה המיוחדת לו לשמה ירדה נשמתו הפרטית לעולם.
 *'''[[אגרת הקודש - סימן ח'|סימן ח' - זורע צדקות מצמיח ישועות]]''' - משמעות ה'צמיחה' שעל ידי 'זריעת' הצדקה והיחס בין הזרע והצמיחה העולה ממנו, במשל ובנמשל (שרק '''מעורר'' את כח הצומח הנמצא '''כבר'' בארץ).
 *'''[[אגרת הקודש - סימן ט'|סימן ט' - אהובי אחיי]]''' - על ידי הצדקה מתקשר יהודי לקב"ה לא רק בשעת עבודתו ב"תחום הקדושה" אלא כל היום כולו.
@@ שורה 53: / שורה 53: @@
 *'''[[אגרת הקודש - סימן כ"ט|סימן כ"ט - אשת חיל עטרת בעלה]]''' - ביאור מעלת התורה שבעל פה שהיא למעלה מתורה שבכתב וכן למעלה ממצוות מעשיות, ועד שחז"ל קראו ללימוד ההלכות "תגא" - הכתר של התורה!
 *'''[[אגרת הקודש - סימן ל'|סימן ל' - כל הרגיל לבוא לבית הכנסת]]''' - נתינת הצדקה ברצון הטוב וסבר פנים יפות.
-*'''[[אגרת הקודש - סימן ל"א|סימן ל"א - נודע בשערים בעלה]]''' - מעלת אהבת ישראל ודיבור חברים, כמו שקלקול בזרימת הדם בגוף פועל חולי בגוף כולו. שנאת חינם גורמת לגלות השכינה, ובאהבת ישראל תלויה הגאולה.
+*'''[[אגרת הקודש - סימן ל"א|סימן ל"א - נודע בשערים]]'''  - מעלת אהבת ישראל ודיבור חברים, כמו שקלקול בזרימת הדם בגוף פועל חולי בגוף כולו. שנאת חינם גורמת לגלות השכינה, ובאהבת ישראל תלויה הגאולה.
 *'''[[אגרת הקודש - סימן ל"ב|סימן ל"ב - ברך ה' חילם]]''' - מעלת הצדקה והחסד שעושים ישראל בזמן הגלות.